השאלה האם להשתמש בנקודות הדיקור (Ren-1(Hui Yin ו (Du-1(Chang Jiang עולה לעתים קרובות בדיונים בין מטפלים ומטפלות ברפואה הסינית.
הסיבה ששתי הנקודות האלה שנויות במחלוקת היא בשל מיקומן האנטומי הרגיש: הנקודה Ren-1 (Hui Yin) ממוקמת במרכז הפרינאום, האזור בין פתח הנרתיק התחתון לבין פי הטבעת, ו DU-1 (Chang Jiang) ממוקמת באמצע הדרך בין פי הטבעת לקצה עצם הזנב.
באופן כללי, צד אחד בדיון טוען שאין תחליף לנקודות אלה בטיפול בפתולוגיות מסויימות, והצד האחר טוען, שהפוטנציאל לנזק של דיקור באזור אינטימי עבור מטופלת עלול להיות גדול יותר מהתועלת.
דיקור לכשעצמו הוא פעולה פולשנית וכאשר נעשה באזור הגניטליה, וביחד עם האסימטריות הקיימת במערכת היחסים של מטפל-מטופל, אפשר להשוות את הטיפול לבדיקה גינקולוגית1. כשלמדתי על הנקודות האלה כבר עברתי חוויה רעה בבדיקה גינקולוגית שהשאירה את חותמה, כך שעבורי הקשר בין השניים היה מיידי. היה לי ברור שכפי שלא הייתי רוצה שישתמשו בנקודות אלה עליי, כך, כמטפלת, אמצא את הדרך להסתדר בלעדיהן בקליניקה. בדרך זו הרגשתי, שאני מונעת מצב שבו הטיפול שלי יהיה טריגר למטופלות עם היסטוריה של תקיפה מינית או שיהיה הגורם לטראומה שכזאת. רק לאחר כמה שנים שבהן טיפלתי בהצלחה בעשרות נשים עם כאב כרוני של הפות והנרתיק מבלי להשתמש בנקודות פולשניות, העזתי להטיל ספק בדברי המורים שלי והטקסטים בספרות הסינית.
בעידן #metoo אנחנו מודעות.ים לגבולות הגוף, לתקיפה ואלימות מינית ולכך שכמעט כל אישה חוותה או תחווה סוג כלשהו של הטרדה מינית. לכן, לפני שימוש בנקודות Ren-1 , Du-1, השאלה שצריכה לעלות אצל כל מטפל ומטפלת ברפואה סינית היא: האם יש לי את הזכות להשתמש בנקודות אלה?
המטרה שלי במאמר זה, היא קודם כל למנוע מנשים חוויה שלילית או טראומטית במהלך טיפול בדיקור סיני, ובאותה הנשימה למנוע משותפיי למקצוע פגיעה שלא במכוון במטופלות כאשר הן והם פועלות ופועלים מתוך הכוונה הטובה ביותר לעזור ולהועיל, כפי שלימדו אותם המורים והמורות שלהם.
אני מציעה, שהטקסטים ייבדקו מחדש על פי נקודת מבט מודרנית בה אנו חיים וחיות היום. הצלחתנו כמטפלות ומטפלים מבוססת על הידע והמיומנות שלנו, ואלו אינם יכולים להיות מופרדים מהצורך ביצירת מרחב בטוח ותומך עבור המטופלות שלנו שהוא תנאי חשוב לתהליכי החלמה פיזיים ורגשיים. לכן אני מאמינה שעלינו להעמיק בהבנת הפוטנציאל השלילי שיש לנקודות אלה ולהכיר ביתרונות של נקודות אחרות שזמינות לנו.
בחלק הראשון של המאמר אציג את הטענה שתקניות מקצועית, הנחיות אתיות ואינדיקציות בנוגע לשימוש בנקודות אלה אינן מגינות על המטופלת או על המטפלים. בחלק השני של המאמר יוצגו נקודות בעלות תפקוד ויעילות זהה שהן גם בטוחות וללא תופעות לוואי פוטנציאלית לטראומה או פגיעה אחרת.
