אלמנט האש- היאחזות והיצמדות

אי אפשר לתפוס אותה, לא ניתן לגעת בה. הקיום של האש ברור לעין, אך אינו נתפס מבחינה גשמית. להבות האש נמשכות לשמים ועולות מעלה, ולא נענות לכוח המשיכה. באדם אלו ניצוצות התודעה המחוברים לשמים, שואפים לשמים ומחברים את נפש האדם וההכרה שלו לתודעה האוניברסאלית, התודעה במובן המופשט ביותר. האש נדלקת ברגע. נוצרת בשבריר שנייה, מייד, שלא כמו החומרים המייצגים את האלמנטים האחרים, חומרים שהיווצרותם היא תהליך מתמשך והתגבשות חומרית שמתרחשת לאורך זמן רב.

המהות של האש היא החום. החום הוא המהות של התקשורת ומערכות יחסים בין אנשים. חום האש נדרש לכל תהליך ולכל יצירה, אפשר להבין זאת במובן הארצי יותר; החום הוא האנרגיה הדרושה לכל התהליכים, ליצירת התנועה ועוד, ואפשר להבין זאת במובן שמימי יותר; החום הוא החיבור לשמים, לכל תהליך ולכל יצירה נדרש החיבור הזה על מנת שהיצירה תהיה על פי רצון השמים ועל פי חוקי השמים.

במאמר זה אציג את המהות של האש דרך האיברים של אלמנט האש, ואת הייחוד של הלב ושלושת עוזריו ביכולת לתקשורת תקינה ולמערכות יחסים תקינות ומאוזנות.

יש כמה נקודות משותפות שהן התגלמות המהות העמוקה של האיכות של אלמנט האש:
נקודה ראשונה היא 'איכות של רגע'. הנוכחות של האש היא נוכחות רגעית, וזה מתבטא בכמה אופנים; ראשית, זו נוכחות  ה- SHEN בכל רגע נתון, וזוהי נוכחות רגעית מבחינה זו שבכל רגע עלינו לטפח את נוכחות ה- SHEN. זו אינה נוכחות שמגיעה ולא עוזבת, שמגיעה ונשארת לאורך זמן, זוהי נוכחות שבאה לרגע ועלינו לשמר ולטפח את הנוכחות הזו. בהקשר של מערכות יחסים הביטוי לנוכחות זו היא המחויבות של האדם להיות נוכח במערכות היחסים שלו, ולא 'להיעלם' בתוכן. היבט נוסף של איכות של הרגע הוא ברמה שמימית יותר, ומייצג את רגעי התובנות שלנו, או רגעי הארה שאנו חווים. אלו רגעים שהמאפיין העיקרי שלהם הוא הגעתם אלינו או נביעתם מתוכנו כניצוץ בזק, שפתאום מופיע, ובן רגע נעלם ומשאיר אחריו אור בהיר של מודעות והכרה.

נקודה שנייה היא האיכות המופשטת של האש, איכות בלתי ניתנת לתפיסה ואחיזה, וברמה הפתולוגית כפי שנראה בהמשך יכולה ליצור פתולוגיות שהמאפיין שלהן הוא חוסר יכולת לוותר על האחיזה. למשל, כשמדובר ברמה הרגשית, השמחה מאופיינת באותה איכות רגעית, שמחה אמיתית מופיעה בלב לרגע קצרצר, ומייד עם הופעתה מתחילה החוויה של האילוץ להמשיך הלאה בלעדיה, לקבל את היעלמותה של השמחה או את השתנותה לרגש אחר. התגובה הבריאה היא קבלת הרגשות או תחושת הריק שמופיעים מייד לאחר הופעת השמחה, והודיה על רגעי השמחה שהתקיימו. אולם, מקור פתולוגיות רבות הוא בצורך להיאחז בשמחה, או בחוסר היכולת להתכנס ולחוות רגשות קשים יותר.כתוצאה מכך עשויות להיווצר מגוון פתולוגיות של שליטה. שליטה בתנועה הרגשית, שליטה בכל מה שקורה בחיים כתוצאה מחוסר יכולת לאפשר את הריק של הלב ולתת לקיסר לעשות את אי העשייה – עבודתו היחידה.

