המכוון והמתקן

מחלות אוטואימוניות
מחלות אוטואימוניות

"מחלת חיסון עצמי (בלועזית: מחלה אוטואימונית, auto=עצמי, immune=חיסון) מתאפיינת בכך שתאי מערכת החיסון (נוגדנים ולימפוציטים מסוג T) מאבדים את הסבילות החיסונית ותוקפים תאים ורקמות של הגוף עצמו במקום לתקוף פולשים חיצוניים. מחלות אוטואימוניות פוגעות בלמעלה מ-5% מהאוכלוסייה והן אחד הגורמים העיקריים לתחלואה ולתמותה אצל נשים בגיל הפריון‏"*
"יש קרוב לשמונים מחלות המוגדרות כמחלה אוטואימונית".

למעלה אנו רואים את הגדרת הרפואה הקונבנציונאלית לערך 'מחלה אוטואימונית'.
כיצד מגדירה הרפואה הסינית את מכלול המחלות האוטואימוניות?
ככל הידוע לי, אין ברפואה הסינית הגדרה החופפת או דומה להגדרת מחלות אוטואימוניות כקבוצה.

ברוב המקרים, תיאור המחלות בספרות הסינית מלפני המאה ה- 20 אינו נותן מספיק מידע על מנת שנוכל לעשות הקבלה עם מחלות בהגדרתן המודרנית (ראה מאמר מצוין בנושא מאת Subhuti Dharmananda).
הסימנית למחלה ברפואה הסינית היא 病, Bing, או 疾, Ji. "מחלה" זה "כל מצב חולני של הגוף או חלק ממנו אשר ניתן לתת לו שם". לדוגמה: "כולרה" (huo luan), או "מלריה" (nue ji). אני שם את שם המחלה בתוך מרכאות כדי שנזכור כי למרות התרגום ("מלריה", "כולרה"), אין המדובר בהכרח על מחלה זהה למלריה או כולרה על פי הגדרתן בספרות הרפואית הקונבנציונאלית.
להבדיל מ"מחלה" (Bing), קיים ברפואה הסינית המונח סינדרום, או תבנית (證, Zheng). סינדרום זה "ביטוי של מחלה המעיד על אופייה, מיקומה והגורם לה".
"מחלה" יכולה להתאפיין בסינדרומים שונים.

ישנן מספר מחלות ברפואה הסינית, אשר יכולות להתפרש גם, לא רק, כתמונה קלינית של מחלה אוטואימונית. הבולטת שבהן היא ה- (Impediment) Bi, 痹 , אשר עשויה להצביע על תמונה קלינית של דלקת פרקים.
ברפואה הסינית, הטיפול הינו אינדיבידואלי. האבחנה מתבצעת על פי "סימנים וסימפטומים" אשר מעידים על הסינדרום, או שימוש בטרמינולוגיה הקשורה לחמשת האלמנטים, יין ויאנג, ולא על פי מחלה לפי הגדרתה הקונבנציונאלית.
יש קרוב לשמונים מחלות אוטואימוניות, שונות זו מזו בתמונה הקלינית שהן יוצרות. כל מחלה כזו עשויה להיות קרובה או דומה ל"מחלה" סינית כזו או אחרת, ותקבל מספר אבחנות שונות (סינדרומים) בטרמינולוגיה של הרפואה הסינית, מה שנקרא 'אבחנה מבדלת'.

גם במסגרת של טיפול במחלה (סינית) מסוימת, כל חולה יקבל את האבחנה המדויקת לו, שיתכן שתהיה שונה לגמרי מזו של חברו ל"אותה" צרה.
מסיבה זו אני מזכיר שוב ושוב לעצמי, למטופלי ולתלמידיי כי ההתמחות שלנו, כמטפלים ברפואה סינית, איננה התמחות במחלה כזו או אחרת, אלה בבני אדם. בתרבות המערבית שבה אנו חיים, תזכורת זו חשובה ביותר למי שרוצה לטפל ברפואה אשר שורשיה נעוצים בתרבות שונה לגמרי.
מתוך הגדרת הרפואה הקונבנציונאלית עולה כי מקור הבעיה במחלה אוטואימונית הינו בתוך מערכת החיסון של הגוף. ננסה לבחון את המושג 'מערכת החיסון'.

"מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות, אשר התפתחו במהלך האבולוציה של בעלי-החוליות והקנו יתרון לאורגניזמים בהם התפתחו. תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן על גופם מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול באופן מסונכרן ומתואם נגד פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף".
זו הגדרת הרפואה הקונבנציונאלית. הגדרה זו לא תהיה שונה באופן מהותי מניסיון להגדיר את יכולת הגוף להגן על עצמו במונחים של הרפואה הסינית.

