רפואה סינית לבני שבט הטסאטן בצפון מונגוליה

הכתבה נכתבה על ידי:
נעמי יעקבי, גל חרות, דיתי אור, אפרת מורסיאנו ואפרת אברמסון

ביולי 2017 ארזנו תרמילים, נפרדנו מהמשפחות, החברים, המטופלים והתלמידים, ויצאנו, חמש מטפלות ברפואה סינית, להגשים יחד חלום משותף: לטייל במרחבי מונגוליה.
קשה לתאר במילים את רוחב ועומק החוויות שעברנו בארץ עוצמתית זו, אך במאמר זה בחרנו להתמקד בזכות ספונטנית שנפלה בחלקנו, לטפל באנשי שבט הטסאטן. המפגש הטיפולי עם אנשים מיוחדים אלה ממשיך לחיות בתוכנו עד היום, ואנו תקווה שמפגש חד-פעמי זה ייצור השפעה ותנועה שימשיכו להדהד לטובה בחייהם.

מי הם אנשי הטסאטן?

הטסאטן (Tsaatan Tribe) היא אחת מהקבוצות האתניות המיוחדות והנדירות החיות כיום על פני כדור הארץ. אנשיה הם נוודים החיים בערבות השלג הצחיחות ובהרים הגבוהים בצפון אזור Khovsgol ,Ulaan taiga שבמונגוליה העצומה, לשם הגיעו במקור מרוסיה. הם שרדו במשך אלפי שנים במקומות הצפוניים ביותר של כדור-הארץ בטמפרטורות שיורדות עד 50 מעלות מתחת לאפס.

בני השבט חיים ומתפרנסים מעדרי האיילים המבויתים שהם מגדלים, והם נחשבים לאחרונים שברועי האיילים בעולם כיום. האיילים יכולים לחיות בטמפרטורות קרות בלבד, לכן בקיץ עולים בני השבט לשדות מרעה בגובה של עד 2300 מטר. בני השבט נודדים ממקום למקום בין חמש לשש פעמים במהלך שנה.
בנוסף לרכיבה ולהובלת מטען, מכינים לבוש מעורותיהם, מוצרי חלב מחלב האיילות, כלים שונים המגולפים מהשנהב שבקרניהם וחומר בערה לחורף מצואתם. מאז שנת 1975 מספקים אנשי הטסאטן לסין קרני איילים בהם נעשה שימוש ברפואה הסינית המסורתית. בשנים האחרונות הם נאבקים על קיומם ועל הישרדות האיילים ההולכים ומתמעטים בטבע. האיילים והנוודים אם כך, תלויים זה בזה.

החיים באזורים מבודדים של ההרים שמרו על אופיו ויחודו של השבט. הגענו אליהם אחרי שבע שעות רכיבה מפרכת על סוסים בנוף בראשיתי וקסום. אנשי השבט חיים בטיפי הדומה לזה של האינדיאנים בצפון אמריקה. גם אנחנו בילינו את הלילות בטיפי, על קרשים מעץ ובקור איילים.

הגענו לשבט בלילה – רעבות, רטובות ומותשות מהיום המאתגר לאחר רכיבה ארוכה בגשם.
זאיה המדריכה שלנו, שכבר קיבלה מאיתנו כמה טיפולים המליצה עלינו בחום. למחרת החלו להגיע אנשים ולבקש טיפול –  השמועה עברה בין המשפחות ופתחנו קליניקה מאולתרת באחד הטיפים.

 

רפואה סינית במונגוליה

זאיה שימשה כמתורגמנית, ומאחר וגם האנגלית שלה היתה מאוד בסיסית, התקשורת עם המטופלים היתה מאוד מוגבלת, כך שנסמכנו בעיקר על חושינו וניסיוננו, דופק, לשון, התבוננות וריח.
המכנים המשותפים מבחינת גורמי המחלה לכל המטופלים שראינו היו:
חשיפה לאקלים קור קיצוני (עד מינוס 50 מעלות בחורף)
תנאי חיים קשים ברמה ההישרדותית
תנאי היגיינה ירודים
תזונה שסטתה מהקו המסורתי, תוספת של סוכרים לבנים, קמח לבן ומלח
הזנחה רפואית וחוסר טיפול הולם למצבים רפואיים קלים המסתבכים, עקב המרחק והנתק מהציוויליזציה.

