אני עומדת במעגל ומביטה סביבי
ההתחלה- עץ
שנת 2002, אני סטודנטית לרפואה סינית בשנה ד', סטאז'.
מטופל חדש הגיע, חמש דקות מתחילת התשאול נחשף בפניי מקרה קשה של הלם קרב, שבין ביטוייו פלשבקים, אינסומניה, פחדים ובהלה. המחברות שלי מלאות בטבלאות של סינדרומים, פורמולות ונקודות. אני מסתכלת עליהן ואז על המטופל ומשהו אומר לי ש'אנחנו כבר לא בקנזס'… יש משהו בפוסט-טראומה שמצריך הסתכלות קצת אחרת. הקשבה לפעימה. בעיקר, יש שם המון בדידות.
אוגוסט 2013 שדה התעופה בברצלונה. בדיקה ביטחונית בקונקשן לפורטלנד, אורגון. איש הביטחון שואל אותי לסיבת הנסיעה ואני מספרת על השתלמות מקצועית של 'מדקרים ללא גבולות'. בהתחלה הוא מקשה ומבקש לראות הזמנה לכנס, בהמשך מספר לי על הכאבים בכתף שסובל מהם, ושואל אם יש דרך לעזור בדיקור?
כמה חודשים קודם לכן קראתי כתבה ב'סינית' על מטפלת שאספה כמה חברים כדי לטפל יחד בנפגעי הוריקן 'קטרינה' ב-2005 ומשם צמחו והפכו ל'מדקרים ללא גבולות' AWB- Acupuncturists without Borders: ארגון מטפלים שמסתובבים בעולם ומטפלים בנפגעי פוסט-טראומה.
משהו בטיפול הזה שבה אותי מיד, קבוצה של מטפלים ,קבוצה של מטופלים, כמה צ'י היה שם במעגל הריפוי הזה! ביחד שמפיג את הבדידות, מאפשר ריפוי.
באחת ההפסקות בהכשרה ניגשתי לדיאנה וקרלה, מקימות ומנהלות העמותה. הצגתי את עצמי ואמרתי שאת מה שהן עושות, אנחנו ממש צריכים בישראל. הצעתי שנביא את הרעיון ודרך העבודה הזו לארץ. הן הסתכלו עלי ואמרו: "סוף סוף הגעת, חיכינו לך!"
אוקטובר 2013 , יפו. הזמנתי את עדי ודפנה אלי הביתה והעברתי להם הכשרה מזורזת. עשיתי להם הדגמה של טיפול כדי שירגישו: מעגל ריפוי קטן סביב צלחת חומוס. בסוף הטיפול הם פתחו את העיניים ואמרו: "אנחנו בפנים".
זמן לא רב אחר-כך, בכנס של האגודה, ישבתי ליד אחד – אורן. התחלנו לדבר, הוא סיפר שקרא את הכתבה שכתבתי על ההכשרה ושזה נשמע מעניין. די מהר הבנו שמצאנו את הצלע הרביעית ושאפשר לצאת לדרך.
ינואר 2014 אחרי מצגת וטיפול לדוגמא לועד המנהל של נט"ל (עמותה לנפגעי טראומה לאומית) הם הסכימו שנערוך אצלם קבוצת פיילוט. קיבלנו קבוצה של מטופלים פוסט-טראומתיים במצב לא קל. ונפגשנו איתם פעם בשבוע במשך שנה, וכך היתה לנו הזדמנות להתנסות בשיטת העבודה הזו שכל-כך שונה ממה שאנחנו רגילים לעשות בקליניקה. ובעיקר, גילינו אילו קסמים קורים במעגל ריפוי.
"נראה מאד נחמד, הטיפול הזה" אמרה חגית, מנהלת הקבוצה ,אחרי שהשתתפה בטיפול הדוגמא "אבל הסיכוי שהחבר'ה האלה ישבו מעל לחמש דקות בשקט קלוש…"
כבר בטיפול הראשון כולם ישבו 45 דקות במדיטציה עם המחטים, בהמשך מישהו סיפר שהתחיל לישון בלילה אחרי שלא ישן לילה שלם מאז המלחמה ההיא, ומישהי אחרת סיפרה שהברכיים מרגישות יותר טוב.
מאי 2014 נווה שלום, הכשרת מטפלים ראשונה. זה באמת היה יום מרגש. צוות ישראלי, צוות אמריקאי, ארבעים מטפלים עם לב גדול וראש פתוח שנתנו בנו אמון והסכימו לצלול איתנו לריטריט בן שלושה ימים על טראומה, על ריפוי ועל רפואת שלום. למדנו, הכרנו, צחקנו, בכינו, תופפנו אל תוך הלילה ויצרנו את קהילת המטפלים של 'מדקרים ללא גבולות ישראל'.
שנה שניה – אש
ההכשרה הביאה את האש. המתנדבים החדשים יזמו והובילו מעגלי ריפוי לנשים חולות סרטן בשוהם, במתקן חולות לפליטים מאפריקה ,ובכפרים פלסטינאים בגדה (בשיתוף עם רופאים לזכויות אדם).
