בעידן בו הקהילה המקצועית לומדת קורסים פרקטים המעניקים עוד שיטות לארגז הכלים הטיפוליים של המטפלים והמטפלות, אביחי וולצ׳ק הינו אחד הראשונים והיחידים, שמלמד את השילוב שבין הפילוסופיה הסינית לפרקטיקה בקליניקה.
קורס ״שער הזהב״ החל את דרכו ב- 2006, במהלכו אביחי מעביר את הידע הרב שאסף במשך השנים בכל הקשור לשמות נקודות הדיקור, תפקודיהן, תפקוד האיברים ועוד מידע רב, שכולו עובר כאמור את מבחן הקליניקה.
אביחי, יליד שנת 1970, למד תכנות ועשה תפנית לרפואה סינית בשנת 1995.
לאחר שסיים לימודי TCM המשיך ללימודי Stems & Branches. במקביל היה אסיסטנט הוראה ומורה בפקולטה לחקלאות ברחובות. מזה כ- 14 שנים אביחי עובד יחד עם ד"ר מירה ניאזוב, ולומד ממנה טיפול בתזונה מקרוביוטית. כיום מטפל במבוגרים ובילדים בקליניקות שונות.
במהלך שנות קיומה של סינית, אביחי כתב לא מעט כתבות המופיעות באתר. כולן מוקדשות לנקודות והבנת העומק והיופי שבפילוסופיה הסינית.
י.א: איך הגעת לעסוק ברפואה סינית? הרבה אנשים מגיעים לרפואה הסינית מתחום המחשבים, איך היה המסלול מבחינתך?
א.ו: עוד בילדותי ידעתי שאהיה מטפל. חשבתי שאהיה וטרינר או רופא (לא ידעתי על קיומה של הרפואה הסינית). לרפואה הסינית נחשפתי לראשונה כאשר הייתי בן 15 בערך, אז ראיתי בטלוויזיה אדם המטופל עם מחטים, ואני זוכר שאמרתי לעצמי שזו עבודת אלילים. כעבור 10 שנים, כאשר התחלתי ללמוד רפואה סינית, ראיתי את הגאוניות שבה, כך שהשיעור הראשון אשר למדתי ביני לבין עצמי היה, שלעולם לא אזלזל שוב בשום שיטה, מוזרה ככל שתראה, מבלי שאבדוק אותה קודם לכן.
בשנת 1995, אחרי "הטיול הגדול" לדרום אמריקה ולניו-יורק, נרשמתי למכינה באוניברסיטה העברית כדי להתקבל ללימודי רפואה. למזלי הגדול, חברי אשר בדיוק סיים מכינה באוניברסיטת בן גוריון שכנע אותי להצטרף אליו ללימודי רפואה סינית במכללת מדיסין. מיד כאשר התחלתי ללמוד ידעתי שזה מה שחיפשתי תמיד, שילוב של רפואה יחד עם פילוסופיה.
לא ידעתי כי רבים מהמגיעים לרפואה הסינית הגיעו מתחום המחשבים, אך שאלתך מזכירה לי שבשנה הראשונה ללימודיי, למדתי במקביל שפת תכנות במחשבים, כדי להחליט מה יותר מתאים לי. דווקא אהבתי את עולם המחשבים, ואפילו קיים בו דמיון מסוים לרפואה הסינית (ספר ה- Yi Jing בנוי גם הוא על הבסיס הבינארי), אך ברור היה לי שעולם הרפואה הסינית מרתק ומתאים עבורי הרבה יותר.
י.א: התחלת ללמוד TCM ועברת לגזעים והענפים. מדוע עברת ללמוד ולהתרכז בשיטה זו?
