*ההרצאה התקיימה במרכז מורגנשטרן בליווי הסברים של יוסי מורגנשטרן, ואני מודה מקרב לב- לו ולאליזבט- על ההזדמנות האדירה להאזין לה.
הזנת החיים Yǎng Shēng – nurturing life – 養生
החלק העליון של המילה "Yǎng" (養), מסמל איל (הזכר של הכבשה), החלק התחתון מסמל אכילה/ הענקת מזון. בעבר, היתה הסימנית מעט שונה וסימלה אכילת דברים לטובת קיום החיים. בהמשך, התפתח רעיון ההזנה לשם טיפוח והארכת החיים.
המילה "Yǎng" משמעותה הזנה/ להזין To Nurture -To Nourish- המילה "Shēng" 生 משמעותה: לתת חיים/ להיות בחיים/ לחיות To Give Life /To Be Alive.
משמעות הצירוף: הזנת החיים – Nurturing life
החיפוש אחר חיי הנצח
כדי להבין את הביטוי והמשמעויות שעומדות מאחוריו, חשוב להבין את רוח התקופה. בתקופתו של קונפוציוס (551-479BC), וכמה מאות שנים אחריה, חיפשו משפחות האצולה דרכים לשמור ולהאריך את החיים. האדם הפשוט במדינה, כמובן, לא היה מאד פנוי לעסוק בזה, ועבורו Yǎng Shēng היה פשוט הצורך לשרוד ולחיות.
נתקדם קצת קדימה בציר הזמן, אל המאה ה-1 לפנה"ס: זו הייתה תקופה מאוד עשירה (רעיונית), בסין פעלו בתי-ספר רבים שחקרו את חוקי הטבע והיקום. הם ניסו להבין את החוקים הקוסמיים של החיים, ולהתעניין מעבר בהישרדות, בטיפוח החיים וניצול הזמן לטובת שיפור ושימור הבריאות.
אנשים אלו (בדגש על אנשי המעמד העליון), שחיפשו אחר Yǎng Shēng, לפעמים נסחפו יותר מדי עם הרעיון, והיו שלקחו את הרעיון של הזנת החיים לכיוון של חיי נצח. יש סיפורים רבים על כך, למשל מספרים שמלכים רבים חיפשו אחר ה'תרופה' שתגרום להם לחיות חיי נצח.
סיפור אחד כזה מספר על אדם שמגיע לארמון ומבקש לראות את מלך סין כדי למכור לו את שיקויי חיי הנצח. אחד מקציני הארמון שולף את חרבו והורג אותו.
המלך מגיע וכועס: "מדוע עשית זאת? הרגת את האדם שיכול היה להעניק לי חיי נצח!" הקצין עונה: "הרי אם היה לו שיקוי כזה, היה משתמש בו בעצמו ולא היה מת עכשיו. אז או שהוא שיקר, או שהשיקוי לא עובד".
המשמעות האמיתית והמקורית של Yǎng Shēng אינה חיי נצח אלא הזנת החיים בצורה הטובה ביותר האפשרית. חלק מהעיסוק של Yǎng Shēng כלל הוראות תזונה (אכילה בהתאם לעונות השנה, שילוב של צמחי מרפא עם הבישול), התאמת אורח-החיים לגיל או למין (למשל מחזור חודשי אצל נשים, גיל המעבר), נשימות נכונות, טיפוח המודעות, מתי ואיך להתקלח והנחיות נוספות לטובת אורח חיים בריא ונכון. עיקרון הזנת החיים מקביל לרעיונות שאנחנו מכירים מעולם הרפואה הסינית, ובאמת חלק מהכתבים מדברים על התאמת חוקי חמש התנועות (Wu Xing) וחוקי היין והיאנג לטובת שמירה על הבריאות.
מיניות כחלק מעיקרון הזנת החיים
אספקט חשוב נוסף של Yǎng Shēng היא מיניות (Sexuality). יש טקסטים שמדברים על תזמון היחסים. כאשר הגבר והאישה חווים אורגזמה בו זמנית זה נקרא 'השמחה הכפולה'. בהתאם לרוח התקופה בה נכתבו, הם מתייחסים לגבר כאחראי על הצלחת יחסי המין.