ברפואה הסינית קיים המושג ה"צ'י המגן", 衛 氣, Wei qi. יכולת הגוף להגן על עצמו, באמצעות הצ'י המגן ובאמצעים אחרים, קשורה לכל 11 האיברים (או שלושת המחממים – זאת אומרת סך כל תפקודי האיברים הפנימיים), 6 המרידיאנים היאנגים, 12 מרידיאני השרירים, ושמונת המרידיאנים המיוחדים!
זו לא תהיה טעות להוסיף לרשימה גם את מרידיאני החיבור, את המרידיאנים המסתעפים, ואת 6 המרידיאנים היינים. בקיצור, הגוף כולו צריך לתפקד באופן הרמוני על מנת לאפשר הגנה נאותה.
חלק מהאיברים ומהמרידיאנים קשורים באופן ישיר ל"צ'י המגן", 衛 氣, Wei qi, וחלקם ישפיעו עליו באופן עקיף, כשם שיין משפיע על יאנג.
אנו מבינים כי בקלות ניתן לפרוש מאמר זה על פני סמסטר שלם אשר בו ילמדו לעומק כל האספקטים של הגנת הגוף על פי הרפואה הסינית העתיקה.
במאמר זה אזכיר בקצרה את האיברים והמרידיאנים העיקריים הנוגעים בתהליך הגנת הגוף, ולבסוף ארחיב מעט על תפקידו של DAN (כיס המרה), אשר אקרא לו בשם החיבה "המכוון והמתקן".

"הצ'י המגן", Wei qi, 衛 氣:
את הצ'י המגן חשוב לראות ולהבין כרעיון משלים לרעיון הקרוי "הצ'י המזין", Ying qi, 營 氣. יחד הם מהווים צמד של יין-יאנג.
הצ'י המגן זה האספקט היאנגי, וה"עכור" של הצ'י. התבוננות בסימנית 衛 אשר פירושה הוא  "כוח צבאי מגן", מלמדת כי מאפיין מהותי של הצ'י המגן הינו דינאמיות ותנועה. "דינאמיות ותנועה" הם אלמנטים יאנגים. המשמעות היא פשוטה וקריטית: כדי שהצ'י המגן יתפקד כראוי, צריך שיהיה מספיק יאנג, מספיק חום, בגוף. כמטפלים אנו פוגשים מטופלים אשר רובם המכריע פוגע לעצמו ביאנג, מחליש לעצמו את האש הפנימית, כתוצאה משימוש שגוי וממושך במזגנים ובמקררים, וכתוצאה מעבודת יתר לאורך שעות וימים. המשמעות היא כי האספקטים והתפקודים היאנגים של הגוף, ביניהם הצ'י המגן, נוטים להיפגע עקב אורח החיים המודרני.

הקשר ההדוק בין יכולת ההגנה של הגוף לבין האיכויות היאנגיות מובע היטב בפרק 3 של ה- Su Wen. לדוגמה:
"הצ'י היאנגי הוא כמו השמש בשמים. אם (היאנג) 'מאבד את מקומו' החיים נקטעים והדברים אינם זוהרים יותר. הקשר הנכון עם Heaven תלוי בהקרנת השמש. כך היאנג עולה ומבטיח הגנה, 衛, באזור החיצוני".
פרק 76 של ה- Ling Shu מתאר את זרימת הצ'י המגן, וגם שם מובע קשר גורדי בין תנועת השמש לבין סירקולציית הצ'י המגן. אנו למדים כי הצ'י המגן נמצא ביום באזורים החיצוניים של הגוף, ובלילה הוא נכנס בחזרה אל האזורים היינים, הפנימיים.

SHEN, 腎 ("כליות"):
פרק 18 של ה- Ling Shu מלמד אותנו כי הצ'י המגן נובע מהמחמם התחתון, להבדיל מהצ'י המזין אשר נובע מהמחמם האמצעי.
פרק 8 של ה- Nan Jing מלמד כי "הצ'י החיוני אשר זז בין הכליות נקרא 'הרוחות'  אשר שומרות כנגד פתוגנים, 守 邪 之 神, shou xie zhi shen".
אנו מבינים כי המקור לעוצמת הצ'י המגן נובע מאש המחמם התחתון, או במילים אחרות, מ- KIDNEY Yang.
אחד המאפיינים של מחלות אוטואימוניות הוא כי הן כרוניות. המשמעות היא כי תמיד ברקע ישנו מצב של חוסר. ברוב המקרים, זהו החוסר ביאנג של ה"כליות", אשר נגרם מהסיבות אשר הוזכרו קודם. מעניין לראות כי נשים סובלות פי 3 יותר מגברים ממחלות אוטואימוניות. בנשים היאנג יותר מועט, עדין ופגיע מאשר בגברים. דבר ידוע הוא כי נשים רגישות לקור יותר מאשר גברים. כמו כן, נשים משתמשות יותר ביאנג ה"כליות" (חום) לצורך המחזור החודשי וההיריון.