המשך המאמר מרחיב על הנקודות שהוצגו לעיל, ובהמשך מפרט על הקשר של אברי האש לנושא התקשורת ומערכות היחסים.

השמש בנקודת השיא, שבריר השנייה
החיים בטבע שואפים אל השמש, כל התנועות בחיים מופנות אל השמש, והאיזון הוא כוח המשיכה אל המים והארץ.
האש מקבילה לשמש בנקודת השיא שלה, שבריר של רגע שהיא נמצאת בשיאה, ומהרגע הזה שהיא בשיאה מייד מתחיל היאנג לרדת ולשקוע והיין לעלות. עליית השמש מהזריחה עד לנקודת השיא היא תהליך שנמשך זמן מה (משתנה בהתאם לעונה) וכך גם ירידת השמש מנקודת השיא אל שקיעתה. הלילה, זמן בו השמש נסתרת מאיתנו, כולל גם הוא נקודת שיא (חצות) בה השמש נמצאת בנקודת השיא התחתונה ביותר, אך איננו יכולים לראות ולחוות את הנקודה הזו, אלא את הלילה כולו. עניין זה חשוב להבנת אלמנט המים שמתאפיין במסתורין ובנסתרות, אך לא ארחיב על כך כאן. הימצאות  השמש בנקודת השיא לשבריר שנייה, והעובדה שמייד עם הגעתה לנקודת שיא הגובה הזו היא כבר מתחילה בשקיעתה, מייצגת את הטבע והאופי של אלמנט האש, הטבע של שמחה, הטבע של ניצוץ המודעות וההכרה, הטבע של ההארה. ככל שממשיך היין לעלות, והצל מאפיל על האור, כך גובר הצורך של האדם להיאחז באותו שבריר של רגע בו התבטא הניצוץ השמימי, באותה נקודת שיא שטבעה הוא שהיא קיימת בחיים שלנו כרגע בודד ונעלמת. הטבע האמיתי שלנו שוכן ב- JING, האור של ה- SHEN חודר למעמקים ומאיר אותו, ברגעי שיא של האש אנו יכולים לחוות את הארת הטבע הפנימי שלנו, ולחוות את האני האמיתי שלנו, את עצמנו ואת החיבור בין הגוף שלנו שנובע מה- JING אל השמים וה- SHEN. הסגולה בטיפוח האש היא טיפוח היכולת לחוות את האמת שלנו בלי להיאחז ברגעי השיא של השמחה וההארה, גם ברגעי החושך והאופל.

ההקסגרמה של אש: היאחזות / היצמדות
הקסגרמה מספר 30 מופיעה מייד אחרי 29 שהיא 'מים'. בתהליך היצירה על פי הדאואיזם, מהדאו נוצרו המים והיין, ומהם נוצרו האש והיאנג. השם של ההקסגרמה של האש היא היאחזות והיא מדברת על הרעיון של היאחזות ברגע הבודד של נוכחות האש. המים – KAN מסמלים את הנשמה או הנפש שבתוך הגוף, והאש – LI מסמלת את התפשטות האור של הטבע. בשיפוט על ההקסגרמה מוסבר שהחיים על הארץ מוגבלים  ומותנים, וכשהאדם מכיר במוגבלויות האלו ומכיר בהיותו תלוי בהרמוניה שבין היין והיאנג, הוא מגיע להצלחה . כלומר, הצלחה על פי הקסגרמה זו מחייבת את האדם להכיר בעובדת היותו יצור שחי בעולם של דואליות, בעולם ארצי וגשמי שאינו היאנג הטהור והמוחלט ושהחיים אינם רק בשמחה ובמודעות אלא גם במכלול האלמנטים השונים שמרכיבים חיים. קונפוציוס בפרשנות שלו על ההקסגרמה אומר "איך אפשר לקוות להחזיק להרבה זמן את האור של השמש השוקעת?"

