ליעילותם של הטיפולים בשיטת מאסטר טונג אני מתוודעת בכל יום, אבל כאן אחלוק מקרה אחד בקריירה הרפואית שלי שלא שכחתי עד היום.
המטופלת לריסה (שם בדוי) הגיעה אליי באפריל 2006, בגיל 69. בעלה ליווה אותה מפני שלא יכלה להגיע בעצמה למרפאה. הם נאלצו לבוא במונית משום שלמטופלת היה קשה לעלות על אוטובוס.
התלונה העיקרית שלה הייתה רגישות יתר למגע בכפות הידיים, עד כדי כך שאפילו במזג אוויר חם לבשה כפפות להגנה על ידיה.
היא סבלה ממחלת כבד חריפה, עם מיימת (הצטברות של נוזל בחלל הבטן) מחמירה.
הפתעתי חלפה במהירות כאשר גיליתי כי המטופלת מבינה את מצבה אך אינה מאמינה שמישהו יכול לעזור לה בטיפול במיימת.
הפתרון היחיד שהוצע ללריסה היה מעקב כל כמה חודשים וביצוע הסרה של הנוזל בחלל הבטן, כאשר כמות הנוזלים מגיעה למצב המונע נשימה תקינה.
מינואר 2006, לריסה אושפזה מספר פעמים בבית חולים בילינסון והשרון בגלל המיימת, ואובחנה כסובלת משחמת הכבד עם הפרעות קשות של תפקודי כבד.
לגבי הכאב בידיים הומלץ ניתוח, אותו לא רצתה המטופלת לעבור.
היה ברור כי שתי הבעיות של לריסה קשורות אחת בשנייה. ידוע כי הכבד מפקד על הגידים ולכן בשביל לטפל בבעיית הגידים יש לשקם את הכבד.
רציתי לנסות להציל את חייה של לריסה, וידעתי שבאמצעות ביקורים סדירים ניתן לטפל במצבה, לכן, בהתחשב במצב הכלכלי שלהם, הוחלט על תשלום סמלי פר טיפול.
לריסה הגיעה למרפאה פעמיים בשבוע. כרופאה קונבנציונלית, ידעתי כי לא ניתן להימנע מניתוח הסרה של הנוזל בחלל הבטן, אך מפאת חוסר הנעימות שבניתוח, המטופלת עשתה הכול כדי להימנע מההליך הרפואי.
אחרי 3 שבועות של טיפולים, שמתי לב כי הטבור, שעד אז היה בולט בגלל הנוזל בחלל הבטן, החל פתאום לסגת פנימה. כעבור שבוע לריסה כבר יכלה להגיע באוטובוס.
המצב בידיים לא השתפר בינתיים, והגיע תורה של לריסה לעבור את הניתוח. לא ציפיתי לראותם כל כך מהר, כאשר הם התקשרו וביקשו לקבוע תור.
בהגיעם למרפאתי, שניהם נראו עצובים ומעט מוטרדים. הם סיפרו כי רגע לפני קיום הניתוח נכנס אל החדר פרופסור אורטופד וביטל את הניתוח. מנקודת מבטי, הייתה זו החלטה של רופא מנוסה ואחראי שהצליח להבין כי ניתוח לא יעזור למצבה של המטופלת.
לאחר מכן המשכנו בטיפולים בדיקור סיני לפי שיטת מאסטר טונג. לריסה עברה 20 טיפולים עם הפסקה של שבועיים בין כל 10 טיפולים. בנוסף לדיקור המלצתי לשתות את משקה ה-Ensure שלוש פעמים ביום יחד עם שמירה על תזונה מאוזנת.
המיימת עברה לחלוטין, ונפרדנו עם המלצתי להמשיך את הטיפולים בעוד שלושה חודשים, אך יותר לא ראיתי אותם. הרגשתי הייתה כי לריסה לא הייתה לחלוטין מרוצה מהטיפולים כי לא הצלחתי לעזור לה עם הידיים, אך אני ידעתי שהצלתי את חייה.
שנה אחרי הטיפול, ושוב, לאחרונה, כאשר החלטתי לספר על המקרה, יצרתי עימה קשר והיא סיפרה לי כי כרגע היא עדיין נמצאת בהשגחה אך רק כל שישה חודשים, במקום שלושה.
כפפות היא לובשת רק בחורף, אך היו תקופות שמצב הידיים שלה היה יותר טוב, היום טיפה פחות – אך יותר טוב מבעבר.
לצפייה בפרוטוקול הטיפולים, עם הסברים על נקודות הדיקור לחצו כאן
הגהה ועריכה: תמי ברקאי
המחברת:
לי יון M.D. Ph.D. Lic. Ac
ד"ר לרפואה, מטפלת ומורה לרפואה סינית בשיטת מאסטר טונג
לאתר של ד"ר יון לחצו כאן.
