תזונה סינית חורפית

"החכמים ימנעו מהמחלה להגיע יותר מאשר לרפאה אחר-כך, (הם) ישמרו את הסדר יותר מאשר לתקן את אי הסדר – זהו העקרון הבסיסי ביותר של התבונה."
(Su Wen, Nei Jing/ Chapter 2)

ברר…כבר ממש קר! החורף מנשב ברוחות קרות בין העצים, מעל הבתים, לתוך קיומנו.
אט-אט תחושות רבות ממלאות אותנו: אנו נכנסים פנימה אל תוך עצמנו, עולה הרצון ללכת לישון מוקדם ולקום קצת יותר מאוחר, לאכול אוכל מזין ועשיר והכי הכי – להישאר בבית.
הסינים הקדמונים ראו את האדם כחלק בלתי נפרד מן הטבע הסובב אותו. לפיכך האדם הינו תבנית מוקטנת ושלמה של כל הקיים בטבע, לדוגמא מבנה הקרקע המורכב מהרים, גאיות נהרות ימות ומדבריות, המוצאים ביטוי גם באדם עצמו, בצורת מבנה העצמות, השרירים וכלי הדם.
בנוסף, מקיים האדם מערכת יחסים עם מזג האוויר בטבע, וזה משפיע עליו ועל מערכות גופו השונות. האקלימים השונים כגון לחות, קור, חום או יובש, מוצאים ביטוי באדם. כאשר אנו מבינים את ההבדלים שבין עונות השנה השונות, ועם זאת את תכונות האקלימים השונים שכל אחת מהן מביאה, יש באפשרותנו להסתגל – מילת המפתח – לתנועה של אותה עונה ולעבור אותה בקלות, ללא מחלות ופגעים.
כל זאת מקבל משנה תוקף בקאנון הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, שהוא אבן היסוד לפילוסופיה ולמעשיות הרפואה הסינית כפי שאנו מכירים כיום, ארבע עונות השנה יוצרות מארג של צמיחה והתחדשות, המתחיל באביב, ועד לקיפאון ומוות המצוי בחורף:
"שלושת חודשי החורף הם תקופה בה הכל מאוחסן וסגור. המים קפואים והארץ סדוקה, כך שהיאנג נשאר רדום. בכדי לא להפריעו. רצוי (ללכת) לישון מוקדם, ולקום מאוחר,  ולהמתין להגעתה של אור-השמש, כך שכוח הרצון נשאר ישנוני כאילו הוא נחבא או מעמיד-פנים, לא שונה ממשהו בעל כוונות פרטיות, לא שונה מאדם אשר כל מאווייו מומשו." (Su Wen, Nei Jing/Chapter 2)

על האדם להתאחד עם החורף שבחוץ – סגירת השכבות החיצונית ובידוד יחסי מהחוץ, התכנסות פנימה לתוך עצמו כדי למצוא אש פנימית מחממת והרחבת יכולת האחסון הפנימי לקראת הקור. זהו זמן למנוחה ואגירת אנרגיה, ושימוש מדוד בה, זמן לכינוס לתוך הנפש ומדיטציה בכדי לזקק את הנשמה (הרוח האתרית), כל זאת גם כדי להתמודד עם האקלים החיצוני העכשווי, וכמו תמיד ברפואה הסינית – להסתכל על העתיד לבוא, זוהי עונת האביב רבת התנועה והשינויים.

"פעולה הפוכה (מהמומלץ מעלה) תפגע בכליות והאדם יסבול מחולשת גפיים באביב, משום שהוא בדרך להיות בעל מעט אנרגיה על-מנת להתמודד עם האביב… בחורף, על האדם להימנע מקור, להישאר חם ולהימנע מלהזיע, כך שאנרגית היאנג לא תותקף תדיר על-ידי אנרגית הקור. זוהי הדרך להזין (לשמר) את החיים אל מול אנרגית החורף".(Su Wen, Nei Jing/Chapter 2)

"הכליות שולטות בעת החורף בזמן שיש לטפל ביין הקטן (shao yin) וביאנג הגדול (tai yang)…"
כידוע, לפי הרפואה הסינית לכל עונה ישנו איבר פנימי אחר ה"שולט" בה, וזאת לפי האנרגיה האקלימית. בחורף שולטות הכליות במערכות האדם משום שהן מקור המים בגוף. הן מאחסנות את החומרים החיוניים ומשמשות כ"אסם" לשעת הצורך. אם אנו רוצים לממש בריאות בתקופת החורף עלינו לציית לחוקי הטבע ולחזק ולשמור על הכליות. ב"קיסר הצהוב" נאמר על כך: "לחיות כנגד מגמות אנרגית החורף יוביל לחוסר יכולת אחסון של אנרגית היין הקטן (Shao Yin) שתוביל לירידה באנרגית הכליות "        (Nei Jing Su Wen: Chapter 2)

