החגים עברו חלפו להם בנעימים והגענו ל"אחרי". אני מודה שדי התגעגעתי אל העשייה והתנועה שמביאה איתה השיגרה.
בסופו של יום בני האדם זקוקים ליציבות, ביטחון ושקט. כל אחד בדרכו.
יש אנשים שיש להם את זה בילט-אין במערכת ויש כאלה שצריכים לעמול יותר קשה כדי לייצר את זה בעצמם.
בכל מקרה אם זה משהו שטבוע באדם מלידה או נרכש במאמץ, כשיש יציבות שקטה ובטוחה ניתן לפעול וליצור בחופשיות ללא פחד.
הסינים שקוראים לעצמם "מדינת המרכז" משוגעים על שגרה. שגרה זו ברכה – זה אומר שהכל מתנהל כמו שצריך ובזמן הנכון.
בשהותי בסין ראיתי כיצד זה מתבטא בדברים הקטנים כמו למשל השעות הקבועות בהן הם אוכלים: בשש בערב כל סיני שומט את מה שיש לו ביד, אוחז במקלות האכילה ומתיישב לאכול ארוחת ערב…
אדמה
במושגים הסיניים קוראים לזה אדמה. המרכז התומך, המזין והיציב. ממנו מקבלים צידה לדרך ואליו חוזרים לתדלוק ומילוי המצברים בכדי להמשיך לצעוד.
רוב חיינו סובבים במעגלי האדמה – בית, משפחה, עבודה, חברים, קהילה. אנחנו מוזנים מהם ומזינים אותם בחזרה.
בשגרה מאוזנת יש כל הזמן תנועה (בניגוד לסטטיות שזה מצב לא מאוזן) של כיווץ והתרחבות, קבלה ונתינה. כפי שאדמה פוריה קולטת מים, אור שמש, מינרלים ומזינה בהם את הצומח בתוכה, בני האדם ניזונים מהשמש, האויר, המזון, השתייה והרשמים שהם קולטים. זו התנועה הכי בסיסית וטבעית בעולם.מכיוון שהיא קבועה היא יוצרת שקט.
אדם שהאדמה שלו יציבה חי מתוך מקום של "יש". הוא חווה תחושת סיפוק. יש לו ביטחון עצמי, הוא מממש את עצמו ומאמציו נושאים פרי. זו אכן ברכה.
מערכת העיכול
מערכת העיכול מתפקדת כאדמה הפנימית שלנו. שהיא מאוזנת אפשר להגיד :"אין תלונות". משמע היא עושה את עבודתה בשקט וביעילות. סופגת ומתמירה חומרים חיוניים. התנועה בתוכה חלקה וזורמת ללא מיחושים או רעשים ופינוי הפסולת מתנהל כסדרו. בטיפולי תזונה ,וגם בצמחי מרפא, חשוב לשאול את עצמנו לאורך כל הדרך מה זה עושה למערכת העיכול? אחרי הכל הטיפול עובר דרכה. אם לא מעכלת וסופגת טוב יהיה קשה להעביר את המסר ולהשפיע על שאר מערכות הגוף. מלבד עיכול, ספיגה ותנועה תקינה האדמה אחראית על מנגנון יצירת האנרגיה, הוא משק הסוכר. הגלוקוז מהווה את חומר הדלק העיקרי ליצירת אנרגיה והמוח שלנו צורך ממנו המון וכל הזמן.שהתהליך הזה מאוזן אנחנו עירניים, אנרגטיים, קולטים ומעבדים מידע חדש ויכולות לעבור כמה שעות בלי אוכל או חשקים למינהם (לפחמימות בדרך כלל).
מתוק
"…במשך העונה שבין הקיץ לסתיו-הקיץ המאוחר, הפירות מבשילים והופכים צהובים. בבשלותם טעמם מתוק והם יכולים להזין את צ'י הטחול." (su wen 5)
הטעם שיש לפירות טריים, בעיקר של עצי פרי,אך גם לירקות ולדגנים מבושלים שנלעסו היטב הוא המתוק הטבעי שאליו מתכוונים. תפקידו לאזן ולהרגיע. הוא משדר לגוף:
"יש לי אנרגיה". כזו שבאמת מחזיקה לאורך זמן ולא מוציאה את הגוף מאיזון או מדלדלת אותו ממינרלים וויטמינים חיוניים כפי שעושים הסוכר הלבן והממתיקים המלאכותיים.
