מאמר קצר בעקבות שיחה שניהלנו בקורס מדריכי צ'י גונג בבית הספר מזרח מערב. השיחה נסבה אודות הקשר בין הרפואה הסינית לצ'י גונג. את הבסיס לתרגול צ'י גונג מסורתי יצרה הרפואה הסינית, ולכן השתדלנו לבחון את התהליך האנרגטי – האופן שבו הגוף מפעיל מערכת של קליטה, חילוף חומרים, ופיזור (או חלוקה) של אנרגיה – מבחינת מבט רפואית. אמנם, נושא זה לכשעצמו יכול לפרנס ספרים רבים, ועל כן פתחנו בתיאור כוללני, ומשם עברנו למספר מונחים המשותפים לשני העולמות.
אחד הספרים הידועים ברפואה הסינית הוא ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, בשמו הסיני חואנג די: קיסר השמים המרכזיים, גיבור ראשי של המיתולוגיה הסינית.
ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב huangdi neijing 黃帝內經)) הנו הכתב העתיק ביותר אודות הרפואה הסינית. חלקו נכתב, כפי הנראה, בתקופת הקיסר הצהוב, בשנת 2674 לפנה"ס, בידי הקיסר ושישה מומחים בתחומי הרפואה. במהלך השנים הוסיפו מלומדים שונים נדבכים נוספים לספר, אך השתמשו בשמו של חואנג די על מנת לשמור על האותנטיות. החלק הראשון, "שאלות פשוטות" Suwen 素問)) כולל את הבסיס התיאורטי של הרפואה הסינית ודרכי אבחון. החלק השני, "הציר השמימי" (靈樞 Lingshu) כולל דיון מעמיק בדיקור.
מעניין לציין שאפילו שמות החלקים כוללים מונחים הקשורים הן לרפואה והן לצ'י גונג. נתייחס לדוגמה למונח לינג (לינג שוּ): בלב של כל אדם טמונה רוח שכלית. המילה "לינג" שפירושה המקורי הוא 'נשמה' או 'רוח' (גם במובן של 'רוחות ושדים'), מיושמת בשיח הניאו-קונפוציאני ככינוי לשכל האינטואיטיבי או המיסטי הטמון בלב האדם מבטן ומלידה (אנדרו פלאקס – תורת הגדול).
בספר אנו מוצאים : "אין מקום שהצ'י אינו קיים בו, ואין מקום שהוא איננו חודר אליו". הצ'י מאפשר חיוּת ותפקוד המערכות בגוף, ואלו הם תפקידיו:
Ω טוּאֶי דוֹנג – תמיכה, הזרמה, הנעה.
Ω ג'י פַא – הנעה, האצה.
שני תפקידים אלו מעידים על היות הצ'י מקור כל התנועות בגוף ומלווה כל תנועה. פעילות פיזית לסוגיה (הליכה), תנועות בלתי רצוניות (נשימה), תנועות רצוניות (דיבור), פעילות מנטאלית (מחשבה, חלום), התפתחות, גדילה ותהליכי חיים (לידה, בגרות, זקנה) – כל אלו תנועות התלויות בצ'י. יש להדגיש שצ'י הוא גם הגורם לתנועה וגם חלק בלתי נפרד ממנה. לדוגמה : צ'י הוא מקור גדילת הגוף, אך גם גדל עם הגוף.
הצ'י בגוף נמצא בתנועה מתמדת בארבעה כיוונים עיקריים ומאוזנים : עולה, יורד, נכנס, יוצא.
בניי ג'ינג כתוב : "בלא כניסה ויציאה אין התפתחות, בלא עלייה וירידה אין טרנספורמציה, ספיגה ואכסון". כשהפעילות הפיזיולוגית תקינה, הצ'י נע בכל הכיוונים בצורה הרמונית. אם יש חוסר בצ'י או חסימה במסלול הצ'י, או אם הצ'י אינו מנע בכיוון הנכון, נגרם חוסר איזון.
Ω פַאנג יוּ – הגנה, שמירה בפני פתוגנים מעוררי מחלה חיצוניים.
צ'י מגן על הגוף מפני חדירה של פתוגנים מהסביבה ונלחם בהם אם הצליחו לחדור לגוף.
Ω גוּ סֶה – שמירה ועיגון. שמירה ושליטה שהכול יהיה במקומו.
צ'י שומר על האיברים ונוזלי הגוף במקומם. הוא מחזיק את איברי הגוף במקום, שומר על הדם בתוך כלי הדם ומונע אובדן יתר של נוזלי גוף כמו זיעה ורוק.
Ω צ'י חוּאַה – מטבוליזם, חילוף חומרים.
צ'י הוא המקור לטרנספורמציה הרמונית בגוף.
לסיכום – "צ'י", אומר הפתגם, "אינו יכול לנוע ללא דרך, כמו שמים אינם יכולים לזרום ללא מסלול".
על פי התפיסה הסינית המסורתית, הדגם של היקום – הן במיקרוקוסמוס של הגוף, והן במקרוקוסמוס שמחוצה לו, מבוסס על עקרון של יחסים אנרגטיים ורצף אנרגטי. כל האובייקטים ביקום ובגוף האדם מקיימים ביניהם יחסי גומלין ותומכים הדדית זה בזה. לכל אובייקט יש קיום ומשמעות רק בהקשר של השלם, ודבר אינו מתקיים במנותק מהקשר זה.
עריכה והגהה: תמי ברקאי
תמונה: freeimages.com/Dan Neacsu
המחבר:
אבּי מוריה
מורה לאמנויות לחימה וריפוי סיניות, רכז קורס מדריכי צ'י גונג
info@abimoriya.co.il