"הכליות רגישות ביותר להתקפה של יובש, (ואם) הן מותקפות (על-ידיו) השתמש מיד בטעם החריף בכדי ללחלח (אותן), הטעם החריף יכול לפתוח את הנקבוביות, להניע נוזלים ולסייע בתנועת האנרגיה (שבין הריאות והכליות)… הכליות אחראיות על (הצבע) השחור ועל המטופל לאכול מזון חריף, המזונות הבאים נחשבים חריפים: דוחן צהוב, בשר עוף, אפרסקים ובצל. הטעם החריף עשוי לפזר (את הצ'י והנוזלים)"…(Nei Jing Su Wen Chapter 22)

תזונה סינית לחורף
לפי הסינים שיאו של החורף יערך ב-22 לדצמבר. אז עורכים בסין באופן מסורתי כפי שנהגו בימי קדם את "פסטיבל החורף" Dong-Zhi festival שהם שבועיים של איחוד משפחתי ואכילת מזון מסורתי.  מנהג זה, יחד עם מנהגים רבים אחרים, רק ממחישים לנו כמה חשובה התזונה באופן מסורתי בתרבות הסינית.
"הכליות נפתחות אל האזניים", נאמר ב-Su Wen.התאמת אורחות חיינו לעונה באמצעות התזונה, תתייחס גם לצלילים. כדאי להיכנס אל המטבח, שנחשב באסכולות Feng Shui כ"אש" של הבית, וליצור מאכלים מזינים ומגוונים. צלילי האש הבוערת, הפיצוח והבעבוע יוצרים חשק למזון ומחזקים את היאנג של העיכול בכדי לקבל את המזון (חומצות עיכול ואנזימים) – כך הספיגה תהיה משמעותית יותר ותחזק את הכליות.

"…טעמם המלוח של הדגנים נע תחילה אל עבר הכליות…מבין הדגנים פולי הסויה טעמם מלוח…מבין הפירות הם הערמונים…מבין סוגי הבשר הוא בשר החזיר…מבין הירקות (צומח) עלי הקטניות טעמם מלוח…כאשר הכליות חולות (חלשות), יש להימנע מן הטעם המתוק." (Nei Jing Ling  Shu Chapter 56)
הטעמים המשמעותיים בתזונת החורף צריכים להיות המלוח והמריר. טעמים אלו מורידים את האנרגיה, ממרכזים את שאר הטעמים והאיכויות של כלל המזון פנימה אל תוככי הגוף. הטעמים הללו שומרים על קרירות של השכבה החיצונית של הגוף, כך הם משמרים את האנרגיה החמימה בפנים.

יחד עם חשיבותם של הטעמים ישנו הצורך להזין את הגוף באוכל חם ומזין. עלינו לדאוג שרוב הארוחות בחורף יהיו חמות או חמימות. על המזון לא לעבור את גבול 60 מעלות צלזיוס, אך גם לא מתחת ל-32 מעלות. הרעיון הוא לשמור על מזון בטמפרטורת הגוף ואף מעבר אליה בכדי לעזור לפעולת העיכול ולהשרות באיברים חום ולנגוד את הקור. תזונה שכזו כוללת תבשילים שונים, מרקים עשירים וכדומה. את התזונה "החמה" לעונת הסתיו והחורף ניתן כמובן להעשיר בצמחי מרפא שונים התומכים בעיקר בתהליכי חילוף החומרים. להבדיל מעונת הקיץ, בסתיו ובחורף הגוף צריך לשרוף יותר אנרגיה על מנת להתחמם. תמיכה במערכת העיכול ובזרימת הדם היא המפתח. מכאן ניתן להבין את השימוש הנפוץ בשורש הג'ינג'ר ובקינמון, במהלך החורף, המבצעים את שתי הפעולות גם יחד.
תמיכה נוספת היא כמובן ישירות במערכת החיסון, עם צמחי מרפא כמו אכיניצאה, שורש אסטרגלוס, פטריות ריישי, שיטאקי ועוד. את הצמחים הללו ניתן לשלב ישירות גם בתזונה היומיומית.

