השעה עכשיו 11:00. כבר שעתיים שאני יושב מול טבלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומוציא את העיניים מול נתונים יבשים עד אימה.
למה אני עושה את זה לעצמי?
לא כי אני אוהב להתעמק בדברים האלה. זה די תוקע לי את הכבד, האמת.
פשוט רצית לעשות מה שנקרא באנגלית: reality check. בדיקת מציאות בתרגום מילולי, או בלשון יותר חופשייה – לצאת מהחור שלי ולבדוק בדיוק מה קורה סביבי. רציתי ללמוד כמה אנשים בארץ מרוויחים, וכמה מהם יכולים להרשות לעצמם טיפולים בדיקור סיני במחירים המקובלים.
החיפושים ב- google אכזבו אותי, כי באמת לא רציתי לשמוע שוב מהו "השכר הממוצע במשק" (בסביבות 12,000 ₪, למי שמעוניין לדעת… ואם מישהו חושב שזה מה שהאדם הממוצע מרוויח, אז שיחשוב שוב).
גם לא עניין אותי "קו העוני", בייחוד אחרי שלמדתי שהמושג הזה רחוק מאד מלשקף את מצב העוני האמיתי.
לא הייתה ברירה אלא לגשת לאתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולנסות ללמוד משם. לצערי, רובן המוחלט של ההודעות לעיתונות והלוחות המתפרסמים לא מדברים כל-כך על הקשר בין רמת ההכנסה למספר האנשים שחיים ברמה הזו. אבל אחרי חיפוש ארוך, הצלחתי למצוא טבלה כזו, מתוך השנתון הסטטיסטי של שנת 2008, שמספק נתונים על 2006.
לא הטבלה הכי ידידותית למשתמש, אבל כנראה שרב הטבלאות הסטטיסטיות הן כאלה. אחרי שעה וחצי של למידה, התחלתי לראות כמה דברים מאד מעניינים. נתחיל עם 2 עובדות מעניינות:
1. למשל, ש- 70% ממשקי הבית בישראל מביאים הביתה סך נטו חודשי של עד 10,900 ₪.
2. שההכנסה הממוצעת של 70% אלה, עומדת על 7,085 ₪ נטו למשק בית.
מה זה אומר מבחינתנו המטפלים?
אם ניקח טיפול ממוצע בדיקור סיני ונעמיד אותו על 200 ₪, הרי שהעלות החודשית לבן משפחה אחד שירצה לקבל טיפולים בדיקור, תעמוד על כ- 840 ₪. אם נוסיף לזה פורמולת צמחים אחת, חודשית, מדובר במקרה הטוב על עוד 200 ש"ח. נהיה נחמדים ונעגל את הכל ל- 1,000 ₪ בחודש. בל נשכח, שבעיות רבות דורשות סדרה של כ- 10 טיפולים לפחות, וחלקן גם משתפרות מאד בדיקור קבוע לאורך חודשים ושנים. כמו-כן, נניח בצד את שאלת הטיפול הדו והתלת-שבועי. בואו נדבר על טיפול אחד בשבוע.
במקרה של בן משפחה אחד שהולך לטיפולים, הרי של- 70% מהמשפחות בישראל, מדובר יהיה בהוצאה חודשית של בין 9% מההכנסה החודשית במקרה הטוב ל- 30% במקרה הרע. בממוצע, יהיה מדובר בהוצאה של 14.1% (מתוך הכנסה של 7,085 ₪).
מה קורה במצב שבו, למשל, גם האימא וגם הבת רוצות לבוא יחד ולקבל טיפול (מקרה לא נדיר בכלל בקליניקה שלי)? אז יהיה מדובר ב- 28.2% מההכנסה החודשית נטו.
רק כדי לסבר את האוזן, 70% מהאוכלוסייה, כך ע"פ הטבלה, מוציאים סך של כ- 2,063 ₪ לחודש על דיור, שזה 29.1% מההכנסה החודשית הממוצעת שלהן. במקרה של האימא והבת, אנו בעצם מצפים מהן להוציא על רפואה סינית מה שהן מוציאות על דיור.
מאד מציאותי.
הבה נבדוק, אפוא, 20% נוספים באוכלוסייה:
בעשירון ה-8-9 מרוויחה משפחה סך שנע בין 13,343 ₪ ל – 15,728 ₪ נטו לחודש. טיפולים בדיקור, עבור בן משפחה אחד, יהוו עבורה הוצאה של 7.4%-6.3% מכלל ההכנסה החודשית נטו. בערך חצי ממה שהיא מוציאה על חינוך, תרבות ובידור, וכ- 200-300 ₪ יותר ממה שהיא מוציאה גם ככה על בריאות. אם שני בני משפחה ירצו לקבל טיפול, ההוצאה תקפוץ ל- 14.8%-12.6% מההכנסה החודשית, יותר ממה שהיא מוציאה על מזון.
מה שנשאר זה 10% מהאוכלוסייה:
בעשירון ה- 10, ההכנסה הממוצעת למשפחה היא 24,931 ₪ נטו לחודש. טיפולים בדיקור וצמחים, לבן משפחה אחד, יהוו הוצאה של 4% מסך ההכנסה החודשית, שזה בערך מה שהיא מוציאה ממילא על בריאות בחודש (1,168 ₪). שני בני משפחה יהוו 8% – בערך מה שהיא מוציאה על מזון. שימו לב, אגב, שההוצאה של משפחה זו על מזון מהווה 8% מההכנסה החודשית, בעוד שההוצאה של משפחה מהעשירון ה-5, לדוגמא, על מזון עומדת על 16.7% מההכנסה.
מסקנה אחת מכל הנתונים הנ"ל היא שהרפואה הסינית, במתכונת של טיפולים פרטיים ובעלות ממוצעת של 200 ₪ לטיפול, מהווה אופציה ריאלית לעשירון ה- 10 בלבד, או במילים אחרות – לכ- 202,500 משקי בית בישראל, מתוך 2,026,800 משקי בית בישראל כולה. די ידענו את זה, לא? עכשיו אולי גם אנחנו מבינים יותר מדוע.
יתר המשפחות – כ- 1,824,300 – יצטרכו לפנות לקופות חולים, או כפי שמטפלים רבים נוהגים לומר, "לבחון את סדר העדיפויות שלהם". זה באמת סדר עדיפויות מעוות, להעמיד טיפולים בדיקור סיני מול הוצאות "טריוויאליות" כמו מזון או חינוך… פשוט בושה!
עד כאן בדיקת המציאות להפעם. יש איזו תובנה חשובה שפיספסתי?
… זו רק אני או שנעשה פה קצת מצמרר?
reality bites
למה שם מפרסם המאמר לא מצויין?
היי אסנת,
על איזה מאמר את מדברת?
רואי
אם המטרה שלנו היא להנחיל לכלל את הרפואה הסינית, כי אנחנו באמת מאמינים שזה נכון…אז למה לדרוש 200 שח לטיפול ולא 100?נראה לכם לא מציאותי?,אצלנו בצפון זה עובד ככה…
היי שירה,
תודה על תגובתך, אם כי אני חייב להודות שלא כ"כ הבנתי למה את מתכוונת. אני טוען שאלו שגובים 200 ש"ח לטיפול (מחיר ממוצע שלקחתי לצורך הדיון) אינם מנחילים ואינם רוצים להנחיל לכלל את הרפואה הסינית, כי הכלל לא עומד בזה.
דווקא מעניין אותי באמת לדעת איך זה עובד "אצלנו בצפון" כלשונך – האם את רואה מטופל אחד בשעה? יותר? האם את מצליחה להתפרנס מזה? האם כלל האוכלוסייה בצפון מסתדר עם המחיר הזה? אשמח לשמוע עוד על כך.
