על הדרך

הדרך התחילה בצעדים קטנים: יום פתוח. ראיון. שיעור ניסיון.
אחריהם, משהו בפנים, הראש או הלב או שניהם יחד, אמר שזאת הדרך לבחור בה: מתחילים ללמוד רפואה סינית.
בשנה א׳ התחלת לרוץ בדרך. מהר מאוד העתיד נפרש לפניך והצלחת לראות לפחות שנתיים קדימה. שנה ראשונה- פיזיולוגיה, תיאוריה. שנה שניה- פתולוגיה, סינדרומים. שנה שלישית-  אבחנה מבדלת. שנה רביעית- קליניקה. הרבה אנשים הלכו בדרך הזו, היא בהירה ומסודרת, גם אם יש בה הרים ותהומות. היה בזה משהו מרגיע. אבל פתאום התחלת לראות ערפל מתקרב.
זה הערפל הסמיך שאחרי סוף שנה ד׳. אחריו אי אפשר לראות את הדרך. מספרים לנו שאין שם באמת ערפל. שהדרך ברורה: אחרי סיום הלימודים – מתחילים לטפל, כמובן!
אבל כשמגיעים לקצה השביל, הערפל שם, מכביד על הנשימה. עד עכשיו היה ברור לך איך נראה היומיום שלך. פתאום זה כבר לא כל כך ברור. משכירים קליניקה? איך מגיעים המטופלים? מדפיסים פליירים? מתחילים התמחות? איך בוחרים איזו? נוסעים לסין?  ואיך זה יכול להיות? למה סיפרו לנו שאחרי הלימודים הדרך ברורה, אבל בעצם היא מרגישה כמו ים של חוסר ודאות? כדי להסביר, אפתח בסיפור:

הייתי בבית הספר היסודי. יום אחד לקחו אותנו מבית הספר לרחוב עוזיאל ברמת גן.
ברחוב היו בתי מגורים רגילים בני 3-4 קומות. מולם הייתה כניסה למתחם מגודר אליו נכנסנו. ובתוכו –  הפלא ופלא… כביש, כיכרות, מעברי חציה, תמרורים. היה שם שקט מוזר. למרות שהיו שם כבישים, המורות לא נראו מתוחות כמו שהן נראו ליד הכביש בחוץ, ולא הסתכלו עלינו בשבע עיניים. המדריכה הסבירה לנו שהגענו למרכז לבטיחות בדרכים. הוא נראה בדיוק כמו הרחוב בחוץ –  אבל אין בו מכוניות. זה הסביר את השקט. חוץ מזה שהיה מצחיק לשבת ולאכול ארוחת עשר באמצע הכיכר, התאמנו בשמירה על זהירות בדרכים. ידענו שאפשר לטעות בלי שיקרה כלום. הביקורים במרכז הזה זכורים לי כנעימים במיוחד. אחריהם, יצאנו בחזרה אל שאון הרחוב. שם הכל היה ״על אמת״, והמורות חזרו להסתכל בדאגה על כל ילד שהתקרב לכביש.

ארבע שנות לימודי הרפואה הסינית קצת דומות למרכז הזה. נכנסים אליהן, וזה נראה ממש כמו בחוץ. מרגישים שמתחילים לצעוד בדרך הרפואה הסינית, והיא ברורה וחד משמעית. אבל בעצם זו רק תחנה. תחנה הכרחית של הכנה, אימונים, תחנה שפותחת שער לדרך האמיתית שנמצאת בחוץ. והדרך בחוץ תלויה רק בך. ברצונות שלך, בכשרונות שלך, ביוזמה שלך. כשהם לא ברורים, הערפל סמיך מאוד.
אנשים אחרים יספרו על הדרך שלהם –  התמחות בארץ, נסיעה לסין, הקמת קליניקה, קופת חולים. זה יהיה קל וטבעי לבחור נתיב של מישהו אחר, לעשות משהו שמישהו כבר עשה והצליח. אבל האם זו הדרך שלך?לפעמים אי אפשר לדעת עד שלא מנסים. ומכל ניסיון לומדים.

למה אני יודעת?
כי זה הסיפור שלי.
את הנסיעה לסין תכננתי עוד משנה ג׳. שילוב של אהבה גדולה לצמחי מרפא, משיכה בלתי מוסברת להרפתקאות, ומורים יקרים ונמרצים שכיוונו אותי או הובילו אותי לשם. נסעתי לבייג׳ינג מיד בתום שנה ד׳.
לצד הרפואה הסינית היתה לי אהבה גדולה נוספת שליוותה אותי שנים: ילדים על הספקטרום האוטיסטי. אתם עבדתי לפני לימודי הרפואה הסינית ובמהלכם, וידעתי בליבי שיותר מכל, אני רוצה לטפל בהם. אבל תוך זמן קצר הבנתי שבסין רואים אותם אחרת מאשר במערב, והנחתי בצד את אהבתי הגדולה. התמקדתי בלימוד הטיפול בצמחי מרפא. מכיוון שהלב יקר לי במיוחד, החלטתי להתמחות בקרדיולוגיה. למרבה השמחה, מצאתי קרדיולוג שטיפל במחלקה כללית, למדתי ממנו את אומנות הטיפול בצמחי מרפא באופן כללי, ובבעיות קרדיולוגיות נפוצות במיוחד.
קצת יותר משנה ביליתי שם, עם ד״ר פו האהוב, וחזרתי לארץ עם הידע שביקשתי לי כשיצאתי לסין. ואז, פתחתי קליניקה. עסק עצמאי. אבל דברים לא נראו כמו שתכננתי. למה?