א.ו: אני שמח שאת שואלת את זה. התחלתי ללמוד TCM מפני שלא הייתה אפשרות אחרת. במהלך הלימודים היה ברור לחלוטין שהחומר הנלמד רחוק מלהספיק. היה ברור שחסר משהו מהותי. לכן המשכתי ללימודי הגזעים והענפים. אך זו טעות לומר שאני מתרכז בשיטה זו. "הגזעים והענפים" אינה שיטה, אלא עוד נדבך של הרפואה הסינית, נדבך חשוב ביותר אך בשום פנים ואופן אינו יכול לעמוד בפני עצמו, כפי שרבים טועים לחשוב. הגזעים והענפים מאפשרים להבין את המציאות באופן שלם יותר, בראייה תלת ממדית במקום ראייה מרחבית, אשר אינה מספיקה. גם אחרי לימוד של הגזעים והענפים, עדיין יש חומרים מאוד חשובים של הרפואה הסינית שצריך ללמוד אותם כדי להבין טוב יותר את מה שאנחנו עושים, וכך גם להצליח יותר בטיפולים.
י.א: איך נוצר קורס שער הזהב? מאילו מקורות שאבת את הידע בקורס, ועל איזה צורך הוא עונה?
א.ו: התשובה כאן היא ההמשך לשאלתך הקודמת. קורס שער הזהב נולד מתוך צורך שלי ללמוד חומרים ברפואה הסינית שידעתי על קיומם, אך לא מצאתי שום מקום שלימד אותם. לכן "נאלצתי" לחקור וללמוד בעצמי. הנושא הראשון שמאוד סיקרן אותי היה שמות נקודות הדיקור. חשתי כי שמות נקודות הדיקור אינם מקריים, וכי הם מכילים משמעויות עמוקות. הספר היחידי שהיה ברשותי שהכיל חומר בנושא היה Grasping the Wind של Nigel Wiseman. זהו ספר טוב להתחלה, אך הוא היה רחוק מלספק אותי. מתוך המחקר על שמות נקודות הדיקור הבנתי כי שמות הנקודות הן תמצית של עולם רחב ומלא. כדי להבין את התמצית עליי להיפתח אל הרחב. לכן יש ללמוד את הפילוסופיה של אותה תקופה, ונושאים רבים אחרים כגון היסטוריה, גיאוגרפיה, אסטרונומיה, אלכימיה, חקלאות, ועוד. וזה מה שעשיתי מספר שנים. עם הזמן חברים שכנעו אותי שעליי לחלוק את הידע. כך נולד הקורס. שמו של הקורס הראשון היה "הדרך הבטוחה", כשמה של GB-28. זו הנקודה הראשונה אשר מתוך הבנה מעמיקה של שמה השתמשתי בה באופן אשר אינו כתוב בספרים הרגילים, עם תוצאות מאוד יפות. לאחר מכן הקורס שינה את שמו ל"שער הזהב", על שמה של הנקודה BL-63.
הזהב זו המתכת אשר מייצגת את תנועת המתכת. תנועת המתכת זו התנועה אשר לוקחת את השפע והופכת אותו לתמצית. תמצית של חומר, ותמצית של ידע, בדיוק כמו שמות נקודות הדיקור. תוך כדי הוראת הקורס הבנתי שעדיין חסר משהו. הבנה של נקודות הדיקור אינה מספיקה מתוך יציאה החוצה לעולם המאקרו. כדי להבין כיאות את נקודות הדיקור חייבים להיכנס פנימה, אל המיקרו, ולהבין באמת מה הם האיברים והמרידיאנים אשר אותם משרתות נקודות הדיקור. בקורס אנו לומדים באופן מעמיק את תפקודי האיברים אשר מייצגים תנועה (אלמנט) בגוף, ולומדים דגשים חשובים בנוגע לכל ארבעת מסלוליהם (מרידיאן ראשי, חיבור, מסתעף ושרירים). נדבך נוסף הוא העבודה עם הכתבים הסינים המקוריים. היה לי ברור שאין שום אפשרות ללמד ברצינות רפואה סינית מבלי "להתעמת" עם הכתבים עצמם. זאת מפני שהתרגומים השונים לעיתים קרובות כלל אינם דומים, ומכאן נולדות טעויות רבות. לאחר שלמדתי קריאה של סינית עתיקה, עולם מופלא וחדש נגלה בפניי.
