הכתבה תורגמה באישור הכותב, מיכאל ט. גרינווד M.D. MB.
מופיעה במקור כאן.
פתיח
למרות שנושא הדיבוק אינו מוכר ברפואה המערבית המודרנית, הוא הוכר ברפואות ומסורות אחרות, שאמאניות ודתיות כגורם מחלה. הרפואה המדעית הרחיקה עצמה באופן עיקש מרעיון זה, אולי מכיוון שהוא חופף או קרוב מדי לתחום הדת. הנושא מטופל מתוך חשש וסקפטיות; הרעיון שרוחות יכולות להשתלט על בני אדם ולנווט במקומם את גורלם הוא רעיון מטריד למדי.
אך כמרפאים המשתמשים בדיקור, האם נוכל להרשות לעצמנו להתעלם מרעיון אנרגטי בסיסי רק מכיוון שהוא נדמה מיושן ודמיוני? בהמשך אפרט על הנושא בתקווה לענות על כמה שאלות בסיסיות ובכללן: מה הכוונה במושג 'דיבוק'? מדוע זהו נושא בסיסי כל-כך באסכולת חמשת האלמנטים? האם ישנה דרך מקובלת יותר להבין תופעה זו בצורה אנרגטית? והאם ישנם עקרונות יעילים מאחורי דרכי הטיפול המקובלות?
דיבוק בהקשר מערבי
חיפוש מהיר בכל חנות ספרים בנושא רוחות וישויות יניב תוצאות רבות הנעות ממה שסביר להאמין בו ועד לדמיוני לחלוטין. בין הספרים האמינים יותר ישנם זה של סאגן Sagan שחקר את הדיבוק מנקודת מבט רפואית והציע אסטרטגיות טיפול (24), פיור Fiore שחקר את הנושא מנקודת מבט פסיכולוגית, ומכיוון פילוסופי יותר (29) – הולר Hoeller שדירג דיבוק בדרגות חומרה על פי קטגוריות קלאסיות: קל, מתון וחמור (10).
דיבוק קל (Circumessio) מייצג הפרעה רגעית. דוגמאות נפוצות לכך הן כאב גב חריף המתעורר ללא סיבה ידועה, חרדה זמנית עם דאגה עודפת וחוזרת על עצמה, או תשישות מעבודת יתר הנדרשת בכדי להתפרנס.
מתון (Obsessio), כולל פגיעה בהכרה המביאה להפרעה חלקית ברצון החופשי ובאחידות הנפשית. כאן ניתן לראות חרדות עמוקות יותר וקבועות יותר, כמו למשל: אבל מתמשך, טינה או מרירות שיכולים להשאיר אדם עם נימה של חספוס או גוון אופי שיכול להתפרש כדיבוק. באופן דומה, קורבנות טראומה או התעללות יכולים להפוך מקובעים לאותו אירוע או רדופים על ידו כך שאינם יכולים להתקדם בחייהם.
חמור (Possessio), דרגה שלישית של דיבוק וזו המציתה פחד ועניין, מתרחשת כאשר האנרגיה המדוברת היא בעלת עוצמה מספקת כדי לקיים את עצמה באופן נפרד, ולעיתים מסוגלת לשתק או להשתלט על אישיותו של המארח ולטשטש את גבולות ה'עצמי' וה'אחר', עד כדי הבאת המארח לדיבור או התנהגות שונה בתכלית. מצבים כמו הפרעת פיצול אישיות, מצב פסיכוטי, הפרעה פוסט-טראומתית ודכאון מג'ורי הם דוגמאות לכך.
דיבוק כהשפעה סביבתית
הפיסיקה המודרנית חשפה כי היקום, מעבר למבנה הנראה שלו, הוא למעשה שדה אנרגיה רוטט ואינסופי המאורגן על-פי מרווחים הרוטטים בהרמוניה (28),(5). באופן דומה, מעבר למבנה החומרי השטחי שלו, הגוף האנושי מוקף בשדה אנרגיה הנמצא בשיאו בתוך וסביב הגוף, אך מתרחב כלפי חוץ אל החלל לכיוון האין-סוף, אם כי בעוצמה הולכת ופוחתת ככל שהמרחק מן הגוף גדל (6). שדה זה הוא תבנית התאבכות מורכבת לאין שיעור של גלים ואפיקים, כמו דפוסי הגלים על פני האוקיאנוס (23).
ההבנה שהגוף הוא חלק משדה עשויה להיות קפיצה תפיסתית עצומה. מרגע שקפיצה זו מתרחשת, קל יותר לדמיין כיצד יתכן ששדה זה יהפוך לחדיר על ידי תדרים שונים המשפיעים על האישיות ומעצבים אותה במידה זו או אחרת.
פינסטון (Finston) לדוגמה, דימתה את האישיות לתבשיל של מצבי אנרגיה, שבו כל תדר מתקשר לאפקט או גישה מסויימים. היא מדגישה שהאישיות אינה מקובעת, אלא משתנה בדרכים בלתי צפויות על-פי המצב וההקשר. ניתן לדמיין 'תבשיל אנרגיה' זה כתערובת של אינספור שדות תדרים שמקורם בשילוב השפעות גנטיות ונרכשות, הידועות ברפואה הסינית כ'שמיים מוקדמים' ו'שמיים מאוחרים'.
