נעים להכיר – שונטל זלקינדר

שיטת ה- Stems & Branches פופולרית זה שנים בארץ.
מדי כמה שנים, נדמה שיש עוד אפשרות ללימוד התחום, וזה אך משמח שיש שפע לבחור ממנו.
השנה חוזרת שונטל זלקינדר ללמד את השיטה. שונטל הייתה אחת מ- 4 חברים שהגיעו לארץ ובעצם עשו "עלייה" לשיטה- פטר ואן קרבל, עדי גולדנברג ויואן דווין. כל מי שמכיר את התחום, מכיר את השמות ויודע שבלעדיהם, התחום היה נראה אחרת לגמרי.

שונטל למדה מתמטיקה לתואר B.A מאוניברסיטת ריצ'מונד שבאנגליה.
שנתיים לאחר מכן הצטרפה כתלמידה מן המניין בבית הספר של ד"ר ואן ביורן- ICOM. לאחר מכן למדה גם בסין וגם ושוב בלונדון, עבדה כמטפלת בהולנד ומשנת 1995 שבה לישראל, כאן היא עוסקת בקליניקה פרטית ובהוראה.

שונטל פותחת השנה קורס ללימוד שיטת ה- Stems & Branches, מה שנראה לנו כהזדמנות נהדרת להציג בפניכם את אחת המטפלות הותיקות בארץ, מטפלת עם שלל לימודים באמתחתה (רפואה סינית וגם נושאים אחרים), וכמובן עם הרבה נסיון.
הראיון האינטרנטי עם שונטל מתחיל ממש כאן:

יעל ארנסט (י.א): כיצד הגעת מתחום המתמטיקה לרפואה הסינית?
שונטל זלקינדר (ש.ז): אפשר להגיד שהרפואה הסינית נבעה מלימודי המתמטיקה. בשנתי האחרונה באוניברסיטה, אחד המרצים שלי למתמטיקה רצה לקבל טיפול בדיקור, וכמו אנשים רבים הרוצים להבין איך הטיפול עשוי להשפיע עליהם, הוא קרא ספר על רפואה סינית לפני שקבע פגישה עם המטפל. למעשה, הוא זה שהפגיש אותי לראשונה עם הפילוסופיה הסינית, שעוררה בי עניין והתלהבות מיידית, שלא דעכו מאז. אני מתייחסת ללימודי הקודמים כאל הכנה להתפתחות פנימית  והבשלה לקראת לימודי הפילוסופיה והרפואה הסינית. זה כמעט כמו לראות את העולם בשחור לבן ופתאום לגלות את כל הגוונים הקיימים ביניהם ועוד צבעים רבים. כך זה היה בשבילי. הוקסמתי מהגמישות ומיחסי התלות ההדדית בבסיס הראיה הסינית, שנראו לי הגיוניים וטבעיים ביותר. הרגשתי שהפילוסופיה הסינית השלימה בתוכי חוליה חסרה.

י.א: מה משותף בין מתמטיקה לרפואה סינית?
ש.ז: לכל דבר בטבע ובחיים ישנם קצב, דפוס, תבנית ורצף מחזורי, המיוצגים על ידי מספר. הסוד הוא לגלות ולהבין את המספר הזה, את השפעתו הנפרדת, כמו גם את מערכת יחסיו עם המספרים האחרים. פענוח המשמעות המסתתרת מאחורי כל מה שהמספרים מייצגים הנו חשוב לאין ערוך ברפואה הסינית. לא במקרה יש לנו עשרה גזעים שמימיים ושנים-עשר ענפים ארציים, חמישה אלמנטים, שבעה רגשות וכו'. ישנו סדר ביקום, שהסינים קוראים לו 'דאו', ואחת מן הדרכים להבין את הסדר הזה הוא באמצעות תשומת לב למספרים. חשוב לזכור שהראיה המערבית של מספרים היא לינארית, בעוד שהראיה הסינית היא מחזורית, אך זוהי רק נקודת מבט. היקום כולו ממשיך להתקיים על פי החוקים שלו, ללא תלות בנקודת המבט שלנו, והריקוד המתמשך בין היין והיאנג במסגרת הדאו הוא קוסמי ונצחי. אנחנו צריכים גם את נקודת המבט של היין (העיגול) וגם את נקודת המבט של היאנג (קו), ואנו צריכים לדעת כיצד לשלב ביניהם, איך להבין את המשמעות המתפתחת מכל אחד מהם ולא להיתפס לתבניות מקובעות ולא גמישות של "אמת" סטטית. דרך המחזורים השונים שמיוצגים על ידי מספרים, אנחנו עושים מאמצים להבין את המקום שלנו ביקום ואת השפעת היקום עלינו.

