במאמר הראשון בסדרה זו, 'על הקסגרמות ושכבות' הצגתי את רעיון ההתאמה העונתית של השכבות. משמעותו היא שלכל שכבה איכות צ'י מסוימת המהדהדת בתדר של עונה מתאימה, או בראייה רחבה יותר: בתדר של שלושה ענפים ארציים מתאימים. הענפים הארציים הם, כזכור, הנוסחה הסינית האולטימטיבית לספירה ואפיון אנרגטי של הזמן על פני כדור הארץ. ציינתי גם כי מקטעי זמן אלה מוזכרים כמשפט בודד בסיום כל אחד מפרקי ה-Shang Han Lun.
בסוף פרק ה- Tai Yang נכתב: 太阳病欲解时从巳至未上 ובתרגום: "מחלת Tai Yang נוטה להירפא בין הענפים SI ל-WEI". מה משמעות המשפט, ומשמעות מיקומו בסוף הדיון בשכבה? מחד, ניתן להבינו כאמירה תיאורטית מעניינת של Zhang Zhong Jing המצביעה על קורלציה בין שכבות פיזיולוגיות בגוף האדם לבין מחזורי זמן. זו גישה המשקפת חשיבה רפואית שמקורה בפילוסופיה הנטורליסטית של ה-Huangdi Neijing.מאידך, ייתכן שמשפט זה מהווה המלצה פרקטית של Zhang לרופא הקלינאי החפץ לעשות שימוש בספרו באשר לזמן המתאים ביותר לטפל בחולה.
הרעיון כי ששת הצ'י של השמיים וחמש הפאזות של הארץ הם בעלי השפעה פיזיולוגית ופתולוגית על גוף האדם מובא בפרק 3 של ה-Su Wen (דיון בהתאמה של הצ'י עם הטבע): "היאנג צ'י שולט בחיצון במשך היום, עם הנץ השחר צ'י האדם מתחיל לעלות, בצהרי היום הצ'י מגיע לשיאו ומתחיל לקטון, כשהשמש במערב, היאנג צ'י (של האדם) כבר נחלש ושער הצ'י נסגר".
כש-Zhang Zhong Jing כותב שלמחלה "נטייה להירפא בזמן מסוים" הוא טוען, בעצם, שהתנאים האקלימיים והאנרגטיים השוררים בטבע במקטע זמן ספציפי זה, מסתנכרנים עם הצ'י השכבתי של האדם ומסייעים לו באיזשהו אופן להיפטר מהפתוגן. מכאן שעל רופא המעוניין להעניק טיפול יעיל לחולה, לתת דעתו לא רק להרכב הצמחים שיבחר אלא גם לתזמון הטיפול.
כאשר המחלה נמצאת בשכבת ה-Tai Yang יכוון הרופא את זמן הטיפול למקטע הזמן המיוצג על ידי שלושת הענפים הארציים 巳午未Si-Wu-Wei.
מהו זמן ה-Si-Wu-Wei? מה הם מאפייניו האנרגטיים?
שלושת הענפים הללו חולשים על מקטע הזמן שבו היאנג צ'י בשיא ביטויו. ביממה, אלה השעותשבין תשע בבוקר לשלוש אחר הצהריים, ובמחזור השנתי זוהי תקופת הקיץ. 
היאנגיות של תקופות אלה אינה מתבטאת בעליית הטמפרטורות בלבד, אלא באיכות אנרגטית כוללת השוררת באותו מקטע זמן שנכון לכנותה בצורה כללית 'אנרגיה קיצית'. היא מתאפיינת בזרימה דינמית של צ'י ברבדים החיצוניים של הגוף, וביכולתה להגביר את הקשר הפיזי והנפשי של האדם עם סביבתו החיצונית. ברמה הנפשית- פחות שעות שינה ויותר פעילות חברתית, יצירת קשרים רומנטיים וכדומה. ברמה הפיזית- נקבוביות הזיעה נפתחות ומתאפשרת זרימה דינמית של צ'י, דם ונוזלים באזור שבין העור והשרירים. שכבת ה- Tai Yang החולשת על האזורים היאנגיים הללו מגלמת את איכות הקיץ בגופנו (על הקשר בין המימד הפיזי למימד הנפשי של שכבת ה-Tai Yang כדאי להקדיש מאמר נפרד).