קיץ 2014 צוק איתן עוד לא ממש הספקנו לחשוב מה אנחנו רוצים לעשות, או למה אנחנו עושים את זה, וקיבלנו תזכורת לאיפה אנחנו חיים. המלחמה פרצה בקיץ ,רק חודשיים אחרי ההכשרה, וההתגייסות היתה ספונטנית ומהירה. התקיימו מעגלים לחיילים בשטחי הכינוס בכניסה לעזה, כמה מעגלים בתל-אביב, ביפו ומעגל חשוב ומתמשך בשדרות.
הקיץ הזה הבהיר לנו שצריך להכשיר עוד מתנדבים ולהרחיב את העשייה.
מאי 2015 ניר עם, הכשרה שניה השנה החלטנו לעשות את ההכשרה בקיבוץ ניר-עם שבעוטף עזה. כשנכנסים לקיבוץ מרגישים את הטראומה באויר ,הכל נורא טרי כאן. היה משהו מיוחד בהכשרה הזו, הכשרת העצבים החשופים. שוב צוות ישראלי וצוות אמריקאי, כמה מתנדבים מההכשרה הקודמת שבאו לעזור, כשלושים מטפלים מקסימים שנפתחו ונגעו באומץ במקומות הכואבים שלהם ושל החברה הישראלית. אל הקליניקה לתושבי הסביבה שנערכה ביום השלישי הגיעו מטופלים שהקיץ האחרון היה כתוב להם על כל הפנים והגוף.
שוב צחקנו, בכינו, שיתפנו, תופפנו, ניגנו בגיטרה על הדשא… וסיימנו עוד הכשרה – המשפחה התרחבה.
המתנדבים החדשים והותיקים המשיכו ליזום מעגלים בנושאים שמדברים אליהם: ניצולי שואה, משפחות שכולות והמשך הפעילות בשטחים. בנוסף, מעגלים 'מגיבים' לאירועי אינתיפאדת הסכינים בירושלים.
בשנה הזאת המשיך והתהדק הקשר עם 'הדודות מאמריקה' ומתנדבים שלנו הצטרפו למשלחות טיפול בנפאל וביוון.
כל הכשרה מכניסה אנרגיה חדשה, כל מפגש אנושי יוצר משהו חדש, כל מעגל חדש שנפתח מכניס עוד קצת אור.
שנה שלישית – אדמה
עד עכשיו אפשר להגיד שהדברים פשוט קרו, המשימות שלנו כצוות מנהל הגיעו מהשטח, ואנחנו זרמנו… ואז הגיעה קרן (עוד קרן) שעברה את ההכשרה הראשונה, ואמרה לנו: "העבודה שאתם עושם מקסימה ,רואים את האש וההתלהבות ,אבל לא כל-כך ברור לאן זה הולך, וחסר סדר… אני יועצת ארגונית בעברי, אשמח לעזור".
קרן הושיבה אותנו לפגישות פעם בשבוע כדי לנסח חזון, מטרות, תוכנית עבודה וחלוקת תפקידים. התמודדנו עם הבירוקרטיה ופתחנו עמותה רשומה.
קרן קרקעה אותנו, הכניסה קצת אדמה ועשתה סדר ב'היפי האוס' שניהלנו.
נראה לי שהתבגרנו.
מאי 2016 קיבוץ ענבר, הכשרה שלישית את ההכשרה השלישית בחרנו לעשות במקום פסטורלי בצפון, להכניס קצת שקט אחרי הסערה, להכנס עוד פנימה. הצוות האמריקאי הגיע ,לצוות הישראלי הצטרפו שוב מתנדבים משתי ההכשרות הראשונות לעזור, לתמוך ולתת את התחושה המשפחתית הכל-כך יחודית של הקהילה שגדלה בעוד שלושים מטפלים חדשים, צעירים וותיקים שהתמסרו, התנסו, ישבו מסביב למדורה עם שיח' שסיפר על עין הרע… שיתפו, טיפלו, אכלו אוכל מעולה והגדילו עוד את הקהילה.
הרוח מההכשרה השלישית הביאה הרבה עשייה נוספת לעמותה, מעגלים חדשים נפתחו, מעגל לנערות בסיכון, מעגל הורים שכולים, הצטרפנו לפרוייקט השטח להלומי-קרב של שי קוסלובסקי, נפתח מעגל להלומי-קרב בסדנת גל בתל-השומר, וקבלנו בקשה לשלוח משלחת מטפלים שנסעה לישוב עותניאל לאחר הרצח של דפנה מאיר לטפל שם בקהילה, במשפחות שלמות, בבני כל הגילאים.
היה משהו במעגל הזה שעבר עוד מחסום (תרתי משמע) הגיעו מתנדבים ממקומות שונים בארץ, בעלי דעות פוליטיות מגוונות מימין ומשמאל. היו מי שחששו מהנסיעה לשם, וכאלה שבשבת הקודמת טיפלו בכפרים פלסטינאים. אבל ברגע המפגש, במעגל, כל זה נעלם. היתה שם קבוצת מטופלים שביקשו ריפוי והקלה לכאב, והיתה שם קבוצת מטפלים שבאו לעזור, להביא שלום ושקט לאזור של מלחמה, לעשות רפואת שלום.