י.א: האם ד"ר ואן ביורן היה המורה שלך? אם כן, האם תוכלי לספר קצת עליו, ומה היה מיוחד בו לדעתך?
ש.ז: ד"ר ואן ביורן אחד מהמורים שלי, המטפל שלי, ודמות משמעותית ביותר שהשפיעה על חיי. הוא היה טיפוס כזה, שהשפיע על כל אדם מבלי שיטרח לעשות הרבה. הוא היה אדם שקט ועירני, בעל ראיה פתוחה וסקרנית, אדם עם תבונה אדירה ואהבת אדם. בתור מורה הוא לא היה כל כך קל להבנה. למשל, אם תלמיד היה שואל שאלה, הרבה פעמים הוא לא היה עונה עליה באופן ישיר אלא על ידי שאלות שאותן הוא הפנה בחזרה לשואל, מכריח אותו לחשוב בעצמו ולהגיע לתשובה. הייחוד שבו היה שלמרות הצלחתו והשפעתו הרבה על כל כך הרבה אנשים ותלמידים, וחלקם מפורסמים מאד, הוא שמר על צניעות, יושר ואמת פנימית. הוא בשום אופן לא רצה שיטביעו בו איזושהי חותמת של דמות גורו. זה, למעשה, היה אחד הדברים שהוא תיעב במיוחד, הצורך של האחרים בגורו. למרות נטיותיהם של תלמידים ומורים לפשט לפעמים את הרפואה הסינית, הוא התעקש לשמור על סטנדרט גבוה ברפואה הסינית הקלאסית. הוא אף פעם לא התפשר, תמיד דרש להקשיב לדופק ככלי האבחנה העיקרי, ולעקוב אחר תנועות ומחזורי הטבע והשפעתם על האדם. הוא התעקש על קיום של עירנות מתמדת בין המטפל לפציינט, וסלד מכל תבנית מקובעת שלא מאפשרת גמישות מחשבתית. זוהי לפחות הראיה שלי אותו ואת היחוד שבו.

י.א: היית חלק מרביעיה שבעצם 'עשתה עלייה' לתורת הגזעים והענפים (Stems & Branches). איפה נוצר החיבור ביניכם? האם תוכלי לספר קצת על השנים הראשונות ומה הוביל אתכם?
ש.ז: אני מניחה שהרביעיה שאליה את מתכוונת היא אני, עדי גולדנברג, יואן דווין ופטר ואן קרבל? בכל אופן זו היתה "הרביעיה" שלימדה את הגזעים השמימיים והענפים הארציים בשנים הראשונות בארץ. יואן ופטר היו המורים שלנו באנגליה, שלי ושל עדי, הם לימדו אותנו את השיטה הזו. ההחלטה שלהם נבעה מתוך הבנה שזה איננו נושא השמור ליחידים בלבד, ושצריך לחשוף את השיטה המדהימה הזו לכמה שיותר מטפלים, ובכלל זה גם בישראל. ליואן ולפטר היתה זיקה פנימית לישראל ולכן הם שמחו ללמד כאן. לא היה צורך רב לשכנע אותם, אבל יואן לא יכול היה להמשיך ללמד כאן בגלל סיבות אישיות.

