כאשר עוסקים בספרים שנכתבו בעבר וברוח תקופה מסוימת, קיים חשש שנכפה עליהם פרשנות הנגזרת מהתרבות המודרנית שבה גדלנו, ובכך נעוות, אולי, את הכוונות המקוריות של המחבר. כך גם לגבי הטקסט הרפואי העתיק Shang Han Lun.
כמו קלאסיקות סיניות רבות, ניחן הספר ברבדים ובמשמעויות מגוונות, העשויות להשתנות בהתאם לנקודת מבטו של הקורא. זהו הקושי אך גם הכוח והיופי של הטקסט הזה. מבחינה היסטורית, מהווה ה-Shang Han Lun נקודת מפנה בתהליך הפיכתה של הרפואה הסינית מאוסף של ידע קדום, עקרונות פילוסופיים נשגבים ותובנות מעמיקות, לתורה רפואית מוצקה. רפואה המושתתת על מודלים סדורים ו'מדעיים' עם כלים המותאמים לעקרונות טיפוליים ברורים. עם זאת, הערך העצום של הספר טמון ביכולתו לצעוד קדימה אל עולם הרפואה המעשי מבלי להינתק אפילו במעט מהרעיונות הנשגבים ומהראייה הקוסמולוגית המשתקפים ב'קאנון הפנימי של הקיסר הצהוב', 'ספר התמורות', 'האיכר השמיימי' וקלאסיקות סיניות נוספות שקדמו לו.
בקריאה מעמיקה ומדוקדקת של הספר ומעיון ב- 112 המרקחות המהוות את עיקרו, נגלה עולם עשיר של מחשבה סינית הממקמת את האדם בתוך המכלול השלם של הטבע, הרבה מעבר לרשימות של צמחים ומינונים. יכולתו לנווט בין ארציות פרקטית לבין שמימיות קוסמית היא הישגו הגדול. במאמר זה ובמאמרי ההמשך אנסה להציג את צדדיו החבויים יותר של הספר שאינם נידונים בדרך כלל, אלה ההופכים אותו לציר המחבר בין שמיים וארץ, ומעניקים לו מעמד של קלאסיקה אמיתית.
שם הספר: משמעות צרה ומשמעות רחבה
שמו של הספר היה נתון במחלוקת בקרב דורות של פרשנים, וכבר מדיון זה ניתן להפיק כמה תובנות על מהותו וייעודו. התרגום הישיר והמילולי מסינית ניתן לפירוק כך: Shang: 'פגיעה', Han: 'קור', Lun: סיומת שמשמעותה 'דיון'. בחירת הסיומת מאפשרת לעיתים קרובות להבחין בין ספרים שקיבלו מעמד של קלאסיקה המיוצגת על ידי הסיומת "Jing" (Nei Jing, Yi Jing וכו') לבין ספרים שתוכנם מהווה דיון בידע שהיה קיים עוד קודם, ובשל כך מעמדם נמוך יותר (לדוגמה Pi Wei Lun). ה- Shang Han Lun משתייך לקבוצה האחרונה, ובכל זאת מעמדו הוא כמעט של ספר קלאסי, זאת בזכות חשיבותו וחדשנותו הרפואית.
על פי Liu Li Hong, מומחה ל- Shang Han Lun, המשתייך לזרם הקלאסי של רופאים בסין החותרים להחייאת הרפואה הסינית העתיקה, ניתן להבין את שם הספר בשתי רמות של משמעות.