רואי
הי רואי,
חבר שלח לי לינק לכתבה שלך לעיל. הסיבה היא מכיוון שאני צועקת את הדברים האלו כבר לפחות 4 שנים על כל מי שמסביבי (סיימנו השנה 4 שנות לימודים בקמפוס ברושים). אני גם מניעה יוזמה להקים קליניקה קהילתית גדולה בשת"פ של ברושים שתספק שירותי רפואה סינית במחיר של מקס' 50 ש"ח לטיפול בפורמט הדומה לאופן בו עובדים בבי"ח בסין, מה שיאפשר להוזיל מחירים באופן משמעותי. בצורה הכי בוטה אומר שאני מקווה שהמטפלים בקהילה הזו שלנו יוציאו את הראש מהת' ויבינו כבר איפה הם חיים ומה הייעוד של המקצוע שהם בחרו לעצמם…רק שצערי אני מבינה שרובם למדו את המקצוע הזה כדי לפאר את האגו שלהם ולנפח את הכיס ולא כדי באמת לעזור לאנשים שסובלים.
יישר כוח לאנשים כמוך, תודה שאתה עושה את מה שאתה עושה באופן בו אתה עושה אותו.
מקווה שדרכנו יפגשו בהמשך….
הי רויטל,
תודה רבה והרבה הצלחה עם המיזם!
רואי
הי רויטל,
אני מוצא לנכון לאור תגובתך – לפנות אלייך ולבקש שתצרי איתי קשר במייל dror.avigdor@gmail.com
מסכימה לגמרי שצריך לטפל במחירים נמוכים יותר, רויטל אמרה דברים לעיניין. אני,למשל,כבר שנים,גובה עשרים ש"ח לתינוקות, וחמישים לילדים עד גיל שמונה עשרה, זאת כדי שהמחיר לא יהיה סיבה לכך שאוכלוסיה זו לא תגיע לטיפולים.וכדי להתפרנס, אז בין מאה למאה ושמונים למבוגרים.
בתגובה שלי ציינתי את רויטל, מצטערת התכוונתי לשירה.
ולא שרויטל אינה צודקת, אני פשוט לא חושבת שחייבים קליניקה קהילתית כפי שרואי מייצג, בשביל לרדת במחירים.
רואי ושאר המטפלים שלום
אי אפשר לנתק את מה שהמטופל מקבל וערכו האובייקטיבי, ומה שהמטפל השקיע מעלותו של הטיפול.
לדעתי אולי אין מקום לגבות 400 שח לטיפול אך 100-150הוא מחיר הוגן לרפואה פרטית, בה מוקדש זמן וידע למטופל, הורדת המחיר תחייב קבלת מספר גדול יותר של מטופלים – דבר שייפגע ישירות בזמן המוקדש למטופל ועלול לפגוע ביכולת לאבחן – במיוחד כי אני מטפל גם בצמחים.. ואגב, במידה ולמטופל יש קושי עם המחיר אז הוא מקבל הנחה.. ואפילו משמעותית.. והוא עדיין ייקבל את שעת הטיפול שלו.
כמו כן, חשוב לזכור שטיפול לא נמשך כל החיים אלה לפרק זמן מוגבל ולשם פתירת בעיה או מצב רפואי ובשלב מסויים טיפולי הדיקור מדוללים, או פוסקים והמטופל יכול להישאר עם הפורמולה לזמן מסויים – מה שמשנה את העלות החודשית.
נקודה נוספת היא שבפועל אנו רואים שרוב המטופלים בקליניקה הם לא מהעשירון העליון ובכל זאת באים לטיפול פרטי ולא הולכים לקופות החולים (שעובדות על פי המודל הקהילתי)- ואני מניח שהם לא מוותרים על אוכל או שכ"ד – אלה באמת מקזזים בהוצאות שפחות חשובות להם כמו סופש באילת, סיגריות וכדומה..
הדבר שמפריע לי פה הוא
שכולנו באותו המקצוע ואם אדם שמחפש טיפול ייכנס לבלוג וייקרא – הוא יחשוב שמי שגובה 150-200 שח הוא מטפל "לא ראוי" כזה שחושב רק על עצמו או מנצל מטופלים בחולשתם – ואיני מסכים עם משמעות זו העולה מהמאמרים. הנושא מורכב יותר.
לדעתי הבלוג לא מציג בצורה הוגנת את הייתרונות והחסרונות של גביית מחיר נמוך וקבלת מס' גדול של מטופלים או את הייתרונות והחסרונות של הרפואה הפרטית.
איני נגד המודל של הרפואה הסינית הקהילתית ואין ספק שצריך למצוא את המודל היעיל ביותר הן למטופל והן למטפל – אך הכסף אינו השיקול היחיד !
בהחלט הגיוני ששני המודלים ייפעלו במקביל ויענו על הצרכים של כל האוכלוסייה.
אין שום סיבה שמטפל לא יטפל בצורה פרטית וגם ייטפל בצורה קהילתית בחלק מהזמן או פשוט בקופות החולים שכבר נמצאות בפריסה רחבה בארץ.
הייתי שמח לפתח דיון פתוח,רחב ובשפה נעימה.
חיים חן
חיים,
תודה על התגובה ועל ההזדמנות לפתח דיון רחב, כפי שהצעת.
חשוב לי להתחיל דווקא בהערתך לגבי הבלוג עצמו – שהוא "לא מציג בצורה הוגנת את היתרונות והחסרונות של גביית מחיר נמוך וקבלת מס' גדול של מטופלים או את היתרונות והחסרונות של הרפואה הפרטית", ושמטופלים פוטנציאליים שייכנסו אליו יחשבו ש"מי שגובה 150-200 ₪ הוא מטפל "לא ראוי" כזה שחושב רק על עצמו או מנצל מטופלים בחולשתם".
אז קודם כל, כפי שאמרת – זה בלוג. הבלוג מייצג אותי ואת דעותיי, וכל שאלת היתרונות והחסרונות אמורה להיות מלובנת במסגרת התגובות והדיונים, ולא במאמרים עצמם, שמשקפים את עמדותיי.
השאיפה שלי בבלוג היא לגרום לכמה שיותר מטפלים לצאת מהסטגנציה, וסגנון הכתיבה שלי היא כנראה אחת הדרכים להשיג את המטרה הזו, כי עובדה שפונים אלי הרבה מטפלים שחשים שהדברים "הזיזו" אצלם משהו. אם הייתי מנסה להציג בצורה הוגנת את היתרונות והחסרונות כפי שאתה מציע, הייתי נרדם על המקלדת, וזה לא היה עוזר לאף אחד. אתה לא תאמין עד כמה אני מנסה למתן את עצמי – ואתה יכול לשאול את יעל ארנסט איך נראו הגרסאות הראשונות של הרשומות כשהבלוג יצא לדרך – כדי לנתב את הלהט בצורה שלא באמת תפגע באף אחד.
אם יש מטופלים פוטנציאליים שעלולים להבין מדבריי שמי שמטפל ב- 150-200 ₪ הוא לא ראוי שמנצל חולשות של מטופלים אז צר לי על כך, אבל זה כבר נוגע להבנת הנקרא כי אני מעולם לא כתבתי דברים ברוח זו (אולי תראה לי איפה אפשר היה להבין את זה כדי שאנסה להשתפר בכתיבה).