י.א: למה לדעתך חשוב ללמוד את תורת הגזעים והענפים? הרי אפשר לחיות יופי עם TCM  או חמשת האלמנטים, וכמובן גם לעזור יופי לאנשים….
ש.ז: אני לא בטוחה שאני מבינה את המילה "יופי" במשפט הזה. הכל יחסי. זה כמו ללמוד לתואר מסוים ולהרגיש שזה מספיק, שאתה יודע הכל. כל ידע בכל תחום יכול רק להעמיק ולהרחיב ככל שלומדים הלאה, אני חושבת שזו צריכה להיות שאיפה של כל אדם ובעיקר של מטפלים. ברפואה סינית זה לא שונה, אפשר ללמוד לטפל באנשים, והרי אנחנו יודעים שאפשר ללמוד לדקור במספר סופי שבוע ולהכריז על עצמך כמטפל, אך האם זה נכון? האם זה מספיק? רפואה בכלל, ולא משנה איזו רפואה, היא תחום מורכב ונרחב הדורש התפתחות ולימוד אינסופי, גם בגלל התחום וגם בגלל המורכבות הטמונה בכל מטופל. למעשה אין דבר כזה גזעים וענפים, חמשת האלמנטים או TCM. הכל הנו רפואה סינית. TCM נלמד בצורה יסודית גם על ידי אנשים שלמדו את תורת הגזעים והענפים, אבל זהו רק חלק מתוך התמונה הכוללת של הרפואה הסינית, ראיה מאד סימפטומטית ומובנית. זה כמו לראות אדם בתור שלד ולהתעלם מכל הרקמות והאיברים החיים בתוכו. אני לא מגזימה, מצטערת… TCM היא שיטה שפותחה מתוך הרפואה הסינית הקלאסית, כתוצאה מדרישה מערבית ומראיה מערבית. זוהי 'שיטת האקמול'. כמובן שכאשר מתעוררות בעיות אקוטיות, צריך לדעת איך לטפל בהן ולהקל באופן מיידי. צריך לדעת מה לעשות באותו רגע. לפציינט הסובל מבעיה אקוטית אין עניין בפילוסופיה העומדת בבסיס הטיפול, הוא רוצה להרגיש הקלה מיידית בכאביו. TCM פועל יפה מאד ומהר מאד במקרים של בעיות אקוטיות. אבל כשיש בעיות כרוניות המצב הרבה יותר מורכב, וכל מי שעובד בגישה של TCM מספר שנים יודע את זה בוודאות. במצבים כרוניים, שזה מצבם של רוב הפציינטים שמגיעים לקליניקה, הטיפול הסימפטומטי איננו מספק. להבין את הסינדרומים שמתחת לסימפטומים הוא חשוב, אך לא מספיק. לדעתי, חשוב מאד לקחת בחשבון גם מה מקור הסינדרומים השונים. למה ששני אנשים שונים עם אותו סוג מיגרנה ואותו סוג סינדרום יקבלו את אותו הטיפול, ואפילו ימשיכו לקבל את אותו טיפול במשך סידרה של עשרה טיפולים, למרות שהמקור לסינדרום הוא שונה? זה מה שקורה בטיפולי  TCM. רק אם יודעים ומבינים את התבנית הפנימית, את האקלים הפנימי של כל אדם, וכיצד כל אחד מהם מגיב לאקלים החיצוני ומה האינטראקציה ביניהם ואיך האחד שונה מהשני, רק אז אפשר להבין את היחודיות הטמונה בכל אינדיווידואל ומהו הטיפול היחודי הנכון עבורו. מסיבה זו אני לוקחת כמובן מאליו את האבחנה של הדופק. זהו כלי מספר אחד, ללא פשרות. רק כך אפשר להרגיש את התנועות הפנימיות של האדם ואיך הוא מסתנכרן עם התנועות החיצוניות, ועם השיא והשפל של תנועות האנרגיה והדם בגופו, המשתנות בכל רגע. אני חייבת לשוב ולהדגיש שאין להפריד בין תורת הגזעים השמימיים והענפים הארציים ובין כל השאר. שיטה זו מבוססת על תורת חמשת האלמנטים, היא איננה נפרדת, והבנת הסינדרומים השונים חשובה באותה מידה. אין להפריד בין השיטות. הצורך בהפרדה נובע בסך הכל מתוך הראיה המערבית, בעוד הצורך היחיד האמיתי הוא להעמיק ולהרחיב את הידע, כי כל פיסת אינפורמציה שיכולה להעשיר אותנו כמטפלים, מגדילה את היכולת שלנו לראות באופן בהיר יותר את הנתונים בתמונה הכוללת.