העבודה עם הטקסטים הסינים, יחד עם עולם האינטרנט שהתפתח בינתיים, מאפשר לי לדון על נושאים שונים עם האנשים המובילים בתחום, כגון אליזבט רושאט דה לה וואלה, היינר פרוהאוף, ליאון המר ואחרים. בקורס עצמו אנו לומדים ישירות מתוך הטקסטים הסינים. התלמידים מקבלים דפים עם הציטוטים בסינית. בהתחלה, זה נראה להם "כמו סינית", אך מהר מאוד הם מכירים חלק ניכר מהסימניות, וזה מאפשר דיוק רב בהוראה ולכן גם בהבנה. העבודה עם הטקסטים הסיניים מאפשרת מרכיב נוסף חשוב בקורס והוא למידת האינדיקציות הקלאסיות לשימוש בנקודה; כיצד מורים לנו המאסטרים של סין העתיקה להשתמש בנקודות.
מתוך לימוד תפקודי האיברים, המרידיאנים, שמות הנקודות והאינדיקציות הקלאסיות, אנו מנסים לחוש את המהות האנרגטית של הנקודה – כיצד היא משפיעה על הצ'י של האדם.
בסופו של דבר, קורס ״שער הזהב״ כפי שהוא היום, מאפשר הבנה הרבה יותר מעמיקה של עולם הרפואה הסינית בכלל, ושל נקודות הדיקור בפרט. 95% ממה שנלמד בו מבוסס על הכתבים העתיקים האותנטים, ו- 5% השארתי בשבילי, למסקנות אשר הגעתי אליהן מתוך החקירה והלימוד. כמעט מיותר לציין, שהבנה טובה יותר של עולם הרפואה הסינית מיד תתבטא בפרקטיקה. תוצאות הטיפולים משתפרות, ולמטפל מרתק ומספק יותר כאשר הוא מבין טוב יותר מה הוא עושה, או איך לעשות פעולות בדרכים חדשות.
י.א: מי הם המורים שהשפיעו עליך במהלך הדרך? מה היה מיוחד בכל אחד מהם?
א.ו: המורה שלי בשנה א', עדי גולדנברג, היא זו שהעבירה לי לראשונה את ההתלהבות מיופייה של הרפואה הסינית. היא זו שכיוונה אותי לספרות הנכונה, וגם ידעה לעזור לי לנתב את דרכי כך שלא אלך בשבילים שמובילים לשום מקום.
אני גם זוכר הרצאת מבוא של יאיר מימון, עוד לפני תחילת הלימודים. גם הוא ידע לעורר בי התלהבות מהרפואה הסינית. לא אשכח שהוא ביקש מאיתנו, התלמידים לעתיד, לבוא עם חצי כוס ריקה. כמה, כמה שצדק!
מורים אחרים (רק חלקם כמובן) דרבנו אותי לכיוון של לימוד וחקירה עצמיים, לאחר שנוכחתי כי מהם לא יגיעו התשובות לשאלותיי.
אני זוכר מורה אחד שמאוד אהב להשמיץ את הספרים של אליזבט רושה דה לה וואלה והאב קלוד לאר, בטענה שהם פילוסופיים ולא קשורים בכלל לפרקטיקה. אמירה זו מאוד קירבה אותי להבנה שחייבים ללמד אחרת! איך מורה יכול לומר דבר כזה? הרי פרקטיקת הרפואה הסינית כולה בנויה על הבנה פילוסופית של החיים!
המורה האחרונה שפגשתי לפני מספר שנים היא ד"ר מירה ניאזוב. קצרה היריעה מלכתוב כמה אני חייב לה עבור התפתחותי המקצועית, וכמה אני מעריך אותה על הידע שלה, על ההבנות שלה, ועל היותה מטפלת כפי שאני מאמין שמטפל צריך להיות.
י.א: איך ג׳פרי יואן תרם קליניקה שלך?