עכשיו לעצם טענותיך:
כשאתה אומר שאתה חושב ש 100-150 ₪ הוא מחיר הוגן לרפואה פרטית, אתה צודק בצורה מעוותת. למה? כי זה באמת הוגן יחסית לרפואה פרטית, ומי שהלך אי פעם לשר"פ יודע שהמחירים נעים באזור המאות שקלים לטיפול. אם זה מרגיע אותך להשוות את עצמך לרפואה פרטית אז בבקשה…. אבל זה לא נוגע למהות הבעיה של נגישות הרפואה הסינית לכלל האוכלוסייה. אנחנו צריכים להשוות את עצמנו למי שרב האוכלוסייה פונה אליו – לרופא המשפחה.
העניין הוא, חיים, שהכתבה שאתה מגיב עליה מבוססת על התבוננות בטבלה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ולא על משאלת לב. הניתוח שלי מראה בבירור שמי שיכול לעמוד במחירים האלה הם אנשים מהעשירון העליון. אני מניח שאם אתה גובה 100-150 ₪ לטיפול, אז לא רק עשירון עליון יגיעו אליך, כנראה שגם קצת מהעשירון 8 ו-9, ואם תתבונן שוב בטבלה, תבין ש-70% הנותרים מהאוכלוסייה יתקשו לעמוד גם במחיר הזה. אולי החבר'ה מהעשירונים 8 ומעלה באמת יכולים לוותר קצת על פינוקים כמו חופשה משפחתית, סיגריות וכו' – אבל אני אישית לא הייתי מעיז לומר ממישהו מעשירון נמוך יותר (שוב – 70% מהאוכלוסייה) שאם הוא רוצה לראות אותי אז כדאי שיוותר על החופשה המשפחתית ויפסיק לעשן, כי אם אני צריך להגיד את זה, אז באמת החיים שלי ב"בועת המטפלים" ימשיכו להיות בדיוק כפי שהם – וורודים, מתקתקים, ותלושים מהמציאות.
אני מודה שהעסק הוא מורכב, בייחוד לאלה שמטפלים הרבה בצמחי מרפא. הרי המכללות, על כל דרך הוראתן, מבוססות על TCM, שמכוון במיוחד לצמחי מרפא. אבל אני מאמין שמי שהרפואה הסינית הקהילתית מדברת ללבו, ימצא את הדרך היצירתית להתגבר על כך, אם הוא באמת רוצה. הוא יכול לרשום פורמולה אחרי שהמטופל הולך, או לבקש שהמטופל שימלא טופס מדוקדק ומפורט וישלח לו באימייל…. או שיגיע למסקנה שהנושא חשוב לו מדי והוא מוכן לתת פחות צמחים עקב כך.
מצד שני, הוא יכול להמשיך ולעשות את מה שהוא עושה. לגבות 150 או 200 ₪, להקדיש זמן רב לכל מטופל. זה לא יהפוך אותו למטפל "לא ראוי" בעיניי, ובתנאי שיודה שהוא מטפל באנשים מבוססים, ושטוב לו עם זה (או שרע לו – אבל אופן הטיפול שלו מחייב).
אני לא מאמין בהנחות המשמעותיות שאתה מדבר עליהן – זה לא מכבד את המטופל, לדעתי, שמרגיש שעושים לו טובה. וזה לא מכבד אותך, שצריך לתת מחיר מופחת לשירותיך הטובים.
אני חושב שכדי לנהל ביעילות קליניקה קהילתית ולהעניק טיפול מקצועי ולא מחפף, צריך לוותר במידה רבה על השיטתיות של ה- TCM. זה בהחלט חיסרון למי שאוהב מאד TCM, ואני עצמי די אוהב את זה. אבל כידוע, יש עוד הרבה ברפואה סינית שאפשר להציע חוץ מ- TCM, אז אני לא מתגעגע יותר מדי. אז הנה, מצאתי חיסרון…. אבל לא כזה שלא ניתן להתגבר עליו.
אבל אני לא אומר שכולם צריכים לאמץ את המודל הקהילתי, ומי שלא עושה זאת הוא אגואיסט שחושב רק עצמו. יש אנשים שרוצים לטפל בצורה מסוימת, וזה בסדר. אני רק קורא למי מהם שעושה זאת בלי לדעת מה קורה במציאות סביבו, להתעורר ולקבל החלטה.
ואגב, קופות החולים אינן מיישמות את המודל הקהילתי. הן מספקות טיפולים בהנחה רק למי שיש לו ביטוח, הן מגבילות את כמות הטיפולים והן בעיקר לא מספקות פרנסה ראויה למטפלים שלהן. בדיוק כל מה שהרפואה הסינית הקהילתית לא מנסה לעשות.
רואי
הלכתי ובדקתי בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – שכן הנתונים שהצגת היו אכן מפתיעים..
השכר הממוצע במשק לאדם יחיד נע בן 7500-7900
הכנסה ממוצעת לנפש סטנדרטית במשקי בית בשנת 2007:
בעשירון ה-7 – 13864
בעשירון ה-5 – 9472
בעשירון ה- 3 – 5975
וזו הכנסה ברוטו לנפש אחת בלבד במשק בית
כלומר בעשירון ה-3 ההכנסה לזוג נשוי – כ 12000
בעשירון- 5 כ 20000 ובעשירון ה-7 כ 27000
זה לא קשור לדיון בצורה ישירה – אך חשוב להעמיד דברים על דיוקם.
זה לא מרגיע אותי להשוות עצמי לרפואה פרטית – אך כרגע זה המצב של הרפואה הסינית בישראל – אנו לא מוכרים ולכן כל הוצאות הלימודים הן עלינו – בצורה פרטית וללא סיבסוד ממשלתי. מכך נובע שגם אחרי סיום הלימודים כל טיפול שאני נותן הוא פרטי. למטופל פרטי. ואגב, לאחרונה התחלתי לקבל מטופלים מחברת ביטוח – המטופל משלם כ 30 שח והביטוח משלים לי ל 100
ועדיין הטיפול פרטי.
ביקשת שהמטפל הפרטי יודה ש – "ובתנאי שיודה שהוא מטפל באנשים מבוססים, ושטוב לו עם זה (או שרע לו – אבל אופן הטיפול שלו מחייב)." – זה כמו שאבקש ממטפל ברפואה הסינית הקהילתית שיודה שזה מודל שמאפשר טיפול מוגבל שיעזור רק בבעיות מסויימות בהן האבחנה פשוטה וברורה ולרוב ניתן לטפל רק בדיקור ללא צמחים. מה הטעם !
ושוב, אני באמת לא נגד הרס"ק, אני בעד הדיון ההוגן והפורה שמכיר בייתרונות ובחסרונות של כל דבר ודבר. ואגב, גם אני הייתי אצל פרופסור אנטון מסרי-לנקה, למדתי וטיפלתי ועל פי שיטתו – היה מצויין – אבל גם שם היו ייתרונות וחסרונות.
ובחזרה לארצנו – למשל קופות החולים – אם נצא מהנחה שרק אחוז קטן לא מבוטח באחת מהן אז כל ההבדל מסתכם ב 1- הן מגבילות את מס' הטיפולים 2- הן לא מספקות הכנסה ראויה למטפל אז בואו וננסה לשנות את זה. הפוטנציאל הקיים בקופות החולים הוא רב שכן עם השינויים הדרושים ניתן ליצור סביבת עבודה שמשלבת בין הרפואה הסינית למערבית לטובת המטופל. ולטעמי – זה לא נשמע רחוק מהרס"ק – ויש שיטענו אפילו שהרס"ק הוא קופת חולים רק – פרטית – כך שההבדל אינו גדול ובטח לא בלתי ניתן ליישוב.
