מה קורה כשאנו לוקחים את הסיפרה אחד: הזכרי, העוצמתי, האינדיבידואל, האחד שאינו דואלי, שאינו מתפרש למשמעויות שונות, ששומר על היותו שלם ומאוחד, האחד המשול לשמש, זה שיש לו עמוד שדרה לעמוד לבדו מבלי להישען, זה המנהיג התחלות חדשות ותחילתה של דרך ממשית. האחד המבטא את הבריאה ואת היכולת לפרוץ החוצה בנחישות ובלי פחד ולהביא את הלא מוגדר להגדרה. את הרוח לחומר הגשמי. מנגיש את הרעיונות הגבוהים לעשייה;
ומחברים אותו עם הסיפרה אפס: שיא הפוטנציאל, הריק המושלם, הרחם האוניברסאלית האלוהית, העיגול האולטימטיבי של הכל ולא כלום, האזור הבלתי מוגדר ובלתי מוגבל, מאסטר הכאוס הפתוח לכל הצעה.
סינית חוגגת 10 שנים להולדתה, ולרגל המעבר לעשור הבא בחרתי לכתוב הפעם על הספרה עשר, על משמעותה על פי הפילוסופיה והקליגרפיה הסינית ועל הפוטנציאל שהיא טומנת באמתחתה עבור סינית וכל מי שחוגג עשור:
הסיפרה עשר נחשבת כספרת השלמות.
היא מאחדת את האפס האין סופי עם האחד השלם הראשוני.
שתי ספרות עוצמתיות כשלעצמן, שמסמלות את בריאת עולמינו והתחלתה של הדרך.
הסיפרה עשר היא התפתחות אבולוציונית של הסיפרה אחד. היא מציינת את סיומו של מחזור שלם של כל הסיפרות ופותחת דלת למחזור חדש של הגשמה ממקום גבוה ורוחני יותר.
בחשיבה הסינית לכל סיפרה יש את האנרגיה, הפוטנציאל, ההשפעה, ההזדמנות והשיעור שהיא מביאה איתה.
כל סיפרה מאפשרת לנו מסלול מסויים של התפתחות ולמידה. בתום מחזור שלם של שיעורים, תובנות ועשייה בעשר השנים הראשונות לחיים, פותחת בפנינו הסיפרה עשר מחזור פעולה חדש בעוצמה וברמה גבוהה יותר של שלמות ואחדות.
בפילוסופיה הסינית תשע הספרות הראשונות עוסקות בעולם העשייה, הסיפרה עשר מהווה מעבר לעולם היצירה של הספרות העשרוניות, ועמה התחלת המעגל של תובנות ואחריות גבוהה יותר.
עשר מסכם את הידע של האדם, הידע שנצבר ונחווה במעבר בכל הספרות שקדמו, וגם מעבר של הכוחות האנרגטיים מן המחוזות שהכרנו למחוזות של חכמה והשראה גבוהים שהיו עד כה בלתי נגישים אלינו. בשל הידע הרב שנצבר מכנים את הסיפרה עשר גם "נשמה עתיקה".
הסיפרה עשר מביאה עימה בשורה להגשמה בעוצמה רבה, הגשמה של מה שאפילו נתפש עד כה בעינינו כבלתי אפשר.
זהו פוטנציאל לגדילה והתפתחות, שינויים מבורכים ואפשרויות חדשות ובלתי ידועות. זמן להגשים את ייעודינו ברמה הגבוהה יותר של אחריות ונתינה רחבה, ולהביא להרמוניה, איחוד ושלמות את האפס והאחד.
הזמן נכון ומזמין אותנו לאתגר את עצמנו להתבונן ולהתייחס מעתה לנושאים המהותיים בקיומינו, להתחבר לייעוד ולהעז להיות מי שנועדנו. הספרה עשר לוקחת את האחד האינדיבידואלי למחוזות הומניים
ומתחשבים, למקומות של קשיבות ונתינה לאחר, והפצת הבשורה לאלו שמחכים בסבלנות וצמא לקבל את התובנות החדשות שבפינו. יש לנו כעת את הכוח והיכולת ליצור כל העולה על דעתנו, יש להשתמש בכוח זה בחוכמה ומוסריות ולמען האחר, יש בכוחו של זמן זה פוטנציאל רב להנהיג ולהוביל דרך, להשפיע על היקום וליצור עולם הרמוני ושלם יותר. על כתפינו מוטלת אחריות רבה להנהיג איכויות נעלות ולהשפיע. לכן נכון להשתמש בכוח הגשמה זה למטרות נעלות ואצילות ולא לטובתנו האישית.
מכיוון שהספרה עשר מהווה סוף מחזור וגם התחלתו של הבא, היא מעידה גם על נצחיות הקיום והמחזוריות שבו.
אם נתבונן בסימנית של הספרה עשר בסינית נראה שהיא מורכבת משתי משיכות מכחול האחת קו מאוזן ישר שנכתב משמאל לימין והוא למעשה הסיפרה אחד, ומשיכת מכחול נוספת של קו אנכי שחוצה אותו ונכתב מלמעלה ללמטה.
בקליגרפיה משיכת המכחול הראשונה, הקו המאוזן, הפשוט הנקי של הספרה אחד, קו ברור ומוחלט נכתב בעוצמה וללא היסוס.
זו אחת ממשיכות המכחול הראשונות שתלמיד הקליגרפיה מתרגל, והרבה.
לכאורה נראית המשיכה פשוטה אך מכיוון שהיא מסמלת שלמות אנרגטית (oneness), התלמיד, המכחול והמשיכה נדרשים להיות אחד בזמן הכתיבה.
קו מאוזן בקליגרפיה מסמל התפתחות ליניארית- קווית: מהעבר, להווה ולעתיד, או גדילה והתרחבות גשמית וחומרית, צבירה של רכוש, חוויות , זכרונות ועוד. דברים ברי חלוף.
לכן, בקליגרפיה משיכת מכחול זו כמו עולם החומר עצמו, לעולם תסתיים בסיומת מושלמת. משיכה זו מהווה בסיס חשוב מאוד ומופיעה בהרבה מאוד סימניות סיניות.
לעומתה, משיכת המכחול השנייה, זו שנכתבת מלמעלה למטה, מסמלת את עולם הרוח, הקו המחבר בין שמיים לארץ, בין המקומות הגבוהים ביותר למצולות ולמעמקים. שניהם עולמות מסתוריים ,לא נגישים, בלי התחלה ובלי סוף , לכן משיכה זו נכתבת ללא סיומת מוחלטת.
הסיפרה עשר היא חיבור של הכל: עולם החומר והרוח, הגלוי והנסתר.
היא אינה אנכית ואינה מאוזנת אלא שניהם, והחיבור ביניהם מוביל לתנועה ספירלית משמאל לימין מלמעלה למטה, תנועה הולכת ונישנית, חוזרת על עצמה כמחזוריות החיים ותמיד לכיוון גבוה יותר, מאוחד ושלם.
מאחלת לסינית לחבור לאנרגיות גבוהות אלו ולהוביל את הדרך לשלם. אל האור.
יום הולדת שמח!
המחברת:
תרצה פייטן סלע
אמנת קליגרפיה
מרכז שודו