מפגשם של השניים- סינית קלאסית

נוסף לסקרנויות רבות אחרות, אחת הסיבות העיקריות שהובילו אותי לטייוואן היה הרצון שלי למפגש בלתי אמצעי עם כתבי מקור בשפה הסינית.
מרבית האנשים שעוסקים בתחום הרפואה הסינית, אף אם אינם למודי קרוא וכתוב בשפה זו, יודעים לומר על סינית קלאסית שהיא מתומצתת ולעיתים עמומה ומשתמעת לשני פנים. לאור המפגש שלי בעת האחרונה עם דוגמאות שהמחישו לי פעמים אינספור את התיאורים הללו, בחרתי לשתף את אלו שמעוניינים להעבות את הרושם שלהם בעזרת דוגמה שתורגמה מסינית קלאסית.

כפי שרוב הקוראים בוודאי יודעים, השפה הסינית עברה התפתחויות רבות לאורך אלפי שנות קיומה. דוגמה פופולרית הם האבולוציה הפיקטוגרפית שסימניות מסוימות עברו מתקופת "עצמות הניחוש" של שושלת Shang, דרך "המדינות הלוחמות" בתקופת הברונזה ועד הסטנדרטיזציה בתקופת שושלת Qin הקצרה. אלו מהווים, וימשיכו להוות, מצע מרתק לניתוחים אטימולוגים ששופכים אור, לדוגמה, על התפיסה של אנשי התרבות העתיקה את איבר הלב (שמתאר כלי ריק, שמאפשר בין היתר את אחסון ה-shen וכהנה וכהנה…). מעבר לשינוי מוכר זה, חשוב להבין שסינית קלאסית עושה שימוש בסימניות ומבנים שונים בדקדוקה, ושונה שנות אור מסינית מדוברת. דוברי ערבית מכירים יחסים דומים בין הערבית 'הספרותית' לערבית המדוברת על להגיה השונים.

אציין שאני בשלב זה אינני מומחה לנושא בשום קנה מידה, יתרה מזאת,  הפותח צוהר לשפה הסינית מבין במהרה שהעיסוק בתרגומם של כתבי מקור עתיקים הוא מקצוע בפני עצמו שמצריך שנים של העמקה. מרביתם המוחלט של המקומיים שפגשתי אינם מסוגלים להבין את תוכנם של כתבים כדוגמת 黃帝內經, הקאנון של הקיסר הצהוב, וגם דוברי סינית משתמשים למעשה בספרי פרשנות של אקדמאים וחוקרים שמבארים קטעים בטקסט. שוב, הקורא הישראלי יכול להזדהות עם קושי מסוג זה בהיתקלו עם פסקאות בתנ"ך או מגילות של יהודים מהעת העתיקה. חלק מן הקשיים בתרגום אוכל להבהיר אולי בעזרת כמה דוגמאות מהשיר הנ"ל.
השיר המובא הוא מהמאה ה-8, נכתב על ידי משורר מוכר עד מאוד משושלת Tang בשם Du Fu.

תמציתיות
אופן בניית המשפטים בכתבים הקלאסיים, לא כל שכן בשירה הקלאסית, מהווה לעיתים מעיין רצף של נקודות ותוּ לא שמותירים בידי הקורא את התפקיד של 'מחבר הנקודות', ראשית ברמת המשפט, ולאחר מכן בהקשרו הרחב יותר. כך למשל, התרגום המילולי של שורה 1 יהיה (קריאה משמאל לימין):

人生不相見
"שני רֵעַים שלא צלח מִפְגָּשׁם"

שורה 8 (קריאה משמאל לימין)
驚呼熱中腸
"ולנוכח הבנה מבהילה זו אני מסמיק מבפנים"

שורה 12
兒女忽成行
"והנה ילדיך נעמדים כעת בשורה"

שורה 18
夜雨剪春韭
"מתכבדים בעירית שבגשם לָיל זה נקטפה"
דוגמאות אלו מדגימות את החוויה השונה שמועברת לאדם שקורא בשפת המקור, מזו שמועברת בקריאת תרגום שלא מאפשר להשאיר את הדברים באופן המילולי 'המופשט מבשר'.

רב-משמעותיות
חלק לא מבוטל מהסימניות בשפה הסינית, בשימושן הקלאסי בפרט, מכילות לעיתים שתי משמעויות ויותר, שהבחירה ביניהן יכולה לשנות אף את המשמעות של המשפט כולו. מאפיין זה של השפה הסינית מחד, מאפשר את העברתם במקביל של מספר רעיונות, ומאידך, גורם תקופות לקושי גדול לקורא להבין 'את כוונת המשורר'.

