מה שהחל בזמנו כטפטוף כמעט בלתי מורגש של שיח על תזונה צמחונית-טבעונית, הפך במחוזותינו בזמן האחרון לגל הסוחף איתו רבים וטובים.
זו מגמה שכבר קשה להתייחס אליה כאל טרנד חולף.
במסגרת הגל האחרון הזה עולה וצפה שוב השאלה: האם המטפל ברפואה הסינית אמור להתערב (או לא) בהרגלי האכילה של המטופל? ואין מדובר כאן רק בסוגיית המזון ה"חם" וה"קר" בהקשר טיפולי, אלא בשאלת אורח החיים התזונתי הכולל.
והנה, באו הרשומות האחרונות – בבלוג של ג'ובאני מצ'וצ'ה – על חמשת היסודות, וענו בעקיפין, באמצעות רעיונות שבוטאו כבר בספריו, על השאלה.
ג'ובאני (בן כיתתי בלימודי הרפואה הסינית באנגליה) מזכיר לנו, כי היו (וישנן) לא מעט אוטוריטות – עוד מימי הואנג-די (הקיסר הצהוב) – שלדעתן יש למקם את יסוד האדמה במרכז שרטוט חמשת היסודות.
להזכירכם, הציור המקובל של חמשת היסודות הוא זה:
וג'ובאני דן באפשרות הזו:
מבלי להיכנס לפרטים עיוניים-טיפוליים הקשורים למיקום האדמה במרכז (או להיבטים הפוליטיים או הקוסמולוגיים שמעלה ג'ובאני בהקשר זה), המשמעות העיקרית של הדבר היא הדגשת יסוד האדמה כמרכז חיינו. אותה האדמה עליה אנחנו חיים והמוזכרת גם בכתבים הרפואיים הסיניים כספקית המזון הראשית שלנו.
ידוע כי אנחנו משתמשים באוכל לא רק לתפעול הגוף, אלא גם לבנייתו. כמו כן ידוע (בייחוד לעוסקים ברפואה הסינית), שהגוף זקוק לגו-צ'י (אנרגיית המזון) כדי ליצור – יחד עם הגונג-צ'י (אנרגיית הנשימה) – את סוגי הצ'י השונים המתחזקים ומתפעלים את גופנו. האנרגיה שלאחר הלידה (post natal qi), שמרכיבה העיקרי היא אנרגיית המזון, מאוחסנת כידוע בטחול, שהוא האיבר הראשי ביסוד האדמה; והוא, בתורו, מזין את שאר איברי הגוף. מכאן החשיבות העליונה (והבסיסית) של העיסוק במזון, כשמנסים לארגן ולאזן נכון של אנרגיות הגוף.
מורנו ורבּנו ד"ר ואן בירן, שניהל אורח חיים צמחוני-טבעוני, נהג לאזכר שוב ושוב את התשובה לשאלה הראשונה (!) בספר 'הקיסר הצהוב' (Huangdi Neijing); תשובה המעלה על נס את התזונה כנושא ראשון במעלה בהקשר בריאותי. הוא חזר והדגיש בפנינו את ההיבט התזונתי שליווה לדבריו את הרפואה הסינית מראשית ימיה. [להזכירכם, בקצרה ובתרגום חופשי – השאלה הראשונה ששאל הואנג-די הייתה: מדוע האנשים היו פעם בריאים יותר וכיום הם בריאים פחות? והתשובה שקיבל מצ'י בּוֹ הייתה: פעם בני האדם חיו בהרמוניה עם הטבע: אכלו נכון, ישנו מספיק ועוד.]
בעבודתי המקצועית ובחיי הפרטיים בחרתי ללכת בעקבות ד"ר ואן בירן בענייני התזונה, ואני שמח שג'ובאני מזכיר לנו מעת לעת את ההיבט הזה של חיינו: האדמה כמרכז החיים. כלומר, התזונה כמרכז בריאותנו.
~~~~~~~~~~
תוספת- מערכת סינית:
מטפלים רבים שמים את אלמנט האדמה במרכז העקרון הטיפולי, ולפיו הם מנהלים את הקליניקה שלהם.
אנחנו חיים בתקופה בה המודעות לתזונה נכונה היא גבוהה, ושפע המידע שקיים בנושא הוא אינסופי.
איך יודעים מה נכון? איך מנחים את המטופלים?
באופן אישי, אנחנו מאמינים שכל דבר במידה עובד הכי טוב, לפחות מבחינתינו.
הנכון יהיה, שכל מטפלת ומטפל, וכל אדם באשר הוא אדם, הנוגע בחיי הקרובים אליו ובחיי חבריו בפייסבוק כדמות העוסקת ברפואה סינית, כולם צריכים לדעת מה הכי נכון עבור עצמם.
לעודד אנשים למצוא את הדרך הנכונה עבורם לנהל את התזונה היומיומית שלהם היא הדרך, ולהציע להם ממה שנראה לכם נכון היא הדרך שבעינינו, נראית נכונה.
ממש כמו שגדעון רון כותב.
שפע הגישות לתזונה וההד התקשורתי שלו זוכה השפע הזה, גורם לנו להבין שאנשים מחפשים להיות בריאים יותר.
ובעיקר- הם רוצים לטפל בעצמם, באמצעות תזונה.
החזרת האחריות לבריאות לידי המטופלים היא אחת המתנות הגדולות ביותר שניתן להעניק למטופלים.
אל תהססו לעשות זאת.
תמונה: freeimages.com/risuku13
המחבר:
ד"ר גדעון רון
מטפל ברפואה סינית
http://www.refua-sinit.co.il