שמחה ומוסיקה, ביטוי בריא לתשוקות שבלב: (喜 樂)
השמחה והמוסיקה קשורים בתרבות הסינית אחד עם השני וקשורים לרעיון של טקס. הפתולוגיות הרגשיות של האש, הקשורות בצורות פתולוגיות של שמחה, מקורן בניסיון להיאחז ברגעי האש, כאשר אלו כבר חלפו. התרוממות הרוח הבריאה והנכונה מתחילה להשתנות, ואז מתחילה הפתולוגיה של השמחה. הניסיון להיאחז בשמחה, והניסיון לבטל דרך השמחה את הרגשות האחרים. הפתולוגיה בשמחה הפתולוגית היא שהאדם מייצר שמחה שאינה אמיתית, וזה כשלעצמו מרחיק אותו מהלב ומה- SHEN. הניסיון להיאחז בשמחה או במילים אחרות חוסר היכולת לעצור את השמחה השקרית, זו שוב פתולוגיה של האש. חוסר היכולת לחוות משהו שאינו שמחה, חוסר היכולת לתת לשמחה להשתנות לעצב, חוסר שמחה רגש אחר או פשוט שקט. זה גם מה שמאפיין התמכרויות לסמים, התרוממות רוח כזו או אחרת, ואי אפשר להיפרד ממנה. הקושי להיגמל מסמים ברמה הרגשית (ולכל סם ההשפעות הביו-כימיות השונות שלו וקשיי גמילה ייחודיים) הוא הקושי לא לחוות שמחה או תחושת התעלות הרוח. הרבה פעמים מאפיינת תחושה ירודה או דיכאונית ("דאון") את האדם בהתפוגגות הסם, ואז מייד יש צורך להמשיך את השפעת הסם, או במקרים של מסיבות ארוכות תחת השפעת סמים יש קושי לסיים את המסיבה וללכת הביתה, לבד, לשקט.

התנועה של האש היא התפשטות, ואחריה יש מרכוז ואז התכנסות וירידה מטה. זו התנועה הבריאה. בפתולוגיה, ההתפשטות לא משתנה במעגל חמשת האלמנטים, כי אינה תקינה. כמעט בכל המקרים של השמחה הפתולוגית העבודה על המתכת חשובה כי זהו עודף בקרה של האש על המתכת.
ב- GUAN ZI כתוב: "אל תריץ את ליבך כסוס, הוא יאבד את האנרגיה שלו, אל תעיף את ליבך כציפור, זה ייפגע בכנפיים שלו" (FRUENHAUF 98). הרגש שלרוב נוגד את השמחה או מפריע לשמחה הוא העצב. כשהשמחה מתפוגגת מאד אופייני שיופיע עצב. אם העצב נמשך זמן רב מידי, או שאינו תואם את הסיטואציה בעוצמתו, נפגע קשר הבקרה בין האש והמתכת, ו/או ניגוד תנועת הצ'י בין המתכת שאחראית על היכולת לשחרר ולוותר – גם על השמחה, ובין תנועת האש – אי עשייה, וברמה הפתולוגית: אחיזה ושליטה. כלומר, יש כאן מכנה משותף של שליטה ושחרור / וויתור בין האש והמתכת, וניגודיות או קוטביות בין הרגשות שמחה ועצב.

שמחה בריאה, היא שמחה שנובעת מהפנים אל החוץ. לעיתים על פי המסורת הקונפוציאנית המוסיקה והטקסים מעירים את השמחה מבחוץ; על ידי שמיעת הפעמונים והמוסיקה בטקס, ונוכחות הלב בטקס, מתעוררת השמחה הפנימית האמיתית. עם חלוף הטקס, בשגרת היום, השמחה קיימת כל הזמן בפנימיות ואינה תלויה בגורמים חיצוניים על מנת שתתעורר. כשאדם מספר שיש לו תלות בגורמים חיצוניים על מנת לשמוח, האש חלשה והיכולת להעיר ולהאיר מבפנים את השמחה חלשה. במקרה זה המתכת אינה מעורבת בפתולוגיה, אלא אם מה שחוסם את התעוררות השמחה הוא עצב כבד.

"הלימות והתאמה" LI禮 הטקס הקונפוציאני
היכולת להיות בזמן הנכון במקום הנכון ולעשות את המעשה הנכון. הרעיון של הטקס הוא נוכחות ה- SHEN בכל רגע נתון. טקס הוא תרגול לנוכחות של רגע אחר רגע, נוכחות מלאה של הרוח. בזמן הטקס הלב, ורק הוא נוכח. הרעיון של טקס הוא הרעיון של כוונה והתכוונות לתקשורת עם השמים, ולחיבור בין הלב לשמים, ולכן המוסיקה שמעוררת את השמחה ואת פעימת הלב וה- SHEN חיונית ושימושית בזמן הטקס.

