תחום הגינקולוגיה הסינית הוא אחד התחומים הותיקים והאיתנים ביותר ברפואה סינית.
נדמה שהיום לא מספיק להתמחות בגינקולוגיה, ויש צורך לקיים תת-התמחות, כזו שנותנת מענה לתחום מאוד מסוים בתחום.
יחד עם זאת, התחום ממשיך להיות מעניין, והסיבות לכך הן רבות. הסיבה שהרבה נשים מגיעות לטיפול היא סיבה מאוד שטחית כמובן…
יעל ססלוב- שני היא אחת המורות הותיקות ביותר בתחום הגינקולוגיה הסינית.
יעל למדה במדיסין ת"א, ומשנת 1997 מטפלת ומלמדת צמחים בודדים ופורמולות.
יעל התמחתה בגינקולוגיה סינית בארץ ובסין, בין השאר עם פרופ' וו. יעל מאמינה מאוד בשילוב שבין הרפואה הסינית למערבית, וכך הקימה את קליניקת "שלובים" לרפואה משולבת המטפלת בנשים בחיפה. כמו כן, יש ליעל קליניקה קהילתית ברמת יוחנן. בנוסף, עבדה שנים רבות בזן צמחים. יעל הינה בין כותבי הספרים "המדריך הקליני לגינקולוגיה סינית מסורתית" ו"המדריך הקליני לרפואה סינית מסורתית", ונמנית על מקימי מכללת דאו, שם ריכזה את מגמת צמחי המרפא והגינקולוגיה.
אין ספק, ליעל הרבה ניסיון בכל הקשור לטיפול בנשים באמצעות הרפואה הסינית. ראינו בכל אלו סיבות טובות לערוך עימה ראיון אינטרנטי:
סינית (ס): איך הגעת לתחום הרפואה הסינית?
יעל ססלוב-שני (י.ס): הלכתי ליום עיון לחיילים לקראת שחרור מהצבא שנערך בבית ארן, ברחוב נהרדעא שם הייתה מדיסין בזמנו. השלט סיקרן אותי אז נכנסתי ובקשתי פרוספקט.
אחרי השחרור נסעתי לארה"ב והשתתפתי שם בטקסים וסדנאות של אינדיאנים בנושאים שונים. חלק מהם היה צמחי מרפא. ואז הבנתי שזה התחום שאני רוצה ללמוד. חזרתי ארצה וחיפשתי מקום לימודים לצמחים ומצאתי את הפרוספקט זרוק אצלי בחדר… התקשרתי ונרשמתי.
ס: גינקולוגיה סינית היא אחת מההתמחויות הותיקות והפופולאריות ביותר בקרב מטפלים- כבר כמה דורות. כיום, ההתמקדות נראית כמרכיב חשוב להתמקצעות. מהו תחום ההתמקדות שלך ואיך הגעת אליו?
י.ס: תמיד נמשכתי לטיפול בנשים. נחשפתי לתחום בזמן לימודי בסין אצל פרופ', יאנג שהיא גינקולוגית מאד בכירה ומאד מעניינת שחיזקה את הרצון שלי בלהתמקד בטיפול בנשים. חזרתי לארץ והתחלתי לטפל במגוון בעיות אך בעיקר הגיעו בעיות פוריות. לא למדתי בסין על הנושא מספיק לעומק ובהתמחות בארץ של פרופ' יו נין וו אמנם דיברנו על פוריות כללית אך לא בשילוב עם טיפולי פוריות מערביים. את זה למדתי בשטח, מהמטופלות, ספרים, קורסי אינטרנט וזמן. זה עיקר העבודה שלי היום בעיות- פריון עם או בלי שילוב של הטיפולים מערביים.
ס: האם את יכולה לספר על ההתמחות עם פרופ' וו? מה היא העניקה לך?
י.ס: הלימוד אצל פרופ' וו היה מאד יסודי. כמעט שנתיים של לימודים מערביים (עם ד"ר רוני גמזו), ו- וו שהביאה את היסודיות הסינית, אך בגישה מאד פשוטה ועיניינית, מה שנתן לי את הכלים לגשת למקרה מורכב ככל שיהיה בבהירות ופשטות. בנוסף, כיוון שנחשפנו לכל כך הרבה פתולוגיות שונות שלא הכרתי, הרחבנו את הידע גם בנושאים אלו. העבודה איתה בקליניקה הייתה בעיקר מאירת עיניים, כיוון שאני לומדת הרבה יותר טוב בשטח מאשר בכיתה.