י.א: איך עובד השילוב בין צמחים, שהם יותר TCM בלימוד שלהם, לבין תורת הגזעים והענפים?
ש.ז: הראיה הסינית של צמחי מרפא היא יותר סימפטומטית, משום שצמחים פועלים יותר על הרמה החומרית-פיזית של האדם, וככזו נחוץ לטפל בה בצורה סימפטומטית. ברור שאפשר לטפל באמצעותם גם מעבר לרמה החומרית, לחזק אלמנטים חלשים וכו', אבל בכל זאת זה עובד יותר על החומר של הגוף. שיטת הגזעים והענפים, שוב, היא ראיה הלוקחת בחשבון את השפעות המחזורים השונים ביקום על האדם, וראיה  נרחבת ועמוקה יותר זו יכולה להצביע בצורה מדויקת יותר על החולשות והחוזק של בריאות או מחלה ובמה כדאי לטפל. אנחנו הרי יודעים שדיקור פועל על שדה האנרגיה של האדם, וככזה הוא יותר אנרגטי ופחות חומרי. אפשר לשלב את תורת הגזעים והענפים עם צמחי מרפא, זאת אם הראיה מבוססת יותר על חמשת האלמנטים. אפשר לעבוד עם צמחי מרפא בנוסף לאקופונקטורה, אבל לדעתי, הטיפול הזה אינו בא כתחליף. גם אני למדתי צמחי מרפא באנגליה, ויש לצמחים את הקסם שלהם. אבל בקליניקה שלי אני כמעט ולא משתמשת בהם משום שדיקור נותן בדרך כלל את המענה הרצוי, ועבורי זהו הכלי החשוב ביותר. אנרגיה קיימת לפני חומר ולכן העבודה האנרגטית, לדעתי, הנה חשובה מאד. לאורך ההיסטוריה הארוכה של הרפואה הסינית, הראיה הסימפטומטית של צמחי מרפא גלשה גם כן לאקופונקטורה. הרבה מאד מהאיכויות של נקודות הדיקור לקוחות מאיכויות הנמצאות בצמחי מרפא. הרי אין נקודה שפותרת בעיות של ליחה, יש צמח שיכול לעשות את זה. לדוגמה, נקודה כמו ST 40 איננה פותרת בעיות של ליחה. היא שולחת אנרגיה לכיוון הטחול ומחזקת אותו, ולכן משנה משהו בשדה האנרגיה של האיבר הזה, וכך הטחול יכול לעשות את עבודתו ולפתור את בעיית הליחה. הראיה באקופונקטורה מוכרחה לבוא מתוך ראיה כוללת של תנועות האנרגיה בגוף ולא מתוך ראיה של פתרונות סימפטומטיים, השייכים יותר לתחום של צמחי המרפא.

י.א: כיצד הפנג שואי עזר לך כמטפלת?
ש.ז: אני למעשה לא משתמשת בתורת הפנג שואי בקליניקה שלי. למדתי פנג שואי אצל שוהם ויסמן, שאליה פניתי כאשר בניתי בית ורציתי יעוץ. ואני, כמו שאני, רציתי להבין בעצמי את השפעת הגורמים והמורכבויות השונות שבהחלטות לגבי המיקומים השונים בבית שלי. פנג שואי לא היה זר לי לחלוטין, מאחר שהוא מהווה מימד נוסף בראיה הסינית ההוליסטית. יש מספר פציינטים שאני מייעצת להם בצורה כללית, אך בדרך כלל אני מפנה אותם ליועץ מומחה. שיטת הפנג שואי מעניינת מאד, משום שהיא לוקחת בחשבון את ההשפעות הסביבתיות על האדם בצורה אינדיווידואלית. זוהי שיטה שאפשר לשלב ביחד עם טיפולים אחרים אם רוצים להבין איך הסביבה שבה המטופל גר משפיעה על בריאותו הגופנית והנפשית.