אי עשייה, הקיסר או הרודן
התפקיד של הלב, של הקיסר הוא להיות נוכח. התפקיד של ה- SHEN הוא להאיר את הנוכחות של הטבע האמיתי. הדרך היא אי-עשייה (Wu-Wei 無為). כל עשייה מכוונת לשם כך למעשה פוגעת בנוכחות של הרוח. כשהאש לא מאוזנת, או הלב לא מאוזן, או שאחד מעוזריו לא מאוזנים, הנוכחות נפגעת, ויש עשייה מאומצת ומכוונת למילוי תפקיד הלב. תפקידו כקיסר הממלכה להיות נוכח על ידי כך שאינו עושה, רק מחובר לשמים ומאפשר את נוכחות ה SHEN. זהו תפקיד שמשמעותו היא להיות אחד עם הספונטאניות של החיים הטבעיים, ללא התערבות וללא כל פעולה שמונעת את האחדות של האדם, ובין האדם לטבע ולשמים. כלומר, הלב אחראי לאפשר מתוך אי התערבות ואי עשייה את האחדות של ריבוי מרכיבי החיים השונים. האחדות הזו אפשרית רק כאשר ישנה קבלה של הלב את המציאות כפי שהיא, ותנועה ספונטאנית עם הצ'י הנוכח באותו רגע.

אם הלב, מכל סיבה שהיא, מסרב להיות שקט ומתערב, נוצרת הפרעה בתנועה המאחדת בינו לבין הטבע והשמים, הפרעה שמבטאת את הצורך של ה Mind להיות בשליטה על מה שמתרחש, בכל הרמות, הגופניות הרגשיות והרוחניות. בדרך כלל פתולוגית שליטה מתקשרת לאלמנט המתכת, אך קיימת שליטה פתולוגית של הלב והאש, ותיתכן גם מעורבות של המתכת. כשאין מרכז יציב ושקט לממלכה, יש כאוס; במצב של כאוס בממלכה, הקיסר שאינו מבצע את תפקידו הופך לרודן, לשליט נוקשה וחסר שמחה. כשהלב הופך לשליט שכזה, הוא מונע מהדברים להתגלות מעצמם ומונע את האור של הדברים. המתכת כאן יכולה לגרום להפרעה גם מעודף וגם מחוסר, אם זהו חוסר נראה חוסר יכולת לשחרר ולוותר בעוד מישורים של האדם, ואם זהו עודף נראה נוקשות ואחיזה בדברים חומריים בעוד רמות של האדם.

אבל, צריך לזכור שזו יכולה להיות בעיה של אלמנט האש בפני עצמו גם ללא קשר למתכת. כשאין נוכחות של הקיסר, מה שמשתלט על ה- SHEN זהו האגו. האגו הוא סוג של UNLIKE QI של ה- SHEN, המונע את הנוכחות הספונטאנית. הוא מייצג את הצורך של האדם לשלוט ברגשות שלו, במחשבות שלו ובפרשנות של המציאות ביחס ל'אני'. כשהלב אינו ריק, ועמוס ברגשות / תשוקות וכו', אז מתפתח הצורך בשליטה על החיים, שהיא פתולוגית.

בפרק הבא אציג את התפקיד הייחודי של כל איבר מאלמנט האש לנושאים של תקשורת ומערכות יחסים, מובן שלכל איבר מהאיברים המוצגים ישנה קשת רחבה הרבה יותר של תפקידים ופתולוגיות ומערכות הקשורות אליו, אך במסגרת מאמר זה יוצג הדגש מבחינת נושא התקשורת.

למעבר לחלקו השני של המאמר לחצו כאן.

הגהה ועריכה: תמי ברקאי

המחברת:
עפרה ברעלי
מטפלת ומורה לרפואה סינית עתיקה
ofra72@gmail.com

הכתבה הופיעה לראשונה במגזין נקודת מפגש