נעים להכיר- בני מרמור

נדמה שאפשר לספור את הכתבות הטובות ברשת על טווינא על יד אחת.
הדבר מתסכל, בעיקר את אלו שעוסקים בתחום החשוב והמועיל של הטווינא, וחוסר תשומת הלב גם גורם לנו קצת לשכוח, שהטווינא היא החלק הבלתי נפרד של הרפואה הסינית, בעוד השיאצו הוא בעצם סוג של בן דוד של הרפואה הסינית.
איך שהוא, במהלך האבולוציה שעברו המכללות, השיאצו התברג יותר במערכת, והטווינא- לה לקח זמן עד שעשתה עלייה מסודרת לארץ מסין.

החלטנו שהגיעה העת לתת זרקור לשיטה יעילה מאין כמוה, ולכן פנינו לבני מרמור וערכנו ראיון אינטרנטי עם אחד האנשים הבולטים בתחום הטווינא בארץ.
בני החל את דרכו ברפואה סינית בשנת 1991, ולמד בארץ ובסין.
משנת 1996 החל לטפל בקליניקה, ועם השנים המשיך להשתלם, ללמד, נכנס למערך המרצים בכללית רפואה משלימה ב- 1999, וב- 2005 הפך לרכז ארצי בתחום הרפואה הסינית המסורתית בכללית.
בשנת 2009 ייסד את בנימינג- האקדמיה לטווינא– להתמחות באומנות הטווינא ובטיפול בילדים.

יעל ארנסט (י.א): איך הגעת לרפואה סינית?
בני מרמור (ב.מ): לאחר שרות בצבע קבע יצאתי לטיול הגדול. תחילה ארה"ב ודרום אמריקה הפסקה בארץ  ולמזרח הרחוק . לפני נסיעתי למזרח פניתי למכונים לקונג פו על מנת לקבל פרטים ללימוד קונג פו במזרח. לאחר סרטים שצפיתי בארץ ובארה"ב ידעתי שלאותם מסטרים בעלי יכולת גופנית מדהימה ידוע סוד האנרגיה הפנימית. למרות כל ההגזמות בסרטים עדיין ראיתי סרטים על מסטרים מהמזרח ובתוכי ידעתי שבתוכנו קיים כוח שצריך ללמוד לנצל. ואכן במהלך חיפוש מסעדה בדלהי הודו ראינו בחור ביישן שמסתובב לבד והזמנו אותו לאכול איתנו ארוחת בוקר. במהלך הארוחה סיפר לנו שהוא סיים ללמוד רפואה סינית ונמצא לקראת שנה ב בלימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב. אומר הבחור שעונה לשם ניר עמיר שיש מקצוע שנקרא רפואה סינית המבוסס על אנרגיה ששמה הוא צ'י וישנם נתיבים בגוף שהאנרגיה הזו נעה. על נתיבים אלו נקודות אשר דרכם ניתן להשפיע על בריאות האדם. מבחינתי גיליתי את שדמיינתי ולא האמנתי שהמציאות עלתה באמת על כל דמיון. כמובן שהתנדבתי לחוש את פעילות הנקודות ומאותו רגע חשבתי על הנושא החדש הרפואה הסינית.  בספרייה של נפאל קניתי את הספר הראשון שלי "the web that has no weaver" .
בדימיון שלי ראיתי את עצמי משתמש בטכניקות מנואליות שונות מרפא. מאוד התרגשתי מהרעיון שאוכל לרפא אנשים.
מכאן הדרך ללימודי הרפואה הסינית נסללה ואכן לאחר שנה של טיול ב-1991, שבוע לאחר חזרתי לארץ התחלתי ללמוד במכללה לרפואה משלימה.