א.ו: בשנים האחרונות גיליתי מאסטר אמיתי ברפואה סינית (למעשה, זהו המאסטר היחיד שפגשתי). ג'פרי יואן. הלימוד אצלו מטלטל למדי, מכיוון שהכל לכאורה נראה שונה ממה שהכרנו, ממה שלמדנו. הידע וההבנה שלו עצומים. החיבור שלו לשפה, לכתב, לכתבים, למקורות האותנטים של הרפואה הסינית. וגולת הכותרת מבחינתי – הדגש העצום שהוא שם על שמות הנקודות, יחד עם הסברים מרתקים על הסימניות הסיניות. למעשה, אותו חיפשתי! ותודה לאל שמצאתי, גם אם באיחור של 20 שנה… אז אחרי הבלבול הראשוני, לאט לאט נופלים אסימונים, והרבה חורים שחורים שהיו לי כמורה וחוקר של הכתבים, קיבלו תשובות. אני עוד רחוק מלדעת ליישם באופן פרקטי את החומר הנלמד אצלו, אם כי בהחלט יש ניצנים, הן בקליניקה והן בכיתה של ״שער הזהב״. יחד עם זאת, אני משלב יותר ויותר דברים שזכיתי ללמוד מ- 14 שנות עבודה משותפת עם ד"ר ניאזוב, בעיקר במה שנוגע לאבחון, ותזונה. כך שבשבילי הקורס הזה הוא מטען של ידע אשר משתלב כמו פאזל ומאפשר טיפול עמוק יותר, מובן יותר, מהנה יותר, ותודה לאל גם מוצלח יותר, במטופליי.
י.א: אתה מטפל בקליניקה, התנדבת בכפר איזון המטפל בבעיות נפשיות, אתה מלמד וממשיך ללמוד. מהו הדבר האהוב עליך בעבודתך?
א.ו: מה שאני הכי אוהב זה החיבור בין הלימוד התיאורטי לבין הפרקטיקה בקליניקה. כל הטעם בלימוד ובמחקר שאני עושה מסתכם בכך שזה משפר לי את תוצאות הטיפולים בקליניקה. הלימוד הוא אין סופי, ומטרתו היא להעמיק עוד ועוד את הבנתנו ברפואה הסינית, כדי שנהיה מטפלים טובים יותר. בעבר הייתי אומר שלימוד הרפואה הסינית זה כמו הר של שוקולד לבן שיש לי את כל החיים לאכול ממנו עם כפית. נו, היום כאשר הייעוץ התזונתי הינו חלק מהותי בטיפוליי, כבר איני יכול לומר כך. נחליף את השוקולד הלבן בתבשיל אורז…
קצת לאחר שנולד בני הרביעי, בגיל חודש, הוא גילה קצת מצוקה. ידע של יותר מ- 20 שנים התמצה בעיסוי למספר שניות על נקודה אחת, והמצוקה נפתרה מיד. אז אמרתי לעצמי שזו המתנה הגדולה ביותר שיכולתי לבקש. 20 שנות לימוד אשר מתנקזות למספר שניות כדי להקל על תינוקי שסבל. וכך זה כל יום מחדש בקליניקה.
י.א: מה אתה אוהב בהוראה?
א.ו: בשלב שבו אני נמצא, ההוראה זו הדרך הטובה ביותר בשבילי כדי ללמוד עוד.
מעבר לכך, לתלמידים אשר סיימו את לימודיהם יש עוד כל כך הרבה מה ללמוד מעבר למה שקיבלו במסגרות בתי הספר השונים, וכל כך הרבה טעויות לתקן, וכל כך הרבה הבנות לחדד, כך שההוראה מבחינתי זו כמעט שליחות, וזו חוויה מרתקת ומהנה. תלמידי הקורס הינם מטפלים, או מורים, והדיונים אשר מתפתחים בכיתה מרתקים אותי. כל שאלה אשר נשאלת היא הזדמנות אמיתית ללמוד. מה שאני אוהב זה שככל שהתלמיד וותיק יותר בתחום, כך הוא גם מעריך יותר את הקורס ויודע על מה הקורס עונה לו. תלמידים בקורס אשר רק סיימו את לימודיהם, לעיתים לא יודעים שהם מקבלים תשובות לשאלות שהם עוד טרם הספיקו לשאול. שאלות אשר עולות לאחר מספר שנים של פרקטיקה.
