תמיד מעניין אותי ללמוד מאנשים אשר הולכים עם האמת שלהם עד הסוף ללא פשרות. רן כליף נראה לי אחד כזה. מכור-מסור לאותה התבוננות מעמיקה המשלבת את כל החושים כדי להגיע לאבחנה המדוייקת ביותר עבור המטופל, ללא פשרות, ללא קיצורי דרך. טובתו המיידית של המטופל לנגד עיניו. מהרצאותיו בכנסים השונים ניתן תמיד לצאת עשירים בכלים טיפוליים המתאימים הן למטפלי הרפואה היפנית והן לכלל המטפלים.
בקונגרס האחרון, מפאת קוצר זמן שעמד לרשותי, נאלצתי לבחור מעט, ובחרתי להקשיב לרן. לא ידעתי שתהיה זו התנסות ששכרה המידי בצידה. סדנאותיו של רן, המתבל בשפתו המיוחדת עברית אנגלית ויפנית, מלוות בהתנסות ובהדגמה. כך ניתן לראות מאסטר בפעולה ואפשר גם להתנסות ולחוות את יעילות הטיפול.
רן ביקש מתנדבים וידיים רבות הורמו. למרות הסיכון שבחשיפה באבחנת בטן, לא עמדתי בפיתוי. כשהגיע תורי להציג את הפתולוגיה ממנה אני סובלת אמרתי מילה אחת – "דורבן" – וכשראיתי שאני כמעט נידחית על ידו הוספתי הבהרה: "אני מחתנת את ביתי בעוד שבועיים…" צחוקם של הנוכחים הבהיר לי שכולם מבינים את חששותיי – איך אוכל לרקוד בחתונה עם עקב דואב?
אל תדאגי כל כך, רן אמר לי, כשהוא נותן לי את האפשרות להינצל, ברגע האחרון, מאותו דורבן עיקש שהתיישב מזה זמן בעקבי, והזמין אותי להדגמה.
באולם ההרצאות, מיטת טיפולים, כל הציוד של מטפל יפני מסודר בצד, ואני עולה על המיטה עם בקשה בליבי להיגאל מהמטרד. כמה לחיצות עמוקות, ידיו המנוסות של רן מחפשות את אותה נקודה מדוייקת, ברגל. הולך אל הדופק, חוזר ללחיצות ברגל. לחיצות בבית החזה מגלות כאבים עמוקים ששוכנים שם. כמובן לחיצות עמוקות בבטן, המחפשות את הנקודה המדוייקת שתתאים למצב. לנוכחים בהרצאה הוא מספר על אנשים "כמוני" – אבחנתו הגיעה גם לדברים שלא סיפרתי, והפתיעה אותי בדייקנותה.
מוקסה אורז על נקודת כליות 1 היפנית, לחץ עם מקל במבוק מסביב למוקסה הבוערת. שתי נקודות דיקור כדי לפתוח את מרידיאן הצ'ונג. ואז – הצ'י זורם בחופשיות, זרימתו מורגשת בעוצמה. זמן שיכרון הצ'י. מגנט על כליות 1 היפנית (זאת שכאבה במיוחד), ומגנט מימין לטבור. רן מקדיש עוד זמן להסביר לי, הוראות פעולה יומיומיות הביתה.
האם יש צורך לספר שרקדתי בחופשיות בחתונתה של בתי? בכיף? שעמדתי שעות על הרגליים ללא כאב כלל. שהיום אני כמעט ולא מרגישה אותו?
"צריך לבחור בחיים. להבין מוקדם במה אתה הכי טוב, מה אתה הכי אוהב לעשות, להתמקד בשיטה אחת ואיתה ללכת כל החיים…!" כך אמר רן. ולמרות שאני עצמי, בגלגולי הנוכחי, חשה שהחמצתי את ההנחייה הזו, אני מעריכה מאוד את המשכילים למצוא את הבחירה המדוייקת, בכל תחום. אהבתי. תודה.
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
* תמונה: Conscious Design
המחברת:
רויטל כרם
מטפלת ברפואה סינית
לאתר של רויטל
צילום: bjearwicke