GAN, 肝 ("כבד"):
בפרק 8 של ה- Su Wen אנו למדים כי GAN, ה"כבד", הוא "מפקד הכוחות החמושים".
הקיסר (XIN, ה"לב") זקוק לעוזר חזק אשר יהיה מסוגל להתנגד לכל התקפה מבחוץ, ואם
צריך אז גם לדכא מרד מבפנים. זהו התפקוד המהותי של GAN לפי פרק 8 של ה- Su Wen.
יש ב- GAN פוטנציאל להפגנה אגרסיבית של כוח, בהתאם להערכת הנסיבות והיכולת
לראות קדימה. הכוח של GAN הוא בעצם ביטוי לכוח האמיתי – הכוח החבוי של SHEN
("כליות"). מכאן אנו יכולים להבין כי ל- GAN ישנו תפקיד מרכזי במכניזם של מחלה
אוטואימונית; ישנה נטייה מוטעית לחשוב כי במחלה אוטואימונית קיימת תגובת יתר של
המערכת החיסונית, או תגובה "לא רציונאלית" של המערכת. למעשה, מדובר בדרך כלל
בפעילות "נורמאלית" של מערכת החיסון, אולם עקב טעות טראגית המערכת תוקפת חלקים
של הגוף כאילו היו פתוגנים. מובן שבמקרה כזה צריך לבדוק אצל מפקד הצבא מה השתבש.

XIN, 心 ("לב"):
XIN זה הביטוי המובהק של היאנג בגוף. כ"קיסר", יש לו אחריות על כל מה שקורה בגוף, אך אחריותו כפולה בכל הנוגע לתפקודים ולתנועות של היאנג בגוף. תמיד כאשר ישנה בעיה בצ'י יאנגי, ובמיוחד כאשר זו בעיה כרונית, נרצה לבדוק מה קורה עם XIN. הרעיון כי XIN שולט ביאנג מובע, לדוגמה, בפרק 52 של ה- Su Wen. שם נאמר כי "XIN אחראי על האזור השטחי, biao, 表". זהו כוח האש אשר מאפשר שגשוג והבאת הצ'י עד אל המקומות החיצוניים ביותר. האש של XIN מהווה חלק מהמכניזם של המחמם העליון אשר אחראי על הבאת הצ'י המגן והצ'י המזין לכל מקום בגוף. באופן ספציפי יותר, הצ'י המגן הולך יותר אל האזורים החיצוניים, והצ'י המזין הולך יותר אל האזורים הפנימיים. על חלקו של XIN בתהליך ניתן ללמוד בפרק 39 של ה- Su Wen, לדוגמה.
בנוסף, ועדין בהקשר לפרק 39 של Su Wen, ל- XIN יש שליטה על כל עולמנו המנטאלי והרגשי. הקשר בין XIN, הצ'י היאנגי של הגוף, ועולמנו המנטאלי מסביר כיצד מחלות רבות נובעות, על פי תפיסת הרפואה הסינית, כתוצאה מתנועה לא נכונה ברמה הרגשית-מנטאלית. החולשה המנטאלית יכולה להוות גורם המאפשר חדירת והתעצמות פתוגן הן בהיבט הכרוני, והן בהיבט האקוטי; לפעמים צריך רק "שוק קטן" כדי להוציא את כל הגוף מאיזון!

PI, 脾 ("טחול"):
בפרק 29 של ה- Ling Shu נאמר: "PI ("טחול") שולט בהגנה, 衛"!
בפרק 36 של ה- Ling Shu נאמר: "PI זה הגנה, 衛".
PI קשור בעיקר לצ'י המזין, Ying qi (פרק 8 של ה- Ling Shu, לדוגמה). הצ'י המזין הינו בן הזוג הייני של הצ'י המגן, והם משפיעים זו על זה.
ל- PI יש יחסים הדוקים עם XIN ("לב") ועם FEI ("ריאות") במחמם העליון אשר פועלים להבאת הצ'י המגן והצ'י המזין לכל מקום, ובכך הם דואגים שלא יהיה מקום פנוי לצ'י פתוגני.
יש ל- PI יחסי זוגיות (בעל-אישה) עם GAN, הרמטכ"ל.
ויש ל- PI יחסי זוגיות עם WEI; יחד הם מקבלים ומתמירים את המזון אשר משמש חומר הגלם לייצור הצ'י המגן והצ'י המזין.
PI כמובן דואג לחידוש והזנה של כל חמשת איברי ה- Zang, כולל SHEN ("כליות").
לכן, מתוך מיקומו ותפקידו המרכזיים, PI שולט בהגנה. שום הגנה לא תפעל כראוי ללא מרכז  יציב.

