שלי
2004
נפגשנו, כשישבתי מול רוני ספיר, בכיתה שכרגע סיימו ללמוד בה שיעור בפילוסופיה סינית,
ריח הלימודים עדיין נשאר בה, יחד עם כמה דפים עזובים על השולחנות.
התעניינתי בלימודי רפואה סינית, דיברנו על תוכנית הלימודים, על בית הספר, ובזוית העין ראיתי אותה, לא בדיוק ידעתי מה זה, הצצתי אליה, היה שם משהו שאם אני מתרגמת את המחשבות שלי אז למילים שבינתיים למדתי, היה שם משהו בקומפוזיציה, בניקיון, בחללים הריקים, באסטטיקה שמשך אותי.
זו הייתה קליגרפיה פשוטה, חצי תלויה חצי דבוקה שם על הקיר, שאלתי את רוני "מה זה"? הוא אמר שזו קליגרפיה סינית וגם היא חלק מהרפואה, הפילוסופיה, והתרבות הסינית.
שלה
לפני 4600 שנה בערך.
הממצאים הארכיאולוגים מראים שהכתב הראשון נמצא על גבי עצמות אורקל, עצמות ניבוי בהם השתמשו שאמנים (מרפאים, נביאים) בשיטת ניבוי לגבי כל תחומי החיים. השאלות היו חרוטות על העצמות או שריונות של צבים. כתב ראשוני זה, שהסימנים בו היו מאוד פשוטים והיוו את ראשית הכתב נקרא: "כתב העצמות".
שלי
כשעליתי לראשונה לרכבת בסין מתבוננת על הכרטיס הנסיעה ומבינה לבד שמקומי במיטה העליונה מבין השלוש- הכרתי את הסימנית ל"מעלה".
שלה
המילון הגדול של הסימניות בסינית ( פורסם ב-1990 ) מכיל 54,678 פירושי מילים המסודרים לפי חלוקה של 200 שורשים.
סיני משכיל בן ימנו יודע לא יותר מ- 5000 סימניות,
ומילון עדכני בסינית מכיל כ- 7000 סימנים בלבד….
שלה
סימנית, זו מילה ולא אות. בעצם כל השפה הסינית מורכבת ממילים שהם ציורים, הכתב היה "פיקטוראגפי" מהמילה (picture) סימן שהוא גרפי, תמונתי, ציורי המביע מושג. כל סימנית (מילה) צוירה ותיארה את משמעותה (לא בכדי, עד היום, בסין וביפן, המילה "לצייר" ו"לכתוב" היא אותה מילה).
והסימנים הם פשוטים, הסינים נהגו להתבונן בטבע ולצייר אותו, כמו שהוא.
ולגבי מילים המתארות רגשות ודברים מופשטים יותר, כאן זה כבר מתחיל להיות מעניין…
שלי
אותו עניין הוא מה ששאב אותי לתוך הקליגרפיה הסינית
למשל,
המילה הראשונה שכבשה אותי,
היא המילה יש, כותבים אותה כך: 
יד המנסה לתפוס את הירח,
תנסו את זה, לתפוס את הירח, להושיט יד רחוק ולעולם לא לגעת בו
ברגע שנגעתי,
נפתח משהו חדש, הקודם כבר לא קיים…
עד אז הוא קיים, כל עוד הירח שם.
זה הדבר היחיד שיש
שלי
בדרך כלל, ומאז שאני זוכרת את עצמי אני כותבת ביד שמאל.
אבל אני לא אשכח את הרגע שתרצה פייטן- סלע המורה שלי לקליגרפיה העבירה לי את המכחול ליד ימין בשיעור הראשון שלי, ואמרה לי שמהיום קליגרפיה אני מתרגלת ביד ימין.
שלה
בסינית כותבים: מלמעלה למטה, משמאל לימין.
לכן, כדי לא לשבש את הזרימה יש לאחוז את המכחול ביד ימין…
שלה
המכחול
כאמור בעולם העתיק שימש המכחול לכתיבה ולציור גם יחד, וכשמתכלים מקרוב רואים שמשיכות המכחול בציורים הסינים זהים למשיכות המכחול בכתיבה, מכחול הקליגרפיה יכול ליצור משיכות שונות ומגוונות במכחול אחד בלבד, בעוד שבמערב זקוקים למגוון מכחולים,
הוא בד"כ עשוי מבמבוק עם שיערות שונות של בעלי חיים (כבש, סוס, ארנבת וכו…)
שלי
כשרעדה לי היד כשאחזתי במכחול ענק וכתבתי במשיכת מכחול אחת את המשפט "ריקוד הלב" על נייר מיפן בגודל של 1.80/1.00 מ' שעולה $100
שלי
כשהכלב של חברים דרך לי על עבודת קליגרפיה שעמלתי עליה שבועות,
הוא הטביע את צעדיו על הנייר הלבן,
על העבודה היחידה מתוך עשרות שאהבתי,
זה גם הרגע שהבנתי שהכל בר חלוף, ואל לי להקשר יותר מידי לדברים…
שלי
כשגיליתי שנייר האורז הוא לא באמת מאורז, זה סתם שם שדבק בו,
הוא בעצם עשוי מסיבי עץ הבמבוק, עלי הבננה, עץ התות, אבל ממש לא מאורז…
שלי
כשאני הולכת ברחובות תל אביב, וחושבת לעצמי בשחור ולבן, בחללים ריקים, מוצאת את הנקודה האדומה הקטנה שמשלימה לי את התמונה.
שלי
החודשים האלה שאני לא אוחזת במכחול,
שהבית שלי לא מריח מריח הדיו,
שאין נייר בכל מקום עד שאי אפשר לדרוך,
ואני לא מבינה למה,
שוכחת שבשבילי גם מחט היא לפעמים מכחול,
ובה אני אוחזת כל יום מחדש…
וואו…מקסים
ליטל, מרגשת כל פעם מחדש…
שירה בשן
תודה רבה, יקרות
טוב, אז גרמת לי ברגעים אלו להרשם לאתר סינית סוף סוף.
יקירתי, את בהחלט משהו מיוחד! המשיכי לצייר על גופי מחטי קליגרפיה במשיכת מכחול אחת. שהשחור לבן עם הנקודה האדומה – יהפכו בגופי לצבעי הקשת:-)
אשמח גם לאחר קריאת המאמר – שבכל זאת אחרי שלוש שנות הכירות – נתחיל ליישם את התמונה המתבשלת כבר הרבה זמן – בטוחה שהתבשיל המיוחד הזה יהיה עם הרבה טעם של עוד!
באהבה גדולה. כנרת.
יקירתי, ברוכה הבאה לסינית!
בקרוב נתחיל לראות אותך מציירת במחטים…
את העבודה המתבשלת, מקווה שתכף נוריד אותה מהאש 🙂
באהבה גדולה
את כותבת שירי אהבה 🙂
מיטרה [ אהוד מקליגרפיה ]