אין מודל אחד ויחיד ולכן חשוב להשאר עם הראש פתוח, אולי ניצור מודל חדש 🙂
חיים חן
http://www.spirit-path.co.il
למרות המלצותיה של יעל – שכחתי לחתום עם כתובת האתר בתגובה הקודמת 🙂
חיים,
1. אני אשמח אם תוכל לצרף לינק לנתונים שהצגת כאן. אני לא הצלחתי למצוא נתונים על 2007 – אולי הן התפרסמו לאחרונה? בכל מקרה זה מוזר…
2. מי זה פרופסור אנטון מסרי לנקה?
3. אני חושב שזו עובדה שטיפולים פרטיים ברפואה סינית פונים לאנשים מבוססים, ולא משהו נתון לויכוח כמו אם דיקור קהילתי מטפל בבעיות מורכבות ומסובכות או לא…
4. ההבדל בין קופ"ח לרס"ק אינו מסתכם במה שאמרת. אני לא יודע איפה אתה חי אבל הרבה אנשים לא מצליחים לשלם 100 ש"ח לטיפול (מחיר ממוצע של טיפול אחרי הנחה בקופ"ח והוצאה על ביטוח משלים). אוכלוסייה גדולה מאד מתקשה להוציא 400 ש"ח לחודש. הבדל שני זה הטיפול בחדר משותף שיש לו גם ערך (לא הכל זה כסף, כמו שאמרת). הבדל שלישי – אני לא בטוח – אבל נדמה לי שהטיפול הוא פעם בשבוע בלבד.
5. כן, אין מודל אחד ויחיד. מי אמר שיש?
הנה, דווקא מצאתי נתונים של 2007:
שים לב לסעיף שלוש – "הכנסה חודשית ברוטו ונטו למשק בית, לפי עשירוני הכנסה…"
http://www.cbs.gov.il/www/statistical/home07_h.pdf
אני חושב שאתה לא קורא את הנתונים נכון.
מדובר על הכנסה של כל משק הבית, ברוטו (לא צריך להכפיל פי שניים).
ראה טבלה זו:
http://www.cbs.gov.il/publications09/1357/pdf/t03.pdf
מישהו אחר יכול להביע את דעתו?
מצב הלינק – http://www.cbs.gov.il/publications09/1363/pdf/t02_1.pdf
כנראה שהתבלבלתי וחשבתי שבשלב מסויים הייתי אצל אנטון בסרי-לנקה, פרופסור מיוחד מאוד שטיפל סוג של רס"ק רק בתוך בית חולים וללא תשלום מצד המטופל.
אשמח לשמוע עוד מטפלים מביעים דיעה..
חיים חן
http://www.spirit-path.co.il
אכן,זה אותם הנתונים – מדובר על נפש סטנדרטית. כלומר אדם אחד ממשק הבית. אין מדובר בהכנסה היחידה לכל משק הבית ומאחר וזה ממוצע ללא הפרדה של נשים וגברים ניתן להניח שלזוג נשוי ההכנסה כפולה וזה עדיין ייצג את העשירונים. אבל קצת גלשנו 🙂
וכנראה שהתבלבלתי וחשבתי שביקרת אצל פופסור אנטון בסרי-לנקה, הוא גם עבד במודל של רס"ק רק בתוך בית חולים- והמטופלים לא שלמו כלל.
אני לא שולט מספיק בצורת העבודה בקופות חולים כי אני לא מטפל שם, ניסיתי לפתוח כיווני חשיבה גם לכיוון הזה.
חיים חן
http://www.spirit-path.co.il
רואי- אתחיל מכך שאני נהנה לעקוב אחרי הבלוג שלך (דבר שאני בדרך כלל לא נוהג לעשות) ומוצא את עצמי לאחרונה מנסה לגלגל רעיון דומה בתוך אירגון שה"חברים בו" לא יעמדו בתשלום לרפואה הפרטית. אני קורא את ההתכתבות האחרונה שלך ושל חיים ומוצא צורך להגיב על חלק מהדברים. החיים הם הרבה יותר מורכבים מהמספרים של הלשכה המרכזית. ב כמעט 9 שנים שלי כמטפל בקליניקה פרטית נתקלתי במטופלים משכבות אוכלוסיה שונות, חלקן נמוכות שלא לומר נמוכות מאוד. המתמטיקה שאתה וחיים עושים כאן פשוט רלוונטית רק בחלקה למציאות. כאדם בעל רגישות חברתית, כשאני נתקל במטופל כזה (ותתפלא – הם מגיעים) אני מתשדל להתאים את עלויות הטיפול למטופל (שלא להזכיר את העובדה שבאופן קבוע יש תמיד טופל שבכלל לא משלם כסף ומקבל טיפול). אני לא מוצא שום פחיתות כבוד בכך, ומבטיח לך שכשהדבר נעשה בצורה רגישה גם המטופל לא מרגיש כך, אולי אפילו ההפך. אני גם יודע באופן די וודאי שרבים מאוד מחברי למקצוע נוהגים בדיוק כמוני כך שגם הרפואה הסינית הפרטית אינה נחלת עשירים בלבד והמטפלים אינם חיים בבועה- כדבריך.
ההשוואה של הרפואה הסינית לרופא המשפחה פשוט לא רלוונטית כיוון שכל הלימודים הם פרטיים ולא מסובסדים ע"י המדינה. אם לסכם – ברור לי שהבלוג שלך הוא שלך ושאתה מקדם דרכו רעיון נפלא- לא פחות. אם זאת להעניק כינויי כגון חיים בבועה ותתבישו…. קצת גורמים לי לזוז באי נחת. תמשיך בעבודה שלך – אני חושב שכולנו עושים עבודה טוב….
אודי שלום,
תודה על התגובה. אני שמח לדעת שאתה ומטפלים רבים אחרים נוהגים ברגישות ומצליחים לטפל בהצלחה במטופלים עם קשיים כלכליים שמגיעים אליכם. אגב, לא חשבתי אחרת… אם מדבריי הובן שאני מאשים את כל המטפלים "הפרטיים" בחוסר רגישות כלפי מטופלים כאלה אז אני מתנצל. אני חושב עם זאת, שהרבה מטופלים פוטנציאליים מעדיפים להימנע מראש מהסיטואציה הזו.
רק for the record – מעולם לא כתבתי "תתביישו" בשום רשומה, זה לא הסגנון שלי בכלל.
כן כתבתי אודות "בועת המטפלים" – והייתי רוצה להסביר כנראה משהו שלא הוסבר כהלכה.
"הבועה" לא כוונה למטפלים שמטפלים בעשירון העליון בלבד וחיים בבועה. ממש לא. ב"חיים בבועה" התייחסתי, אם תשים לב להקשר שכתבתי את זה, לדבריו של חיים לגבי אנשים שצריכים לוותר על מותרות כגון חופשה וסיגריות. אני כתבתי שאם אבקש דבר כזה ממישהו עם אמצעים פחותים כדי לממן את עלות הטיפול, אז אני אמשיך לחיות בבועת המטפלים – קרי – כאלה שחושבים שמה שיש לנו להציע הוא כל-כך אטרקטיבי שאנשים יהיו מוכנים לוותר על חופשה ולהפסיק לעשן כדי להשיג את זה. רב המטופלים הפוטנציאליים לא יודעים מה זה רפואה סינית, פוחדים ממחטים, ואם מגיעים זה עם חשש מסויים וספקנות. ואני כותב "מטופלים פוטנציאליים" מפני שאלו שכן מגיעים – המטופלים בפועל – רבים מהם כבר ניסו דיקור בעבר ואין להם בעיה להקריב (ורובם לא מקריבים כלום, כי פשוט יש להם מספיק כסף. גם אתה תודה שאלו שעשית להם הנחה הם מיעוט מהמטופלים, לא?).