גורמים אתיולוגיים אלו מהווים רקע להתפתחות פתולוגיות שונות כמו הצטברות של לחות וליחה, בשילוב עם חשיפה לקור נוצרים חום פנימי ויובש כניסיון של הגוף לאזן את עצמו. החשיפה לקור הקיצוני גורמת להתפתחות סטגנציה של דם, עד כדי מצבי סטאזיס הבאים לידי ביטוי בבעיות לב ובעיות של זרימת דם לקצוות.
בחרנו לשתף במספר סיפורי מקרה מעניינים המשקפים את ייחודיות האנשים והפתולוגיות המקומיות.

מטופל 1

 

גבר, בן  56 יליד 1961. נראה הרבה יותר מבוגר (בהדרגה אנחנו מבינות שכולם כאן נראים מבוגרים לגילם – אנשים במערב שאנחנו רגילות לראות פשוט נראים מצוין לעומתם).

מבנה גוף –  רזה, נראה תשוש.
נשוי + ילדים, לא יודעות כמה ובני כמה.
תלונה עיקרית: כאבים בחזה ופלפיטציות. ללא תרופות, קיבל משהו שלא ברור מהו אך לא לוקח אותו.
כפות רגליו קפאו בחורף, והאצבעות נקטעו כתוצאה מכך בשתי הרגליים. הוא הסכים להראות לנו את כף הרגל, במבוכה רבה. מראה הגדם מעט סגלגל ויבש.

לשון: ורידים מתחת ללשון תפוחים וסגולים + קרום רירי. מעבר לסטגנציית הדם, יש גם ליחה. ללשון חיפוי עבה וצהוב.
דופק:  Xin, Kid Xu – סטגנציה בכבד וחולשת צ׳י הריאות. המחמם העליון היה חלש, ובתחתון הצטברה ליחה.

אבחנה: סטגנציה של דם בכבד ובלב, חולשת צ׳י הכליות והצטברות ליחה במחמם התחתון.

עיקרון טיפולי: פתיחת סטגנציה של דם, חיזוק כליות והנעת צ׳י במחמם העליון.

טיפול: Sp4 left, Pc4 left, St36 right, Cv18 ותפילה לשלומו, משום החשש שבחוסר טיפול הולם יסבול מהתפתחות של מחלת לב.

מטופלת 2
אישה ילידת 1982– בת 35.
נשואה +2 (14, 3).

תלונה עיקרית: נפיחות בבטן (הולכת עם חגורת בטן)

יציאות:  עצירות, יציאה כל 3 ימים

היסטוריה: שאלנו מה קרה בין לידת הילד הראשון ללידת השני, מכיוון שיש רווח גדול בשנים. סיפרה שילדה לידה שקטה בחודש שמיני לפני חמש שנים, כשאנחנו שואלות איך מרגישה, מתחילה לבכות.

מראה: לחיים מאוד אדומות (אופייני למונגולים).

דופק: חולשה בכבד ובכליות, עודף בקיבה והריאות תקועות ועמוסות.
לשון: תפיחות, אודם במחמם עליון, שקע באזור שבין הריאות לקיבה, לחות במחמם תחתון.

אבחנה: סטגנציה בצ׳י הריאות בשל עצב תקוע, עודף ביאנג מינג (Co+St), כנראה בשל תזונה לא מתאימה.

עיקרון טיפולי: איזון אדמה תוך התייחסות לטראומה שלא עברה עיבוד, חיזוק צ׳י הכליות והכבד, הנעת צ׳י הריאות.