FEI, 肺 ("ריאות"):
ל- FEI יש שליטה כללית בצ'י, כפי שנאמר למשל בפרק 10 של ה- Su Wen. יש להן קשר הדוק לאזורים החיצוניים של הגוף – עור ושיער הגוף. אזורים אלו עשירים יותר בצ'י המגן, והם מהווים את קו ההגנה הראשון מפני פתוגנים חיצוניים.
FEI, יחד עם XIN, שולחות הזנה והגנה לכל הגוף, מתוך מיקומם במחמם העליון. בהיבט זה, נאמר בפרק 35 של ה- Nan Jing כי XIN קשור יותר להזנה – עקב שליטתו בדם, ואילו FEI קשורות יותר להגנה – עקב שליטן בצ'י.
ל- FEI יש השפעה חזקה וחשובה על XIN, PI, GAN, SHEN, ו- WEI, עם כל המשתמע מכך בנוגע ליכולת ההגנה של הגוף.

WEI, 胃 ("קיבה"):
WEI היא הים הגדול אשר מקבל אליו את הדגנים, ואחראי על תהליך הזיקוק אשר יוצר את הצ'י המגן והצ'י המזין. כפי שראינו, כדי שהצ'י המגן יקבל את החוסן הדרוש לו להגנה, הוא חייב את החום של המחמם התחתון. אולם העיבוד הראשוני של חומרי הגלם (דגנים) נמצא תחת האחריות של WEI. נוכל לומר כי WEI דואגת לכמות הצ'י, ו- SHEN דואגות לאיכות הצ'י, כצ'י מגן.

ששת המרידיאנים היאנגים:
בפרק 43 של ה- Su We נאמר כי הצ'י המגן אינו נכנס אל המרידיאנים. אולם בפרק 76 של ה- Ling Shu, בתיאור זרימת הצ'י המגן במהלך היום, נאמר כי בכל בוקר הצ'י המגן זורם מהעניים, לאורך ששת המרידיאנים היאנגים, עד אל נקודות הבאר. גם אם הצ'י המגן אינו זורם בתוך המרידיאנים, הוא זורם לאורכם, מחוצה להם, ותלוי בזרימת הצ'י המזין שבהם. מתוך תאור זה של זרימת הצ'י המגן אנו מבינים כי למרידיאנים היאנגים יש קשר ישיר יותר עם הצ'י המגן. המרידיאנים היאנגים קשורים יותר לאזורים החיצוניים של הגוף, אזורים אלו מהווים את ה"טריטוריה" של הצ'י המגן.

Jing Jin, 經 筋 (מרידיאני השרירים):
בספרים מודרניים כגון ספרו המצוין של Giovanni Maciocia: “The Channels of Acupuncture”, עמ' 286, או ספרם החשוב של Claude Larre, Elisabeth Rochat de la Vallee ועוד: “Survey of  TCM”, עמ' 124, נאמר כי "במרידיאני השרירים זורם הצ'י המגן". אני איני מכיר מקור קלאסי המתאר זרימה של הצ'י המגן במרידיאני השרירים.
לאחר התייעצות עם גברת Elisabeth Rochat de la Vallee הגעתי למסקנה כי אין להסיק בהכרח כי הצ'י המגן זורם במרידיאני השרירים. ניתן למצוא סיבות וטיעונים בעד ונגד פרשנות זו.

Du mai, 督 脈:
זהו ה"מרידיאן" הנחשב כ"אבא" של כל המרידיאנים היאנגים. הוא נותן את העיקרון הראשוני והבסיסי לכל התפקודים היאנגים, ולכל האיכויות היאנגיות בגוף. בהקשר לצ'י המגן חשובה בעיקר הנקודה GV-4 – Ming Men – 命 門. נקודה זו משפיעה על האזור אשר מהווה את המקור האיכותי של הצ'י המגן. היא תיתן את התמיכה היאנגית הבסיסית, ואת המודל לייצור הצ'י המגן, את ה"חותם" היאנגי. מעבר ל- GV-4, כמעט כל נקודה של ה- Du mai, וכמובן פתיחת המרידיאן (SI-3 + BL-62), תשפיעה על אספקט כזה או אחר של הצ'י המגן.

Yang Qiao mai, 陽 蹺 脈 :
"מרידיאן" זה מפקח על כל תנועת הצ'י היאנגי בגוף. הוא עובד בהרמוניה יחד עם ה- Yin Qiao mai כדי לווסת את השינויים והמעברים מיין ליאנג ומיאנג ליין, בכל רמה. בהקשר לצ'י המגן, מדובר על ויסות הסירקולציה במשך היום באזורים החיצוניים של הגוף, וויסות הסירקולציה במשך הלילה באזורים הפנימיים של הגוף – המעבר בין חמשת ה- Zang. ל- Yang Qiao mai חשיבות יתר בהבאת היאנג אל היין, לעומת ה- Yin Qiao mai אשר, לפי הפרשנויות, אחראי על הבאת הצ'י המגן בחזרה אל העניים.