לגבי עצם ההנחה למטופלים – אני מבין. יש מטופלים ממעמד יותר נמוכים שמגיעים לקליניקה וזוכים להנחה משמעותית ולהתייחסות מכבדת ורגישה. באופן אישי אני בכנות יאמר לך: כל הכבוד… באופן לא אישי, אני אומר: אז מה?? מה לגבי כל אותם שלא מגיעים לקליניקה? מה לגבי אוכלוסיות שלמות שלא רואות ברפואה הסינית אופציה מלכתחילה בגלל המחיר (יש עוד סיבות – אבל הרשומה הזאת מדברת על כסף…)? איזו רגישות והתחשבות אנחנו מציעים לאותם אלמונים, "בלתי נראים" שמעולם לא נראה ושמרכיבים אחוז כה גדול של האוכלוסייה? ולא מדובר בעניים – מדובר באיש הרגיל מהיישוב.
אני שמח שאתה רואה במה שאני מקדם דבר נפלא. אני חושב שההתייחסות שלך למטופלים שלך היא דבר נפלא. אבל האם לא יהיה נפלא יותר כשלא נצטרך להעניק "יחס מיוחד" לאנשים המעטים שמגיעים אלינו, ובמקום זה נעניק יחס גורף ושיוויוני לרבים שיוכלו להגיע?
והערה אחרונה לגבי "לימודים פרטיים" וחוסר סבסוד. המערכת בנויה כך שנוציא הון על לימודי רפואה סינית, ואח"כ נעסוק במודל טיפולי שמחייב אותנו לנסות להשיב את ההון הזה על גבם של המטופלים. יש אפשרות להיחלץ מהמילכוד הזה, ודווקא כן בניסיון להיות יותר כמו רופא משפחה ולא כמו רופא "פרטי".
רואי
היי חברים,
וואו- שמח פה! איזה כיף, דיון מצוין ומעורר עניין ומחשבה.
רואי- ניסיתי להסתכל על הטבלאות בעודי עירנית ומפוקסת, ואין לי מושג ירוק איך להתמודד עם זה. נכשלתי במשימה שנתת לי, אני מצטערת.
רציתי לציין, שבעוד הרבה מאוד מטפלים רואים עצמם כמטפלים של גם וגם (קצת רס"ק וקצת סגנון רפואה פרטית), אני חושבת שרס"ק מייצג תפיסת עולם אחרת עם אידיולוגיה מאחורי זה.
לא חייבים לאמץ אותה, וכמובן שאפשר לעשות גם וגם ולכל אחד הפרשנות שלו.
אבל רס"ק, במקור ובמהות, מדבר על פתיחת שערים של הרפואה הסינית לאוכלוסיות שאין להן סיכוי להגיע לדיקור ו/או צמחי מרפא במקומות אחרים- כולל קופ"ח. מדובר על מתן האפשרות לאוכלוסיה הממוצעת בארץ (ובעולם) לקבל טיפול שלא במסגרת ביטוח, מה שבדרך כלל אומר שהוא לא תלוי בשום דבר, אלא רק ברצון של האדם ללכת לטיפול.
יש לזה פלוסים ויש לזה מינוסים אבל הרעיון הוא מצוין, ויש לו גם יתרונות למטפלים, לא רק למטופלים.
יעל
היי יעל,
לגבי הטבלאות – אני לא רוצה להישמע קטנוני…. אבל חשוב לי לחזור ולהבהיר: הנתונים שכתבתי אכן מדברים על הכנסה למשק בית, ולא כפי שחיים טען – שמדובר באדם אחד ולכן צריך להכפיל את הכל בשתיים (אגב, ממתי נשים וגברים מרויחים אותו הדבר??). חשוב להבין שהעשירון ה-3 בישראל, מכניס הביתה 5975 ש"ח ברוטו, ולא כפול מזה!
מקור הטעות של חיים היא כי כתוב "לפי הכנסה כספית נטו לנפש סטנדרטית" – שזה פשוט אומר שהחישוב נעשה על-פי זה, ולא שאלה נתונים שמתייחסים לנפש אחת.
הטיעון הכלכלי – אינו היחיד באספקט של רס"ק – אבל חשוב שיהיה מבוסס ולא סתם דיבורים בעלמא.
שלום לכולם
בואו נעזוב לרגע את עניין הטבלאות שעוד דורש בירור או הסבר מאיש מקצוע.
רואי, אתה כותב ומקדם עניין שחשוב בעינייך וגם בעיני (קידום הרפואה הסינית) וזה מצויין אבל צר לי – השפה בה אתה משתמש דוחפת את הקוראים להסקת מסקנות..ויתכן שלא התכוונת לצייר חלק מהמטפלים בצורה המשתמעת מהכתיבה שלך אבל למשל בפוסט הזה כתבת על מטפלים שמציעים למטופלים לבוא לדיקור על חשבון התקציב של חינוך הילדים ואוכל וסיימת ב "פשוט בושה" – אני מעולם לא נתקלתי במטפל שזו הגישה שלו.. נכון אני לא מכיר את כולם ואולי אתה נתקלת אבל צורת כתיבה שכזו מפריעה לי כי היא מנחה את הקורא להסקת מסקנות שגויות בעיני.
שים לב איך אתה הגבת לקביעות של ערן לגבי "מרפאות הכיסאות" בפוסט אחר.
או למשל תגובה 6 שענית לברוריה בפוסט "יום טיפוסי בקליניקה" – לא לזה ציפיתי לשאלה רלוונטית ביותר.
דווקא בגלל שזה הבלוג שלך וגם אם מטרתו לקדם נושא ספציפי אני מצפה ממך לכתיבה מאוזנת יותר ובמיוחד לאור הבמה שקבלת מיעל באתר סינית שמטרתו לקדם את כל הבוגרים ברפואה הסינית ולא רק אילו שיפתחו מרפאות רס"ק.
אני מקוה שאתה מבין את המחמאה הגדולה שאני נותן לך בעצם זה שלדעתי לבלוג שלך תהיה השפעה מעצבת על החלטותיו של מטפל צעיר.
חיים חן
http://www.spirit-path.co.il
איזה בעסה איתך, חיים!
אחי, למה אתה מכבה את האורות כשכולם רק התחילו ליהנות??
"תהיה מאוזן"…. "אני מצפה ממך"…. "צר לי"….
בחיי, התקשרתי לאבא שלי לראות אם הוא לא עובד עלי!
טוב, סליחה… הנה אני נסחף שוב בלהט שלי. כנראה שיש כאלה שמבינים את זה ויש כאלה שלא, אי אפשר לרצות את כולם.
ונראה לי שזב בדיוק מה שאתה מצפה ממני – לרצות את כולם. האם זו גישת ה"הכל בסדר" של עולם הרוחניות, או שזה בא ממקום אחר, קשה לי לדעת. סה"כ, יש בכל זאת מגבלות בכתיבה באינטרנט – אי אפשר לראות הבעות פרצוף וטון דיבור.
כשכתבתי – "פשוט בושה" – בסוף הפוסט המקורי – פשוט הייתי ציני, אולי לא הבנת. אני לא חושב שאשקרה יש מטפלים שחושבים שהמטופלים שלהם צריכים לבוא על חשבון אוכל וחינוך, אלא שמה שקורה במובלע הוא ציפייה לא מציאותית של רבים לבוא אלינו, כי זה סדר העדיפויות "הנכון".