טיפול: Lu3 right, Sp3 bilateral הגיבה ברגישות רבה.

רצינו להוסיף את  St25+Cv23  אבל היא פחדה ונלחצה.

מאוד נרגעה לקראת סוף הטיפול והנשימות ירדו עד הבטן התחתונה.

הנחיות לאחר הטיפול:
תרגילי נשימה + תרגילים בשיטת פאולה (עבודה עם השרירים הטבעתיים).
לעבור תהליך של סליחה עצמית, שלחנו אותה לשאמאן שלה לערוך טקס שכזה. מאחר והשאמאניזם הינו חלק בלתי נפרד מהתרבות המונגולית, חלקם הגדול של המונגולים מאמין בשאמאניזם. לכל אחד ואחת השאמאן שלו, אליו הולכים על מנת לקבל ייעוץ, הכוונה ואף טיפול אשר הם מאמינים כי הוא בעל השפעה פיזית, רגשית ורוחנית.

מטופל 3
גבר יליד 1972, גם הוא נראה מבוגר בהרבה מגילו ועובד כסייס המלווה קבוצות של רוכבים.
תלונה עיקרית: לחץ בגרון משני צידי הצוואר. מראה עם הידיים על החלק הקידמי באיזור בלוטת התריס.
בדקנו: בדיקה ידנית של נפיחות, בלוטות לימפה ובלוטת התריס. הכל מרגיש תקין. לא ערך בדיקות כלשהן מעולם.

אומר שמתכעס מהר והרבה. מרגיש סטרס למרות שחי חיים רגועים ואין לו סיבה, לדבריו.
אנו מזהות צלקת עמוקה ורחבה, כמו כוויה על יד ימין לאורך ה- Pc ובאיזור מפרק כף היד על כל היינים עד למרפק,  אנו מנסות להבין וכנראה נדבק בוירוס (לא ברור).

דופק: חולשת צ׳י כללית המורגשת בכל הדופק, בנוסף, חוסר יין בלב, חוסר צ׳י ניכר בכליות וקור בכבד.
לשון: ליחה במחמם התחתון, ורידים נפוחים וסגולים מתחת ללשון, חריץ בקיבה.

אבחנה: כאן נתקלנו בקושי להבין את האבחנה בצורה מסודרת מאחר ונראה היה כי חסר לנו מידע, וכן היה פער בין הדופק החלש לבין התנהגות מלאת אנרגיה ושמחה. לכן החלטנו לבחור נקודות אשר יחזקו ויאזנו כליות וכבד.

טיפול: Liv8 left ,Liv3  left, Kid7 left, Si7 left, Co6 right

נרגע מאוד בזמן הטיפול , הרגיש מנומנם.

דיברנו איתו על שחרור ותיעול כעסים לכיוון חיובי לו ולסביבתו, הצענו לו לשיר, או אפילו לצאת החוצה ולצעוק. כשחזרנו חזרה מההרים, ברכבינו על הסוסים, באחת ההפסקות, הוא החל לשיר וביחד עם בתו שרו כל-כך ערב ויפה, היה ממש מרגש להקשיב לשירתם.

מטופל 4

גבר יליד 1961. אשת בנו התאבדה לפני כחודש. לפי הסיפור, האישה עברה לחיות עם בעלה בשבט המבודד, נכנסה לדיכאון והתאבדה.

תלונה עיקרית: שבר כתוצאה מנפילה ברגל ימין בטיביה באיזור Sp6 שלא טופל, כנראה מלפני כחצי שנה. צולע, מגבלה בתנועת כף הרגל פלקסיה ואקסטנסיה. סובל מכאבים בערב ובשינויי מזג-אויר. הרגל שנשברה כהה יותר מאיזור קו השבר ומטה. איחוי ספונטני של העצמות עם דפורמציה ו- Blood Stasis. כרגע הבעיה היא בתנועה.