גם החוקר Liu Li Hong, שהוזכר בפרק הקודם, כותב לעיתים קרובות על מחלות והטיפול בהן במושגים עונתיים. פגיעה בשכבת
ה-Tai yang תהיה כרוכה תמיד בחדירה של צ'י פתוגני 'חורפי' שאיכותו הפוכה לזו של הקיץ. סימני הדגל של מחלת Tai yang- דופק צף, כאב חזק בעורף ורתיעה מקור, משקפים כולם את השתלטות הצ'י החורפי על מרחב ה- Tai yang הקיצי.
את הפגיעה הזו ניתן לחלק לארבעה מרכיבים עיקריים:
1. פגיעה בזרימה החופשית של ה-Wei Qi: החיצון מאבד את קו ההגנה הרציף, נפתחות 'פרצות' והגוף הופך רגיש לנוכחות קור. הביטוי לכך הואבצמרמורות ורתיעה מקור (בסינית- 惡寒 ”wu han”)
2. פגיעה בתנועת דם ונוזלים: כתוצאה מכך נוצרים חללים או כיסים של זרימה לקויה בחיצון, לתוכם מתגנבת הרוח. זה מקור הרתיעה מרוח.
3. פגיעה בתפקוד הנקבוביות: הנקבוביות מאפשרות לגוף קשר עם הסביבה החיצונית וויסות של מה נכנס ומה יוצא. יכולתן להיפתח לרווחה מאפשרת את פעולת ההזעה או 'שחרור החיצון'באמצעותומסולקיםהחוצה פתוגנים משכבת ה-Tai Yang.
4. שיבוש הזרימה הדינמית של צ'י בחלקים העליונים של המרידיאנים Bl ו-SI: אזור הגב העליון והעורף נחשב הן בספרות הרפואית והן הצבאית הסינית לאזור פגיע במיוחד, דרכו חודרים ביתר קלות פתוגנים חיצוניים וחיצי אויב. צורת ההתפרסות של מרידיאני ה-SI וה-BL על פני הגב העליון דומה מאוד לצורתו של שריון הגנה צבאי שלוחמים היו עוטים על עצמם כדי להתגונן מפני פגיעות אויב הבאות בגניבה מאחור.
מחלת Tai yang מספרת אם-כן, סיפור של חורף בלתי מאוזן. טיפול בשכבת ה-Tai yang יהיה כזה שחותר להשיב את האיכות הקיצית לשכבה. הפורמולה Ma Huang Tang הפותחת את פרק ה-Tai Yangמשמשתכדוגמא הטובה ביותר לאסטרטגיית טיפול 'קיצית' מאחר והיא פותחת את הנקבוביות, מייזעת בחוזקה ויוצרת תנועה עוצמתית באזורים היאנגיים של הגוף.
שכבת ה-Tai yang ומחזור המים בטבע
ההתייחסות ל-6 השכבות של האדם כמיקרוקוסמוס של סביבתו החיצונית מעלה הקבלות מעניינותלתופעות טבע ספציפיות.
אחת מאלה היא התנועה המחזורית של מים בטבע, הדומיננטית במיוחד בתקופת הקיץ, כאשר אנרגיות האידוי והשקיעה פעילות וגורמות למים לשנות מיקום ומצב צבירה בתנועה מעגלית אינסופית. גופי המים נחשפים על פני הקרקע לאנרגיה היאנגית של השמש ומתאדים כלפי מעלה. בגובה מסוים מתחלפת האנרגיה היאנגית החמה באנרגיה יינית קרה, האדים נדחסים, משנים שוב מצב צבירה ושוקעים חזרה לארץ. תאור התהליך הטרנספורמטיבי הזה מלמד כי הכוח המניע שלו אינו ה- Yang Qi לבדו, כי אם איזון בין כוחות קוטביים של Yin ו- Yang, חום וקור, אש ומים. ללא האיזון העדין הזה, תנועת המים לא היתה מעגלית כי אם חד כיוונית – כלפי מעלה או מטה, ואז לא הייתה תומכת בחיים על פני כדור הארץ. ניתן לקבוע, אם כן, שתקופת הזמן המתאימה לענפים הארציים SI-WU-WEI היא העתשבו האיזון בין Yin ל- Yang בא לידי ביטוי בצורה הבולטת והמוחצנת ביותר בטבע. נהוג לומר שאנרגית החיים היא העוצמתית ביותר בתקופה זו.
