כנס האגודה לריפוי סיני מסורתי התקיים החודש, שוב בפינת חמד, באולם הכנסים של המועצה לארץ ישראל יפה.
הכנס מאפשר הזדמנות מפגש לכולנו, הכרויות חדשות, פגישה מחודשת וחיבוקים בין קולגות, חברים ללימודים ומורים. תמיד אפשר להצטייד במחטים וצמחי מרפא במחירי מבצע במהלך הכנס, אבל העיקר הוא הנושא הנלמד.
בכנסים האחרונים ניתן היה לראות את הרצון להביא נושא מזוויות ראיה שונות, חלקן פרקטיות עם עצות יישומיות ישירות לקליניקה, וחלקן רוחניות ונוגעות בשאלות רחבות ומעמיקות של הנושא הנבחר.
גם בכנס הזה, שעסק בסוכרת ובמחלות מטבוליות, ניתן היה לראות שנבחרה קשת מרצים רחבה, המקיפה תחומים רבים של הנושא. את הכנס פתחו עדי פרום, יו"ר האגודה ואורי פוביצר, ממארגני הכנס ולאחר מכן ניתן היה להקשיב לידע מהרפואה היפנית שהביאה דיתי אור, לידע נרחב בצמחים מפיהם של אורון אופק, טל בלו ושורי נוימן, ורני אייל שהרחיב על נקודות הדיקור של מרידיאן הקיבה.
במאמר זה בחרתי לסקר את דבריהם של אסף פלדמן אשר בחר להביא את הנושא מזווית אישית, את הרצאתו של ד"ר יאיר מימון שהעיר מתרדמתו את נושא ה- Shen ואת הרצאתו של ד"ר עופר ברנוביץ' אשר האיר בדבריו זוויות נסתרות ומעמיקות הקשורות לתפקידה של הלחות במיסוך מציאות החיים.
היות ונושא הכנס היה עיקרו סוכרת, נושא שבו נתקלים כמעט יום יום בקליניקה, ידעתי מראש שאצא נשכרת במיוחד מנוכחותי.
סוכרת אינה מחלה לה יש פתרון קסם, פעמים רבות אנחנו, מטפלי הרפואה הסינית, מתקשים לעזור למטופלינו הן במניעת המחלה והן בטיפול בתופעות הלוואי שלה.
במיוחד זכור לי הטיפול במ', שהגיעה אליי לטיפול בכאביה והיא דאובה בכל גופה. אפילו נגיעה קלה כנוצה הקפיצה אותה מכאב. לפני תחילת הטיפול היא ציינה בפניי, כבדרך אגב, שהיא חולת סוכרת. "אבל זה בסדר", הוסיפה. "מה בסדר"? שאלתי, והיא הסבירה שהיא מטופלת בתרופות ושרמות הסוכר שלה מנוטרות ותקינות. רק 'במקרה' בבדיקת הבוקר רמת הסוכר בדמה הייתה מעט גבוהה. היא התלוננה שרגליה כאבו במיוחד, וכשבחנתי אותן, אפשר היה לראות בעין את נזקי המחלה, את תחילתה של נוירופתיה. למרות שדיברנו על תזונתה, לטיפול השלישי היא הגיעה עם עוגה, אחת מיני רבות שאפתה וסיפרה לי שבערב הקודם היא סיימה את שאריות סלט הפירות המסוכר שהכינה לאורחיה. במהלך כל הטיפול בה, שהסתיים לאחר עשרה מפגשים כשהיא עדיין דאובה אך קצת יותר מעודדת, לא הרגשתי שהצלחתי ולו במעט לחבר אותה לקשר מודע בינה לבין גופה.
לכן כל כך הוקסמתי מדבריו של עופר ברנוביץ', אשר בדרכו הניסוחית המיוחדת, הצליח לתת לי את ההרגשה שאני לא לבד. לא לבד בתחושה שהמטופל, כמו כולנו, מסתיר מעצמו את האמת, ומטפח מנגנונים מיוחדים כדי לדבוק בדפוס מחלה, למרות שהוא מצהיר על רצונו בבריאות.
