לחלק הראשון של הכתבה לחצו כאן.
אם ניקח מגנט ומעליו נשים נייר ונפזר מעל הנייר חתיכות ברזל, חתיכות אלו יתאגדו ביחד ויראו את דפוס הרצף של השדה המגנטי. המגנט הוא כמו ה- YUAN QI בגוף, וחתיכות הברזל מייצגות את ה- YING QI והשדה המגנטי הוא מערכת המרידיאנים. צורת רצף קווי האנרגיה האלו היא לפי צורת הגוף. בגלל שהשדה האנרגטי הזה ממוקם כך, הגוף מוכרח למלא את המרחב בחומר ביולוגי. אם נסיר את המגנט כל השדה יתמוטט וחתיכות הברזל יפלו לכל מקום – זה כמו ירידה ב- QI של הגוף. זה אומר שהשדה של הגוף מבולבל וזקוק לתנופה מספקת כדי לארגן את רקמות הגוף בצורה נורמלית ובריאה.
אם מביאים מגנט אחר לשדה האנרגטי של הגוף הוא פועל כמו בחדירה של פתוגן חיצוני. מסירים את המגנט הזה ורקמות הגוף חוזרות למצבם הנורמלי.
בדיקור אנחנו מתפעלים את השדה המגנטי של הגוף ומסדרים מחדש את מערך חתיכות הברזל. ההבדל בין חתיכות הברזל לבין רקמות הגוף הוא, שרקמות הגוף הם חומר חי עם שדה אלקטרומגנטי שנוצר מכוח החיים. יש בו תבניות מחזוריות משתנות שמחיות ומפעילות אותו וגורמות לו לשכפל את עצמו. אשאיר לכם להרהר בתפקיד הברזל בדם!
השדה המגנטי, השדה אלקטרומגנטי, או כוח המשיכה- הם שדות דומים לשדות החיוניים של הגוף.
דרך שדות אלו אנחנו פועלים ומניעים את ה- QI. הגוף האנרגטי יכול לפעול לא בצורה מסוכרנת עם הגוף הפיזי, אך עם טיפולים נכונים אפשר לסכרן ביניהם.
ישנו רצף שדה אנרגטי, כמו רצף שדה כוח המשיכה שמתפשט במהירות האור בכל היקום, הסינים קוראים לזה QI. בתוך ים האנרגיה הזה בולטות נקודות ריכוז מסויימות בהבעה של אנרגיה אינדיווידואלית. אנחנו מסדרים ומארגנים את האנרגיה הזו לרקמות, לצורה ולתפקידים שאנחנו מזהים בהם את עצמינו כאינדיווידואלים. אך אנחנו נובעים מים האנרגיה הזה ונופלים אליו חזרה, אין יצירה או הרס של אנרגיה, היא רק משנה צורה.
הדפוס האינדיווידואלי הזה נאגר בכליות או ב- DANTIAN, שהוא מרכז כוח המשיכה של הגוף וגם של כל תא.
זהו המאגר של ה- YUAN QI שיוצר את מה שאנחנו בנאמנות. במשך חיי האדם האנרגיה המולדת הזו משתחררת וזורמת כאנרגיה נרכשת במערכות הגוף, ומבטאת את כל התכונות הגנטיות, את תיפקוד המערכת האנדוקרינית, פעילות מערכת הרביה, והיא שאחראית לפוטנציאל האנרגטי שאחראי לשכפול תאי הגוף. האנרגיה הזו היא שמזמנת את האנרגיה מהיקום ליצור את ההבעה האינדיווידואלית של האדם. היא נשחקת עם הזמן והיא לא מתחדשת, וכשהיא נגמרת היא נופלת חזרה לים הארגיה שממנו הגיעה.
אנרגיה, או QI, היא ביטוי כללי לשעור התנודה או התדר שבאים לביטוי בצורה ספציפית של האנרגיה. האנרגיה הזו מציגה התנהגות התלויה בתדרים שבה. אנרגיה בפחמן למשל, בתדר גבוה יוצרת יהלום, שזה חומר קשה מאוד, ובגוף החומר הכי קשה הוא האנמל של השיניים. בתדר נמוך יותר יש לנו את רקמות הגוף, ואפילו נמוך מזה המחשבות והרגשות – זו עדיין אנרגיה אך אחת שלא מציגה התנהגות של חומר. האנרגיה מציגה עצמה בעוצמות שונות ובתדרים שונים של אורך גלים, ולפי התצוגה שלה היא קיימת בחומר או לא חומר. ההבדל בין דבר חי לדבר לא חי הוא באנרגיה הביולוגית שלו (life force). החומר קיים בגלל שדות האנרגיה שמקימים אותו.