הכוח הטרנספורמטיבי והמחיה של המים משתקף בצורה יפיפייה בטריגרמת המים של ה-BA GUA. הטריגרמה ששמה KAN 坎, מורכבת משני קווים מקוטעים המייצגים YIN ובמרכזם קו שלם המייצג YANG. הייצוג הגרפי הזה של מים מתאר חומר ייני שבתוכו אנרגיה יאנגית חבויה, המעניקה כוח מניע למים שהוא גם הכוח להזין ולהחיות. מים במצב של YIN מוחלט הינם סטטיים ואינם משרתים דבר: קרחונים בקוטב הצפוני או בכוכב לכת עקר בגלקסיה אינם כר פורה לחיים.
התהליך הטבעי הזה משתקף גם במרחב ה- Tai Yang של גוף האדם. שכבה זו נקשרת בטקסטים רפואיים שונים לאנרגיות אקלימיות שהשפעותיהן מתחלקות לשלוש: הפועלות ברמת ה- Heaven, ברמת ה- Earth וברמת ה- Man. ברמה השמימית, משויכת שכבת ה- Tai Yang לצ'י של קור, ברמה הארצית לאלמנט המים וברמת האדם ל'יאנג הגדול' (זה גם פירוש שמה). אם נתבונן בשלושת המרכיבים- קור, מים ו- YANG, ניווכח שאלה הן בדיוק שלוש צלעות המשולש המניע את מחזור האידוי והשקיעה של המים בטבע. מעניין ששכבת ה-Tai Yang מכילה בתוכה את הקוטביות המאזנת הזו גם בדמות המרידיאנים SI ו- BL המשתייכים לפאזות האש והמים בהתאמה (השכבה הנוספת שבתוכה קיימים יחסי האיזון האלה היא Shao Yin המקיימת יחסי פנים-חוץ עם Tai Yang).
כיצד, אם כן, מתבטא התהליך ההרמוני של אידוי ושקיעה ב- Tai Yang?
די להתבונן בשני התפקודים הגופניים העיקריים הנשלטים על ידי השכבה- הזעה ושיתון- כדי להבין. למרות השוני הרב, כביכול, בין תפקודים אלה, ההשתייכות של שניהם יחד למערכת ה-Tai Yang אינה מקרית. שניהם עוסקים בתנועה דינמית של נוזלים ו- Yang Qi הנדרשת לסילוק פסולת פתוגנית החוצה מהגוף דרך פתחי פינוי – נקבוביות הזיעה או צינור השתן. בשניהם זוהי האנרגיה החורפית הקרה החודרת לגוף שפוגעת בתנועת הנוזלים וגורמת לאצירתם בגוף. שתי מערכות מקבילות אלה מוצגות בפרק ה- Tai Yang של ה- Shang Han Lun כשתי קטגוריות של השכבה- רמת המרידיאנים (太阳经证) המתייחסת לרובד החיצון של הגוף בין העור והשרירים, ורמת האיבר (太阳付证) המתייחסת לשלפוחית השתן וכוללת גם את צינורות השתן.
ההקבלה המטפורית ברורה- הזעה משקפת אידוי, והשתנה- משקעים. כדי ששכבת ה- Tai Yang תשמור על חיוניותה ובריאותה, על שני אלה לתפקד בצורה תקינה. בהתאם לכך, לפורמולה Ma Huang Tang המופיעה בתחילת פרק ה- Tai Yang ב- Shang Han Lun והמטפלת ברמת המרידיאן ניתן לייחס פעולה מעודדת אידוי; לפורמולה Wu Ling San המשתנת המופיעה בהמשך הפרק והמטפלת ברמת האיבר ניתן לייחס פעילות 'מורידת גשם'.
לסיכום
שכבת ה- Tai yang היא הרובד השטחי ביותר של הגוף, קו ההגנה הראשון והחיץ בין האדם לסביבתו החיצונית. האיכות הפיזיולוגית התקינה של השכבה מדומה לעונת הקיץ, והמהות שלה היא תנועה דינמית של Yang Qi וטרנספורמציה טובה של נוזלים; זו תלויה באיזון תקין בין Yin ל- Yang.
בפרק הבא נדון ביחסי ההרמוניה בין Ying ל-Wei בתוך שכבת ה-Tai Yang ונדגים יישומים קליניים של מודל 6 השכבות.
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
המחבר:
דוד ויז'נסקי
מטפל ברפואה סינית באונקולוגיה ביחידה לרפואה משלימה, בי"ח בילינסון
dwizansky@gmail.com