להצגת הנושא הסבוך הזה באופן ברור ומקצועי, שוחחתי באריכות עם שתי עמיתות מוערכות מאוד:
המומחית לבריאות האישה: אנה-מרי ריילינג Annemarie Reilingh, הפטותרפיסטית (GZ-Haptotherapist) מורשית ומטפלת בשיטת Holistic Pelvic Care™, בנוסף היא מלמדת סטודנטים לרפואה מערבית כיצד לבצע בדיקות גינקולוגיות ידידותיות לנשים (GTW).
המומחית לרפואה סינית: המורה שלי הלה יפה, שחוקרת את הטקסטים הקלאסיים של הרפואה הסינית.
חלק ראשון – הפן האתי והחוקי
בכל מאמר, הרצאה, סדנא ושיחה פרטית אני מזכירה ומסבירה את ההתנגדות שלי לשימוש בנקודות Ren-1 ו Du-1 לטיפול בכאב כרוני או אקוטי של הפות והנרתיק. במהלך הדיון שלנו, אנה-מרי העניקה לי את המילים המדוייקות להסביר ולהוכיח שבכל מצב עדיף להימנע משימוש בנקודות אלה.
אנה מרי התחילה עם החוקים הקיימים בהולנד (מקום מגוריי), שחלו בעקבות תלונות של הפרת גבולות, תקיפה מינית ו/או חוסר בהירות בנוגע לכוונות של אנשי ונשות מקצוע בתחום הבריאות, שתי התקנות הרלוננטיות למאמר זה הן הסכמה מדעת ומדיניות הגשת תלונות¹.
הסכמה מדעת
לפני כל פעולה פולשנית המטפל או המטפלת מחוייבים להשתמש בהסכמה מדעת על מנת להבטיח שניתן למטופלת מידע מספק שיאפשר לה לקחת החלטה:
• מה בדיוק עומד לקרות
• מדוע המטפל.ת נוקט.ת בפעולה זו
• מה התוצאות הצפויות
• מה אינו צפוי
• תופעות לוואי אפשריות
• אילו אפשרויות טיפוליות נוספות קיימות ומה התוצאות שלהן
המטופלת תגיש את תשובתה בכתב לא פחות מ- 24 שעות לאחר שהנושא הוצג בפניה, כך יהיה לה מספיק זמן לחשוב ולהתייעץ על כך עם בן/בת זוגה, בני משפחה ו/או חבר/ה. במידה ועולות שאלות נוספות הן יענו בשיחה נוספת עם המטפל.ת לפני שהיא חותמת על אישור ביצוע הפעולה, במידה שהיא מסכימה זכותה להגיע עם מלווה.
אנה מרי אומרת: "כמטפלת, אני מרגישה שאני תמיד צריכה להיות מסוגלת להסביר ולהצדיק את הצורך להיות בתוך אזור אינטימי, האם ישנן דרכים שאני יכולה להימנע מכך ואולי אפשר ללמד את המטופלת לבצע בעצמה את הפעולה על איבר אחר בגופה?"
בכדי לענות על שאלות הההסכמה מדעת, על המטפל או המטפלת לעשות תחקיר יסודי בכדי להבין ולהכיר את הפתולוגיה על כל רבדיה בתחומם ובתחומים אחרים, באופן מקצועי ואובייקטיבי לשקול את הנזק מול התועלת, לבדוק האם טיפול אינטימי ופולשני הוא הטוב ביותר עבור המטופלת או שאולי קיימת שיטה שיכולה להיות מתאימה יותר, גם אם הם לדעתם היא תהיה פחות יעילה או בעלת תהליך איטי יותר.
מדיניות הגשת תלונה
בהולנד, בעלי מקצוע בתחום הבריאות מחוייבים בביטוח מקצועי נפרד לתלונות בכדי להבטיח פיצוי כספי למטופלות.ים במקרה של נזק.
על פי החוק ההולנדי, מטפלות.ים ברפואה סינית מורשים (חברים באחת האגודות של רפואה משלימה), רשאים לגשת לגניטליה ולהשתמש בנקודות Ren-1, Du-1 ביחד עם חתימה בכתב על הסכמה מדעת וציות להנחיות ביטוח התלונות.