אם מסתכלים על כדור הארץ כישות חיה אחת, עם הביוטה, כולל אותנו, אנחנו נפעמים מהאינטלגנציה של הישות הזו המווסתת את עצמה במה שניראה כיחסי גומלין התלויים בהשתתפות כל צורות החיים בה.
הפיזיקה של הרפואה הסינית היא התהודה של כוחות חמשת התנועות ומערכת הגומלין המווסתת בינהם, שקיימת בגוף האדם כמו ביקום סביבו.
רפואה סינית היא לא מדע מיסטי, למרות שיש בה מיסתורין. כמו כן היא לא לימוד רוחני, למרות שהיא כוללת בתוכה היבטים רוחניים. היא בסך הכל ראיה של "כיצד העולם פועל". היא מדע באותה מידה שפיזיקה היא מדע. בפיזיקה המדעית יש את הפרדת האנרגיה לארבעה כוחות, לדעתי צריכים להיות חמישה. מוכרח להיות הכוח שמאפשר טרנספורמציה מאנרגיה אחת לאחרת.
בראיה הסינית יש חמשה כפי שאנחנו יודעים. את הכוח האלקטרומגנטי, הכוח שמחזיק את האלקטרון סביב גרעין האטום אפשר לייחס לאלמנט האש. את כוח המשיכה שהוא הנטיה של שני גופים לנוע אחד לכיוון השני מכוח עקומת המרחב-זמן, אפשר לייחס
לאלמנט העץ – שהוא האנרגיה בפוטנציאל. את הכוח האטומי החלש, שהוא הכוח המאפשר הרס של חלקיק אפשר לייחס למתכת. את הכוח האטומי החזק, הכוח העצום המחזיק את גרעין האטום כנגד כוח הדחיה אפשר לייחס למים. את הכוח המאפשר הסתגלות וטרמספורמציה כמובן נייחס לאדמה, בפיזיקה אפשר לראות את זה כנקודת המרכז, נקודת האפס.
עבור הסינים, הראיה של מרחב וזמן באה לידי ביטוי בסדר שלפני הבריאה (FU HSI) והסדר שאחרי הבריאה (KING WEN), כמו גם הגזעים השמימיים המתארים את השפעת המרחב, והענפים הארציים המתארים את השפעת הזמן. אנחנו יכולים לראות את הביטוי של המרחב-זמן בגוף במארג של מערכת המרידיאנים ומערכת ששת השכבות, המביעים את שינויי האנרגיה באיברים. אלו כמובן דוגמאות המביעות תדרים שונים של חמשת האלמנטים ושל תנועת היין והיאנג בהם. הסינים חיברו את הקוסמוס עם האדם במושג H – E – M.
אך לעומת הפיזיקה המודדת בעיקר תכונות כמותיות, הראיה הסינית היא עיקרה בתכונות האיכותיות של הדברים.
הרבה יותר קשה ללמד איכויות של דברים. שהרי איך אפשר ללמד גוונים של צבעים או תכונות דומות בראיה כמותית?
הראיה של כמות ואיכות לא צריכה להיות מופרדת, כפי שזמן-מרחב, אנרגיה-חומר לא מופרדים. הריקוד הדינמי והגמיש בין היין והיאנג הוא ההתאמה מושלמת של האחד המוחלט.
למרות שברפואה הסינית ההיבט הכמותי הוא הכרח מולד בראיה של כל דבר פיזי, חשוב לא ללכת שולל אחרי תבניות דוגמטיות שלכאורה מתארות תהליך מסויים. הראיה הסינית לוקחת בחשבון את האיכויות הניראות, כמו את האיכויות העדינות ביותר, כשכל תהליך הוא משתנה בהתפתחות מתמדת , התלויה בגורמים השונים, זהו תהליך אורגני. ברפואה הסינית הידע הכמותי הוא האמצעי להבנת הידע האיכותי, ולכן הלימוד מתחיל בידע הכמותי.