ס: הטיפול בנשים מתחיל, אופטימלית, בגילאים צעירים ביותר. מאחר ולרוב יגיעו אימהות לבנות צעירות, איך את מציעה לטפל בהן? ללמד אותן על הדרך שנכונה להן בכל הקשור לנשיות, פוריות, הריון, לידה וכו'?
י.ס: אני מאמינה שהסוד לבריאות נשית מתחילה כבר בתחילת דרכה, מקבלת המחזור. נערה שסובלת מהמחזור או כל בעיה גינקולוגית אחרת, נכנסת לעולם הנשיות עם קונפליקט וקושי, במקום בקבלה, רכות והודיה. אני מאמינה שאם מטפלים באותן בנות ישר מההתחלה, הן תקצורנה את הפירות לאורך כל החיים שלהן, מחזור, פוריות, הריון, ולידה ופוריות.
אז ממליצה לא לדחות ולטפל בעצמן ובבנותיהן בהקדם האפשרי.
שנית, רוב המחלות או התופעות שאנו סובלות מהן, הן כמו אות אזהרה, סימן שהגוף נותן לנו לעצור ולשים לב. הטיפול המערבי לרוב הבעיות הפשוטות (וחלק מהמורכבות) הוא גלולות. גלולות אינן פתרון, הן כיסוי. הן דוחות את הבעיה לזמן אחר ולפעמים אף מחמירות ומעמיקות את הבעיה. אני ממליצה לרוב הנשים- לפני שאתן פונות לפתרון הקל בטווח הקצר, נסו למצוא מה באורח החיים שלכן מעודד או מייצר את הבעיה ונסו לפתור את הדברים בכוחות עצמכן על ידי תזונה, פעילות גופנית ומודעות. אם כל זאת לא פותר את הבעיה, יש דיקור, צמחים ועוד דרכים רבות לטפל באופנים כאלה שמעניקים לגוף את האפשרות להחלים בכוחות עצמו, וכך מעודד ומחזק את האמונה של האישה בכוחות שלה וביכולות שלה לריפוי.
ס: הטיפול בצמחים בכל הקשור לגינקולוגיה סינית הינו מרכזי מאוד. לאורך השנים, נעשו שינויים והגבלות שונות בכל הקשור לצמחי המרפא שניתן למצוא בארץ, וגם לתמחור של חלק מהם. איך זה משפיע על הקליניקה שלך?
י.ס: כל התחום שלנו לא ממוסד, לא מאורגן ואין פיקוח לא על מטפלים ולא על מחירים. גם בתחום הדיקור. אך בגלל שצמחים זה תחום אפור שלא ממש מבינים אותו במשרד הבריאות, וישנם גורמים שמרגישים מאוימים בגלל הבורות, תחום הצמחים סובל במיוחד. אז כן, מורידים לנו צמחים בהנף יד, מחזירים צמחים שהיו אסורים שנים, אין יציבות בכלל – לא מבחינת מגוון ואספקת הצמחים ולא מבחינת מחיר.
המחירים עלו בקצב מסחרר, טיפול שבסין או בארה"ב יעלה מחיר סביר, בארץ עולה פי כמה וכמה.
רפואת צמחים אמורה להיות רפואה עממית וזמינה עם מחיר שווה לכל נפש. איך שדברים נראים היום, זו רפואה לעשירים בלבד, מצב שפוגע בבריאות של המטופלות שלי ובתחום ההתפתחות הרפואה הסינית בארץ בכלל. מאד מאד מכעיס אותי שכשאני נותנת טיפול צמחים לשבוע בארץ זה עולה סביב 60 – 70 שקל לשבוע, בעוד שבסין זה יעלה למטופלות כמה יואן בודדים.
ס: מהי טופוגרפיה נשית?
י.ס: לאורך השנים בהן אני מטפלת נחשפתי ואני משתמשת בהרבה כלים אבחוניים – הכלים המערביים (בדיקות דם, אולטרסאונד וכד'), לשון, דופק, בדיקות טמפרטורות, אבחנת גוף תשאול ועוד.