שורה 6
鬢髮各已蒼
"אך בלי משים 蒼 זָרקה ברַקּותֵנוּ"

הסימנית 蒼, יכולה בהקשרים שונים לרמוז לצבע תכלת של השמיים, לבן חיוור ואף ירוק כהה. בהקשר של שיער, סימניה זו מרמזת על האפרה, ובכך בדוגמה הנ"ל הקורא יכול להיות בטוח לחלוטין שלא מדובר בשאר הצבעים שסימניה זו לפעמים מתארת.

שורה 21
一舉累十觴
"ובבת אחת 累עשר כוסות"

במרבית הופעותיה כיום מתפקדת הסימנית 累 כפועל "להיות עייף", "לעמול". היא יכולה לתפקד גם במובן של "לצבור" ובכך במקום להשתמש בפועל "לשתות", מבהיר Du Fu לקורא מה עושה המארח עם עשר הכוסות הללו, ובו-זמנית מעביר לקורא את העייפות שנוכחת ללא ספק בשני החברים שמבקשים לדחות את סופו של לילה זה.

בקיאות היסטורית

כל טקסט שנכתב באשר הוא, בין אם הוא מכתב, שיר, מאמר או אפילו מילון, נכתב בתוך הקשר מסוים. אפשר למשל לומר שהשפה, על דקדוקה וסימניותיה, תהיה ההקשר הראשון שמאחד את הסופר והקורא. אך מלבד השפה, עברית במקרה שלנו, נעשה לעיתים שימוש בארסנל תרבותי עצום. אדם זר לתרבותנו, אם ירצה לחקור פזמונים עבריים מודרנים, יצטרך להיות בעל היכרות בסיסית עם התנ"ך כדי להבין מה פשר הדבש שזורם בעורקיה של ארץ זו ב"מרדף" של ירון לונדון; יהא עליו להכיר לפחות שתיים ממלחמות ישראל כדי להבין את "ירושלים של ברזל" של מאיר אריאל, ואת תופעת הקיבוצים כדי להבין את מאיר אריאל עצמו; על-מנת להבין את "בראשית" של אביתר בנאי, כדאי לו להיות בקיא בסצנה הפוליטית בישראל בשנות ה-90. כדי להדגיש את הנאמר, אוסיף כי הבנת המפה הסוציולוגית בחציה השני של המאה ה-20 בישראל, מצריך היכרות בסיסית עם הציונות, באירופה ובארץ, הבנה בסיסית במלחמת העולם השנייה ויהדות אירופה, ואיך כל אלו התלכדו לכור היתוך בישראל של שנות החמישים, וכו' וכו' – כל זאת רק בכדי להבין קומץ שירים שנכתבו במהלכן של 20 שנים בלבד.
עכשיו, שערו בנפשיכם את היקף הידע ההיסטורי והתרבותי שנדרש מאדם בכדי לעבד טקסט שנתכב בארץ זרה לפני מאות שנים, בתוך תרבות שהקדישה משקל רב להקשרים בין שלל תחומי החיים השונים: גוף האדם, רוח האדם, ההיסטוריה, קוסמולוגיה, כוחות הטבע. ניתן לשאר שיקח זמן רב לגלות בקיאות ברמה מספקת.

שורה 2
動如參與商
בקטע זה נדרשתי לעזרה, שכן התרגום המילולי של השורה יהיה:

 לא משתלב טוב (…). פניתי לחבר סינולוג בעל ניסיון של 10 שנים בסינית עתיקה. במבט אחד והיקש לוגי קצר הוא הבהיר לי שמדובר בשני גרמי שמים.

בשורת סיכום ובחזרה ל-Du Fu: נותרנו עם סך רגשות שאדם מעביר לנו מבעד למסך של 1000 שנים, על אהבה בין שני חברים. בין אם בעברית או בסינית,

הקורא שיתעלה מעל למילים
ויהיה נוכח במפגשם של השניים,
על הגשם שיורד,
היין שנשפך,
והעצב שתלוי מעל לנעשה,
לא יכול שלא להתרגש.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/DebbieSchiel

המחבר:
תום פליישר
מטפל ברפואה סינית
tomasfly@gmail.com

לקריאת המאמר בקובץ PDF לחצו כאן