אבל במקרה של תלונה, סביר להניח שהביטוח המקצועי לא יכסה את הוצאות הפיצוי, גם אם המטפל.ת נהגו במקצועיות ומילאו אחר כל ההנחיות ללא כוונה מינית, מכיוון שטיפול גניטלי במהלך דיקור הוא לא צפוי באופן סביר כמו לקראת ביקור אצל הגינקולוג או פיזיותרפיסטית של ריצפת האגן.
לכן, במקרה בו המטופלת שחתמה על הסכמה מדעת, תרגיש בשלב מסוים בחייה שאותה הסיטואציה גרמה לנזק, ישנה סבירות גבוהה שהמטפל או המטפלת ייאלצו להתמודד עם התלונה והשלכותיה בעצמם, אלא אם בנוסף להיותם מטפלים ברפואה משלימה הם מוכרים כמטפלים מורשים בטיפול פולשני ואינטימי.
מה קורה בשאר העולם?
חיפוש מהיר בגוגל גילה שאזור הגניטליה אסור לדיקור על פי ההנחיות ל"דיקור סיני בטוח" במוסדות כמו ארגון הבריאות העולמי ואגודות מקצועיות בודדות².
פניתי לאגודות שונות בעולם ומהתשובות שקיבלתי נראה שהגבולות אינם ברורים, לכן האחריות לנווט את המקצוע שלנו למקום אחראי שיקדם ריפוי מוטלת עלינו, המטפלות והמטפלים.
מה קורה בזמן בדיקה אינטימית?
אנה-מרי מסבירה שלמרות שבמקרים רבים פעולה אינטימית לא תהווה בעיה, יש מספר לא מבוטל של נשים שחוות פעולה כזאת כאגרסיבית ואף אלימה ומתקשות לומר זאת בקול רם. לרוב, נשים אלה מתלוננות שהפעולה נעשתה מהר מדי, שלא היה להן מספיק זמן להירגע ולהסדיר את הנשימה, הן חוו מתח ולא הבינו מה עליהן לעשות במקרה של כאב בזמן הבדיקה.
בגלל האופי האינטימי והמנח של המטופלת בזמן בדיקה, נשים לא תמיד מודעות לחוויה שלהן באותו הרגע. דבר שיכול להוביל לבלבול לגבי הצורך והכוונה של הפעולה האינטימית, והן ילכו הביתה לעבד את זה בדרכן האישית.
אנה-מרי מעניקה לסטודנטים לרפואה מערבית הנחיות ברורות בנוגע לנוכחות של פחד, כאב ומתח אצל המטופלת, כיצד לזהות אותם ולשוחח על כך עם המטופלת בזמן שהם מופיעים. בדיקה טובה מבחינת אנה-מרי היא בדיקה שבה האישה יכולה להיות רגועה על מיטת הטיפולים מבלי להגיע למצב של ניתוק מגופה (דיסוציאציה), מצב שברוב המקרים מייצר מתח בגוף. למתח יש חלק גדול בבעיות מיניות רבות אצל נשים, ולמתח בריצפת האגן יש חלק משמעותי בכאבים של הפות והנרתיק.
קישורים רלוונטים למחקרים על הפן הפסיכולוגי של בדיקות באגן. ³
שיקוף לדיקור באזור הגניטליה:
"רק המחשבה על מחט בפרינאום שלי גורמת לי להתכווצות האגן, אף אחת לא קמה בבוקר ואומרת: יואו, ממש בא לי דיקור בפרינאום היום!" אומרת אנה-מרי. בשלב זה אני מסבירה שעל פי מטפלים ומטפלות אחרים, עם הטכניקה הנכונה הטיפול אינו כואב. בנוסף, נעשה שימוש בכפפות רפואיות ומחטים ארוכות כדי להימנע ממגע ישיר באזור, המטופלת שוכבת על הצד מכוסה בסדין כאשר רק אזור קטן גלוי והיא רשאית להביא מלווה לחדר.
נשמע מאוד מקצועי, ועדיין, שתינו מיד מסכימות שאין דרך טובה לבצע את הפעולה הזאת.
