חורף 2000, רפואה סינית- שנה ב'.
מאמצע השנה היה לי קשה להתעלם מהרחשים במסדרונות המכללה- רחשים של "קיפוח", לפחות זו הייתה התחושה: אין ביקורים של מרצים ידועים מתחומנו (פיטר דדמן וג'ובאני מצ'וצ'ה הגיעו לארץ לפני זמני), ואין עשייה ממשית בתחום.
דאז, היה סיפור חדש של אגודה שהורכבה מעמותות שונות ולא ממש נתנו את הדעת על העניין הזה, אין כנסים, מיעוט סדנאות וגם אין עיתון בעברית. לקרוא את ה- JCM זה טוב, אבל זה באנגלית. למה אין עיתון בעברית?
"לאוסטרלים יותר קל ברפואה סינית"- כך סיכם את המצב בעגמומיות משהו סטודנט משנה ג', איתו שוחחתי על העניין באחת ההפסקות.
סתיו 2009 מוצא אותנו במקום אחר, לא באוסטרליה כי אם בבית, עם העשייה והשפע בתחומנו, שכבר דיברנו עליהם בהזדמנויות אחרות.
היום נתמקד על עיתון בעברית.
במהלך 9 השנים האחרונות, אנחנו עדים להתפתחות של 3 עיתונים מקצועיים בתחום הרפואה הסינית- שלושתם בעברית: חותם סין של עופר ברנוביץ', אורז של קמפוס ברושים ושמיים, אדמה ואדם- הרבעון של האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי.
העיתון של האגודה פעל לפני מספר שנים ולאחר 7 גיליונות- נגנז.
בכנס האחרון של האגודה, התבשרנו על פעילות מחודשת באמצעות הגיליון החדש- גיליון 8.
איך שלא מסתכלים על זה- מדובר על חדשות טובות:
1.במה נוספת שדרכה ניתן לדעת על פעילויות הוועד- כך למשל מעדכן אותנו רני אייל כי "לכל חבר אגודה הזכות להשתתף בדיוני ועד האגודה, בתיאום מראש עם המזכירות, על מנת להשמיע דיעות אחרות או לקדם רעיונות חדשים".
2. מדובר על עיתון עם עוד כתבות בעברית, וכל הגדלה של מאגרי המידע שלנו בתחום הרפואה הסינית בעברית היא בבחינת העשרת קהילת הרפואה הסינית כולה.
3. בעוד שני העיתונים האחרים מזוהים עם מכללות, עיתון האגודה שומר על צביון ניטרלי שאינו תלוי בגוף כזה או אחר על מנת להעביר מסרים לציבור הקהילה.
4. ריבוי אפשרויות הביטוי של מי מאיתנו שחושבים שכתיבה בתחום היא ערך חשוב במסלול לימודים מקצועי (גם לאחר 4 שנות לימוד ראשונות), מאפשר לכתוב באופן תדיר, ובכך להעלות את רמת הכתיבה המקצועית הכללית של הקהילה.
גיליון 8 נפתח עם מידע על מבחני ההסמכה.
למיטב זכרוני, שנה שעברה, המליץ הוועד לכל המטפלים בעלי ותק של פחות מ- 5 שנים לגשת למבחן. השנה מדובר על מטפלים בעלי ותק של פחות מ- 3 שנים. על שום מה השינוי?
בין הכותבים בגיליון זה ניתן למצוא גם את יאיר מימון (עם כתבה שפורסמה לראשונה בסינית), אביחי וולצ'ק, אייל שפרינגר וטל בלו.
העיתון מוגש בצורה יפה, ברורה ומסודרת, תמונות נעימות לעין- ניכרת השקעה של זמן ומחשבה בצורת ההגשה ולא רק בתכנים.
לסיכום, אין ספק, שהלידה המחודשת של עיתון האגודה היא מבורכת, חשובה וטוב שנעשתה. העיתון נעים לקריאה, ומהווה חוליה מקשרת חשובה בין הוועד לחברי האגודה.
כולי תקווה ששני הצדדים ישכילו למצות את האפשרויות של עיתון זה.
מספר הערות לסיום:
א. האם העיתון הוא למכירה? מחולק בחינם?
ב. אם נחזור לדברי יו"ר הוועד, תחושתי שהמידע שנמסר דרך במה זו (כמו גם במייל שנשלח לפני כשבוע) הוא מתומצת מדי. האם יש אפשרות לקבל מידע מפורט יותר על הנעשה כיום במסגרת האגודה?
ג. מסתמן שכדאי לערוך הגהות רבות לפני העליה לפרסום, כך לא יישמטו קרדיטים שראוי שיצויינו ו/או טעויות הדפסה בקרדיטים.
המחברת:
יעל ארנסט
yael@sinit.co.il
