הוזמנתי להשתתף בסדנת מדיטציה בשם: "השגת שלווה פנימית", איך יכולתי לסרב… למרות שהייתי צריכה לנסוע רחוק, בסוף של שבוע מעייף ובמזג אוויר סוער במיוחד. אלה מסוג הדברים שעושים כאשר מזמינים אותך לראות מאסטר.
ג'ינג לי, בתו של מאסטר לי ג'ון פנג, ומורה מיוחדת במינה הגיעה לישראל. היא למדה צ'י קונג וטאי צ'י מילדותה עם כמה מגדולי המאסטרים בסין, ובין השאר הייתה אלופת סין בטאי צ'י. כיום ג'ינג חיה באירופה ומלמדת צ'י קונג וטאי צ'י ברחבי העולם.
זו הפעם החמישית שלה בארץ ונראה שהיא נהנית להגיע לכאן, כבר בתחילת הסדנה היא אמרה שהישראלים "הם מאוד חכמים ותופסים מהר את המשמעות". עוד היא הוסיפה: "נתתם לי את התחושה שאתם אקטיביים ותזזיתיים כאלה, לא חשבתי שמדיטציה זה בשבילכם… אתם כל הזמן צוחקים ואנרגטיים. שמחתי לשמוע שאתם רוצים להתחיל לתרגל מדיטציה, כי זה הדבר האהוב עלי".
בעולם שלי, מדיטציה זה משהו מאוד רחוק ממציאות היום יום וזאת למרות שאני מחשיבה את עצמי לאדם מודע שהעולם הזה של הפילוסופיה הסינית מאוד קרוב לליבו. השוני התרבותי המהותי בינינו לסין הוא כל כך גדול. הם נולדים עם הבנה עמוקה בתוך הגוף של YIN YANG, יודעים בכל ההוויה שלהם שאדם הוא חלק מהטבע, שמדיטציה זו הדרך לשלווה פנימית. ואצלנו זה שונה, אף אחד לא מדבר על מהי הדרך העצמית להגיע לשלווה פנימית… אף אחד לא הסביר לי שאני יכולה לרפא את עצמי, זה פשוט לא מקובל לחשוב שפעילות גופנית, או פשוט נשימה יכולה להיות הרבה מעבר למה שהן בעיני רובנו.
בסין מרגישים את זה בעצמה רבה, צריך רק לקום ב-6 בבוקר ולצעוד עם ההמון לפסגת ההר לתרגל טאי צי, צ'י קונג, מדיטציה, קליגרפיה בת חלוף על המדרכה עם מכחול טבול במים, כל אחד עם עצמו וכולם ביחד, מתרגלים מדיטציה…
וג'ינג לי מדברת על זה, מסבירה שכדי לדעת "לנשום" צריך מורה. מדברת על המשמעות של מורה, מדריך שיראה לך את הדרך, מסבירה שאי אפשר ללמוד רק מספר, ומציעה את עצמה כמדריכה שלנו ובענווה רבה מבקשת שנסמוך עליה, ללא ספקות וללא מחסומים. משהו בבקשה הזו מרכך אותי ומוריד ממני את כל הציונות, התנגדות והפחד שהיו אצלי לפני התרגול.
ובחוץ ברקים, רעמים והרוח שורקת, הגשם מתגבר ודופק על החלונות, אני מרגישה שאנחנו תכף נסחפים לתוך הסערה. והיא, כאחת עם הטבע אומרת: "כאשר יש בחוץ סערה זה האות להיכנס פנימה למדיטציה".
ג'ינג לי הצליחה בסדנה של שלוש שעות, לגרום לי לקום בבוקר למחרת ולשבת רבע שעה ולנשום, להרגיש שאני מרכז העולם, להתחבר למה שקורה לי בגוף כאן ועכשיו. להיות במדיטציה.
וכל זה בהסבר פשוט לא מתחכם. כזה שיוצא ישר מהלב ומלא בניסיון. עם דימויים שרק מי שמבין דברים כל כך לעומק יכול להסביר אותם.היא סיימה בכך שדיברה על האויב הראשון במדיטציה: חוסר ביטחון עצמי. זה שאנחנו לא מאמינים שניתן בכלל לגרום ליקום האדיר הזה להיכנס לתוכנו, להיות איתנו ולהפיץ בנו את השלווה שקיימת בטבע.
וזה אפשרי,
היקום כבר בתוכנו,
רק מחכה שנקדיש את הזמן ונתבונן בו.
לקטעים נבחרים מהסדנא לחצו כאן.
תמונה: freeimages.com/Joachim Bär
המחברת:
ליטל אשכנזי
מטפלת ברפואה סינית קלאסית
עוסקת בקליגרפיה סינית ויפנית
litalashkenazy@gmail.com