את דבריו אני מביאה כציטטה, ברור לי שעוד אחזור אליהם ואעמיק בהם:
"…מבעד לליחה הדברים נראים כמו תמונה של ערפל. ליחה תמיד מטשטשת, פוגעת בצלילות. שומן, גם הוא ליחה.
הליחה שאני מתייחס אליה היא קונספטואלית. לאו דווקא קשורה למים וללחות, אלא סוג של אופציה העומדת בפני מערכות הגוף והנפש לייצר חיץ, כאשר החיץ הקיים לא מספק מספיק הגנה. כמו ליחת הסוואה והתגוננות. לא חייב להיות לה נפח אבל היא ליחה יזומה. היא לא נכפית. נוצרת על ידי הגוף כדי להגן על מה שהוא רוצה להגן בכדי להקטין חשיפה.
ליחה יכולה להיות ברמה התאית, ברמה הגנטית ויכולה לעבוד ברמת ה- Dai Mai , יכולה ליצור הפרעות של תקשורת וסירקולציה. אפשר להשתמש בה כדי לתאר בעיות אימונולוגיות, רגשיות, חושיות, תקשורתיות. ליחה היא בהחלט אחד הגורמים הבעייתיים לטיפול כי בן האדם רוצה בה. צריך לשכנע את המערכת לוותר על המגננה הזו כדי להתחיל תהליך של התאוששות. רובנו מדחיקים את רוב הרגשות שלנו, חוץ מאלו שעושים עבודת מודעות. ככה זה כנראה צריך להיות. רק מיעוט אנשים, אלו שמגיעים להארה, יכול להיות שאצלם מתבטלים המחסומים בין המודע ללא מודע. האדם עם הסוד, המשקר, המסתיר – כולנו האדם הזה ברמה כזו או אחרת. בונים מנגנונים כדי למנוע את ההצפה של הפחדים והחרדות. מסוגלים להיות שומרי סוד, לא לגלות, לא לספר. הרפואה הסינית נותנת לנו את הכלים להתמודד עם הדברים שבין הרוח לגוף, למודע וללא מודע.
לליחה יש גם דברים נפלאים, לא תמיד היא שלילית. אנחנו בונים חומה והיא מאפשרת לנו עמידות, בידול, ייחוד, צורה. הגוף משתמש בה לצרכיו בתקופות שונות. הבעיה נוצרת כאשר האדם מתחיל להתאהב במנגנון הזה. שם מתחילה האטיולוגיה של הפתולוגיה.
חלק מהתהליכים בקליניקה כוללים גם חשיפה וגילוי, לפעמים זה לא קל ולפעמים אף לא אפשרי, אך אני חושב שרוב התהליכים האלו הכרחיים לשיפור המצב של הבן אדם…"
הדברים הנ"ל השאירו אותי בפליאה, מוקסמת מדייקנותם. התחברתי אליהם משום שאני רואה פעמים רבות את וילון המודעות הזה שעופר קורא לו לחות אצל מטופליי וגם אצלי. יש קליפות שצריך לקלף בדרך להבנה. ולפעמים כמו שמקלפים בצל, זה כואב ושורף וצריך לפעמים לדמוע, ולכן נוצרת התנגדות. יש מקרים שעבודת המחטים והצמחים תרפא, אך בסוכרת נדרש שיתוף פעולה. המטפל כמו צופה את גוף הכאב העטוף, לפעמים רואה בברור את ליבתו, יכול להאיר את הדרך אל ליבת הבצל המוארת ולהקל מעט על המסע של הריפוי. כשנחשפת הליבה, יש להיות שם בשביל המטופל, למצוא את המילים הנכונות, המאירות והברורות, כדי לאפשר החלמה. אם בתחילת הטיפול נדרש מהמטפל להעיר, בסופו של התהליך נדרש ממנו להאיר. כמו שאמרה לי פעם מטופלת, שהיתה כבר שנים רבות בטיפול פסיכולוגי: "…רויטל, בטיפול הראשון אצלך עפה לי השמיכה שכיסתה אותי ולא חזרה יותר…"
ד"ר יאיר מימון שם דגש בדבריו על ה- Shen ותפקידה במצבי בריאות וחולי, והתייחס אל הטראומה והפגיעה שלה ב- Shen כגורם מחלה.