זהו בלוג, חיים. בלוג. אני הכותב, ואם אני כותב בלהט מסויים, זה כי ככה אני אוהב. עד שיעל לא תעיף אותי לכל הרוחות, פשוט תצטרך לסבול אותי (איזה קטע אם עכשיו היית מנסה לכבות את המחשב ולא היית מצליח? הי הי הי…!!)
עכשיו אני אקח צעד אחורה ובכל זאת אודה – כן, קצת נסחפתי בתגובה ההיא לברוריה. (האם לא קיפסלנו פורמולות ביחד בזן צמחים לפני 4 שנים?) בקיצור, יכול להיות שנכנסתי בה יותר מדי, ואני מתנצל (אם היא לא קוראת את זה – תמסור לה..). היא כנראה עיצבנה אותי עם התהיה לגבי טיפולים סימפטומטיים.לא הייתי צריך להתעצבן.
מצד שני, בערן די נכנסתי, והגיע לו – כי הוא לכלך על כל המודל בגלל חוויה אישית. ודווקא אנחנו היום מקיימים צ'אטים בג'ימייל, והוא כנראה יבוא לבקר אותי בספטמבר.
לא כולם לוקחים את זה קשה.
קצת לכתוב בלהט, קצת לעצבן אחדים, קצת לעורר מחשבה ורגשות… מה שזה יקח כדי להעיר את המקצוע הזה מהתרדמה שלו, חיים. רק בבקשה – בלי "כתיבה מאוזנת". זה לא דו"ח של האו"ם.
זה בלוג.
רואי שלום,
כמה נקודות למחשבה ואני בוחר להתחיל דווקא מהסוף. אני חולק איתך את הגישה הסוציאליסטית חברתית, בכל מובניה.אם זאת ישנן כמה הנחות שאתה מניח שלאו דווקא עומדות במבחן המציאות. לימודים ברפואה סינית הם יקרים אבל ממש לא נבנו כך בכדי שנוציא עליהם הון ואח"כ נצטרך לגבות את הכסף על גב המטופלים. להבנתי,ויצא לי קצת לחקור בעינין לימודי הרפואה הסינית אינן עסק כלכלי משתלם כמו שאתה חושב. לראייה כמות המכללות שנסגרו ופשטו רגל למרות שהיו בהן תלמידים. שלא תחשוב שאני מרחם על מישהו מבעלי המכללות, אבל די בעובדה שכל המכללות ששורדות מלמדת עוד הרבה קורסי לווין (שעליהן הן מרוויחות הרבה יותר ) ובעזרתן הן מחזיקות לעיתים את המגמות ללימודי הרפואה הסינית שלא תמיד מצליחים להחזיר את ההשקעה של המכללות. כמישהו שבעבר ניהל עסק אני חושב שאתה לא מודע לעלויות האמיתיות של המכללות וחבל להאשים אותן במשהו שהן לא אשמות כי יש מספיק דברים שהן כן אשמות בהן….
לגבי היחס המיוחד- אולי זה ישמע מעט מפתיע אבל אין שום הבדל ביחס בין מטופל משלם לכזה שלא משלם. כמו שאני בטוח שברס"ק לא מבחינים בין מטופלים שמשלמים סכומים שונים במקומות בהם מקובל לגבות ע"פ רמת הכנסה (ולמעשה מה ההבדל בין הנחה לבין שיטת תשלום כזו..)
ומילה אחרונה לגבי כסף – למעשה גם המטפלים בשיטה הפרטית וגם ברס"ק מתמחרים את שעת העבודה שלהם די דומה – כ 200ש"ח לשעה פחות או יותר. הרבה מעל השכר הממוצע במשק. אני לא חושב שאיש מאיתנו הוא חמדן. להפך. גביית מחיר ראוי עבור שעת עבודה שלנו הופכות אותנו למטפלים טובים וכאלו שיכולים לקנות עוד ספר ולהשתלם בעוד סדנא.
לסיכום – כמו שאמרתי – אתה עושה דבר גדול!!! ואני מקווה להצטרף אליך ולעוסקים ברס"ק בצורה זו או אחרת, וזה הרבה בזכותך. אבל ראוי לכולנו לכבד אחד את השני ולעסוק בעיקר בעצמנו ולא בדשא של השכן.
אודי ידידי…
בוא נעזוב את המכללות כרגע. מגיע להן פוסט נפרד בבלוג. תן לי רק לגבש קצת את החומר המרשיע… (סתאאאם…)
אם יורשה לי, הערת 2 הערות שמחייבות תגובה:
לדעתי יש הבדל עצום בין שיטת תמחור ע"פ רמת הכנסה (15$-40$, או 40-70 ש"ח) לבין מתן הנחה למטופל. בשיטה הראשונה, לא מבקשים הוכחת הכנסה מאף אחד – איש כראות עיניו ישלם, כלומר – לא מניחים שום הנחות סוציו-אקונומיות על המטופל. דבר שני, הכוח אינו בידי המטפל שמעניק למטופל הנחה, אלא הכוח עובר למטופל שמחליט מה מתאים לו, בלי שום "סידור מיוחד" כזה או אחר. זה נראה לי הבדל מהותי!
ולגבי כסף – אני לא בטוח בעניין השכר הממוצע, כי ראשית, יש מיסים, שכירות, מזכירות, שיווק ופרסום וכו' – רב מה שלשכיר אין – כך שזה לא נטו 200 ש"ח. כמו-כן, מטפל בד"כ לא עובד כ"כ הרבה שעות כמו שכיר שעובד 8-9 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, כך שמטפל עסוק ירוויח לדעתי כמו שכיר במשרה טובה, ולא הרבה מעבר (הלוואי ויבוא יום שנרוויח מהמקצוע הזה כמו הבינוני שבשכירים!). ההבדל הוא שב- 200 ש"ח לשעה אנחנו יכולים לשרת 4 אנשים ולא אחד. אבל שוב… לא לכולם זה מתאים ואני מבין.
תודה על המחמאה ואני מקווה שתצטרף, אשמח לעזור (אני הרבה יותר נחמד במציאות מאשר בבלוג כנראה…). ואגב, אני לא חושב שאני מתעסק ב"דשא של השכן" כפי שאתה אומר, אלא בדשא השולט, קרי – הרפואה הסינית הקונבנציונלית ששולטת ברב הקליניקות, המוסדות והמכללות. חשוב להבין באיזו מציאות אנחנו חיים, לפני שאנו מנסים לשנות אותה.
אבל חלאס להיום, התשתם אותי..!
רואי, אכן בשלב מסויים תהיתי מה היה שם המשפחה של הרואי ב "א" שהכרתי בזן..
תשמע ידידי – אם אתה רוצה לכתוב, למה לא לכתוב על הטוב שברס"ק?
תכתוב על טכניקות דיקור, סיפורי מקרה והצלחות, תכתוב מאמרים מקצועיים.. לא ראיתי סרטון אחד מאילו ששמת באתר שלך בו המטפל "נכנס" במטפלים אחרים – וכשערן עשה את זה אז נכנסת בו בחזרה כי הוא "ליכלך" ועוד מחוויה אישית..
לא בא לך לכתוב מאוזן אל תכתוב..
הצניות שלך מוליכה לממשמעות מסויימת שחוזרת על עצמה לאורך כל הבלוג – וזה מה שמפריע לי
כשאתה כותב בצורה כזו –
"השאלה היותר מעניינת לדעתי היא שאלת ההתעשרות מסבלם של אנשים. מטפל שרואה מעט מטופלים, גובה מהם המון כסף ומתעשר מזה, אינו משרת את החברה לטעמי אלא בעיקר את עצמו"
(בדיוק כמו ערן לדעתך) – אתה סתם מלכלך.