הכל טמון במילים ״עסק עצמאי״.כדי להיות מטפלים ברפואה סינית במדינת ישראל, צריך להקים עסק עצמאי (אפשר לעבוד כשכירים בקופת חולים, למשל, אבל תנאי ההעסקה טובים פחות). העסק העצמאי הוא המבנה החוקי שמאפשר לך לטפל. אבל הוא הרבה יותר מזה. כשאדם מן היישוב מחליט להקים עסק עצמאי, זה בדרך כלל בגלל שיש לו כשרונות ורצונות, והוא רוצה לבטא אותם בעולם בדרכו שלו.  דמיינו למשל עורכת דין שעובדת כשכירה במשרד. אבל התיקים לא מעניינים אותה, הבוס מתנכר אליה, והיא בקושי רואה את הבית. היא מחליטה שהיא רוצה להגשים את עצמה, לעבוד עם מקרים שמשמעותיים לה, לפי קוד מוסרי שהיא מאמינה בו, ובתנאים שלה – ומקימה משרד עצמאי.
כמו המשרד שלה, גם הקליניקה שלך תהיה הביטוי המדויק ביותר לכשרונות שלך ולרצונות שלך בעולם. מה יהיו שיטות הטיפול, איך ייראה הקשר עם המטופלים, מי הם יהיו – הכל ינבע מהאופי והבחירות שלך. הייחודיות שלך תיצור את הייחודיות של הטיפול.
לא מדובר רק בקליניקה. הידע שלך ברפואה סינית יכול לשמש לא רק לטיפול,  אלא גם למטרות נוספות בהתאם לכשרונות הנוספים שלך –  לימוד ויצירת קורסים, כתיבה מקצועית, ייבוא מוצרים – יש אפשרויות ללא גבול.

זה אומר שכדי להקים את העסק שלך, עליך להכיר את עצמך היטב. אפשר לחשוב על הלימודים והניסיון שהיה לך לפניהם –  מה הכי אהבת? מה ידעת לעשות הכי טוב? זה יכול לתת רמזים לגבי השביל לפנות אליו. גם התייעצות עם אחרים שהלכו בדרכים שקוסמות לך (לא רק בעולם הרפואה הסינית) יכולה להועיל.
אז למה דברים לא נראו כמו שתכננתי?
טיפלתי באנשים נפלאים בדרך שאני אוהבת – דיקור לפי חמשת האלמנטים וצמחי מרפא סיניים, בקליניקה שלי. אבל האהבה הגדולה שהנחתי בצד בסין? עכשיו היא חוזרת לתמונה. הרי זה היה החלום שלי: לטפל בילדים על הספקטרום האוטיסטי ברפואה סינית. אבל הקליניקה שלי לא היתה מותאמת אליהם כלל. ואני הרגשתי שמשהו חסר. הייעוד שלי המשיך לקרוא לי.
חבר יקר מהלימודים היה לי מורה דרך. כשסיפרתי לו על תחושותיי, הוא הזכיר לי את החלום שלי ועודד אותי להגשים אותו. בזכותו אני מטפלת היום בחדר סנוזלן, חדר טיפול מותאם במיוחד לילדים על הספקטרום. כשאני מטפלת היום גם במטופלים שאינם על הספקטרום, אני נפעמת מהקסם שנוצר כשיש התאמה מדויקת בין יעודו של אדם למשלח ידו.

משלח ידי משלב עוד אהבות שלי – אני גם מלמדת וכותבת. כל האפשרויות הללו הסתתרו מאחורי הערפל שלי, אחרי החזרה מסין.
מה מסתתר מאחורי הערפל שלך?
באת לעולם עם כשרונות, אהבות ורצונות. כולם מחכים להתבטא, להתגלות, לפרוץ. העסק שלך הוא הדרך שלהם להופיע בעולם. והדרך ארוכה. היא דורשת השקעה, ריכוז וכוונה.
אבל יש בה סימנים וגם מורי דרך: אנשים שעברו בדרכים דומות, חברים שמכירים אותך היטב, ניסיון הנובע מהליכה ארוכה, ומעל לכולם- הלב.
צריך פשוט להתחיל ללכת.
יחד איתם, הדרך תתבהר.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

המחברת:
פנינה דרויאן
מטפלת ברפואה סינית, מתמחה בטיפול בילדים על הספקטרום האוטיסטי
אתר הבית של פנינה