"…ה -Shen היא השמיים שבתוכנו, היא מכוונת אותנו, שומרת עלינו, אבל אנחנו צריכים לשמור עליה…" ודיבר על הטראומה ופגיעתה באותם שמיים שבתוכנו, ב- Shen לדבריו. כדי להבין Shen צריך להבין את המקום של האדם בין השמיים והארץ, ולהבין גם את הצד האפל שבנפש האדם, כי לכל דבר יש צל ולא הכל גלוי וידוע.
לנו, המטפלים, ניתנה מתנה והיא היכולת לחזות, לחוות ולגעת בפוטנציאל הזה. אפשר לראות את ה- Shen דרך העיניים, שהן ראי הנפש.
ה- Shen קשורה להתרחבות, אין גבול ואין זמן, יאנג, אהבה, התלהבות. ה- Shen שוכנת בגוף, אך אינה חלק ממנו, ובה מצוי הפוטנציאל לריפוי אמיתי.
יאיר סיים את דבריו במשפט מקסים, אופטימי, המלמד על הגמול הצפוי למי שעובר את התהליך, הנע בין שמיים לארץ: "נשמות טובות נשארות עם אנשים טובים."
לאחר הדברים האלו, מלמדת ביותר הייתה הרצאתו של אסף פלדמן. כאשר אסף גילה שחלה בסוכרת, הלך בנחישות על פוטנציאל הריפוי, ובהרצאתו חשף וגילה באומץ את דרכו האישית עד לבדיקות דם תקינות.
אסף מספר שהסוכרת פגשה אותו באמצע החיים. כאדם העוסק בבריאות ובטיפול הוא החליט לא לוותר ויצא למסע למציאת פתרון אמיתי, החוצה את גבולות הרפואה הסינית ואת הטיפול המקובל במחלה. ניכר באסף שעבר תהליך של חיפוש והגיע לבהירות. לדבריו, אחרי הכל, סוכרת היא מחלה של תזונה, ובבסיס הריפוי צריכה להיות היכולת לעשות שינוי תזונתי.
בהרצאה דיבר על התהליך שעבר כמטפל ברפואה סינית המתמודד עם סוכרת. בסקירתו הוא הסביר איך המלצות התזונה הניתנות היום לסוכרתיים מסכנות את בריאותם.
אסף חשף בגילוי לב את גרף בדיקות הסוכר שלו, שהראה את תהליך הירידה ברמות הסוכר בדמו כתוצאה משינוי תזונתי קפדני ביותר, שינוי שהוא הדרך בה בחר כדי לרפא את עצמו.
התהליך שבו אדם, שהוא גם מטפל, בודק עם עצמו את דרכי הריפוי שלו, הוא המלמד ביותר. חשיפה כזו, כמו של אסף, שהיה מוכן לשתף אותנו באורח חייו ובמסקנותיו, אינה מובנת מאליה. אפשר לראות פה את הקשר לאותם מרפאים סינים קדמונים אשר עסקו בניסוי ותהייה כדי למצוא את הדרך להביא ריפוי, ואת הניסוי ערכו על עצמם כשהם טועמים צמחי מרפא, מדקרים ומעסים את עצמם.
אין ספק שחזרתי אחרת לקליניקה, אחרי יום חופש בפינה הקסומה על גדות הירקון ופגישה מעשירה עם קולגות. יש חשיבות לדעתי להרגשה של קהילה, ולנו יש קהילה של אנשים טובים ושווים. אבל בעיקר – למידה נוספת מבעלי ניסיון.
ואולי הוסרה קליפה דקיקה ממעטה הלחות והערפול סביב מחלת הסוכרת.
הגהה ועריכה: אורלי נתן
מחברת:
רויטל כרם
מטפלת ברפואה סינית
לאתר של רויטל