י.א: לאחר 13 שנות הוראה ב״שער הזהב״, אילו תובנות מקצועיות אתה יכול לשתף איתנו?
א.ו: תובנות לאחר 13 שנות הוראת ״שער הזהב״ – אני אוהב רפואה סינית! אני אוהב את העומק שלה את הגוונים שבה, את המסתוריות, האתגר, היופי. שני דברים שמאוד התפתחו בהוראת הקורס: הבנת המושגים המופשטים של יין ויאנג, הבנה מעמיקה, של מהותם, תנועתם, וכיצד לרתום הבנה זו בכל דבר – החל מהבנת תפקודי האיברים, ועד ליישום פרקטי, כמו למשל דיקור בצד ימין לעומת צד שמאל, והבנת המושגים "חיזוק ופיזור" (טכניקות דיקור). הדבר השני – הבנה מעמיקה של אורח החיים של האדם על בריאותו. לא סתם נושא קריטי זה מופיע כבר בפרק 2 של הסו וואן. כל אספקט באורח החיים משפיע על בריאותו של האדם, או במילים אחרות, תנועת הצ'י והדם, ותפקודי הצאנג פו. תזונה, שינה, רגשות, זוגיות, מין. ללמוד לראות את השפעת האספקטים האלו באבחון. דופק, לשון, פנים, ידיים.
דבר נוסף – הבנה הולכת ומתחדדת לגבי גבולות יכולת הטיפול ברפואה סינית – גבולות שמאוד התרחבו עם השנים. הבחנה ברורה יותר של מקומי כמטפל ברפואה סינית, לצד הרפואה המערבית אשר שולטת בעולמנו. הבנה והתמודדות עם תרופות שהאדם נוטל, הבנה לגבי פרוגנוזה, ואיך לא לבלבל פרוגנוזה ברפואה מערבית עם פרוגנוזה ברפואה סינית. בקליניקה שלי בתלמי אלעזר יש מנדלה יפה ומעליה הכיתוב "היה מציאותי – האמן בניסים". בעזרת הרפואה הסינית אנחנו יודעים לעשות דברים רבים שנראים כמו נס.
י.א: אלו אקסיומות, ״פרות קדושות״ סיניות, נשברו על ידך במהלך הדרך המקצועית שלך?
א.ו: יש מספר אקסיומות שלמדתי כתלמיד, ועם השנים כתלמיד-מורה וכמטפל, וכחוקר, החלטתי לזנוח. אולי העיקרית שבהן נוגעת בנושא משך הדיקור. בניגוד למה שלמדתי, אין לי זמן קבוע להשארת המחטים. משך הדיקור נמשך בין 10 שניות ל- 25 דקות, על פי המתרחש בקליניקה אצל אותו מטופל ספציפי. מה עוד? למשל, למדתי שאסור לפזר נקודות חיבור, או שבכלל כמעט שלא מפזרים נקודות. היום אני מבין שזו שטות מוחלטת. למדתי שבלשון רואים שינויים של הטווח הרחוק בלבד – שטות. השינוי קורה מייד במהלך הטיפול.
י.א: מה עוד קורה בחדר, בטיפול, מעבר לדיקור והמלצות תזונה? איך היית קורא לדבר הזה, האקסטרה, שתורם במודע או שלא במודע לתהליך הטיפולי?
א.ו: מה עוד קורה בחדר? שאלה טובה. קשר עין. להסתכל למטופל בעיניים, בנשמה. הרבה דברים מתגלים שם, וגם נוצר אמון. וכשאני אומר שדברים מתגלים שם, זה לאו דווקא באופן שכלתני, אלא ברמת התחושות, האינטואיציה. כי הרי מבט העיניים זה בין נשמה לנשמה, מעבר למילים ולשכל.