שנה רביעית – מתכת
בשנה הזאת למדנו שיעור ב-Letting Go. הקמנו עמותה, יש מעגלים בארץ, חלקם הסתיימו ,חלקם עדיין קורים, לפעמים היתה לנו תחושה שהפעילות קצת רדומה, שאין מספיק מתנדבים פעילים, שאין מספיק עבודת שטח, שאין לנו כסף, שלא מספיק שומעים עלינו. שאולי היה אפשר לעשות יותר.
למדנו לנשום. ושדברים לוקחים זמן, ושבעבודה כזאת ממש כמו בתהליך טיפולי בטראומה, יש גלים, ושצריך לנוע איתם, להרגיש אותם, ולפעמים גם להיות באי-עשיה, עשיה באי-עשיה.
אנחנו כבר מונים מאה חברים שעברו את ההכשרות בעמותה, כולם מטפלים עם קליניקות, עם משפחות ועיסוקים. ולכל אחד יש מקום בזמן ובקצב שלו.
ואם עוד לא לגמרי הבנו את זה, אז באותה שנה כל צוות ההקמה נכנס להיריון, מי בעצמה ומי בעזרת שותפות ובנות זוג… הורדנו קצת פרופיל וגילינו שלמרות זאת התנועה ממשיכה. המעגלים קורים בקצב שלהם, והרוח של 'מדקרים ללא גבולות' עדיין נושבת. בעיקר הבנו שזה כבר מזמן לא רק אנחנו :זאת משפחה גדולה ומורחבת, שלכל אחד בה יש כיוון וקצב משלו, יש שעוברים ממעגל למעגל, יש שעוזרים מאחורי הקלעים בכתיבה ובשיווק, יש שעוקבים אחרי הפעילות ואומרים שיום אחד, כשזה יתאים, יצטרפו. יש מי שאומרים שזה לא מתאים להם כעת, יש מי ששילבו את שיטת הטיפול בקליניקה הפרטית, ויש שעוזרים להחזיק את המרחב.
כמו משפחה שמפוזרת בכל הארץ, לפעמים נפגשים בחגים, או במפגשי פולואו-אפ, אצל קרן בסלון, או אצל רוני בבריכה, וכמובן בהכשרה השנתית.
החלטנו לדחות את ההכשרה הרביעית בחצי שנה ולאפשר לכולן ללדת ולהתרגל למרחב החדש.
בינתיים, כאמור, מעגלים ממשיכים להתקיים, נכנסנו ללמד ולחשוף סטודנטים לעבודת העמותה במכללות לרפואה סינית והעברנו סדנא מקצועית על אפקטיביות הטיפול הקבוצתי בנפגעי טראומה ב-ICCM.
שנה חמישית – מים
שלב המים הוא שלב הבישול האיטי, ההיריון.
אוקטובר 2017 הכשרה רביעית התינוקות החדשים של הצוות נולדו ואף השתתפו בהכשרה שחזרה להתארח בקיבוץ ענבר. סיגל מההכשרה השלישית הצטרפה לצוות ניהול ההכשרה ולצוות המנהל. קרלה היקרה מ-AWB ארה"ב הגיעה, עוד שלושים מטפלים מופלאים עם אנרגיה חדשה, ומטפלים מההכשרות הקודמות שעזרו להכשיר את הדור החדש: עוד כינוס משפחתי יוצא לדרך.
מיד לאחר ההכשרה נפתח מעגל חדש במרכז לנפגעי נפש בבאר-יעקב, מעגל נוסף לתושבי שמשית, ומעגלים נוספים ממשיכים.
בתחילת הקיץ מתוכננת לצאת משלחת ליוון לטיפול בפליטים מסוריה, בשיתוף עם AWB ארה"ב.
ובינתיים בעמותה מתבשל בבישול איטי מרכז הכשרות לטיפול בטראומה, מעבר להכשרת המטפלים. תכנים מעולמות שונים לטיפול בטראומה יצטרפו לניסיון, הלימוד והחקירה שלנו את התחום.
ועוד מעגל הושלם.
אני רוצה להודות למי שתמכו ותומכים בנו מתחילת הדרך או לאורכה: צוות ה-ICCM , אתר 'סינית', האגודה לריפוי סיני מסורתי, והלשכה לרפואה סינית. 'מדקרים ללא גבולות ישראל' שמחה על השייכות לכל הקהילה, ולא רק למי שחבר בה.
Black bird singing in the dead of night"
Take this broken wings and learn to fly
"All your life, you were only waiting for this moment to arise
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
*תמונה: Frank McKenna
המחברת:
קרן אסולין
מטפלת ומורה לרפואה סינית ושיאצו
חברה בצוות ההקמה והניהול של 'מדקרים ללא גבולות ישראל'
keren234@gmail.com