לכל כלי יש את היתרונות שלו ואת המגבלות שלו. אין כלי אחד שנותן את כל המידע. בדומה למפות שכל אחת נותנת חלק מסוים או נדבך מסוים מהמציאות – מפות כדור הארץ לדוגמא (מדינית, טופולוגית, גיאולוגית וכד'), הן יכולות להראות את אותה תמונה אך מנקודת מבט אחרת וכך כל מפה נותנת לנו מידע שונה. חשוב לא להתבלבל ולחשוב שמפה אחת זו האמת האבסולוטית. המטרה שלי היא להראות את הכח והמידע שיש לכל אחת מהמפות, ולחבר ביניהן כך שתצא תמונה יותר בהירה ובעלת יותר פרטים וכך תאפשר כלי אבחוני עצמתי יותר.
ס: בשנים האחרונות ישנה בארץ מגמת לימודים פרקטים מאוד, למשל YNSA, שיטות האיזון של ד"ר טאן. נדמה לפעמים שהפילוסופיה נדחקה הצידה. האם אפשר לטפל באנשים ללא הבנת הפילוסופיה באופן עמוק יותר ממה שנלמד ב- 4 השנים הראשונות למסע? האם יש דבר כזה, "פילוסופיה נשית"?
י.ס: לא חשבתי על הנושא של פילוסופיה נשית כנושא נפרד… אבל בעצם זה מה שאני עושה. אני לומדת נשים ויחד עם מה שלמדתי וממשיכה ללמוד, אני מפתחת דרך חשיבה שמבוססת על כל המידע שצברתי בחיים האלו והופכת אותם לשלי. פילוסופיה זו הבנה. ואי אפשר לטפל מבלי להבין. לדקור או לתת צמחים מבלי להבין מה עומד מאחורי מה שאני רוצה לעשות, זה כמו שמכשיר מתקלקל ודופקים עליו. לפעמים זה עוזר, אך לרוב לא… תלוי כמה מקולקל…
אני לא חושבת שיש פתרונות פשוטים. הרצון שתהיה פורמולת קסם לטיפול בתופעה מסויימת, מאד קוסם ומקצר הרבה תהליכים. אני לא נגד שיטות טיפול פראקטיות, אני חושבת שיש מאחוריהן הרבה פילוסופיה, וכל עוד המטפל מבין מה הוא עושה ולמה, זה בסדר. אבל אני חושבת שיש כמה רבדים לטיפול. יש את הרובד השטחי, שישנה בעיה, וניגשים לפתור אותה, וזה יכול לעזור ויכול לקדם בכיוון הנכון. יש את הרבדים העמוקים יותר – שלמה נוצרה הבעיה מלכתחילה? למה המטופלת המסויימת הזו חווה את התופעה הזו? מה מונע ממנה להגיע לריפוי? מה זה משרת או מה היא צריכה לשנות בדרכה על מנת לנווט את הדרך אחרת?את כל זה ניתן לבדוק ולחקור יחד עם המטופלת עם הכלים שקבלנו ב- TCM.
4 שנות לימוד אמורים לתת את הכלים הבסיסים ולפתוח את המודעות של המטפל לשאול את השאלות הנכונות. איך לעבד את המידע, איך לגשת לבעיה מכמה וכמה זויות – זה זמן.
אחד הדברים שאני אוהבת בתחום שלנו הוא זה שכל יום אנחנו משתבחים. כל יום אני לומדת משהו חדש מהמטופלות שלי, מהילדים שלי, מהדרך שבחרתי. והקילומטראז' הזה, הזמן בשטח, הוא המורה הכי טוב שיש- כל עוד הראש פתוח, העיניים בהירות והמחשבה גמישה ומקבלת. וכמובן הרבה ענווה. ככל שאני מבינה כמה אני עוד לא יודעת וזה מדרבן אותי ללמוד עוד ועוד, כך זכיתי.
ס: עם כל העשיה הרבה שלך, הטיפולים הרבים, לא נגעת במשהו שקשור למחקר. מדוע?