כאשר האגו מתפתח בנסיבות אידיאליות, יש לאישיות הבוגרת גישה לתדרי אנרגיה רבים המשולבים זה בזה ובאים לידי ביטוי בהתאם לנסיבות ולהקשר. אולם, יתכן והאידאה של אישיות הרמונית ומגובשת היא בדיונית למדי. לרוב, שילוב התדרים משתבש במהלך התפתחות האגו ומרבית האנשים מגיעים לבגרות עם אישיות פזורה ומקוטעת. התגבשות אישיות מלאה היא ככל הנראה נדירה למדי, כאשר הנורמה היא טווח מוגבל של תדירויות אגו מקובלות המוצגות לעולם כאישיות (פרסונה). תדירויות מנוהלות אגו אלו, המודחקות או מוסתרות, מצטברות בהדרגה מחוץ להכרה המודעת ומאוחר יותר מתבטאות כפתולוגיות, ולביקורים אצל רופאים במטרה להתמודד עם התסמינים (8).
אם מודל השדה (ההשפעה הסביבתית) נכון, אז הסוד להבנת הדיבוק נמצא אי-שם בתהליך ההתפתחות האנרגטית. חשוב להדגיש כי רעיון הדיבוק מבוסס על הנחה מוקדמת כי חלקים מן השדה הם עצמי וחלקים אחרים הם לא-עצמי.
על פי תפיסת הרפואה הסינית ישנה אנרגיה הגנתית, מקבילה אנרגטית למערכת החיסון של הגוף, הידועה בשם Wei Qi. היא נעה מחוץ למרידיאנים בעור ובשרירים ומגנה מפני חדירת אנרגיות מזיקות הידועות בשם Xie Qi (21). מכיוון שחייב להיות מנגנון מבדיל בין ה- Xie Qi לבין הצ'י האמיתי Zhen Qi, האגו חייב להבדיל בין עצמי ללא-עצמי במהלך התפתחותו. יתכן כי השפעות אנרגטיות אשר נכחו בטרם התפתחות האגו יחשבו לרוב כחלק מהעצמי, ואלו שהופיעו במהלך שנות בניית האגו עשויות להיטמע בו; אך יתכן גם שלא. לעומת זאת, השפעות המופיעות מאוחר יותר, כשהאגו מפותח במלואו, ככל הנראה יחשבו ללא-עצמי. בנוסף, עדיין יתכן כי אגו מפותח יכנע במתכוון לשינויים אנרגטיים במהלך ההתפתחות האישית.
מכיוון שבאופן תאורטי השדה הוא אינסופי, האגו הבוגר חייב להיות מרוכז באופן שרירותי במבנה דמיוני המסנן את השדה בכדי להצמיח אישיות ייחודית. אם מבנה האגו אחיד דיו הוא יהיה יציב ובו-בזמן גמיש ובעל יכולת להישאר ממורכז אפילו תחת לחץ. אם לא, יתכן והאישיות תשתנה באופן ניכר מרגע לרגע באופן הנראה כאוטי. אגו שאינו מובנה יכול להיות תלוי שדה (תחת השפעה סביבתית) כל-כך, עד למצב שבו אופן החשיבה שלו את עצמו ברגע מסויים הוא למעשה רק ביטוי של השפעה אנרגטית דומיננטית המתקיימת באותו הרגע.
קודם לכן פירטתי כיצד יתכן שאנרגיות שהיו מפוזרות ושסועות במהלך שנות בניית האגו יופיעו בהמשך החיים כאישיות מפוצלת או כסינדרום כאב אזורי (7). במקרה של דיבוק, רסיס אנרגטי שלם יותר, אשר סביר ולא היה נוכח לפני התפתחות האגו, חודר לשדה במהלך או אחרי השנים המעצבות והופך מקובע לשדה האנרגיה. מכאן והלאה הוא משפיע על התנהגות ובחירות האגו. ההשפעה יכולה להגיע עד לכדי מצב שבו האנרגיה החודרת מכילה מגוון מלא של תדירויות, והאגו חלש מכדי להתנגד או לסלק אותה – אז עלול הדיבוק להתבטא.
מחלות כמו כאב כרוני והפרעות אישיות מפוצלת יכולות, אמנם, לייצג רסיסי אנרגיה של אנרגיית מקור (Yuan) המגיעים מהשמיים הקדומים, אך בדרך-כלל נפוצה יותר תופעת דיבוק של אנרגיה המגיעה משמיים מאוחרים, הנובעת כנראה מתוך השדה הבלתי-אישי הגדול יותר, ופולשת לשדה האסטרלי או האתרי של האגו לאחר שגבולות האגו התבססו.
תהודה
השאלה העולה היא כיצד שדות אוטונומיים או אוטונומיים למחצה נצמדים לשדה האגו. כאן נכנס הרעיון של גורמי משיכה (Attractors), המושאל מתאוריית הכאוס והגאומטריה הפרקטלית.
