מוזיקה, שקט, מים

לא קניתי כרטיס לפיקסיז ולכן האכזבה שלי מביטול ההופעה היא יותר עקרונית מאשר אישית.

אבל בא לי לשתף בשיר שאני מאד אוהבת והוא מהשירים שכאשר אני שומעת אותם, באופן בלתי נמנע, אני חושבת מחשבות שאפשר לקרוא להן בודהיסטיות, באין שם יותר טוב.

"Where is my mind?" שואלים הפיקסיז, וגם פלסבו, שדווקא כן הגיעו לארץ, שרו.

האם יש שאלה חשובה יותר, דחופה יותר לשאול, מנקודת המבט הבודהיסטית? כל רגע הוא רגע שבו כדאי לשאול אותה – כלומר לשים לב איפה מטיילת התודעה שלי, המחשבה שלי.

"Way out in the water, swimming", שם נמצאת תודעת הדובר בשיר, שהתחיל דווקא בתנוחה יוגית למתקדמים – "With your feet on the air and your head on the ground"

ובתוך המים הוא פוגש דג שגם מנסה לדבר איתו.

והוא לא היחיד שזה קרה לו. גם לכלב הים הקטן שדוני, בסיפור של עודד בורלא מתוך "בתוך הבחוץ", שהיה אחד מהספרים האהובים עליי בילדותי, ופתחתי אותו שוב השבוע כדי לכתוב פוסט אחר.

'מה יש בתוך המים?'

'עוד מים', אמרה אמא.

'הם יוצאים לפעמים החוצה? אני רוצה לראות אותם, את המים שבתוך המים.'

'לא, הם אינם יוצאים. אתה רוצה לראות אותם?  – היכנס'.

'מה???' קרא שדוני.

'היכנס'.

'והם לא ירביצו לי?'

'לא. מלא ריאותיך אויר, אל תדבר – והיכנס'

…. כעבור רגע ארוך יצא, התיז מים על סביבו ואמר: 'בתוך המים שבתוך המים – ראיתי דג'

מים: עשויים להיות שקופים אך כל כך עמוקים שלא ניתן לראות עד הקרקעית. המים שתמיד יכילו עוד ועוד. חשבתי על הנכונות לצלול לתוכם, המים הבלתי ידועים של עצמנו, והאומץ שנדרש לשם כך. ועל החיים שפוגשים שם בפנים אם מצליחים לשהות שם מספיק זמן, ובעיניים פקוחות.

תרגול מדיטציה כמו שאני מבינה אותו כרגע, מתעסק (גם) בזה, בללמוד לשאול היכן נמצאת התודעה שלנו לאו דווקא באופן מילולי ואולי גם התשובה לא צריכה להינתן במילים, לא באופן שמסביר, מתרץ או מנתח… רק לשהות ולהתבונן: הנה היא – חולמת, מפנטזת, מספרת לעצמה סיפורים, מתכננת את העתיד, חופרת בעבר, או סתם בורחת בכל דרך אחרת מדרכיה המתוחכמות, כדי לא להיות במה שקורה כאן ועכשיו.

ואז להחזיר אותה, בעדינות, אל הכאן והעכשיו, שעם הזמן הופך בעצמו למים שקטים, רוגעים, מערסלים, גם כאשר מסביב משתוללות סערות.

ומזכירים שבמים יש כל כך הרבה יופי ושזה בלתי נתפס לחשוב על כמה חיים וכמה יופי מתקיימים כל הזמן איתנו, לידנו, ואפילו למרות שאנחנו, בני האדם, בעולם.

איזה יופי בתוך הים.

המחברת:
תמי ברקאי
מטפלת ברפואה סינית
לאתר של תמי