כמה מטפלים עשירים אתה מכיר.. הרוב מתאמצים להיאבק לשרוד ולטפל במקצוע שהם אוהבים.
בקשה – מאחר ואתה בעל הבלוג והכותב הלהוט – בו ותעשה אתנחתה, תחשוב ותנסה לראות האם באמת הדרך שלך לקדם את הרס"ק ועצמך מקדשת את כל האמצעים.
האם זה מה שכיוונת כשהתחלת אותו?
תאמין לי שלא הייתי מתאמץ לרדת מהגדר שבה יושבים כולם וצופים במסך אם הייתי חושב שאתה לא מסוגל להבין על מה אני מדבר.
אני מאחל לך עוד הרבה פוסטים מוצלחים.
כמה פעמים מזכירים את שמי בדיון אחד…. אני מרגישה קצת כמו נינט. 🙂
הבמה ניתנה לרואי בשל היכולת שלו להביא את הרעיון של רפואה סינית קהילתית בצורה ברורה. הדבר בא לידי ביטוי לראשונה במאמר שפרסם באתר סינית לפני מספר חודשים, הכתיבה שלו מצוינת, ולכן ניתנה הבמה.
אני רואה לנכון להגיב בנקודה זו ולהגן על רואי ואופן כתיבתו, לא כי אני חושבת שתוקפים אותו ברמה אישית, אלא כי אני חושבת שנכון להציג את 2 צידי המטבע בדיון זה:
חיים, אתה צודק, הבלוג ניתן לו כיוון ובסינית אנחנו שואפים לתת ביטוי לכל האספקטים הקיימים ברפואה סינית שעלולים לעניין את המטפלים, אבל לא הכל תמיד רלבנטי לכולם.
רואי קיבל את הזכות לבלוג בזכות כל הדברים שאתה מצביע עליהם כבעייתים.
הכתיבה מהלב היא שהופכת את הבלוג לבלוג טוב, נכון, וחשוב, בעיקר בקרב אוכלוסיה שממעיטה מאוד לכתוב און-ליין, או בכלל.
מה שאתה רואה כציני, אחרים רואים כמעורר, מה שאתה רואה כמאוזן, אחרים רואים כמנסה שלא לעצבן אף אחד.
העובדה היא, שהמאמר של רואי בסינית היה אחד הפופלרים ביותר שנראו באתר סינית, והיה מאמר שיצר הדים שחלק מהם הגיעו אליי ושימחו אותי- היה דיבור במסדרונות של מכללות שונות, מסרים בסינית שיתופית עפו מהאחד לשני תוך דיון על המאמר, התגובות במאמר עצמו היו רבות מאוד, אנשים התקשרו אליי לשוחח על הדברים שנאמרו…
עובדה נוספת היא, שאת הבלוג של רואי קוראים לא מעט אנשים, והדיונים בו- למשל זה, הם מהדיונים הפוריים ביותר שנראו, אני לא זוכרת דיון אחד כזה בסינית בלוג למשל. 🙂
בכל תחום יש בלוגים שונים. בכל תחום תמצא גם את הבלוגים שיותר בועטים, אומרים את הדברים בצורה פחות מצונזרת, ואין לי ספק שרבות הן הפעמים שרואי עורך את עצמו על מנת שהמסר של רפואה סינית קהילתית יעבור בצורה ברורה יותר מאשר כל מסר אחר.
זה הסגנון של רואי, וכיוון וזה הבלוג שהוא כותב, זה הסגנון של הבלוג.
אני לא חושבת שרואי שולל דרכים אחרות, כמו שהוא מעלה שאלות שמטפלים רבים שואלים את עצמם, רק שרואי עושה זאת ברשת, ולא בחדרי חדרים.
גם בואו לא נשכח, רואי עובר את התהליך תוך כדי הכתיבה, כלומר, הוא מגיע מרקע של לא מעט מטפלים בארץ, ולא מעט מטפלים מרגישים שמשהו לא עובד נכון מבחינתם.
אני חושבת שזה מעודד מטפלים להבין שיש עוד דרך לעשות את הדברים ולא רק דרך אחת, שזה עוד מסר מאוד חשוב שסינית תמיד ניסתה להעביר.
בעיקר, אני חושבת שהכתיבה של רואי מעודדת אנשים לחשוב.
גם חיים, גם רואי וגם אודי יצרו דיון שיוצר חשיבה.
וזה דבר חשוב מאוד מאוד!
ונקודה אחרונה קצת יותר כללית:
בלוג במהותו הוא במה יותר אישית, ולכן זה המקום לכתוב בצורה אישית. זה סוג של יומן אישי אם תרצו, ולכן הכתיבה המאוזנת יכולה להיות פה, אבל רק אם כותב הבלוג מרגיש לנכון להשתמש בה.
זהו, דיברתי מספיק.
יום טוב לכולם ותודה על הדיון המעניין,
יעל
של נסיון אישי, בטחון והצלחה בריפוי !!.
ככל שאיכות הטיפול שלך מוצלחת יותר אתה מרגיש מקצועי יותר וגם המטופל הבא שמגיע כי שמע מחבר שלו שעזרת לו מוכן לשלם כל סכום העיקר שתעזור לו כמו לחבר שלו !!
רב האנשים פחות מוטרדים מהסכום כמו מהאפשרות שהטיפול לא יצליח.
עיקר הסיבה לשיטה הקהילתית (שאינה פסולה חלילה) היא מצד הרצון של המטפלים לראות כמות גדולה של אנשים כדי לצבור נסיון מקצועי רב.
לפני שבוע הגיעה אליי אשה עם גב תחתון תפוס קשה , בעלה היה צריך להחזיק אותה בזמן הליכה.
חצי שעה והיא כבר הלכה ישבה התכופפה !! והרגישה שיפור של 90 % . האם אני צריך לקחת 60 ש"ח בגלל שזה חצי שעה ?? אם הייתי אומר לה 500 ש"ח היא גם היתה משלמת בשמחה.
את המטופל בעיקר מטריד המחלה והעיקר שירפאו אותם…ומשום מה את המטפלים מטריד שלא יבואו אליהם בגלל המחיר. אנשים משלמים אלפי שקלים לרופאים פרטיים ואח"כ מגיעים לדיקור אז אתם חושבים שהם נבהלים ממאתיים שח ??
לא ראיתי רואי חשבון קהילתיים שלוקחים 60 ש"ח לפגישה..למרות שכולם זקוקים להם לא פחות מלנו…
אם תשתנה הגישה בארץ, בהחלט יש מקום לרפואה קהילתית, במצב הקיים קשה לי לראות מרפאה שכזו שמצליחה לנקז אליה 40 מטופלים ליום כדי להחזיק את עצמה. הלוואי שאני טועה..
שלום ילון, ותודה שהגבת כאן בבלוג.
העלת נקודה חשובה מאד בעיניי, ואף על פי שלא אמרת אותה מפורשות, אני חושב שכיוונת לדבריך למשהו שאכן רואים בקליניקה מדי פעם – ואלה המטופלים "המיואשים".
כשאתה אומר: "רב האנשים פחות מוטרדים מהסכום כמו מהאפשרות שהטיפול לא יצליח" וש: "אנשים משלמים אלפי שקלים לרופאים פרטיים ואח"כ מגיעים לדיקור אז אתם חושבים שהם נבהלים ממאתיים שח ??", נדמה לי שדבריך מכוונים לאותם מטופלים שסובלים מבעיה כרונית ארוכת שנים ו/או קשה, שלעיתים גם מתפתחת לאחר הזנחה של הטיפול בשלבים הראשונים. המטופלים האלה מגיעים למצב שהם מיואשים, שהם יעשו הכל וישלמו הכל – רק שתעזור להם. רבים מהם מוכנים לעשות הקרבה כלכלית עצומה בשביל הסיכוי להירפא.