כשמדברים על הרעיונות הללו של מיניות, אנו למעשה מדברים על יחסים בין הצ'י של היין והיאנג, או במילים אחרות על מעברי, או יחסי הצ'י בין הגבר לאישה. בתרבות הסינית יש התייחסות רבה למפגש בין השניים. האחריות היא על הגבר, ועליו להיות קשוב לאישה: לשים לב לגוון הפנים שלה, לנשימתה, ללחות של העור ועוד… להתאים את עצמו לסימנים ולפעול בהתאם, על-מנת להגיע לאותה 'שמחה כפולה'. הרעיון הוא ללמוד איך לשלוט באנרגיה המינית בצורה טבעית, וחשוב שזה ייעשה ללא תסכול, מניעה או התאפקות. הדגש הוא על תיעול האנרגיה מתוך זרימה טבעית והרמונית ששומרת עליה.
לפי הידוע לנו כיום, הדיון במיניות לא רווח בכל רחבי סין, ובכל זאת אנחנו רואים התייחסות אליה בכתבים: נכתב שחשוב לתת דגש לתזמון, לדרך ולצורה שמקיימים יחסים וברגע שעושים זאת, זהו חלק מעיקרון 'הזנת החיים' (Yǎng Shēng). כאשר לא שומרים על עקרונות אלו, אנו עלולים להתיש את עצמנו,גם אם חשים סיפוק מיחסי-המין, התחושה הטובה עשויה להיות מלווה באיבוד נוזלים חשובים.
לפי אותם עקרונות, חשוב לשמור על הנוזלים (זיעה/זרע) ולא לבזבז מעבר למידה. גם לרגשות עודפים בהקשר למיניות יכולה להיות השפעה מכלה: כאשר אנחנו מרשים לעצמנו לאבד את המיקוד ולהתמסר לתשוקה, אנו מפסידים חלק מהחיוניות שלנו.
באותם טקסטים ניתן לראות את השפעת רוח התקופה. אנחנו רואים התייחסות לאיבוד הדעת עקב סקס, למשל אצל מלכים שהיו אומרים עליהם שהם איבדו את היכולת לשלוט ולמשול במדינה עקב התעסקות מוגזמת במיניות.
השפעת הרגשות
הסינים הסתכלו הרבה על השפעת הרגש על האדם ועל הפיזיולוגיה.
חשוב להבין ולהדגיש שבתפיסה הסינית רגש אינו טוב או רע, אלא יכול לצאת מאיזון וכך להוביל לגרימת נזק- ברגע שרגש מוציא את האדם מאיזון אז תשומת הלב הפנימית של האדם נשכחת. כך, למשל, כאשר אדם כועס יתר על המידה, הוא שוכח את עצמו והופך לכעס עצמו.
ברפואה הסינית יש מקום טבעי ונכון לכל הרגשות- גם לכעס. אך ברגע שתזמון הרגש או המידה שלו אינם נכונים, יהיה בזבוז של צ'י שיתבטא כחסר או עודף.
כשמדברים על Yǎng Shēng, חשוב להבין שהכוונה אינה רק להנחיות או חוקים שצריך לבצע, אלא גם לדרך בה אנחנו מבצעים אותם. מה ההתכווננות שקיימת בתוכנו? איך אני יכול לשמר ולשפר את ההרמוניה הפנימית שנמצאת בתוכי, וכך גם את ההרמוניה של היקום? כדי לעשות את הדברים בצורה טובה, חשוב לפעול מתוך שקט פנימי וכך להשתלב באופן ספונטני עם זרימת החיים. ברגע שנתנהג כך זה יזין את החיים שלנו בצורה טובה ונכונה.
דוגמא טובה היא בקליגרפיה או בנגינה. אלו דרכים טובות לתעל את הצ'י של הגוף לתנועה שמתבטאת כלפי חוץ. זה דורש רמת כינוס וריכוז מסויימת. אם יש היסוס, אי-אפשר ליצור קליגרפיה או לנגן בצורה חלקה וטובה. אך ככל שנתרגל יותר נוכל לבצע פעולות בצורה ספונטנית וטבעית יותר. תרגולים כאלו גם הם חלק מ- Yǎng Shēng.
עיקרון נוסף הוא: לא לעשות את הדברים מתוך רצון להיות הטוב ביותר או לנצח. אם למשל עושים קליגרפיה ממקום תחרותי זה פוגע בהרמוניה. חשוב שנפעל ממקום אותנטי. מה שחשוב זה לא מה שעושים וגם לא בהכרח איך עושים. אלא הרוח (spirit) שבה עושים את הדברים. על מנת להזין חיים יש לעשות את הדברים במידתיות נכונה. ככל שנפעל באופן יותר אותנטי ומתוך האמת שלנו זה יהיה תואם לעיקרון הזנת החיים.