Yang Wei mai, 陽 維 脈:
זהו ה"מרידיאן" אשר קושר ומווסת את כל הצ'י היאנגי והתפקודים היאנגים, באזורים היאנגים והחיצוניים של הגוף. אלו בדיוק האזורים אשר מהווים את הטריטוריה של הצ'י המגן.
אם נשווה כדי לחדד את הבנתנו, אז נאמר באופן תמציתי כי BL-62 תניע את הצ'י המגן, ואם צריך אז גם תעזור לו לנוע מהיאנג אל היין,
ואילו TH-5 תאסוף ותווסת את הצ'י המגן ובכך תגבש ותחזק את יכולת ההגנה שלו.

Yin Qiao mai, 陰 蹺 脈:
כאמור, חשיבותו העיקרית בהקשר לצ'י המגן הינה בהעברתו חזרה מכף הרגל אל העניים בסוף כל מחזור, ועבודה הרמונית מול ה- Yang Qiao mai.

Ren mai, 任 脈 / SAN JIAO, 三 焦 ("שלושת המחממים"):
SAN JIAO, "שלושת המחממים", מהווים מעין סיכום ואיחוד לכל התפקודים בגוף. לכל מחמם יש את "נקודת ההתראה" שלו אשר נמצאת על גבי ה- Ren mai. הסיבה לכך מאוד מעניינת אך אין זה המקום להרחיב על כך.
לכל מחמם יש את הקשר הספציפי שלו עם הצ'י המגן:
המחמם התחתון (CV-7) מהווה את המקור לצ'י המגן. האש של המחמם התחתון היא זו אשר נותנת לו את העוצמה הדרושה להווייתו.
המחמם האמצעי (CV-12) מאפשר את תהליך זיקוק הצ'י מהדגנים, ומשם הצ'י הטהור יותר יהפוך לצ'י המזין, והצ'י העכור יותר ירד מטה אל המחמם התחתון כדי להפוך לצ'י המגן.
המחמם העליון (CV-17) מאפשר את "הפצת" הצ'י המזין והצ'י המגן אל כל חלקי הגוף.

DAN, 膽 ("כיס המרה"):
איכות הצ'י של DAN מאוד קרובה לאיכות של הצ'י המגן. איכות זו מבטאת תנועה חזקה, זריזה ונמרצת קדימה. כינוי נפוץ בשביל הצ'י המגן הוא "הצ'י האמיץ", לדוגמה בפרק 43 של ה- Su Wen. אחד הפירושים של הסימנית 膽, DAN ("כיס המרה") זה אומץ!

איכותו של DAN היא לתת ביטוי לכוחות החבויים ב- SHEN ("כליות"). לכוחות אלו יש אספקטים יאנגים – לדוגמה הצ'י המגן, והעצמות, ואספקטים יינים – לדוגמה "מח העצם" (Sui, 髓). איכות זו של DAN היא זו אשר בגינה נאמר בפרק 9 של ה- Su Wen כי "11 האיברים מקבלים את היכולת לקבל החלטות מ- DAN". ב- DAN יש צ'י טהור, מאוד קרוב אל המקור, צ'י עוצמתי, דומה לצ'י המגן. לא רק שהוא נותן את הכיוון הנכון לכל אחד מהאיברים, יש לו אף את היכולת לתקן את הכיוון, להחזיר לכיוון הנכון, כאשר צ'י כזה או אחר סוטה מדרך הישר, מהדרך המקורית. לכן אני מכנה במאמר זה את DAN בכינוי החיבה "המכוון והמתקן".
הסברנו קודם את תפקידו המיוחד של GAN ("כבד") כ"מפקד העליון של הצבא".
בפרק 47 של ה- Su Wen אומרים לנו דבר מאוד מעניין: GAN הוא אומנם הגנרל, אולם הוא מסתמך על DAN בשביל קבלת ההחלטות! מכל הנאמר עד כה אנו מבינים כי ל- DAN ישנו תפקיד מכריע בכל הקשור לתפקוד הנכון של הצ'י המגן. נבחן קשר זה על ידי התבוננות במספר נקודות דיקור שלו, כדוגמה:

GB-9, Tian Chong,  天 衝: לסימנית 衝 יש את הפירוש "אמיץ ופראי". 天 זה "טבע". GB-9 זו נקודה אשר תדע להדגיש את טבעו של DAN כצ'י אמיץ וחזק אשר נותן את הכוח הבסיסי, ואת האומץ, לבצע כל מטלה. כאשר אנו מטפלים באנשים חולים, ובעיקר במחלות כרוניות, ממושכות, אנו צריכים לוודא כי קיימת בהם "רוח הלחימה" אשר תאפשר את היציאה בחזרה למסלול של בריאות. נקודה זו תקרב אותנו למטרה נעלה זו! אנו זוכרים כי הצ'י המגן הוא "הצ'י האמיץ".