תאוריית הכאוס משובצת בתבניות משונות אשר ממוקמות באופן הנראה רנדומלי ובלתי ניתן לחיזוי של תופעות. לדוגמה, דפוסי מזג אוויר כמו שלג באנטארקטיקה או חום באזורים הטרופיים נקראות גורמי משיכה, משום שנראה שהן מושכות אליהן סדר מסוים הניתן לחיזוי מתוך הכאוס (20). בדומה, שדות אנרגיה חזקים, כמו למשל אלו המכילים רגשות רעילים יכולים להוות גורמי משיכה ולשמש כגלים נושאים לתדירויות סימפתטיות הנצמדות דרך תהודה הרמונית (1).
טולה (Tolle) תמך ברעיון דומה כשהניח את קיומו של גוף כאב והציע שגוף זה ניזון מאנרגיות בתדירות דומה (30). המנגנון מרמז על הדהוד דומה בין שני שדות הנמשכים זה לזה כך שאין להניח שאלו הסובלים מדיבוק הם קורבנות תמימים. בדיוק להיפך, תאוריית השדה האנרגטי מניחה שיהיה קשר סימביוטי בין הדיבוק למדובק, תלות הדדית עם חותמת של התמכרות.
פנימי או חיצוני
ברפואה הסינית שדה דיבוק שכזה יכול להגיע ממקור פנימי, חיצוני או משילוב של השניים. לדוגמה, שדה פנימי יכול להיות תוצר של רגש כמו פראנויה (מים) או טינה (עץ). הידבקות חיצונית יכולה להיות מקרית, כמו למשל במקרה של תאונת דרכים. שילוב של השניים עלול להתעורר מנטייה אנרגטית מוקדמת המהדהדת עם שדה חיצוני בעל תדירות דומה, כגון במקרים מסוימים של התמכרות לסמים.
נטייה אנרגטית תלויה בסוג הקונסטיטוציה ובעוצמת הבקעים בתודעה (21). מכאן, שתופעת הדיבוק תלויה בעוצמת האנרגיה החודרת, בכוחה ואחידותה של הקונסטיטוציה הבסיסית של האדם ובנוכחותם של גורמי משיכה רגשיים משמעותיים.
רסיסי שדה שלאחר המוות
למרות שבתחילה זה עשוי להיראות דמיוני, תאוריית השדה יכולה לשפוך אור על התפיסה הבעייתית שדיבוקים עלולים להיות רוחותיהם של מתים. סאגאן (Sagan), לדוגמה, כתב שלאחר מותו של הגוף הפיזי, מתפזרות שכבות השדה השונות במהירויות שונות: ככל שהשדה דחוס יותר ההתפזרות מהירה יותר (24). הוא טוען שלאחר המוות מתפזר הגוף האתרי לאורך מספר ימים, ולמרות שהגוף האסטרלי מתפורר אף הוא, רסיסים מסוימים, במיוחד אלו המייצגים רגשות או תשוקות מועצמים במיוחד, יכולים לשמור על אחידותם ולהמשיך להתקיים כתדיריות רוטטות. באותו הזמן, הגוף הדליל יותר אשר מעבר לאסטרלי, הגוף המקרי, יכול להמשיך להתקיים לעד.
מכיוון שהגוף האסטרלי מכיל תשוקות ורגשות, תשוקות קיצוניות שלא הומרו או הותמרו במהלך החיים יכולות להשתחרר אל תוך השדה העולמי, שם הן נודדות ונסחפות וכמו מחפשות להן כלי להתבטא דרכו. על פי סאגאן, רסיסים אסטרליים יכולים לעטוף עצמם באנרגיה אתרית ובכך לקיים צורה דיסקרטית אותה יוכלו לראות רק בעלי ראייה על-חושית. סביר להניח שגופים משולבים אלו של אתרי ואסטרלי הם הבסיס לישויות חסרות הגוף הידועות ברפואה הסינית כ- Gui. עם זאת, לא בהכרח שגופים אלו הם פרטים בעלי תודעה עם כוונות זדון, אלא ייתכן שאלו תדירויות אסטרליות ספציפיות בעלות תדרים המהדהדים לתדרים של גורמי משיכה הנמצאים בשדה האנרגיה של אנשים מסוימים. מעבר לכך, הגופים דורשים מקור אנרגיה כדי לשמור על שלמותם, שבלעדיה הם פשוט יתפרקו לשארית אסטרלית אתרית. לכן הנטייה להיצמד למקור חי, והתלונה השכיחה של הסובלים מדיבוק שהם חשים מרוקנים מאנרגיה.
משיכה והדהוד יכולים להסביר מדוע רסיסים בעלי משיכה לאלכוהול, לדוגמה, ניתן למצוא בכמויות בברים ופאבים שונים ומדוע יש לעיתים קרובות יחסים סימביוטיים בין דיבוק למדובק.
למעבר לחלק השני של הכתבה לחצו כאן.
עריכה והגהה: תמי ברקאי
*תמונה: Sven va der Plujin
הכתבה תורגמה על ידי:
איתי גל
מטפל ברפואה סינית
galitay@gmail.com