המשמעות הצרה: צמד המילים 'Shang Han' במשמעותו הפשוטה 'פגיעות קור' יוצר רושם כי עיקר הספר עוסק בגורמים פתוגניים חיצוניים קרים התוקפים את הגוף. מסקנה זו עשויה לקבל תימוכין מהידוע לנו על מחבר הספר Zhang Zhong Jing שחי בצפון סין וטיפל בחולים במחלות זיהומיות שונות בהשפעת מזג האוויר הקר ששרר שם (התקופה היא סוף שושלת חאן – שנת 220 לספירה בקירוב). יש הגיון בהנחה שמרבית חוליו של Zhang Zhong Jing הגיעו למרפאתו עם תסמינים טיפוסיים של רוח קור – חום וצמרמורות, כאבי צוואר, שלשולים, הקאות וכד' . אולם, פרשנות צרה זו מופרכת הן ב- Nanjing שם משויכים ל-Shang Han Lun חמישה סוגי מחלות, והן כשמעמיקים בקריאה ומתברר כי הספר עוסק במגוון שלם של פתולוגיות ואתיולוגיות – חום, לחות, יובש, חוסר QI, חוסר דם, חוסר Yin, חוסר Yang; למעשה, מרבית המצבים הפתולוגיים הידועים ברפואה הסינית נזכרים בו. מכאן הצורך בפרשנות רחבה וכוללנית יותר לשמו.
המשמעות הרחבה: המשמעות הרחבה של המושג 'פגיעת קור' מתייחסת לאו דווקא להשפעה הישירה המוכרת לנו על רמת ה-Wei של הגוף אלא לטווח רחב בהרבה של השפעות פתולוגיות שונות, החולקות מכנה משותף אחד והוא פגיעה בזרימת ה-QI התקינה של השכבה.
למה הכוונה?
ה- Shang Han Lun מלמד כי כל אחת משש השכבות מתאפיינת בזרימת Qi בעלת אופי, עוצמה וכיוון ייחודיים אשר קובעים את תפקידה הספציפי במערך הפיזיולוגי הכולל. הבנת התצורות האנרגטיות של כל שכבה במצבי בריאות, מאפשרת למטפל הסיני להבין ואף לצפות את התגובות הפתולוגיות במצבי חולי, כאשר גורם פתוגני חודר לשכבה ומשבש את זרימת הצ'י הנכונה. התאמת פורמולות צמחים מתבססת על הבנה זו ולכן משמש מודל שש השכבות ככלי אבחוני וטיפולי ממדרגה ראשונה.
אופי זרימת הצ'י בשכבות – מרכיב הזמן
אחת מפעולות ה'הסתגלות' שנדרשת מאתנו בעבודתנו ברפואה הסינית היא ההסתכלות על תופעות טבע שונות במושגים של 'מתי' ולא 'היכן'. בבסיס הבדל זה עומדת ההנחה כי יצורים חיים כבולים לאותם שינויים מחזוריים המנהלים את הטבע בתוכו הם חיים. מחזורים אלה, כידוע, קיימים במספר רמות – היום, החודש, השנה ואפילו מחזורים של 10 ו- 12 שנים. בניסיון להגדיר חוקיות אחת שמאחדת את כל מחזורי הזמן השונים, פיתחו הסינים את שיטת הגזעים והענפים המחלקת מחזורים אלה לפרקי זמן קבועים. לכל אחד מהם יש אלמנט דומיננטי, אנרגיה אקלימית ספציפית, ויחס מסוים בין כוחות ה-Yin וה-Yang. ההבדלים בין מקטעי הזמן הללו באים לידי ביטוי בזרימת QI בצורה ובכיוון ייחודיים, ועל כן לכל פרק זמן יש 'תעודת זהות' אנרגטית משלו.