GB-17, Zheng Ying,  正 營: הסימנית 正 זה סדיר, נורמטיבי, וגם לתקן.  營 זו אותה סימנית של Ying qi, הצ'י המזין. בשם הנקודה מובע רעיון של בנייה מאוד ראשונית, לתת נורמה לתהליך הבנייה, ואם צריך, אז אף לתקן אותה. הבנייה כאן היא ברמה הראשונית ביותר. היא יכולה להתייחס לבנייה של צ'י באיכות כזו או אחרת, ואף בניית המחשבות, או החלומות (תת-מודע). אשתמש בנקודה זו כדי לתקן תהליכים בסיסיים בפיזיולוגית הגוף, או בנפש האדם. פגיעה ראשונית כזו נמצא במקרים רבים של מחלות אוטואימוניות, או מחלות קשות אחרות, כגון מחלות סרטן מסוימות.

GB-38, Yang Fu, 陽 輔: הסימנית 陽 – בן הזוג של יין. הסימנית 輔: לסייע, לעזור, להשלים. השם – "תמיכה ליאנג" מזכיר לנו כי GB-38 זו נקודת האש, ומביע רעיון כללי של תמיכה בכוח היאנגי של DAN. בכך GB-38 נותנת את הכוח, ותומכת בסירקולצית הצ'י המגן אל החלקים החיצוניים אשר נקראים כאחד משמותיה הנוספים של הנקודה; Fen Rou, 分 肉, "חלוקות הבשר", וגם אל האזורים הפנימיים – גידים ועצמות. מתוך עוצמה יאנגית זו אמר עליה ג'ורג' סולייה כי זו "נקודה עיקרית לטיפול במפרקים"! ואכן, חיזוק הנקודה יתרום רבות לטיפול מוצלח במחלות כגון דלקת פרקים.

*[‏יהודיה שינפלד, אוטואימונולוג – מקצוע בהתהוות, הרפואה חוברת 10 כרך 148‏]. ‏

פורסם לראשונה בעיתון 'שמים אדמה אדם' של האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי באוקטובר 2010

הגהה: תמי ברקאי

תמונה: freeimages.com/Bram Angelgear

המחבר:
אביחי וולצ'ק
מטפל ומורה לרפואה סינית עתיקה,
חוקר, לומד ומלמד את הכתבים הסינים העתיקים

Total
0
Shares
8 comments
  1. הי אביחי, מאמר יפה מאד.

    נקודה אחת בנוגע ל:"הצ'י המגן זה האספקט היאנגי, וה"עכור" של הצ'י."

    יאנג, בתיאוריה, אינו אמור להיות עכור אלא צלול. בספר הקיסר הצהוב נאמר שהצ'י המגן הוא "מרדן" (卫者,水谷之悍气也)וזהו אכן תיאור יאנגי בהשוואה לצ'י המזין.

    בכרך הציר השמיימי פרק 34 מתואר מצב לא תקין בו יש עכירות ביאנג וצלילות ביין.(黄帝曰:何谓逆而乱? 岐伯曰:清气在阴,浊气在阳)

  2. היי ניצן, תודה על תגובתך.
    המושגים "עכור" וטהור" הינם מושגים יחסיים, בדומה למושגים "יין" ויאנג", זאת אומרת שתמיד צריך לבדוק ביחס למה מדברים. הציטוט אשר הבאת מפרק 71 של הלינג שו ("הצ'י המגן הוא אמיץ") אינו סותר את הנאמר, לדוגמה, בפרק 18 של הלינג שו: 清者為營,濁者為衛 – "הטהור זה הזנה, העכור זה הגנה".
    אביחי

  3. הי אביחי, נקודה יפה

    למרות שאפשר לתרגם קלאסיקה האופן מילולי אנחנו עדיין מסתמכים על פרשנות של גדולי הרופאים ולא מפרשים את קאנון הרפואה בעצמנו בעיקר מכיוון שהם מבינים ברפואה סינית כמו גם בסינית קלאסית יותר מאיתנו. לפעמים מאחורי המילים יש הסבר משמעות (מטאפורה) ותרגום מילולי לא מתאים, כמו למשל במקרה הנ"ל.

    מה שה (,马莳 ma shi) מסביר את המשפט: "הצ'י הצלול מהמחממים העליון והתחתון יורד ויוצר אותו (את הצ'י המזין). מחמם תחתון הינו יין, יין קיצון יוצר יאנג העולה למחמם אמצעי, יחד עם החצי העליון של המחמם האמצעי שהינו יאנג עולה למחמם עליון ויוצר את הצ'י המגן……צ'י מגן זה הינו צ'י עכור ממחמם תחתון העולה ויוצר אותו ועל כן עכור הוא צ'י מגן".

    כמובן שג'אנג ג'ינג יואה לא מסכים עם דבריו על המחממים…לדבריו הצלול הוא עילית המיצוי מהמזון וממנו נוצר הדם ואילו העכור משמעו חלקלק ומרדן ועל כן זורם מחוץ לערוצים.