הטיפול התמקד במגע ודיקור לזרוז האיחוי והפגת הכאב.
קיבל מאיתנו עיסוי מקומי בעיקר לאורך מרידיאן הקיבה שהיה ממש בעודף. העיסוי הקל על הכאב, וניתנו הנחיות לעיסוי הרגל בעצמו עם מערוך שהיה בטיפי.

בוצעה מוקסה על נקודות רגישות לאורך הקיבה כולל St41.

פחד מהדיקור לכן שמנו לו press tags על הנקודות Lu5, Sp5 שתיהן בימין.

מטופל 5
גבר, יליד 1975 – בן 43, נראה הרבה יותר מבוגר!
פנים בצבע סגול כהה וכל שאר הגוף חיוור. כפות ידיים גם מעט חומות (לא רק בגלל שיזוף).

תלונה עיקרית: איבוד תחושה ונימולים בצד שמאל, מזה כמה שנים, משתפר בתנועה. החל בחורף בקור עז ובמחלת חורף. מחמיר בחורף ובלילה. כאבים וחוסר תחושה ביד ורגל שמאל, החל מאיזור מרכז החזה, ירד לכיוון מטה בצד שמאל.

לשון: סטייה הצידה, לצד שמאל. סימני שיניים בצד שמאל, נפיחות וסגלגלות.

דיתי מאבחנת : SCM מאוד מתוח בשני הצדדים. עבה יותר בשמאל. רגישות ב- St12. רגישות באיזור Gb26 ,Liv13 בימין. בבדיקת לחיצה בימין ובשמאל, ניכרת חולשה משמעותית ביד שמאל בעיקר באגודל ואצבע מורה, צליעה ברגל שמאל.

אבחנה: קור שחדר דרך כל השכבות עד ה- Jue Yin, (כפי שציינו חיים בתנאים קשים ביותר בקור של עד 50- מעלות).

טיפול: דיקור ומוקסה על חלק מהנקודות- Gb41, Tw5 left, Kid6,10, Liv13, Gb 25.

לסיכום
המסע אל רועי האיילים היה עבורנו הזדמנות נדירה לפגוש תרבות ייחודית של אנשים החיים באומץ עם כוחות הטבע. בעלי יכולת הסתגלות וקבלה של מאורעות החיים, גם קשים מאוד, כמו למשל רגל קטועה, מוות של קרובים.
זהו שבט של נוודים שתוחלת החיים שלהם היא של כ-60 שנים. הם שורדים ללא טיפול רפואי נגיש, בעזרת כוח חיים, שמחה, והחכמה לשתף פעולה באופן טוטאלי אחד עם השני, עם הטבע ועם הקצב והשינויים שהוא מכתיב.

פגשנו חיים של שלווה ושקט נדירים. היתה לנו הזכות להיחשף לסגנון וסיפורי חיים אשר נדיר לשמוע במחוזותינו. חלקנו תחושה שיש לנו מה להציע להם דרך הרפואה הסינית ובצורה פשוטה ופרקטית.
למדנו המון מהמפגש על תנאי מחייה קיצוניים, על היכולת לאבד הרבה ולהמשיך הלאה. על האנושי והיפה שבטבע האדם. האנשים שפגשנו היו פתוחים לקבל עזרה למרות שלא הכירו את הרפואה הסינית ושמחו לקבל טיפול, הנחיות וייעוץ.
היינו חמש נשים מטפלות מאסכולות טיפול שונות, ושיתוף הפעולה ביננו היה מרתק ומעשיר. מצאנו נקודות חיבור והשקה וראינו כי למרות הגישות והאסכולות השונות מצאנו שפה משותפת וניהלנו רב-שיח שלעניות דעתנו השביח את יכולנו לעזור.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

* כל התמונות צולמו על ידי חמש המחברות

המחברות:
נעמי יעקבי, גל חרות, דיתי אור, אפרת מורסיאנו ואפרת אברמסון
מטפלות ברפואה סינית
ליצירת קשר עם אפרת אברמסון לחצו כאן.