לחות
"במרכז נמצאות הלחות והלחלוחית, המזינות ומלחלחות את העפר ומכינות אותו לייצר אדמה חזקה…" (su wen 5)
העונה החמישית, בין הקיץ לסתיו, הזמן בו מגיעים הפירות לשיא בשלותם ושיא מתיקותם זה גם הזמן בו הלחות מכבידה ומעיקה. אבל לחות היא גם איכות חיונית ליצירת חיים. תהליכים רבים בינהם העיכול והנשימה זקוקים לסביבה לחלוחית. הלחות מהווה את הפילטר של האטמוספירה, מאפשרת לנו לקבל את אנרגיית השמש בלי להשרף. שרוצים באמצעות תזונה ללחלח יובש משתמשים באוכל בעל מרקם לחלוחי של אדמה כמו: מרקים, דייסות, בישול עם יותר מים, מיצי פירות וירקות. בניגוד למים שלבדם אינם עוזרים ללחלח, משום שמביאים איכות של קור ולכן גם עלולים להצטבר.
אדמה מאוזנת בקליניקה
טיפול בתזונה הוא קודם כל טיפול דרך אלמנט האדמה. אבחון מצב האדמה אצל מטופל מצריך תשובות למספר שאלות חשובות: האם מערכת העיכול שקטה? מהי שגרת הארוחות? מבחינת סדר, שעות, כמה ארוחות ביום? האם עוברות שעות רבות בלי לאכול או שאולי כל היום הוא ארוחה מתמשכת? יש תיאבון? מידת הנכונות לטעום מזונות חדשים? סלידה ממאכלים מסוימים? האוכל מבושל, טרי, תעשייתי? נאכל לרוב בחוץ או בבית? משיכה לטעמים או מרקמים מסוימים? האם יש רגעי "משבר" במהלך היום ואם כן מתי הם קורים? בזמן האוכל יש שקט או מתבצע מול טלוויזיה, מחשב, בהליכה? המטבח מאובזר? המקרר מלא? מהי תחושת היציבות בחיים מבחינה משפחתית, כלכלית, חברתית? במידה ויש צורך לעשות שינוי בתזונה האם תיהיה תמיכה בבית? תשובות לשאלות הנ"ל בצירוף רישום של מה נאכל בפועל ביום טיפוסי ובליווי תמונת דופק, לשון ואבחנת פנים ייתנו לנו תמונה בהירה יותר על האדמה של המטופל.
מזונות אדמתיים (לא רק כתומים)
מזונות אדמתיים הם אלה שישפיעו על האדמה ויאזנו אותה מבחינת עיכול, ספיגה, משק הסוכר, לחות ותנועה. לרוב יתאפיינו בצבעי חום, צהוב או כתום בטעם מתוק ויבשילו בסוף הקיץ.
כל הדגנים קשורים לאדמה ומשפיעים עליה מעצם טעמם המתוק וכמות הסוכרים שהם מכילים. אך יש דגנים שניתן להגיד עליהם שהם "יותר אדמתיים" כמו : אורז מלא עגול (מחמם וניתן למצבי קור ובחורף), אורז מלא בסמתי (מנקז לחות וטוב למצבי עודף ותקיעות), דוחן (מחזיר את האדמה לאיזון מנקז עודפי לחות ומוריד סוכר), אורז מתוק (סוג של אורז דביק מחזק, מלחלח ועוצר דליפות). במחלקת הירקות יהיו אלה המבשילים בסוף הקיץ או בעלי צבע כתום או העגולים. נזכיר את העיקריים: גזר, דלעת, דלורית, כרוב, קולרבי, בטטה, קישוא, ארטישוק ירושלמי וג'ינג'ר. מהקטניות – חומוס, לוביה וסויה ומהשמנים– זרעי דלעת, שמן זית ושמן זרעי ענבים. (חשוב לזכור שלא הכל מתאים לכל אחד, במידה ויש בעיה בריאותית כדאי להתייעץ ולהתאים תזונה ספציפית).
ברכת שלום
שגרה מבורכת נוצרת מתוך ידע ומודעות של איך דברים אמורים להיות. היכולת להשתמש בידע הזה וליישם אותו מחדש בכל יום מפיק עוצמה גדולה. מאפשר הצבת אתגרים חדשים ולקיחת אחריות על חיינו. לא תמיד זה פשוט. לדוגמא: אדם מגיע לטיפול ומחליט לשנות את התזונה שלו, יכולה להיות לו המודעות, הוא מבין למה הוא צריך לעשות את השינוי, הוא גם מקבל את הידע של מה ואיך לעשות, אבל זה עדיין לא אומר שהוא יצליח להתמיד, להפוך את זה לשגרה שלו. זה דורש מאמץ והצבת גבולות והגדרות ברורים.
עד כאן על האפשרות לקיומה של אדמה מאוזנת. הטור הבא עלינו לטובה יעסוק ב"קריסות אדמה" – מצבים בהם האדמה יוצאת מאיזון וכיצד ניתן להשיב לה אותו.
המחברת:
מרב אלטמן אדלר Dip.Ac
מטפלת ברפואה סינית קלאסית ומתמחה בתזונה סינית- מקרוביוטית.
meravita@yahoo.com
