הגביע הקדוש?

התוכנית המקורית לכתוב על תזונת קיץ נדחקה הצידה בעקבות הסערה סביב הגביע עם הבית, זה המכיל מאתיים חמישים גרם של טעם ישראלי גבשושי.

באופן אישי אני תומכת במאבק במחירו המאמיר ומבינה את השימוש בו, מותג הדגל של ארצנו זבת החלב,כסמל למאבק הכללי והספציפי ביוקר המחייה.
אני גם מקווה שלא באמת יתחילו לייבא אבקת חלב מחו"ל, אחרי הכל עדיף לקנות כחול-לבן.

אך יחד עם תמיכתי האוהדת אני לא יכולה שלא להאנח בעצב למראה האנשים שמתעוררים רק  שמישהו נוגע להם בממרח של הסנדוויץ. כי מעבר למאבק על המחיר, אם מסתכלים פנימה לתוך הגביע, רואים שמה שזה אומר בעצם, שבאופן קולקטיבי וגורף מוצר זה (וחבריו) נתפס כמצרך מזון בסיסי שאי אפשר בלעדיו.
האומנם?

השלם גדול מסך חלקיו
ברור לי שהוא אהוב ואהוד ובעל טעם ייחודי פלוס שילוב של יותר חלבון וסידן ומעט שומנים. פתרון אידיאלי למתאמני הכושר, עושי הדיאטות וסתם מי שמכין סנדוויץ לילדים בבוקר, או מנשנש אותו עם ביגלה בהפסקה, אחרי הכל סידן נספג ביעילות בסביבת פחמימות….
מודה, גם אני נוהגת לאכול ממנו, אומנם לעיתים רחוקות ועדיף אם הוא ממש טרי. אבל, אני משתדלת לאכול ממנו רק שחם, אף פעם לא כשקר ובשילוב קצת פלפל חריף ובצל ירוק לאיזון איכותו הקרה והלחה.
זהו בדיוק ההבדל בין הגישות, זו הרואה את האפקט השלם של המזון על האדם בהתאם למצבו ולעונות השנה, לבין זו שמחפשת מקורות לרכיבים בודדים נחוצים, במקרה זה בעיקר חלבונים וסידן.

מלמדים אותנו מגיל צעיר שסידן זה חשוב, זה נכון לכשעצמו, סידן מאוד חשוב לעצמות חזקות, לב תקין ועוד.תוסיפו לזה את סיסמאות ה"שלושה ביום" ותקבלו קיבעון בזיכרון הקולקטיבי, סידן ומוצרי חלב נאמרים כמעט באותה נשימה.
אלה המחפשים מקורות אחרים לסידן וחלבון יימצאו אותם בקלות בעולם הצומח, והרי זה פלא, אפילו בכמות גדולה. עובדה היא שיש אנשים: טבעונים, אלרגים למוצרי חלב, וגם רוב תושבי אסיה שניזונים מאותו סידן וחלבון מהצומח ולא רק שלא סובלים מחסרים אלא אף סובלים פחות ממחלות הקשורות לחסרים כמו שברים בירך או אוסטאופורוזיס.

זה מדהים כמות ושפע המידע שניתן למצוא על אוכל, מזון ותזונה הם אדירים,  אך יחד עם זאת אני נדהמת שוב ושוב ממימדיה של הבורות בנוגע לנושאים אלה. בנוגע למהו מזון איכותי, מזין, מתאים וכן גם כזה שאינו פוגע בסביבה מתהליך ייצורו ועד לאריזה הנזרקת לפח.
אני מנסה לא להיות תמימה ולחשוב שאנשים ייצאו לרחובות או יעשו לייק בפייס כדי להוזיל את מחירי הירקות האורגניים, ביצי החופש, גבינות העיזים ואפילו האורז המלא. עוד רחוק היום שהמדינה תפקח על מוצרים ממקום שבאמת דואג לבריאות תושביה. אבל אני כן חושבת שמעבר לכל מה שאותו גביע מייצג הוא מסמל את התפיסות הלא מדויקות שיש לגבי מזון ובריאות, ואת זה הייתי שמחה לשנות.

קצת סדר ברכיבים: למי זה מתאים ואיפה עוד מוצאים?
אין הכוונה בדברים הנ"ל להגיד שחלב ומוצריו מוקצים מחמת מיאוס, זה לא נכון להגיד זאת באופן גורף. צריך לזכור שיש מזון מתאים. כזה שמתאים לאנשים מסוימים בזמנים מסוימים ובכמות מסוימת. על כן יש אנשים שיוכלו לצרוך ממנו ללא כל בעיות או תופעות נלוות, אלה שממש יפיקו ממנו תועלת וכן גם אלה שממש לא, ועדיף להם להימנע לחלוטין.
באופן כללי עשויים להפיק ממנו תועלת אלה שהם יבשים, רזים, חמים, גרים במקומות יבשים וחמים, צריכים לבנות מסה. כל עוד אין בעיות ספיגה, עיכול או ליחה בשום צורה שהיא.
לאלו אשר סובלים מליחה, השמנה, קור, בעיות עיכול וספיגה, בעיות נשימה, עור, דלקות, גידולים, בעיות מפרקים, מערכת חיסון חלשה, רצוי למעט ואף להימנע.

פירות, ירקות, אגוזים, דגנים וקטניות עשירים בסידן. קטניות עשירות גם בחלבון  (34%-44%) כמו כן דגנים מלאים מסוימים מכילים אחוזי חלבון גבוהים בייחוד: קינואה, אמרנט ודוחן.

ב-100 גרם קוטג' יש : 100 גרם סידן, 12.5 גרם חלבון, 4.5 גרם שומן, 400 מ"ג נתרן.

סידן במ"ג ל-100 גרם מזון ראוי למאכל קיים ב:
שומשום עם קליפה (1150), סרדינים (354), שקדים (254), סלרי טרי (240), כרוב טרי (225), טופו (205), משמש יבש(170), חומוס יבש (130), שומר (120), חסה(82), ברוקולי (75), שיבולת שועל (53)

מה למרוח בסנדוויץ?
כמובן שיש הרבה פתרונות יצירתיים ואף תומכי בריאות למה עוד אפשר למרוח על הלחם, הנה כמה רעיונות:

• ממרחי קטניות: כמו חומוס ביתי, אפשר להכין גם מכל סוגי הקטניות: עדשים, שעועית לבנה, שחורה, אדומה. מבשלים, טוחנים עם קצת טחינה, שמן זית, לימון, מלח ים אטלנטי, כוסברה ובצל ירוק (או כל ירק ירוק אחר) וזהו תענוג!
• פסטו: קלאסי מבזיליקום (ריחן) אבל אפשר מכל הירוקים האחרים. טוחנים את העלים עם שמן זית, מלח,  חופן זרעי דלעת/שקדים/צנוברים/פישתן. שמים בצנצנת זכוכית מכסים מעל עם שמן זית ונשמר יפה במקרר עד 10 ימים (בד"כ נגמר לפני)
• ממרחי ירקות: דלעת (מה שהטריפוליטאים קוראים צ'רשי), גזר, קישואים, פלפלים ועוד. מבשלים לריכוך ומועכים על תבלינים וירק ירוק על פי הטעם.
• טחינה- בייחוד זו האתיופית שהשומשום שלה מונבט, אחרי שמגלים אותה קשה לחזור אחורה. מכינים ממרח מהול במים עם לימון, וירק ירוק (חשוב מאוד לספיגת הסידן הברזל והשומן).

אשמח לקרוא עוד רעיונות- השאירו תגובות!

בתיאבון:)