י.ס: האמת שניגשתי כמה פעמים לנושא. כשעבדתי בתל השומר ניסו לעשות מחקר. עבדתי עם בית חולים כרמל על מחקר בנושא עובי רירית. ניסיתי ממש בקטנה.
הסיבה הראשונה שהפסקתי לקדם את זה היא, שמאוד קשה למפות ולדייק את הרפואה הסינית בעיניים מערביות. הרפואה הסינית צריכה מאד להתגמש, לוותר על הרבה מהעקרונות שלה ועם האנשים שעבדתי בפועל, מה שרצו הוא להראות תוצאות ולאו דווקא לבדוק אם ואיך עובד העיניין. יצאה לי הרוח מהמפרשים כשביקשו להוריד את כל הקנדידטיות שיפגעו בתוצאות של המחקר. הרגשתי שאני משתפת פעולה עם שקר.
אני מאמינה שמחקר זה דבר חשוב, הרבה אנשים שרואים מחקרים שמגבים את מה שאנחנו עושים, נפתחים לתחום יותר וזה מרחיב את יכולת ההשפעה שלנו בעולם. מאידך, אני לא זקוקה להוכחות. אני יודעת שזה עובד. אני יודעת שרב הנסתר על הגלוי, וגם בתחום הסיני וגם במערבי אנחנו הולכים הרבה באפלה. אישית אני מעדיפה "לחקור" את המטופלות שלי, את הדפוסים שאני רואה בעיניים שלי ולהוכיח לעצמי, למטופלות ולסטודנטים שלי שוב ושוב כמה זה תחום מדהים ונפלא. לא מרגישה צורך להוכיח לאף אחד אחר.
ס: לסיום, האם תוכלי לתת 3 טיפים למטפלים בתחילת דרכם, שיוכלו לעזור להם בדרכם במקצועית?
י.ס: יש לי קצת יותר משלושה להציע:
1. תמיד להמשיך ללמוד. להיחשף לכמה שיותר מטפלים, קורסים, הרצאות, ספרים, מאמרים- בכל התחומים הנוגעים לטיפול, לא רק רפואה סינית. ככל שהידע מצטבר, יותר מגוון, כך אפשר להרחיב את גמישות המחשבה, ממלאים את מאגר הרעיונות והטכניקות לגשת לבעיה ומבינים שהעולם כל כך מלא ועשיר בידע, שומר על ענווה והבנה של האמת, שאנחנו רק צינור שמעביר צ'י מהמאגר האין סופי הזה למטופלים שלנו.
2. לטפל לטפל לטפל – ולהבין שהלימוד האמיתי הוא בעיקר מהמטופלים שלנו.
3. ליצור קבוצת תמיכה – הרבה פעמים מרגישים לבד בקלניקה, בלי תשובות. אני חלק מקבוצת מטפלות שמטפלות בנשים (עכשיו אנחנו קוראות לעצמנו הפרלמנט), ואנחנו נפגשות אחת לחודש ומעשירות אחת את השניה בידע ובניסיון. להתנחם בקשיים, לנסות להבין יחד מבוי סתום, רכילות מקצועית, העברת מידע לגבי קורסים או סדנאות על מנת ללכת יחד או לשתף במה שכל אחת השתתפה. קבוצת תמיכה. מאוד מחזק, מאוד מדרבן ומאוד ממלא. חשוב במקומות שיש אוכל טוב ומשמח.
4. Practise what you preach– אם אני מבקשת ממטופלת לעשות ספורט, לאכול באופן מסויים, לשתות צמחים, ללמוד קדרות, טאי צ'י, לעשות מדיטציה או לשיר ביער, חשוב שלפחות אנסה בעצמי כדי שאוכל להבין את התהליך שהיא עוברת. מעבר לזה, שככל שנהיה חשופים ליותר מקורות מזינים ותומכים בבריאותינו, כך נהיה יותר חדים ומדויקים בטיפול שלנו ונדע להתאים שיטות תמיכה באיכות חיים שונות לכל אחת.
5. תמיד להנות. אם ההנאה הופסקה. לעצור, להבין למה ולטפל בזה. כי רפואה סינית זו הנאה צרופה, שווה לחוות את זה ולראות את זה לאורך כל הדרך.
המחברת:
יעל ארנסט
מנהלת אתר סינית
yael@sinit.co.il