אני לא יודע אם התכוונת לאנשים האלה, אבל אני רוצה להאמין שכן, כי אם זה היה נכון שאף אחד לא מוטרד מלשלם הרבה כסף לטיפול, אז אותם אנשים היו אולי מטפלים בבעיותיהם עוד קודם, לפני שהתפתחו לבעיה קשה. אלא שלצערי הרפואה הסינית לא כ"כ משווקת כרפואה מונעת, אלא כרפואת ניסים שפותרת בעיות בהינף טיפול אחד אצל מטפל "מומחה" שיעשה את הקסם שצריך ויקח סכום כסף מכובד. כמה אנשים שמעו על לבוא לטיפולים תכופים ולשמר את בריאותם בעבור מחיר הוגן?
אנשים כאלה, בדרך כלל לא מבינים, שלא באשמתם, איך עובד דיקור סיני, והם מצפים לניסים, משהו כמו התיאור שלך לגבי המטופלת שחזרה לעצמה לאחר טיפול כאב גב אחד (כל הכבוד על הצלחתך, אגב). אבל אני מאמין שברב המקרים הדיקור הוא תהליך, והרבה מטופלים לא היו שמחים לשלם את ה-500 ש"ח אם זה היה אומר 3 פעמים בשבוע למשך שבועיים, או פעם בשבוע למשך חודשים.
הבחירה כיצד לעמוד מול אותם "מיואשים" (סליחה על הביטוי הקצת פשטני, אבל אני מקצר) היא בחירה אישית של כל מטפל. אני בוחר שלא לקחת מהם 500 ש"ח וגם לא 200 ש"ח, כי אני לא חושב שזה שהם מוכנים לשלם לי סכום כזה אומר שהם צריכים לעשות את זה, בייחוד כשיש אופציה נהדרת כמו רפואה סינית קהילתית. וגם כי אני רוצה רפואה סינית זולה וזמינה שתתרום לבריאות האנשים ותמנע מהם מלהגיע למצב קיצוני שבו הם יהיו חייבם "להפסיק לחשוב על כסף".
לגבי קביעתך ש:"עיקר הסיבה לשיטה הקהילתית (שאינה פסולה חלילה) היא מצד הרצון של המטפלים לראות כמות גדולה של אנשים כדי לצבור נסיון מקצועי רב" – אוכל רק להמליץ לך מכל הלב לקרוא את הבלוג הזה מהתחלה (חודש מאי)ולהבין מדוע קביעתך שגויה.
ואגב – רואי חשבון שלוקחים 60 ש"ח לשעה – נשמע לי דווקא רעיון מדליק. אתה חושב שהם יצליחו לדחוס 4 לקוחות לחדר ולעשות לכולם דו"ח שנתי? כי אם כן זה יהיה שוס!
תודה שוב, ואני מקווה באמת שתקרא כמה מהפוסטים הראשונים של הבלוג הזה כדי לקבל תמונה רחבה יותר.
שלום לכם
בשיטוטי אחר חיפוש מטפל, הגעתי אל האתר שלכם ואל הדיון המצויין שמתנהל פה.
אין לי קשר לצד המטפל כאמור אלא רק כצרכנית של הטיפול.
כאדם שרוצה מאוד טיפול "טבעי" למה שמציע השוק, אני חושבת שכולם צודקים במשהו.
אני אישית מעדיפה שאכן תהיה רפואה קהילתית (עם דמי חבר סבירים בחודש, כמו קופ"ח) , ועדיין ישאר מקום לקליניקות פרטיות.
אומנם אני אישית יכולה לאפשר לעצמי טיפול של 200 ש"ח בשבוע כרגע, אולם אם ארצה שכל משפחתי לעתיד תהיה "מטופלת" (גם כרפואה מונעת) ברפואה אלטרנטיבית, אזי אני אהיה בבעיה ואצטרך לברור רק את המקרים הדחופים.
מצד שני אני חיה (מבחירה של חיזוק הסביבה) במקום בו האוכלוסיה בקושי גומרת את החודש וזה בלשון המעטה.
אוכלוסיה זו גם אם יש לה מודעות ורצון לא מסוגלת לאפשר אפילו לבן משפחה אחד טיפול הולם (אלא אם כן זה טיפול חד פעמי, מה שכולנו יודעים שלא יעיל לרוב)
מצד שלישי, רוב האוכלוסיות בעלת מצב סוציואקונומי נמוך לא ממש מבינות/מאמינות/מוכנות לשלם 200 ש"ח על טיפול שהוא "לא מדעי" (למרות שעל מוצרי לוואי הם יוציאו הרבה יותר), להוציא את אוכלוסיית החרדים שצורכת יחסית מינון גבוהה של רפואה אלטרנטיבית ביחס לרמת ההכנסה שלה, אבל זה כי יש להם סדרי עדיפויות שונים.
אניב עד רפואה קהילתית בסיגנון של קופ"ח , כי היא אכן תביא לציבור המטופלים פחות שרלטנים, יותר נסיון ומקצועיות, היא תאפשר למידה משותפת של מקרים, הרגשת ביטחון למטופל , תוזיל את העלויות לאדם הבודד ותאפשר להרבה אנשים לקבל טיפול כפי שהיו רוצים במחירים סבירים.
עדיין יהיו האנשים שילכו לקליניקות פרטיות מכל מיני סיבות. וזה בסדר וזה הוגן.
בקיצור, הכל טוב, בעיקר דיונים כאלו. תהיו נחמדים אנחנו זקוקים לכם:)))))))))
שלום טואנדה,
תודה רבה על תגובתך כאן בבלוג. זה מרענן ומלמד לקבל תגובה ממישהו שאינו מטפל.
הבלוג הזה אכן נועד לעורר דיונים מהסוג שקראת, בהם מטפלים מלבנים אספקטים שונים שקשורים להתפתחות הרפואה המשלימה בישראל. כותב הבלוג (אני), מאמין שהתפתחות כזו לא יכולה להתרחש ללא השרשה של הרפואה הטבעית בקרב האוכלוסייה הרחבה, וזה תהליך שכנראה ייקח שנים. המודל של הרפואה הסינית הקהילתית הוא לטעמי צעד ראשון חשוב בכיוון הזה.
קופות החולים אכן תרמו תרומה משמעותית להחדרת המודעות בקרב האוכלוסייה הרחבה. הרפואה הסינית הקהילתית מוסיפה לקופות החולים מימדים נוספים שישרישו את המודעות עוד יותר, כמו: אי-תלות בביטוח כלשהו, פרנסה ראויה למטפלים (כמטפלים פרטיים שלא עובדים בשביל אף אחד), חוויה קהילתית של ריפוי משותף ועוד. כך שלמשעה מדובר במשהו שונה מאד מקופות החולים. את מוזמנת לקרוא עוד בבלוג הזה כדי ללמוד יותר על המודל.
שוב תודה רבה על התגובה…
שלום לכם,
אני נמצאת עכשיו בתהליכי קליטה ללימודי רפואה סינית בתמורות.
אני ישמח אם תאמרו לי מהו השכר הממוצע בשוק למטפל מתחיל.
היי לינור,
אני שולח לך קישור לפורום מטפלים ברפואה סינית בתפוז. אני ממליץ לך לשאול את השאלה שם:
http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?communaID=17318&r=1
רואי