י.א: האם תוכל להמליץ לנו על ספרים בנושא נקודות הדיקור?
א.ו: ספרים על נקודות דיקור ניתן לחלק לכאלו אשר מתרכזים בשמות הנקודות, וכאלו אשר נותנים יותר אינדיקציות לשימוש.
ספרים העוסקים בשמות הנקודות כמעט שאין, ואלו שיש – לא מדהימים בעיני, אך כל אחד מהם יכול לתרום עוד משהו להבנה הכללית. הספרים שאני מכיר בנושא הם: Grasping The Wind של Nigel Wiseman וחבריו, The Clinical Practice of Chinese Medicine מאת Lonny S. Jarrett (תלמיד של J. R. Worsley), וספרון סיני קטן בשם Explanations of Names of Acu-points with its English Translation.
מבין הספרים אשר נותנים אינדיקציות לשימוש, הספר הטוב ביותר הוא ספרו של פיטר דדמן – A Manual of Acupuncture.יש בו אוסף יפה של אינדיקציות קלאסיות (מספרות קלאסית, עתיקה) לשימוש בנקודות, וניסיון יפה לתת הסברים. למרות זאת, הספר רחוק מלהיות מושלם. ההסברים אשר ניתנים בו הרבה פעמים שטחיים מידי, או לא נכונים, לדעתי, וזאת מפני שחסרה ראיית המציאות בתלת-מימד באמצעות ה"גזעים והענפים".
אני לא יודע להמליץ על ספרים נוספים בנושא נקודות הדיקור. יש רבים כמובן, אך מבחינתי חלקם הגדול ריקים מתוכן אם כל מה שנמצא בהם זו רשימת אינדיקציות אשר מתייחסות אל עולם הדיקור כאל טכנאות, במקום אומנות.
י.א: מה הן שלוש העיצות שאתה יכול לתת לבוגרים שמתחילים את דרכם המקצועית?
א.ו: הכי חשוב להבין שסיום מסגרת בית הספר זו רק התחלת ההתחלות. עתה הם נמצאים בשלב קריטי של ניסיון להתחיל לעבוד, והם יגלו שעולות המון שאלות, והמון דברים נשארו לא ברורים. לכן, עצתי הראשונה היא להמשיך מיד ללימודי המשך כדי להיות במסגרת תומכת אשר יכולה לתת תשובות לשאלות שעולות. ראיתי מקרים רבים של תלמידים אשר החליטו לא להמשיך ללימודי המשך ולהסתפק במה שהם יודעים כדי לטפל, ואשר מהר יותר או מהר פחות נשרו מהתחום. רבים מהם היו מוכשרים, אך לא הפנימו שחייבים להמשיך ללמוד, ושמה שהם קיבלו במסגרת בית הספר רחוק מלכסות את כל החומר הקיים.
עצה שנייה – להיות אסיסטנטים. לעבוד בקליניקה צמוד למטפל ותיק. צפייה קלינית זו חשובה מאין כמוה כדי לצבור ניסיון פרקטי, להבין מצבים שונים, ולהכיר התמודדויות אשר עולות רק בקליניקה. זו גם הזדמנות נדירה להתנסות באבחנת דופק אשר לימודה אפשרי רק מתוך צבירת ניסיון.
עצה שלישית – ללמוד לבד. מתוך ספרים ומאמרים. כל שאלה שעולה – לנסות למצוא לה תשובה.
מומלץ לסכם בכתב, לכתוב מאמר. לשלוח לסינית.
ליצירת קשר עם אביחי:
טלפון: 054-7923684
מייל: avihaiwolczak@gmail.com
קליניקות:
– בתלמי אלעזר
– ברח׳ מוזיר 5 ת״א
* תמונות: אפרת קופר
עריכה והגהה: מערכת סינית
המחברת:
יעל ארנסט
מנהלת אתר סינית
yael@sinit.co.il