שש השכבות נתפסות, לפעמים, כמודל המחלק את הגוף לאזורים אנטומיים מוגדרים, ומתאר מהלך התקדמות של מחלה ממקום שטחי בגוף למקום עמוק. זוהי דוגמא להסתכלות 'מרחבית'. לחילופין, ניתן, כפי שעשה Zhang Zhong Jing לראות את שש השכבות כמודל 'טמפוראלי' הפועל על פי תכתיבים של זמן, ובאופן ספציפי יותר כמנגנון פיזיולוגי המתאים את גוף האדם אל השינויים המחזוריים של הטבע.בבסיס התפיסה של ה-Shang Han Lun עומדת ההנחה כי שש השכבות מהוות שיקוף של שנים-עשר הענפים הארציים וכי בכל אחת מהן זורם ה-Qi בכיוון ובאיכות זהה לזו של הענפים הספציפיים המתאימים לה. השקפה זו מובאת בקטע המסיים של כל אחד מפרקי ה-Shang Han Lun, שם מציין המחבר את ה- "Yun Qi" (运气) של השכבה, שפירושו התאמתה לפרקי זמן ספציפיים. חשיבותן של הפסקאות המסיימות הללו נעוצה, מצד אחד, בהכוונה שהיא נותנת לרופא ביחס לזמני הטיפול המועדפים בכל שכבה, ומצד שני בתרומתה להבנת המבנה האנרגטי ה'עונתי' של השכבה. התרשים הבא מתאר את ההתאמות הללו ומרמז על כך שזרימת הצ'י בכל אחת מהשכבות מהדהדת בתדר האנרגטי של העונה אליה היא שייכת.
* ראה תרשים מצורף בלחיצה כאן.
מהם התדרים האנרגטיים הללו?
מארבע ל- שש, מפוטנציאל לחיים
Liu Li Hong, חוקר בן זמננו מתאר את השינויים האנרגטיים המוזכרים ב- SUWENבמהלך מחזור יומי או עונתי. לשם כך הוא משתמש בסימניות: sheng (生), zhang (张), shou (收), cang (藏), שפירושן בהתאמה 'צמיחה' המאפיינת את צ'י האביב, 'שגשוג' או 'שחרור' המאפיינים את צ'י הקיץ, 'איסוף' המאפיין את צ'י הסתיו ו-'אגירה' המאפיינת את צ'י החורף. בטבע מתחלפות איכויות אנרגטיות אלו בפעולת זרימה הרמונית ויחד מרכיבות פסיפס בסיסי של חיים. אך מכיוון שהמספר 4 (כמו כפולותיו 2 ו-8) מיצג בנומרולוגיה הסינית מצב של קדם-חיים, מרחב שבתוכו החיים יכולים להתרחש, נכון יותר לומר על מצבי הצ'י sheng, zhang, shou ו-cang שהם לא מהווים מנגנון פיזיולוגי קיים אלא רק תשתית לקיומם של יצורים חיים, או לכל היותר צורת חיים ירודה מאוד. אפשר לדמיין, למשל, את ארבעת מצבי הצ'י הללו כמספיקים, אולי, לקיום בעלי חיים פרימיטיביים בעלי רמת מורכבות פיזיולוגית נמוכה כגון אמבות או חיידקים, אך לא לקיום יצורים מפותחים בעלי רמות התמיינות והתמחות גבוהות של Yin ו-Yang הדורשות מנגנוני איזון מתוחכמים.
האדם, העומד בראש הפירמידה האבולוציונית הזו, מיוצג כרעיון על ידי הספרה 3. ממנה נגזרת הספרה 6 המסמלת גם היא את רמת האדם, אך לא רק את הרעיון המופשט אלא את הפיזיולוגיה והאנטומיה המורכבים הנדרשים כדי לקיימו: מערכת הגנה הפונה אל החיצון, מערכת עיכול המכוונת מטה, מערכת הורמונאלית השולטת בתהליכים מטבוליים פנימיים, מערכת קרדיו-וסקולרית המזינה את כל רבדי הגוף, וכדומה. מודל שש השכבות מאפשר לסווג את מערכות הגוף הללו לפי האיכויות האנרגטיות שהוזכרו מעלה. הן נתפסות מצד אחד כמנגנון שמתזמר ומתזמן אותן לכדי יחידה תפקודית אחת הרמונית, ומצד שני כמנגנון שמתאים את פעולתן של מערכות הגוף לתנועה המקבילה של הטבע.