בין אם מדובר על שכיבה על הגב עם רגליים פשוקות ובין אם מדובר על שכיבה על הצד ומישהו מאחור ממוקד בפרינאום החשוף של המטופל.ת, ממשש את האזור כדי למצוא את מיקומה המדויק של הנקודה, כך או כך מדובר על סיטואציה שבקלות יכולה לגרום לחלק מהא.נשים לשנות את דעתן לגבי מתן ההסכמה לטיפול ולהרגיש שהופר הגבול ו/או שהטיפול גרם לתחושת השפלה.
מי לוקח את ההחלטה?
בלקיחת ההחלטה אסימטריה והיררכיה הן חלק בלתי נפרד מהמשוואה. המטופלת עשויה לתת הסכמתה גם אם אינה שלמה עם הטיפול, רק מכיוון שסומכת על שיקול הדעת של המטפל.ת כבעלי מקצוע מוסמכים ומנוסים או מתוך רצון לרצות את המטפל.ת שמהווה דמות בעלת סמכות.
לטובת שני הצדדים, חשוב לוודא שהבחירה היא של המטופל.ת ושלא נעשתה מתוך תחושת חוסר-ברירה.
בכדי שתנאי זה ייתקיים, ראשית, על המטפל.ת ליידע אותה שלמרות חוות דעתו שזו פעולה נחוצה, אין הוכחה כלשהי שטיפול בנקודות אינטימיות מבטיח את הצלחת הטיפול.
שנית, על המטפל.ת לציין שישנם מטפלות.ים שטוענות.ים שניתן להשיג תוצאות טובות מבלי להשתמש בנקודות באזורים אינטימיים.
דבר שלישי, לפני שימוש בגישה פולשנית על המטפל.ת לבדוק ביסודיות אילו אופציות טיפוליות אחרות קיימות.
באופן הזה המטופלת יכולה לבדוק, לחשוב ולקבל החלטה יותר מאוזנת אם לבחור בהמלצה לטיפול אינטימי או באלטרנטיבה טיפולית אחרת.
לסיכום
הסבירות שאישה תיפגע בעקבות בדיקת באזור האגן היא גבוהה. לכן בחירת טיפול פולשני באזור האגן טומן בחובו את הפוטנציאל לטראומה מינית, במיוחד אם בהמשך יתברר לאותה האישה שישנן אופציות טיפוליות אחרות. תקניות מקצועית ואינדיקציות לשימוש בנקודות אלה אינן רלוונטיות מבחינה אתית וחוקית אם בסופו של דבר התוצאה לשימוש בהן תהיה טראומה מינית, וזאת מסיבה אחת: הטראומה היתה יכולה להימנע.
בחלק השני של המאמר, הלה יפה ואני נציג את האינדיקציות הקלאסיות והמודרניות ואת הקונטרא אינדיקציות של Ren-1(Hui Yin) and Du-1(Chang Jiang) כמו כן, נציג אופציות טיפול חלופיות בעלות סיכויי הצלחה לא פחותים מהשימוש בנקודות אלו.
המחברת:
אורית זילברמן
מטפלת ברפואה סינית, מתמחה בטיפול בכאבים כרוניים של הפות והנרתיק
למעבר לאתר הבית לחצו כאן
הערות
¹מכיוון ששכיחות תקיפות מיניות גבוהה יותר בקרב נשים בחרתי לכתוב רק עליהן, עפ"י נתוני ה CDC כמעט 1 מתוך 4 גברים יעבור בחייו תקיפה מינית הכוללת מגע, כך שהדיון צריך להיות על כולן.ם, מכל מין ומגדר. למעבר לאתר ה- CDC לחצו כאן.
²WHO – world health organization: guidelines on basic training and safety in acupuncture 1999
ASAP Australian Society of acupuncture physiotherapists 2013 guidelines
The Acupuncture Society UK code of ethics:
Association of Acupuncturists of Alberta (Canada) guidelines
³psychological aspect of pelvic examinations:
קישור 1
קישור 2
קישור 3
קישור 4
*תמונה: Nadine Rupprecht