    עכור וטהור (אני מעדיף "צלול" למקרה הזה, גם השפה הסינית היא יחסית) הם יחסיים כאשר צלול הוא יאנג ועכור הוא יין ממש כמו שצ'י מגן הוא יאנגי ביחס לצ'י מזין. על כן היחס נשמר, צ'י מגן צלול ויאנגי.

    מהכירותי עם השפה הסינית והקלאסיקות למדתי שלא אחת משתמשים במילה כלשהי במשמעות שונה ממשמעותה האמיתית על מנת להביע רעיון, ולדעתי כך הדבר במקרה זה. מדבריהם אני מבין שההתיחסות ל"עכור" ו-"צלול" היא יותר מבחינת אופי "מרדן וחלקלק" מול "נינוח ועדין" ולא מבחינת איכות צלולה ועכורה. ואני לא היחיד המחזיק בדיעה זו :"“清者为营,浊者为卫”。这里的“清”“浊”,是指营气、卫气的性质。营气、卫气均化生于水谷精微,营气属于水谷精微中柔和部分,卫气属于水谷精微中刚悍部分。"

    פרשנים שונים מסבירים את השימוש בעכור וצלול להביע מספר דברים שונים במקרם שונים. לדברי אחד הפרשנים ישנם מקומות בהם משמעותם היא "סמיך"-"דליל" (五脏别论)ויש מקומות בהן המשמעות היא "עליה"-"ירידה" (פרקים 灵枢·阴阳清浊, 素问·阴阳应象大论, 素问·阴阳应象大论), יש מקומות בהם המשמעות היא "חום","קור" (,灵枢·百病始生,素问·至真要大论,素问·气厥论) ומקומות אחרים בהם מדובר על הסבר לפתוגנזה (素问·风论).

    לסיכום, בדומה למקרה בו אנו מכנים מישהו "שועל" בשביל לציין ערמומיותו ו"צהוב" (באנגלית) לציין פחדנות גם כאן לא מדובר במשמעות מילולית אלא מטאפורה.

  4. נקודה אחרונה, מכיוון שאנחנו מסכימים שהמשמעות היא יחסית, לדעתי חשוב לתרגם למשמעות באותה התיחסות ולא להשאיר תרגום ישיר ומילולי, אחרת אנשים יבינו שצ'י מגן הוא צ'י עכור.

  5. דרך אגב, התרגום הבא אינו נכון:
    清者為營,濁者為衛 – "הטהור זה הזנה, העכור זה הגנה".

    צריך להיות "טהור הינו (צ'י) מזין, עכור הינו (צ'י) מגן". כלומר לא נטען שהמילה "עכור" משמעותה "הגנה" אלא "צ'י מגן".

  6. שלום ניצן. ראשית, אני שמח להתוודע לדבר קיומך, ואני מאמין שדרכינו עוד עשויות להצטלב בהמשך. בתגובותייך האחרונות העלת לא מעט נקודות אשר רצוי שאתייחס אליהן, אך לצערי כרגע אני בעומס רב מאוד ועל כן אתייחס רק לדברים העקריים.
    כחוקר ומתרגם של הכתבים העתיקים אתה בוודאי יודע כי תרגום הטקסט תמיד נתון להבנה ופרשנות של המתרגם, כפי שאף הבאת כדוגמה. לאורך כל ההיסטוריה הנוגעת להבנת הטקסטים, "גדולי הרופאים אשר פרשו את קאנון הרפואה בעיקר מכיוון שהם מבינים ברפואה סינית כמו גם בסינית קלאסית" לא הגיעו להסכמות בינהם בפסקאות רבות. היו כאלו שטענו שסימנית כזו או אחרת היא טעות ושמו סימנית אחרת במקום, אחרים שהוסיפו או שמטו סימניות לפי הבנתם, וכו'. היו כאלו אשר פשוט אמרו את דעתם ושהקורא ישפוט, והיו כאלו אגרסיביים יותר (קצת יותר מידי צ'י מגן וקצת מעט מידי צ'י מזין) אשר קבעו כי "התרגום הבא אינו נכון". מאמרים וספרים רבים נכתבו על הקושי והמורכבות שבתרגום הכתבים העתיקים. אני אינני מתיימר לתרגם בעצמי אותם כתבים, למרות שלמדתי קריאה של סינית עתיקה. אני עובד עם 3-5 תרגומים שונים + הטקסט המקורי, ומתוך זה אני בוחר איזה תרגום להביא. בוא נחזור לנושא הדיון: במאמר כתבתי את המשפט שאליו הגבת: "הצ'י המגן זה האספקט היאנגי, וה"עכור" של הצ'י". נבחן את התרגומים השונים:
    1. Elisabeth Rochat de la Vallee,"A Study of Qi": "What is clear produces the ying, what is unclear produces the wei".
    2. Nguyen Van Nghi: "The pure component of alimntary energy is Rong, and the impure component is Wei".
    3. Dr. Henry C. Lu: "Nutrritive energy is clear, while defence energy is turbid".
    4. Wang bing (translated by Nelson Liansheng): "In the refined substance, the lucid part is called the Ying energy, and the turbid part is called the Wei energy".
    5. Wu Jing-nuan: "The clear qi is the nourishing qi, the muddy qi is the protective qi".
    6. Li Zhaoguo: "The lucid part is the yingqi and the turbid part is Weiqi".
    אני לא דיברתי על ה"יאנג" כצ'י עכור. אני דיברתי על Wei qi שהוא יאנגי לעומת ה- Ying qi, ואמרתי, בהסתמך על פרק 18 של ה- Ling Shu, כי "הצ'י המגן זה האספקט ה"עכור" של הצ'י". אתה צודק בכך שחשוב להבהיר מה בדיוק נאמר במשפט הזה. צריך לראות מה הפרשנים אומרים (כמו בשתי הדוגמאות שהבאת), ואז צריך להבין מה בעצם כל אחד מהם אמר, בהנחה שפרשנותם תורגמה באופן המשקף את כוונתם, ואחר כך צריך להחליט איזו פרשנות היא הנכונה – כי הרי הפרשנים בעצמם, על אף בקיאותם בחומר ובסינית, אינם מגיעים להסכמות ביניהם. ולכן, כדי להבין את הפסקה הראשונה של פרק 18 ב- Ling Shu, או אפילו רק את המשפט שהזכרתי, יש מקום לכתוב על זה ספרון שלם. מכיוון שזה לא היה נושא המאמר, לא כך עשיתי. הסתפקתי בהבאת הכתוב, כפי שעשו רובם המכריע של המתרגמים. נכון שהייתי צריך להוסיף את ההסבר הפשוט כי מה שעכור שוקע מטה ולכן נאמר בהמשך הפרק כי מקורו של ה- Wei qi הוא במחמם התחתון.
    שוב תודה רבה על התייחסותך הרצינית,
    אביחי

