נטוורקינג
המונח ״נטוורקינג״ מגיע מעולמות המחשוב, רשת של חיבורים, והפך להיות תחנה חשובה בעולם העסקים הקטנים והמתחילים.
אני באופן אישי מעולם לא התחברתי לרעיון של ״לתת לכל מי שאני פוגשת בכנס את כרטיס הביקור שלי״. היום זה כבר לא קורה, וטוב שכך, אבל גם כשעשינו זאת, אני לא חושבת שאי פעם זכרתי מישהו בזכות העובדה שעצר אותי במליאת כנס כלשהו, אמר לי ״היוש״ ונתן לי כרטיס ביקור.
את מי כן זכרתי? אנשים שחיברו אותי לאנשים אחרים, שידכו ביני לבין חברות רלבנטיות או כאלה שפשוט עזרו בדרך, בכל מיני הזדמנויות.
אישית, מעולם לא התחברתי לנטוורקינג במשמעותו המקובלת. הרגשתי שמבחינתי, הדברים עובדים אחרת, ועם השנים, המציאות לימדה אותי שהדבר הראשון שחשוב לי, בכל מפגש עסקי שהוא, הוא האיש או האישה שעומדים מולי והאינטראקציה שנוצרת בינינו.
הרבה מאוד אנשים לא מסכימים איתי, וטוענים שהחשוב הוא לקבל את המוצר שאני זקוקה לו (במחיר הכי נמוך שאפשר הרי זה משובח), ומאחר ואני לא צריכה להתחתן עם איתם, מה זה משנה איך נותני השירות האלה מתנהגים?
ובכן, לי זה משנה. יותר מזה, האינטראקציה היא חלק מחוויית רכישה שלמה, וחלק מאוד גדול ממנה. מהשיחה הראשונה אני יכולה לחוש את ערכי העסק, הלך הרוח שמגיעה מלמעלה וכך להבין עם מי יש לי עסק.
המוצר עצמו הרי קיים בכמה חנויות. ההבדל מבחינתי יהיה השירות ללקוח, שאמור לגלם בחובו הרבה מעבר לחוסר סבלנות ועקשנות מכירתית שעושה לי טיק בעין.
נכון, אני לא מתחתנת עם אף אחד או אחת מהם, אבל אני לא חושבת שזה מוגזם לצפות מהא.נשים שאני עובדת איתם ומולם שיהיו א.נשים טובים.ות, עם התנהלות הוגנת.
מבחינתי, אלו מוצרי צריכה בסיסיים.
נטוורקינג, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי
ערן רולס הוא יו״ר מרכז הבנייה הישראלי. בשנת 2013 הוביל עיתון גלובס פרויקט בשם ״40 מנכ״לים בוחרים: מי הכי מקושר במשק״, ושמו של רולס עלה הרבה פעמים בין מנכ״לים שונים. העיתון החליט לבדוק את הנקודה, ופרסמו ראיון עם רולס, כשהכותרת שנבחרה היא ״הרולס רויס של הנטוורקינג״. כבר נשמע מבטיח, נכון?
לכל הסיפור הזה נחשפתי בספר שאני קוראת "שובר שוויון״ שמדבר על קהילות ונטוורקינג. מחבר הספר, מורד שטרן, יצר קשר עם ערן רולס לראיון נוסף, שתמצית דבריו מופיעים בספר. הדברים שרולס ציין מהדהדים נקודות שקיימות בי מזה שנים ומופיעות בחזון העסקי של סינית משנת 2005, ואני מביאה כמה מהם כאן.
אבל אולי לפני כן, כדאי איזו הבהרה לשאלה שודאי עולה: למה אני מדברת על מה שמדבר יו״ר מרכז הבנייה הישראלי ואיך זה קשור לרפואה סינית??
ובכן, הדברים שאומר רולס, כפי שמיד תקראו, הם נכונים לבני ובנות אדם, לא משנה מאיזה תחום. הטבע האנושי מחפש קשרים, מבקש לתת אמון והרבה פעמים מתקשה בנושא, וחלק מהתרבות שלנו מלמד אותנו לחשוב ראשית ובעיקר על עצמנו (להלן השאלה החוזרת על עצמה בדרך כזו או אחרת: מה יוצא לי מזה?).
ובכל תחום, יש את אלה שחושבות.ים ועושות.ים את הדברים קצת אחרת.
הנקודות
ערן רולס מדבר על בניית מערכות קשרים אישיות המבוססות על נתינה.
אני מסכימה לגמרי. ערך הנתינה מבחינתי ממוקם גבוה בסולם העדיפויות, ותמיד אעדיף לעבוד עם אלו שנוהגות ונוהגים כמוני.
כל קשר אמיתי מבוסס על מחויבות, ממשיך רולס. זה נכון בחיים, וגם ברזולוציה מצומצמת יותר של קהילה כזו או אחרת. אם לא אהיה מחויבת לקהילה אותה אני מובילה או חברה בה, לא יצא מזה כלום. אם לא הייתי מחויבת לסינית לא היה יוצא ממנה משהו. אם לא נהיה מחויבים לעסק שלנו, אם לא נשקיע זמן, אנרגיה, אם לא נביא את הלב שלנו לעסק, לא יצא מזה כלום.
אותו סיפור בדיוק עם א.נשים. הקשרים שלנו יתחזקו ויהיו משמעותיים אם נהיה מחויבות.ים אליהם, למשל בקבוצת פייסבוק למשל מאוד קל ליישם זאת: לתת מענה לשאלות, לחלוק מידע, ולעשות זאת בנדיבות. אם אפשר לעזור אז למה לא לעזור? וכך גם מחוץ למרחב הוירטואלי.
