רפואה שלמה לילדים

הבן שלי, שחר, מקבל טיפולי דיקור באופן קבוע מגיל 4 חודשים.
הרבה לפני שבכלל התחתנתי, ידעתי שהילדים שלי יהיו מטופלים ברפואה סינית. זה נראה לי הכי הגיוני- הרפואה הסינית היא רפואה מונעת ביסודה, ואיזה זמן יותר טוב להתחיל מאשר בינקות?
בהיותי אדם חובב שילובים, גם פה השילוב הוא מצוין בעיניי- טיפולי דיקור קבועים (וגם טיפולי S.O.S), לצד בדיקות שיגרתיות (וגם S.O.S) אצל רופא הילדים המופתי שלנו.
כך אני משלבת את הטוב שבין שני העולמות ונותנת לילד שלי את מה שהוא צריך למען בריאות חזקה וטובה.
כך חשבתי. סביר להניח שאני עדיין חושבת את זה, אבל בשבועיים האחרונים מקנן בי שבר באמון.

ילד חולה
שחר חולה בממוצע אחת לחודשיים.
אני לא מאוד מעודכנת לגבי ילדים אחרים, ואולי אני צריכה להתחיל להתעדכן, אבל בתחושה שלי זה הרבה.
כל הורה יודע את כל מה שמשתמע מילד חולה- ילד לא מבסוט בעליל, לילות שבורים עד לילות ללא שינה, ימי עבודה מקרטעים…
90% מהפעמים שטיפלנו בשחר באמצעות הדיקור, זו הייתה נקודת המפנה במהלך המחלה.
לאחר דיקור יש שיפור משמעותי ברמת החיוניות של שחר ויש תחושה שהמחלה מזדרזת לצאת. האמת? דיי מדהים.

60 שניות על רפואה סינית וילדים
העוסקים ברפואה סינית יודעים שלא מדובר בקסם.
ילדים מגיבים מאוד מהר ובצורה דרמטית להרבה מאוד דברים- הם מעלים חום עד 40 מעלות במהירות שיא, ובאותה מהירות גם מורידים אותו.
המחלות שלהם יכולות להיראות סוערות (והן אכן כאלו לעתים) מאוד, וכשהם שהגיעו הן חולפות.
על פי הרפואה הסינית, ילדים מאופיינים על ידי אלמנט העץ, אלמנט המדבר על צמיחה, גדילה וזרימה עם כוח אדיר לפריצה- לכל הכיוונים.
בנוסף, כשזוכרים את מושגי היין והיאנג שאומרים, בין השאר, שהכל יחסי, ילדים לעומת מבוגרים הם יאנג.
מה זה יאנג- חבל לכם על הזמן: הכל מתורגם לחום, לפעילות שגורמת להורים צעירים להרגיש זקנים ביותר, לאקטיביות וחום טורבו. ולכן כשיש חום- החום גבוה.
ילדים מגיבים לכל בטורבו, ולכן הם יגיבו כך גם לדיקור. כשהטיפול נכון, הילד עולה על דרך המלך תוך זמן קצר מאוד והתוצאות לא מאחרות להגיע.

שבר באמון
האדם צריך להיות חולה מפעם חפעם.
כך מערכת החיסון מתרגלת את פעולותיה, כך היא מתחזקת וכך היא נבנית. הדיקור, בניגוד לתרופות, עובד עם הגוף ועם מה שיש באדם עצמו ועוזר לאדם לחזק את מה שיש בו.
אין לי ספק שילדים צריכים להיות חולים, כך הם לומדים להתמודד עם דברים רבים ולהתגבר עליהם, והרבה פעמים המחלה או החום הוא ביטוי לשינוי בחיים של הילד- למשל שחר העלה חום כל כמה שעות במקביל לחווית הגן, חוויה חדשה לחלוטין בחייו.
אבל פעם בחודשיים?
אנחנו באמת עושים הרבה מאוד עבור הבריאות של שחר, אנחנו לא קיצוניים לכאן או לכאן, עושים החלטות שקולות, נותנים כמויות מדודות של מוצרים מסויימים שנויים במחלוקת, הולכים לרופא ומתייעצים איתו בטלפון כשצריך, ואותו הדבר לגבי הרפואה הסינית.
אז איך זה שפעם בחודשיים הילד חולה??

רגישות למזונות מסוימים היא תופעה ידועה בעולם, גם במבוגרים.
יש שרגישים למוצרי חלב, יש שרגישים לתפוחי אדמה, יש שהם אלרגיים למנגו…
איך אני יודעת שאצל הילד שלי מדובר באמת על רגישות ולא על קשיי הסתגלות של המערכת למוצר המסוים?
אנחנו נוקטים במשנה זהירות, מתוך מחשבה שמערכת העיכול בשלה בסביבות גיל 3. זה הכל ניסוי וטעייה (או ניסוי ותהייה, תלוי איך מסתכלים על זה), אבל האם במשנה הזהירות שאנחנו נוקטים אין סכנה לקיבוע של הרגישות?

אפשרות הסברתית 1
כל ילד והנטיה שלו.
כלל ידוע ברפואה סינית הוא שכל אדם הוא אינדיבידואל, לא לכל אחד מתאים אותו הדבר ויש לבחון את האדם ביחס לעצמו וביחס לתמונה השלמה אותה הוא מציג.
לכן אנחנו עורכים תשאול מקיף, יש לנו תאריך לידה שמסביר נטיות מולדות (למי שמשתמש בזה), והמכלול נותן לנו את התמונה של האדם- נקודות החוזק, נקודות התורפה וכיו"ב.
אם כך, אין טעם להשוות יותר מדי את שחר לילדים אחרים כיוון שאנחנו יודעים שמה שנכון לשחר לא תמיד נכון לילד אחר ולהפך.
ויכול להיות, שללא הטיפולים ברפואה סינית הוא היה הרבה יותר חולה. ואולי החולשה המולדת שלו הייתה הרבה רק מחמירה ללא רפואה סינית?

אפשרות הסברתית 2
יתכן ובאמת כל הסיפור הזה מיותר.
הדרך היחידה לבדוק את זה, כפי שאמר המטפל של שחר, היא להפסיק את הטיפולים ברפואה סינית ולראות מה קורה.
אין פה הרבה הסבר, את ההסברים תספק המציאות כפי שתתגלה ללא הטיפולים.

אז מה עכשיו?
אני יודעת שהרפואה הסינית עובדת, והיא הוכיחה עצמה אין ספור פעמים- בבעלי, בילדי ובי.
יש סביבי מאות סיפורים על הצלחות של הרפואה הסינית בתחומים שונים- פריון, אורטופדיה, בעיות מחזור, התאוששות לאחר עייפות כרונית, בעיות שינה ועוד ועוד.
מתוך ידיעה זו, הרפואה הסינית תמשיך להיות חלק חשוב בבריאות בני.

אבל אולי טוב שיש סימני שאלה בדרך.
אחד הדברים שאני לא אוהבת אצל אנשי מקצוע הוא שאיני יכולה להטיל ספק, והטלת הספק מגיעה רק מהרצון שלא להתנמנם בשמירה. בהיותי האימא במשוואה, מתפקידי לשאול, לבחון, לבדוק, להטיל ספק למען שיפור.
אם יש משהו שאינו מרגיש לי נכון אני מיד בודקת, ואם יש צורך לשנות- אשנה. גם כשמדובר ברפואה סינית.

עכשיו תורכם
אם אתם הורים ששותפים למחשבות שנכתבו פה, אם חוויתם משהו אחר, אם אתם מטפלים שיכולים לחלוק מניסיונם- אשמח אם תשאירו תגובה.