איפשהו בין הרוח ליונה
נמצא כל מה שחיפשתי בך
וכשהרוח גוועת, פשוט גוועת
והיונה לא ממריאה
מאדן חלונך
איני יכול לומר לך
איך זה יהיה
אם לא כך בדיוק
גם לרוח וליונה
לרוח וליונה
ואני ילד שמשתהה
משקיף מהחלון
על מה שנעלם
איפשהו בין הרוח ליונה
נמצא כל מה שאיבדתי בך
וכשהרוח גוועת, פשוט גוועת
והיונה לא ממריאה
מאדן חלונך
איני יכול לומר לך
איך זה יהיה
אם לא כך בדיוק
גם לרוח וליונה
לרוח וליונה
ואני ילד שמשתהה
משקיף מהחלון
על מה שנעלם.
*
זה תרגום חופשי שלי, של מילות השיר הנהדר הזה,ששר בילי קלאהן (כדאי לכם ללחוץ).
*
הסתיו הוא עונתה של המתכת המתכנסת פנימה, למדנו כולנו כבר בשעורים הראשונים של שנה א'.
*
הסתיו מביא איתו את החושך שיורד מוקדם (מדי…) ושולח אותנו הביתה, אל האש החמימה המשפחתית של ארוחת הערב, מזכיר לנו להתכונן לרוח והקור שיגיעו.
*
הסתיו הוא העונה של הצער והאבל, של הפרידה וההחלמה ממנה.
הוא שולח את עלי העצים אל האדמה ומלמד אותנו להיפרד ממה שהגיע זמנו ללכת ולהתחלף.
*
ולפעמים ממה שנלקח למרות שזמנו טרם הגיע, ואין לנו הסבר או יכולת להבין, איך קורים דברים כל כך מנוגדים לטבע, או לאהבה, או לחיים עצמם. וכל מה שניתן לעשות, וזה לא מעט, זה להיות נוכחים עם הכאב על כך.
*
הסתיו ממלא אותי דווקא בשמחה בדרך כלל. השמיים שהופכים לאט – לאט עדינים יותר, השמש שכבר לא כל כך חדה ובוהקת, הרוחות הנעימות בערב, כל אלה אומרים לי – התחדשות, ניקיון, מרחב, נשימה.
*
בסתיו הזה הדברים קצת מעורבבים. ואולי בכל סתיו מטבעו הם כאלה, רק שיש סתווים שבהם אירועים ממשיים מתיישבים ללא הזמנה במציאות שלי או של מישהו שקרוב לליבי ואז כאבי הפרידה או האבל הם הרבה, הרבה יותר מעוד שורה ידועה וברורה ברצף הדברים שאני יכולה לומר על הסתיו.
*
מי ייתן ורוחות הסתיו הזה יהיו מנקות, מאווררות, מלטפות, מנחמות, ויביאו איתן חורף של מים רבים שישטפו את העכור והקשה, ויצמיחו חדש, רענן וטוב.
המחברת:
תמי ברקאי
מטפלת ברפואה סינית
לאתר של תמי
אמן !!!!!!!!!!!!!!