קשרים בין בני אדם הם הבסיס לקיום חברה, מציין רולס.
ויצירת קשר אומר לתת אמון.
אופס, פה זה כבר יותר תיק. מי מאיתנו לא חושש.ת שקולגה יגנוב או תגנוב רעיון שלנו? נוכל לדעת באמת מי אלו שנפגוש בחיוך ואז יספרו סיפורים מאחורי גבינו?
(מבלי להיכנס להסברים למה זה קורה, וזה קורה בכל תחום, גם שלנו).
כבני ובנות אנוש, אנו זקוקים.ות לחברה. כדי ליצור קשרים משמעותיים, אנו זקוקות.ים לתת אמון. ככה זה עובד.
נכון, ניפגע בדרך. אך באותה דרך ממש נמצא גם את אלו שלא יפגעו, שירוממו, שיעזרו ויתמכו בדרך שלנו.
נטוורקינג, יו״ר מרכז הבנייה הישראלי וקהילת הרפואה הסינית
ביוני 2011 כתבתי שכקבוצה, אנחנו אסופת בועות. 11 שנים אחרי, ואומנם פייסבוק עזר למטפלות.ים לתקשר קצת יותר, אבל חשוב לזכור שפייסבוק אינה החיים עצמם.
במציאות, אני חושדת וחושבת, שמרבית הקהילה עדיין מתפקדת בפורמט של ״אני בקליניקה שלי״ עם מעט הבלחות החוצה, וממשיכה להתבונן ברזולוצית ״אני״ ולא לוקחת בחשבון את ״אנחנו״. אני לא אומרת שצריך לחשוב רק ״אנחנו״ או רק ״אני״,
אני בטוחה שצריך לחשוב גם וגם.
גם רולס חושב כך ואומר את המשפט הבא: ״אני מאמין שהחברה בישראל צריכה לחזור יותר ל״אנחנו״ ולא רק ל״אני״.
תרבות ה״מה יוצא לי מזה״ צריכה לפנות את מקומה ל״תראו מה יוצא לנו מזה״.
כן, אני יודעת, הרבה יחשבו שאני נאיבית. זה בסדר, אין לי בעיה עם זה. אני חושבת שלקהילה מקצועית כוח גדול יותר מאשר למטפלות שפזורות ברחבי הארץ ואין להן קשר זו לזו, ממטפלים שנמצאים רק עם מטופלים בקליניקות שלהם ימים ארוכים, מתקשרים מעט עם קולגות וחוזרים לבועה הנוחה.
שימו לב, כל הנקודות שאני מעלה לא מבטלות את האפשרות להתפרנס בכבוד.
ממש ממש לא!
כמובן שמדובר גם על להתפרנס בכבוד כל חודש, ללא התנצלויות, אבל תוך כדי לנהוג בהגינות.
קהילה=נטוורקינג משודרג
רק לפני כמה חודשים ירד לי האסימון, שאומנם אני מנהלת אתר ברפואה סינית, ואומנם אני יודעת לעשות המון דברים כפועל יוצא מכך, אבל הלב של הכל היה להוביל קהילה (כן, אני very late bloomer, לפעמים לוקח לי כ-17 שנים כדי להבין משהו משמעותי שהיה יכול לעזור לי להבין אותו יותר מוקדם. בסדר, בואו נתקדם).
וקהילה, מהי?
קהילות היו פה מאז ומתמיד, עוד הרבה לפני הקבוצות של פייסבוק והפורומים של תפוז. למשל מועדון מעריצים של להקה או זמר.ת, למשל הקהילה שמתפללת יחד בבית הכנסת וכיו״ב. קהילות נוצרות באופן טבעי או באופן יזום כל יום ובכל פורמט.
לכל קהילה המטרה שלה, לכל קהילה החזון, האיפיון וחוקי ההתנהלות שלה.
אנחנו נבחר לנו את הקהילות שמתאימות לנו על פי הצרכים והאופן בו אנחנו נשמח לתקשר עם אחרים, ועם קצת מזל, נוכל למצוא חברים וחברות קהילה ליצירת קשר מעבר למסגרת הקהילה.
אני חושבת, שקהילה היא סוג של נטוורקינג. בין אם מדובר על קהילה וירטואלית או קהילה פרונטלית, מדובר על קבוצה עם מכנה משותף שהחברות והחברים בה יוצרים ביניהם קשרים, בשאיפה, שכל הנקודות שהזכיר ערן רולס מיושמות בקהילה עצמה ועל ידי חברות וחברי הקהילה.
אז מה נעשה עכשיו?
ננסה לראות אם השתתפות בקהילה זו דרך שמתאימה לנו, ובאיזה אופן נכון לנו להיות חלק מקהילה.
לאיזה סוג קהילה נרצה להצטרף? קהילה של השכונה בה אנו גרים בשאיפה להפוך ל״מטפל הבית״? נחפש לנו קהילה בה נוכל להתייעץ, לחשוב ולהתקדם יחד ברמה מקצועית? אולי קהילת עצמאיות תוכל לעזור לנו להבין איך להתנהל הכי טוב עם כל הכדורים שאנחנו מג׳נגלות באויר?
נסתכל על הקהילות הקיימות ונבחר את אלה שהכי מתאימות לנו, מכל מיני סיבות שחשובות לנו. ואני מעודדת אתכם ואתכן להיות פעילים ופעילות בקהילה, לא רק לצפות מהצד. הרבה טוב יצא לנו מזה.
*תמונה: Hannah Busing
המחברת:
יעל ארנסט
מנהלת אתר וקהילת סינית
yael@sinit.co.il