לסיכום, לגוף שהוא השתקפות של היקום בצורה מוקטנת, מרכז משיכה משלו, שבו וסביבו איברי הגוף תורמים את כוח המשיכה שלהם, ודרכם המרידיאנים וכל החומרים בגוף נוצרים. בדיקור אנחנו משנים משהו בשדה האנרגיה הזה, במכלול יחסי הגומלין של כל מה שקורה בו-זמנית ברגע הטיפול.
הראינו כאן שהפילוסופיה הסינית מושרשת ודומה, לרעיונות העולים מתוך מדע הפיזיקה הטהור. כשעוקבים אחרי ה- TAO בנאמנות הוא יכול לגלות את הצורה הטבעית של המרכיבים והתפקידים של המאקרוקוסמוס כמו של המיקרוקוסמוס.
לחלק הראשון של הכתבה לחצו כאן.
התמונה: freeimages.com/gildrem
המחברת:
שונטל זלקינדר
מטפלת ברפואה סינית עתיקה
czalkinder@gmail.com
מודל יפה ומדהים !
יוסף שלום
אני שמחה שנהנית מהכתבה ומקווה שתרמה להבנה בעומק המצוי ברפואה הסינית. הנושא בהחלט מעלה סקרנות ועניין בתקווה שיוביל אחרים גם כן לחקור את נסתרי היקום סביבינו ובמיוחד את עומק עבודתינו והשפעתינו. תודה לך שטרחת לכתוב תגובות, זה חשוב מאוד ומראה על רצינות.
תודה רבה
שונטל זלקינדר
שלום שונטל
קראתי את שני מאמריך בענין ויש לי כמה שאלות שאשמח באם תעזרי לי בהבנתם מתוך מאמרך.
כתבת "כל נקודה שנדקור תשפיע על הגוף בכל מקום באותו זמן.החיבור הזה יכול לקרות בצורה לא לניארית והוא פועל מהר יותר ממהירות האור" האם את מסכימה בדעתך עם התיאוריה של אינשטיין שאין ביקום שלנו דבר המהיר ממהירות האור ? או אם הכל קורה בו זמנית ואת מתייחסת רק לכח הכובד בתוך מערכת אנרגטית סגורה האם את תומכת בתפיסתו של ניוטון שלפיה הכל קורה בו זמנית (כמו הדוגמא של השמש).
לא ברור לי מהפיסקה האחרונה במאמר הראשון האם כפי שכתבת "חשוב לטפל בבעיה במקום העכשווי שלה" "וזה מה שחשוב" כלומר בסימפטומים או "לטפל במחלה זה להתעלם מהפציינט"
כתבת "רפואה סינית היא לא מדע מיסטי, למרות שיש בה מיסתורין. כמו כן היא לא לימוד רוחני" ובהמשך "היא בסך הכל ראיה של כיצד העולם פועל" "היא מדע באותה מידה שפיזיקה היא מדע"
ובתחילת המאמר כתבת " אם נסיר את המגנט כל השדה יתמוטט וחתיכות הברזל יפלו לכל מקום"
אני שואל מי יסיר את המגנט ? מי זה אני או אנחנו ? האם אני הוא רק חומרים בלבד וכוחות פיזיים ? האם ה-SHEN הוא עוד סוג נוסף של אנרגיה בלבד ?
אשמח לעזרתך ולהארותייך
שלום אהוד
ראיית העולם של ניוטון היתה יותר בפאן הלינארי ולכן לא הוא דגל שהכל קורה בו-זמנית. לצערי אורך הכתבה וגם ההרצאה היה מוגבל ולא יכולתי להכנס לרעיונות העולים מהתאוריה הקוונטית ותאוריית הכאוס ועוד. למעשה הרעיון שהכל קורה בו זמנית נובע משם. אכן אין דבר גשמי שעובר את מהירות האור לפי התיאוריה של אינשטיין, אך כשאנחנו מדברים על דברים לא גשמיים, כמו המודעות (consciousness)או התת-מודע ואלמנטים שאנחנו קוראים להם רוחניים, הם לא בהכרח תחת חוקי הפיזיקה של אינשטיין. האדם תחת ההשפעה הגשמית (ולכן חוקי הפיזיקה פועלים עליו גם כן) וגם השפעה רוחנית (ששם חוקי הפיזיקה שלנו לא רלוונטים).
כשלומדים את הפיזיקה העכשווית הקו בין הגשמי לרוחני מעורפל, ויקח עוד זמן מה עד שהמדענים יהיו מוכנים להכנס לפאן הרוחני. רוחני אני מתכוונת להיפוך של חומר, שגם הוא קיים גם אם ההוכחות המדעיות לא נחרצות בעניין עדיין.