בהתייחסו להתאמות אנרגטיות אלה, הסתמך Zhang Zhong Jing על מגוון מודלים פילוסופיים וטקסטים קאנוניים שקדמו לו. מבין אלה ניכרת השפעתו של ה- Yijing ('ספר התמורות') המתאר באמצעות קומבינציות שונות של קווים מקוטעים ושלמים (טריגרמות והקסגרמות) את מגוון המצבים האנרגטיים, האקלימיים, האנושיים והחברתיים המרכיבים את העולם.
כפי שציינתי, מקטעי זמן או ענפים ארציים נבדלים אלה מאלה במינונים השונים של Yin ו-Yang המרכיבים אותם ועל כן גם הם ניתנים לתיאור באמצעות ההקסגרמות של ה-Yijing.
לשם דוגמא, מקטעי הזמן שמתאימים לעונת הסתיו ולשעות הערב מתוארים באמצעות 3 הקסגרמות עוקבות המדגימות עלייה של כוחות ה-Yin הגוברים בהדרגה על כוחות ה-Yang (מצורפות בלחיצה כאן).
באופן דומה מקטע הזמן המתאים לעונת האביב ולשעות הבוקר, זמן שבו פורץ ה- Yang מתוך ה- Yin מתואר בהקסגרמות הבאות (מצורפות בלחיצה כאן).
בשתי דוגמאות אלה, משתנה היחס בין הקווים השלמים והמקוטעים מהקסגרמה להקסגרמה. התמונה האנרגטית של כל אחת מהן שונה, ומציעה אפשרות לקונסטרוקציות שונות.
64 ההקסגרמות של ספר התמורות מתוארות לעיתים כמעין 'צופן' שמאפשר לקורא הנבון גישה לעקרונות הקיום האנושי והטבעי, 'נוסחת על' שניתן להחיל על כל תחום חיים כמעט – חברתי, פיזיולוגי, פסיכולוגי, רפואי, טבעי, ומתארת אותם תמיד כתהליכים משתנים. שש השכבות – Taiyang, Shaoyang, Yangming, Taiyin, Shaoyin ו-Jueyin מוצגות ב-Shang han Lun כמערכות פיזיולוגיות דינמיות משתנות (ולא כמערכות אנטומיות סטטיות).
הפורמולה Ma Huang Tang המופיעה בתחילת פרק ה- Taiyang מתארת תמונה קלינית סטטית כביכול של קור בעודף בשכבה, אך התפצלותה לתתי-פורמולות ונגזרות רבות בהמשך הפרק מזכירה לנו שה-Taiyang איננה תמונה נייחת כי אם סרט בתנועה. היכולת להבין את השכבות ולהשתמש בהן ככלי טיפול פרקטי תלוי על כן במידה רבה ביכולת להבין את עקרונות השינוי שלהן.
מכאן ניתן להבין את האפשרות הגלומה בספר התמורות לשמש לנו ככלי להבנת הצדדים המעט יותר חמקמקים של שש השכבות של Zhang Zhong jing כפי שהן מוצגות ב- Shang Han Lun. בפרקים הבאים ננתח כל אחת מהשכבות דרך הפריזמה הזו ונבדוק כיצד ניתן להשתמש בתובנות אלה בעבודה הקלינית.
ביבליוגרפיה
Zhang Zhong Jing, Shang han Lun, Translation and commentaries by Feng Ye, Nigel Wiseman, Craig Mitchell,1999, Paradigm Publications, Taos NM.
Lie Hui Shi, 1987, Lieshi Shang Han Lun, Academy press, Beijing
Liu Lihong, 2004, Sikao Zhongyi (Contemplating Chinese Medicine), Guangxi Normal University Publications, Guilin.
Xiong Manqi, 2003, Shang Han Studies, Chinese TCM Publications, Beijing.
Wilhelm & Baynes, 1997, The Book of Changes, Princeton university press, Princeton, NJ.
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
המחבר:
דוד ויז'נסקי
מטפל ברפואה סינית
dwizansky@gmail.com