חשוב להימנע עד כמה שניתן ממוצרים בעלי אנרגיה לחה או היוצרים "לחות" כגון חלב ניגר, סוכר מזוקק, מוצרים המכילים קמח לבן ועוד. אלה עשויים ליצור חסימה של צ'י ודם, בעיקר באזורים של רקמות ריריות העוזרות לשנע חומרים בגוף לשם בנייתו. כאשר ישנה הפחתה של צ'י ודם המזינה את המערכות השונות אברי היין נחלשים, חולשה מתחילה להופיע והקור מבחוץ יכול להשפיע ביתר-שאת, יחד עם הפתוגנים הרבים הנמצאים בחוץ.
כלל בסיסי בתזונה הוא להשתמש בחומרים וצמחים הגדלים באופן טבעי באזור המחיה של האדם. בישראל חשוב להשתמש בצמחי התבלין בני משפחת השפתניים כמו מרווה, זעתר, טימין, רוזמרין, אורגנו ועוד. בחורף יש להיזהר בשימוש במרווה ורוזמרין אצל מטופלים מסוימים עקב אפקט הייבוש שלהם (יכול לכלות יין). צמחים אלו עשירים מאוד בתכולת השמנים האתריים שבהם, המקנים טעם וארומה מיוחדים לתבשילים ולמאכלים שונים. שמנים אלו מסייעים גם להמרצת תהליכי עיכול וספיגה, המרצת דם, חיטוי ופתיחה של מעברי האוויר במערכת הנשימה ועוד. השפעותיהם של צמחי תבלין אלו נחוצות ביותר בחורף והם מוצאים את עצמם אצלנו, שלא במקרה, בתבשילים ומרקים שונים של חורף.

הקור מתגבר – יין מול יאנג
קור יכול להצטבר בגופנו בשל אורח חיים עשיר בקור כגון תזונה רבה של מאכלים מקררים אנרגטית ובעלי טמפרטורה קרה, חשיפה ממושכת לקור או חיים בסביבה קרה (פיזית או נפשית) ומחסור בפעילות גופנית, או בשל חולשת יאנג פנימית, מולדת או נרכשת, המתעצמת על-ידי אורח החיים הנזכר.
סימני קור יכולים להיות מגוונים למדי אך תמיד יהיו קשורים ליין (מול יאנג) ולאנרגיית המים, הכוללת את הכליות ושלפוחית השתן המיצגים את אברי המים בגופינו, וכוללים גם את הרקמות ואספקטים הללו: עצמות, שיער הראש, היכולת המינית והפריון וכן קשורים לתחושת פחד ובהלה.

קור מוביל לחוסר תנועה ולכן יכול לגרום לכאבים ומיחושים שונים בגוף, כמו גם להאטה של תהליכים במערכות הגוף השונות, עיכול, פריון, זרם הדם ויכולת יצירה (מנטלית).  כאשר קור חודר לגוף, האדם חש רצון לשהות בסביבה חמימה, להימנע מקור וצורך בלבוש חמים וצריכה של מזונות ומשקאות חמים. כשהקור חודר לגופנו, האדם מתחיל להתכווץ – זוהי הדרך של הגוף למנוע מן הקור לחדור לתוכנו. אח"כ ישנו הרעד – זוהי תגובה של הגוף כדי ליצר חום ותנועה בכדי לנגוד את הקור.
כדי לסתור את הקור, לחמם את הגוף, תוך כדי חיזוק המערכות שנפגעו ו"ללמדן" כיצד לחזור לפעילות יוצרת אנרגיה ויאנג, נשתמש במזונות בעלי אנרגיה חמימה. מזונות הגדלים באיטיות, בעיקר באדמה, מחממים בשל הגדילה האיטית שלהם  שהיא יינית, ומייצרת יאנג בגוף. ירקות שורש הגדלים בחורף כמו: שורש סלרי, בטטה, סלק, גזר וצנונית, מתפרקים בגוף לאט, מכילים שפע מינרלים ו-וויטמינים חיוניים ועשירים בסיבים תזונתיים, המקלים על העיכול.על המזון להיות בטמפרטורה חמימה. מזון בעל אנרגיה "יאנגית" מסייע לפירוק המזון, תנועתו במערכת העיכול וספיגה ראויה בכדי לבנות היטב את הגוף והנפש מול הקור שבחוץ.

צמחים

מומלץ להוסיף למזון בזמן החורף מזונות מחממים כמו זנגוויל (ג'ינג'ר), קליפת או ענפיף קינמון, ציפורן, בזיליקום, רוזמרין– יש להיזהר מלקיחה של הצמחים הללו בזמן חולשת יין עם רזון ותופעות חום מחוסר. מומלץ להשתמש בשורש אנג'ליקה סינית (Angelica Sinensis).