אפשר להסתכל על הגוף כהולוגרמה ואז מבינים שבכל נקודה שנדקור ההשפעה תהיה על כל המערכת ולא רק מקומית או סימפטומטית. בכל רגע נתון יש לנו תמונת בזק שאליה נכנסים כל הנתונים המשפיעים ברגע הנתון. אם אנחנו מאבחנים לפי הדופק למשל, נוכל לחוש את האינטראקציה של מכלול ההשפעות על האדם ברגע העכשווי. זה למעשה הרגע האמיתי היחיד שיש לנו, ולכן הוא אמור לשקף את הפאתולוגיה המתרחשת בהווה, ואת תגובת הגוף. אם אנחנו עובדים רק מבחינה סימפטומטית ומנסים לטפל במחלה, אנחנו לא לוקחים בחשבון את הנטיות הבסיסיות של אותו פציינט ואיך הוא כאינדיווידואל מסתכרן עם אנרגיות היקום. אנחנו לא יכולים לטפל באנרגיות היקום, אך אנחנו יכולים לטפל בתגובות הפציינט לאנרגיות הללו. אנחנו צריכים קודם להבין את מחזורי הטבע ולדעת באיזו נקודה בהם אנחנו רוצים להתערב. כל דבר בר-קיום חייב לעבור מחזורים של שיא ושפל, ואנחנו כמטפלים מוכרחים להבין את המחזורים השונים כדי לדעת מהי הנקודה האופטימלית ברגע הטיפול שתוכל לתת מענה לרוב הנתונים המופיעים בדופק הפציינט.
הראייה הסינית היא מדע באותה מידה שפיזיקה היא מדע. אך הסינית נתנו מקום גם להתבטאויות העדינות של היקום והדגישו את האיכויות של הדברים. הסינים הם אנשים מאוד מעשיים ולכן חיו את מה שיכלו לחוות ולהתנסות, והתיאוריות או האגדות היוו תפאורה לעשייה עצמה.
התשובה שלי התארכה. יותר מכל רציתי להעיר את פתיחות המחשבה היצירתית של הקוראים, ובהחלט אפשר לדבר על כל נושא באריכות אין קץ, אך אני מקווה שעניתי כאן על רוב שאלותיך.
בנוסף לתשובתה היפה של שונטל רציתי להעיר שאולי (תיאורטית) יש אפשרות לנסיעה מעבר למהירות האור. איינשטיין מדבר על מהירות האור כמהירות הגבוהה ביותר אליה אנו מסוגלים להגיע בין שתי נקודות במימד שלנו. אך אם נניח וקיים מימד מעבר לכדור הארץ , ונמצא דרך לעלות אליו ולחזור הנה שלימים (נניח :-)) , אז נוכל לנוע מהר יותר ממהירות האור. מה שנקרא באנטרפרייז "על חלל".
(כנ"ל אם נניח והנקודות משפיעות על מימד שאיננו המימד הפיזי אלא מימד מקביל , לא מן הנמנע שמהירות התגובה תהיה גם כן כזאת)
עם זאת אני חושב שהרפואה הסינית איננה מדע , מהסיבה שבמדע החוקר שואף להיות אובייקטיבי ולנטרל את עצמו. ברפואה הסינית להבנתי ה"חוקר" נכנס לתוך החוויה וחוקר בעיקר את החוויה הסובייקטיבית של עצמו.
אם להשוות את זה לפילוסופיה היוונית , אז המדע נשען על תורתו של אריסטו , ואילו הרפואה הסינית נשענת יותר על סגנון החשיבה של אפלטון (ניתן לעיין בוויקי בערך פלאטוניזם).
יוסף
בקשר להגדרה מהו "מדע" זה עדיין עניין של הגדרות, גם אם מקובלות, הן מבטלות את הגמישות הקיימת במה שאנחנו קוראים "החיים". אני לא חולקת על ההגדרה המקורית, אך לא מבטלת את החקר הסובייקטיבי מאחר ואת האיכויות של הדברים אפשר להבין בעיקר כך.
