חלק זה, השלישי במספר, של המאמר ישלים את הדיון בציר היצירה כפי שמתבטא בסדרת "שמונה יריעות המשי", בעזרת דוגמאות לעבודה על אלמנט האש והסבר המושג של ריקות הלב.
אנרגיית האש מתפשטת לכל הכיוונים. החום בטבע מזין ומביא להתפתחות מלאה של הצמחייה אל הגשמת ייעודה – שהוא הבשלת הפירות.
בחיי האדם, הלב (במשמעות הרחבה של XIN – הכוללת בעצם את כלל המודעות) מייצג את האש, וככזה הוא מאפשר לאדם להגשים את ייעודו. בחלק א' של המאמר, בו הצגתי את האנך (ציר היצירה), הרחבתי לגבי תפקיד הלב בחיי היום-יום ובמהלך החיים. היכולת של הלב למלא תפקיד זה תלויה בריקנות שלו.
מהי ריקות הלב?
אסביר זאת בדוגמא מתוך צ'ואנג דזה פרק 2 שבו דזה-צ'י עונה לשאלת תלמידו שראה אותו במצב של מדיטציה: "הפעם איבדתי את עצמי"(1). במשפט זה מבחינה השפה הסינית בין שני מושגים שונים למילה "אני": 1. "אני" שנמצא תמיד במאבק להביע עצמו ולמצוא את מקומו, ו – 2. "אני" במובן של אנחנו, מצב של הרמוניה.
במצב של ריקות הלב אדם נמצא בחוויה ראשונית אותנטית של החיים שלו – קשר עם מי שהוא בבסיס חייו – מעבר למאבקים, רגשות, ורצונות(2). זהו מצב של שקט עמוק, stillness, אשר מאפשר לאדם לראות מה מתאים לו בהתאם לטבעו האמיתי, וכך הוא מגשים בתוכו את הסגולה. (אם הלב מלא במחשבות ותשוקות, הן "תוקעות" אותו ולא מאפשרות לו להגיע להרמוניה הזו).
בתרגול הצ'י קונג יש התייחסות רבה לריקות הלב. פרופ' ג'יאו מביא את זה ככלל הראשון והחשוב ביותר בתרגול: קודם כל נחוצה רגיעה – גם פיזית, אבל חשובה יותר הרגיעה הנפשית. שכן כשיש מתח מיותר בזמן האימון, הכוח הפנימי אינו יכול לנוע באופן מלא חיוניות(3). הרגיעה הנפשית תושג כשייעלם רצף המחשבות, וכך יוכל הלב לפעול בהתאם למה שיבוא מהחיים עצמם.
פרופ' ג'יאו אומר אמנם שהשקט אינו מטרת האימון אלא אמצעי לאימון(4), אבל עם זאת אין ספק שתרגול הצ'י קונג עצמו מרגיע ומביא לשקט. אורית סן-גופטה אומרת במאמר על מדיטציה ממוקדת גוף: "היצמדות התודעה לגוף, ללא כל תועלת, היא מטלית מים קרים על ראש קודח… זה כל כך פשוט להיצמד ליציבה, או לחילופין למקום בגוף, זה כל כך לא מסתורי…"(5). אורית מסבירה את ההקלה בכך שהתודעה עסוקה בגוף במקום ב"המולה של התודעה המודרנית המלאה עד להתפקע". אני חושבת שזה הסבר הגיוני למדיטציה בישיבה, עליה היא מדברת. בכל הנוגע לתרגול הצ'י קונג, בנוסף לכך, ההזרמה המתמדת של צ'י על ידי התרגול מורידה מהעומס הרגשי והתודעתי שמכבידים על הלב ומאפשרת את התרוקנותו. התנועות עוזרות לצ'י לעבור באופן הרמוני בין אזורי המים והאש, והרמוניה זאת יוצרת במתרגל תנועה טבעית של צ'י שאינה מוכתבת על ידי התודעה או כוונה אלא מחברת אותו לחוויה עמוקה יותר של טבעו האמיתי.
דוגמאות מהסדרה "שמונה יריעות המשי" לעבודה על אנרגיית הלב:
בחלק א' של המאמר התייחסתי לקשר בין החזה והדאן טיין בתרגול. כאן מובאות דוגמאות נוספות בהן תנועות הסדרה עובדות על אלמנט האש.
הנקודה הראשונה של מרידיאן הלב נמצאת בבית השחי. בשלוש העמידות הראשונות, מהן ממשיכים אל שמונה התרגילים, כפות הידיים מתחברות אל אזור האגן ב- 3 צורות שונות – אך בשלושתן יש הקפדה על כך שבתי השחי יהיו פתוחים מעט (כאילו מחזיקים שם כדורי טניס קטנים). כך נוצר קשר פיזי בין אנרגיית הלב ואנרגיית הכליות.
עמידה ראשונה
בתרגילים 2 ו – 7 הידיים נפתחות הצידה – תוך כדי כך שומרים על מפרק כף היד ישר, כך שמרידיאן הלב יזרום באופן חופשי. בו זמנית יש תשומת לב לדאן טיין, ומתוך הנשיפה ושקיעת האגן נשלחות הידיים. יש פה קשר בין הנשימה אל האגן ובין תחושה חזקה של זרימה אל הידיים.
תרגיל מס' 2
בכפות הידיים נמצאות נקודות האש של מרידיאני הלב ומעטפת- הלב (נקודות אש על מרידיאנים של אש). בתרגיל מס' 1 יוצרים משקל נגד בין כפות הידיים שמופנות לשמים ובין אזור הדאן טיין מאחור. (גם שמו של התרגיל הוא: "הזרועות תומכות בשמים"). שוב, מתוך הנשימה למטה אל אזור המים יש זרימה למעלה וקשר עם אזור האש.
תרגיל מס' 1
התחושה החזקה בכפות הידיים נוכחת מאוד גם בתרגילים האחרים: בתרגיל מס' 4:
– בתרגיל מס' 8 , ובעמידה השניה – בדחיסה כלפי מטה (בעמידה השניה הידיים באותו מנח כמו בתרגיל 4); ובתרגיל 3 במשקל-הנגד בין 2 הידיים כשאחת כלפי השמים והשניה כלפי הארץ.
בחלק הרביעי והאחרון של המאמר אראה כיצד משתלבות איכויות העץ והמתכת (הפלס) בתרגול הסדרה.
____________________________________
(1) "הספר האמיתי של פריחת הדרום", תרגום מסינית ובאורים דן דאור, חרגול הוצאה לאור, הוצאת עם עובד, 2010, עמ' 2שמונה
(2) Elisabeth Rochat de la Valle, סדנה על ג'ואנג דזה פרק 2, מאי 2001
(3) "טיפוח הבריאות דרך צ'י-קונג", פרופ' ג'יאו גו רו, תרגום ועריכה דן צוקרמן, הוצאת גל, 1999, עמ' 22
(4) שם, עמ' 25
(5) מאמר בשם "פשוט לשבת" מאת אורית סן-גופטה, גליון "ארץ אחרת" מס' 54, עמ' 33
(6) תמונה של תרגיל מס' שמונה מופיעה בחלק ב' של המאמר
(7) תמונה של תרגיל מס' 3 מופיעה בחלק א' של המאמר
* התמונות של תרגילי הסדרה לקוחות מתוך ספרה של מיצ'יקו מיטובה.
לקריאת חלק ב' של המאמר לחצו כאן
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
תמונה: freeimages.com/YosepSugiarto
המחברת:
שינה בן דוד
מטפלת ברפואה סינית
מורה מוסמכת לצ'י קונג