לפי ה-Pi Wei Lun של Li Dong Yuan, הרופא הגדול משושלת Jin, נאמר על לקיחת תרופות בחודשי החורף: "צ'י כלוא ביאנג והכאוס שלו בחזה יוצרים התנפחות, מלאות וחסימה ואף עצירות… בחודשי החורף יהיה נכון לצרוך הרבה חומרי מרפא מרירים, חריפים וחמים כמו הצמח Wu Zhu Yu."  בהמשך אומר הכתוב כי בחודשים הקרים, כאשר צ'י היין עוזר במידה רבה לגורמי יין רעים שבחוץ (כנראה סוגי פתוגנים חיצונים) הצמח Wu Zhu Yu שהינו מר, חריף וחם מאוד יש להוסיפו לפורמולה הקלאסית Qing Shu Yi Qi Tang (מרקחת לטיהור חום-קיץ והעצמת הצ'י) כדי שיעזור להניע צ'י טהור וחיוני התקוע בתוך היין כתוצאה ממערכת עיכול חלשה (חולשת Sp ו-St) על-ידי ניקוז הצ'י הייני והקר המפריע לעיכול.

השימוש בחומרים מרירים וחריפים עוזר להדוף את הפתוגנים ולחזק את המערכות שזקוקות לחום, כמו הלב, מע' העיכול (קיבה-טחול) ויאנג הכליות.
הכליות הן בסיס היין בגופינו ועל כן משמשות מקור להזנת האיברים המלאים – כבד, ריאות, מעטפת הלב, טחול-לבלב והלב. בזמן החורף בשל הקור העז ותת-הפעילות, אורח החיים יכול להיות גורם מכריע בשמירה על בריאותן ותקינותן של הכליות. לכן, באמצעות התזונה אנו יכולים לתמוך ולהזין ביין את הכליות, כמו את שאר איברי היין, במידה והם נמצאו חלשים מחוסר.  סוגי פחמימות ומוצרים שונים מן החי יכולים להועיל לנו בזמן חולשת יין, ובמיוחד: דוחן, שעורה, חיטה ונבט חיטה, אורז, קינואה, אמרנט, אצות שונות, טופו, שעועית שחורה, שעועית כליה, שעועית מאש, סלק, קודזו, אפרסמון, ענבים, אסנה (פטל שחור), פטל, תות-עץ, בננה ומלון.
במקרים קשים בהם חולשת היין היא דומיננטית וקיצונית יש לאכול מזונות מחזקי יין מן החי כגון מוצרי חלב להכניס מזונות מחזקים כגון אוייסטרים, צדפות, שבלולים  ובשר חזיר). מועיל ביותר לצרוך חלק גדול ממאכלי היומיום במדיום מימי, כמו מרקים, נזידים, דייסות וקונג'י.

יש להשתמש גם בטעם המריר במזון בכדי לתמוך בלב שעליו (ביחוד באספקט של התודעה, ה-shen) להיות חזק בתקופת החורף ולהזהר משימוש יתר במלח.
לרוב, מזונות מרים משלבים בתוכם גם טעם נוסף. מזונות מרירים הטובים לצריכה בחורף הם: לפת, חלקו העליון של הגזר, סלרי, אספרגוס, שיפון ומוצריו, שיבולת שועל, קינואה ואמרנט (מומלצת מאוד).
מזונות מלוחים מומלצים הם: מיסו, אצות, שעורה וכן כל מזון שמוסף לו מלח, בעיקר בזמן הכנתו עם עדיפות לבישול. כמובן שהעיקר יהיה שימוש במזונות מלוחים, לאו דווקא בטעמם כי אם באנרגיה שלהם. התזונה המודרנית עשירה למדי במלחים שונים ולכן אין להפריז בשימוש במלח בישול או ים בהכנת מאכלים.
הטעם המריר יהווה כתוספת בכמויות קטנות, שתחזק את צ'י הלב ותתמוך בשמחת הלב בחודשי החורף הקודרים.

זו היתה סקירה כללית של תזונה לעונת החורף לפי מקורות הרפואה הסינית. כולנו נולדנו "בצלם" אך שונים אחד מן השני וכך גם הבעיות והמחלות שמופיעות אצל כל אחד. יש לראות במאמר המלצה בלבד ובכל מקרה של צורך רפואי וטיפולי, יש להיוועץ באיש/אשת מקצוע שהוסמך לכך.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

תמונה: www.freeimages.com/Yucel Tellici

המחבר:
אסף עזרא
מטפל ברפואה סינית עתיקה
assaf.cm@gmail.com