הייתי רוצה להפנות את תשומת ליבך לתיאוריה הקוונטית ששם החוקר לא יכול לנטרל את עצמו לחלוטין מהתוצאות, ולמעשה אינו יכול מהסיבה שישנו קשר טלפאתי בין כל יחידה פעילה ביקום גם היא זעירה ביותר. ככל שנתאמץ תמיד נבין רק חלק למרות השאיפה להבין את השלם. ועדיין, צריך לכבד את מה שאנחנו יודעים וגם את מה שאנחנו לא יודעים.
הסינים חקרו, גם בצורה לא סובייקטיבית, את הנושא במשך אלפי שנים. כל מחקר הוא מקובל אם פועלים מתוך ההגדרות והתכונות שלו.הסלקציה המערבית היא טיפוסית. אצל הסינים נקודת ההשווואה היא אינטראקטיבית ביחס למה שמשווים אותה, זה לא פוסל את הראיה הזו כמדע לדעתי, גם אם היא גמישה יותר. בסך הכל דעה היא רק דעה והעיקר שהתוכן מובן.
תודה לך
אני הרבה יותר "בראש" שלך. מבחינתי החקר הסובייקטיבי הוא הדרך העיקרית להבין דברים כמו רפואה סינית (או ריפוי אנרגטי בכלל) ,משמעות החיים , אמונות , טבע האדם , איכויות של דברים וכו' וכו'.
ותודה לך על ההתיחסות !
אם כך מדוע את משווה את הרפואה הסינית לתפיסתם של ניוטון ואינשטיין ולא לפיזיקת הקוואנטים ?
אהוד
השוואתי את הראיה הסינית למדע המערבי עם דגש על הראייה של אינשטיין בהקשר לכך שגופים עצמם משפיעים על שדות האנרגיה סביב להם ובעצם מייחדים עצמם לפי נטיותיהם, וכל גוף לוקח חלק, משפיע ומושפע מכל הסובב אותו.הכתיבה המקורית שלי אכן כללה היבטים מפיזיקת הקוואנטים ודברים אחרים גם כן, אך הייתי צריכה להתמקד ולקצר והחלטתי להדגיש את ההיבט על כוחות יותר מוחשיים וכוללניים היוצרים את שדות האנרגיה סביב מאסה באשר היא ובעיקר גוף האדם. בפיזיקה התפתחות ראיית היקום והחומר מתרחבת בצעדי ענק כל יום, וככל שאנחנו מניחים בצד "עובדות" דוגמטיות אנחנו מאפשרים לתובנות חדשות, גם אם קשות לעיכול, ללמד אותנו לא לקחת כמובן מאליו מה שאנחנו יודעים. התיאוריה של אינשטיין ובהחלט של ניוטון לא פועלות על חלקיקים תת-אטומיים ובמהירות שעלולות להיות יותר ממהירות האור. שם חוקים אחרים פועלים, וצריך לקחת בחשבון את מה שלא ניראה כמו את מה שניראה.זו כבר כתבה אחרת. לא היתה לי כוונה להתיימר בשום דרך להציג את התיאוריה של "הכל" ובדרך, גם אם צנועה, חילקתי איתכם תובנות אישיות שאין לקחתם כ"אמת" לכל דבר. אני באמת שמחה שהכתבה עוררה עניין וסקרנות ומקווה שגם רצון להמשיך לקרוא ולחקור בעצמיכם.
תודה
שונטל שלום, כתבת "המגנט הוא כמו ה- YUAN QI בגוף, וחתיכות הברזל מייצגות את ה- YING QI" ואני שואל, אם המגנט מניע את אותן חתיכות ברזל, שהן סטטיות ללא המגנט, האם הוא לא ה YING QI ואילו הן ה YUAN QI? כמו כן גם כתבת בהמשך "אם נסיר את המגנט כל השדה יתמוטט וחתיכות הברזל יפלו לכל מקום – זה כמו ירידה ב- QI של הגוף" שזה הופכי למה שכתבת קודם.
כמו כן גם כתבת "אנרגיה בפחמן למשל, בתדר גבוה יוצרת יהלום, שזה חומר קשה מאוד" תדר הוא עפ"י ההגדרה בויקיפדיה "המונח תדירות (או תדר) של תופעה מחזורית מציין את מספר המחזורים שמתבצעים בכל יחידת זמן" ואילו ריכוז (שוב עפ"י ההגדרה בכימית בויקיפדיה) הוא "ריכוז של מרכיב בתערובת הוא היחס בין כמותו של אותו מרכיב לכמות התערובת כולה. כמות של חומר יכולה להמדד על פי משקל, על פי נפח או על פי מספר המולקולות"