  7. הי אביחי
    גם אני שמח לגלות שאני קיים 🙂 ולא רק מפני שאני חושב

    מכיוון שעד כה לא יצא לנו להפגש מתאפשר לי לנהל עמך דיון אך ורק כאן על גבי המחשב. בסופו של דבר מדיון טוב ניתן להפיק המון הבנה ותובנות ועל כן טרחתי לכתוב.

    בתור מתורגמן סינית (מלבד ריפוי) אני יכול להגיד שלא אחת יש קושי רב לתרגם מילה מול מילה מכיוון שהמשמעות אובדת. יצא לי לקרוא את הספר קהלת בסינית ואת המילה "הבל" הם תרגמו כ虚 xu ולטעמי הם חוטאים למשמעות העמוקה של המילה. על כן ציינתי שלא אחת תרגום משפט קצר מסינית מצריך פיסקה שלמה בשפה אחרת על מנת שניתן יהיה להעביר את עומק המשמעות האמיתית ומסיבה זו הערתי על תרגום המילה "עכור". לעניות דעתי, במידה ולתרגומים שהצגת לא צורף הסבר משמעות למילה עכור, אותו מתורגמן לא עשה עבודתו כראוי ואני אישית הייתי נמנע מקריאת תרגום שאינו מבהיר את תוכנו.

    לפני שטרחתי להעיר ישבתי על לא מעט פרשנויות בסינית למשמעות המילה על מנת לוודא שאינני טועה. למרות שבין הפרשנים הקלאסים (למשל ג'אנג ג'ינג יואה) יש מחלוקת, בסופו של דבר מרבית הפרשנים המודרנים מפרשים אותו באותו האופן. אחרי הכל גם הסינית של ג'אנג היא קלאסית ולא ניתן לתרגם אותה מילה במילה למרות שכתב דבריו למעלה מ1000 שנים אחרי ספר הרפואה הפנימי.

    מלבד זאת אני תמיד שמח לדיון איכותי ושמח לקרוא שיש עוד לא מעט רופאים שטורחים לקרוא, לתרגם ולהציע פרשנות של הקלאסיקות.

  8. הי,
    בסך הכל אני רואה שגישתנו לכתבים דומה. אני מסכים עם רוב הדברים שכתבת, ובאמת מעריך את רצינותך ועבודתך שנחשפו כאן. לגבי התרגומים השונים – רובם מכילים הערות של המתרגמים, במקומות בהם הם חושבים שדרושה הבהרה. כל תרגום תורם משהו, קטן או גדול, להבנה הכללית אשר כמובן תתקבל רק לאחר קריאה של מכלול שלם. בסופו של דבר, המורה (אני במקרה הזה, וגם אתה) צריך לקחת את כל המידע הנרחב ולזקק אותו למשהו ברור, ניתן לעיכול, ושאפשר להוציא ממנו פרקטיקה בסופו של דבר.

כתיבת תגובה
Related Posts