י.א: ספרי לנו קצת על הקורס – ממה הוא מורכב? אלו נושאים נלמדים? מה אופי הקבוצה?
ש.ז: שיטת הגזעים השמימיים והענפים הארציים מתרכזת בלימוד מחזורי הטבע השונים, התנועות הגדולות (ארמונות חמשת הכיוונים, כוכבי הלכת, השמש והירח וכו'), התנועות הקטנות (עונות השנה, חמשת האלמנטים, ששת השכבות וכו'), וכיצד הם משפיעים על האדם (יחסי הגומלין בין כל התנועות השונות). התנועות החיצוניות של האקלים מצויות גם בתנועות הפנימיות של האדם, וחשוב להבין איך לסנכרן את יחסי הגומלין האלה. אני מעבירה קורס ללימוד שיטת הגזעים השמימיים והענפים הארציים לקבוצה קטנה שתאפשר לי לעבוד בצורה יותר אינדיווידואלית עם כל תלמיד. תלמידים הולכים לאיבוד בכיתה גדולה, וגם קשה ללמד את הדופק בצורה ראויה. בכיתה קטנה, לעומת זאת, אפשר ללמד לאבחן לפי הדופק, הדינמיקה היא יותר קרובה ואישית וזה חשוב עבורי, כמורה. חשוב לי לדעת שהתלמידים שלי יבינו את החומר וידעו לעבוד איתו וליישם אותו. תלמידים רבים שואלים מה ההבדל בין הקורסים השונים. כל הקורסים ילמדו אותם על הגזעים השמימיים והענפים  הארציים, אבל כמו בכל דבר בחיים יש הבדל בין איכות לכמות, בתקווה ששניהם יינתנו בצורה מספקת. מדד הלוקח בחשבון את מחירם של הקורסים השונים או את מספר השיעורים הניתנים בכל אחד מהם אינו מדד המאפשר לסטודנט לדעת את רמת הידע שהוא מקבל. אפשר "למרוח" שיעורים רבים בכל נושא ולהגיד שאתה נותן יותר, או באותה מידה, ללמד את החומר בקיצור וללא עומק ואז הסטודנט לומד מבלי כל יכולת לעבוד עם מה שלמד. ברפואה סינית חשוב מאד לאבחן לפי הדופק, וחשוב להדגיש את זה. בלי אבחנה ראויה של הדופק שום שיטה לא עובדת כמו שצריך. אני יודעת שגם בקורסים שאנחנו, הרביעיה,  עשינו, לא לימדנו את הדופק כי לא היה זמן והיתה כיתה גדולה. ידע הוא ידע, ואין סיבה לעוד ידע אם אתה לא יודע להשתמש בידע הקיים כמו שצריך. לכן גם חשוב לעבור על ניתוחי מפות לידה רבות ככל האפשר, לדעת לכוון את המטפל לכיווני החשיבה ההגיוניים, המעשיים והישומיים של השיטה, כיוונים החסרים, לדעתי, בחלק ניכר מהקורסים השונים.
אני מקווה שאצליח ליישם בקורס מטרות חשובות אלה.

י.א: אילו 3 עצות את יכולה לתת למטפלים בתחילת דרכם המקצועית?
ש.ז: 1.    צריך להבין ולקחת בחשבון את חוקי הדאו בטבע כמו גם באדם, על  כל המשתמע מזה.
2.    צריך להבין היטב את הגמישות שביחסי היין והיאנג – הם לעולם אינם מוחלטים, ואינם נתונים בתבניות מקובעות. האינטראקציה ביניהם באופן שבו היא באה לידי ביטוי באינדיווידואל היחיד הנה חיונית ודינמית.
3.    חשוב מאד להבין את כל תהליך יצור האנרגיה בגוף. אי אפשר להשפיע על חומר ואנרגיה מבלי להבין בצורה יסודית את כל התהליך הבסיסי הזה.
ברגע שמבינים את שלושת היסודות האלה אפשר להתנהל עם כל השאר בחוכמה. כל יתר הדברים, בעצם, יושבים על שלושת עמודי הבסיס האלה.

המחברת:
יעל ארנסט
רפואה סינית
yael@sinit.co.il