הדרך הטובה להזין את החיים היא לחיות את הרגע: לטעום ו'להריח' את טעם החיים וככל שנרבה לעשות זאת, כך הצ'י האישי שלנו יזין ויתרום לצ'י הכללי של היקום (הזנת החיים של הקוסמוס). אם אנחנו רוצים להרחיק לכת אז אפשר להגיד שאדם יכול אפילו לוותר על חייו למען עיקרון הזנת החיים. הכוונה בדוגמא זו היא לביטוי של הזנת החיים כמשהו שהוא גדול יותר מאיתנו. זוהי רק דוגמא הממחישה את זה שברגע שאני מזין את עצמי אני מזין ומשפיע על היקום כולו. אפשר לתת דוגמא של מוזיקאי שלומד את התוים הראשונים: דו, רה מי… כמובן שזה חשוב אבל זה לא הופך אותו למוזיקאי. כדי להיות מוזיקאי יש ללמוד, לתרגל ולעשות הרבה מעבר.
הזנת החיים הוא עיקרון שאם נבין אותו הוא יכול להשפיע על חיינו וגם על הסביבה. כפי שהוסבר, העקרון מתייחס מצד אחד אל חיי האישיים ויכול להתייחס להזנה של חיי הנצחיים. אם אני לוקח את הדברים אל האני הקטן והפרטי שלי, אז ברגע זה שאני (גל) רושם את המילים, אני מקיים עיקרון של הזנת חיים. גם ברמה הפרטית של טיפוח הידע וההבנה שלי, וגם ברמה של להשפיע על הסביבה שלי. כך, למעשה, כאשר מישהו קורא את המילים שאני כותב, אז יש צ'י מסויים שאני כרגע מהווה חלק מהתנועה וההפצה שלו ואם המילים שלי ישפיעו ולו במקצת על הקורא (על הSpirit שלו) זה נותן לדברים תוקף של נצחיות.
לפי הכתבים המילה להזין יכולה להתכוון למטרות שונות: הזנת הגוף, התודעה, החיות או החיוניות, הצ'י, וכך הלאה. כאשר נעבור על הטקסטים נוכל לראות רעיונות שונים ורמות שונות של עיקרון הזנת החיים.
Yǎng Shēng בכתבים העתיקים:
Zhuangzi 19 – Mastering life
"שמעתי שהמאסטר אמר, מי שטוב בעיקרון הזנת החיים (Yǎng Shēng) הוא כמו רועה כבשים – הוא מתהלך מאחור ומשקיף מי מזדנב מאחור ואז מצליף בו שיתקדם קדימה"
הרעיון מאחורי הטקסט קצר זה הוא שאנחנו, כמו רועי צאן, לא יכולים להוביל בצורה טובה מקדימה, אם אנחנו רוצים להיות בשליטה, עלינו לצעוד מאחור. לפי היגיון סיני, חלק ממה שמשתמע מכך זה שכדי להיות מקדימה ולהוביל צריך לדעת להיות מאחור.
סיפור נוסף אשר מגיע ממדינת Lu על אדם (בשם Shan Pao) שחי על ההרים, שתה רק מים, ולא רדף אחרי רווח או הצלחה כמו אנשים אחרים. הוא נהג כך במשך 70 שנה ועדיין הפנים שלו שיקפו ברק כמו של ילד קטן. לחוסר המזל הוא פגש נמר רעב שהרג אותו ואכל אותו.
המשך הסיפור: אדם עשיר (בשם Chang Yi), ביקר בכל הנשפים המלכותיים ובכל האירועים החגיגיים שהיו. הוא נהג כך במשך 40 שנה, ואז פיתח מחלת חום פנימי, ומת.
Shan Pao חיפש אחר פנימיות (yang qi nei) והנמר אכל אותו מבחוץ.
Chang Yi חיפש אחר חיצוניות (yang qi wai) והמחלה תקפה אותו מבפנים.
את הטקסט כתב Zuangzi אז כדאי להיות ערים לכך שהדברים רשומים עם משמעות רוחנית, וגם בהומור.
הזנת החיים – Yǎng Shēng לפי Zuangzi מתרחשת כאשר אנחנו מתואמים עם תנועת החיים. בשביל להזין את החיים – צריך להתאחד ולהיות אחד עם מה שמתרחש בפנים וגם עם מה שמתרחש בחוץ.
בחלק השני של המאמר נסביר ונבאר את Yǎng Shēng לפי ה- Ling shu , ה- Su wen וטקסטים עתיקים נוספים.
אליזבט רושאט תחזור לישראל בסוף 2018 להרצאות נוספות. למידע נוסף, צרו קשר עם יוסי מורגנשטרן.
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
המחבר:
גל דרורי dip.ac
מרצה במכללת רידמן ומדריך צ'י גונג וסדנאות לאורח חיים בריא
www.galclinic.co.il