י.א: למה התמקדת בטווינא? איך הגעת בטווינא להתמקד בילדים? קראתי שאתה למדת גם שיאצו. מדוע הטווינא גברה על השיאצו?
ב.מ: במהלך לימודי הרפואה הסינית למדתי שיאצו ואכן אהבתי את אופן הטיפול. הטיפול המנואלי עבורי הינו ביטוי עצמי של הרצון והיכולת שלי להשפיע על בריאות האדם לטובה. לגעת במטופל ללא אמצעים, ללוש אותו, להניע את הצ'י ולהביא לאיזון.
כבר בשנה הרביעית עלה בי הרעיון להתמקד בילדים. בארץ לא מצאתי גורם שאפשר ללמוד ממנו באופן מסודר לכן טסתי למזרח 5 חודשים של עבודה ביפן ולסין. הגעתי לצ'נגדו שם חיכה לי בחור ישראלי שעזר לי להוציא ויזת סטודנט, ואכן לאחר מספר חודשי לימוד ביקשתי להתמחות בילדים. הרופאים אמרו לי כדי ללמוד לטפל בתינוקות וילדים תחילה צריך ללמוד את התאוריה המיוחדת להם ולהתחיל בטכניקת מגע הנקראת טווינא. רק לאחר מכן להמשיך בדיקור וצמחי מרפא.
זוהי ההתחלה שלי בטווינא. מאוחר יותר הצטרפתי לצוות ההדרכה של מדיסין. במקביל להנחיית שעורי הכרות בטווינא ילדים למדתי בקורס השני של טווינא למטפלים בהנחיית אמיר קלי וד'ר גואן (שנתו הראשונה בארץ), ועוד שני רופאים סינים אחרים. כבר בשנה הזו הבנתי איך משתלב הטיפול בטווינא ואימוני הקונג פו / צ'י גונג שהתאמנתי ותורמים להכשרתי כמטפל.
העמידה, המיקום שלי כמטפל מול המטופל, טכניקות המגע המגוונות הדורשות קואורדינציה רבה, השילוב בין רכות ועוצמה, קצב איטי ומהיר, התיאוריה  הגופנית אשר מלמדת את האדם כיצד להשתמש בגופו ככלי עבודה ועבורי גם ככלי טיפולי. על מנת להיות מטפל טוב בטווינא מעבר לידע הקוגניטיבי חייבים להכשיר את הגוף ולאמן אותו. במהלך השנים ראיתי את התוצאה ביכולות הטיפוליות שלי. בתקופות שהתאמנתי פחות איכות הטיפול שלי ירדה. לכן אני משתדל לתרגל באופן רצוף גם אם לפעמים אני לוקח הפסקה בעקבות אילוצים שונים.

הטיפול בתינוקות וילדים דורש הרבה מהמטפל. עקב מצבם העדין ויכולות השינוי המהירות שלהם המטפל נידרש להיות מקצועי ביותר, בעל יכולות טיפול מנואלי גבוהות, העבודה איתם היא כמו משחק אחד שלם. אני זוכר את הטיפולים הראשונים שלי בילדים. אמרתי לעצמי בני תהיה רציני אחרת ההורים לא יבטחו ביכולות שלך, אבל אז היה לי קשה יותר להסתדר עם הילדים. במהלך השנים גיבשתי אופן טיפול וגישה לילדים כך שגם כשאני מציג בפני הילדים או מספר להם סיפורים בזמן הטיפול אני משיג את תשומת ליבם איכות הטיפול עולה הילדים משתפים פעולה וההורים מרוצים.
היום אני מטפל בבוגרים ובילדים בדיקור טווינא צמחי מרפא ותרגילי תנועה מתחום הצ'י גונג והיוגה.

י.א: איך לימוד השפה הסינית עזר לך בדרך?
ב.מ: ניגשתי ללמוד סינית על מנת שיהיה לי פתח לתרבות הסינית. הלימוד היה קשה אך אפשרי. המון שעורי בית ומבחנים לאורך הלימודים ואכן הגעתי לרמה סבירה של קריאה וכתיבה. במהלך השנים לא חזרתי על החומר והיכולות שלי ירדו אך היום אני מסוגל לכתוב בסינית בעזרה של מילון, אני מכיר את אופן הכתיבה ואת הסימניות כשמדובר בהבנה בסיסית של שמות הנקודות או מילים מקצועיות. למדתי את התפתחות השפה ואת אופן החשיבה הסינית דרך הדקדוק. כל הלימוד קרב אותי אליהם, כמו שהשהיה  והלימוד בסין אין לו תחליף בהבנה של צורת מחשבתם היצירתית המחוברת לטבע באופן הכי פשוט וטבעי.

י.א: אתה מאוד פעיל בקופת חולים כללית. איך אתה רואה את השילוב בין הרפואות המערבית והסינית?
ב.מ: אני מטפל בכללית רפואה משלימה משנת 1999. ב- 4 שנים האחרונות אני מרכז את תחום הרפואה סינית במשלימה. במהלך היותי מטפל במשלימה הרגשתי צורך לעזור למטפלים שונים בבעיות שונות במערכת וכיון שאני אוהב ליצור ולהתקדם קידמתי פעילויות שונות לרווחת המטפלים הן במישור הרווחה והן בהכשרות מקצועיות.
כבר בתחילת דרכי כמטפל הבנתי את החשיבות של הרפואה המערבית והמידע הטמון בה. השילוב עם הרפואה הסינית כמטפל מעלה את איכות הטיפול. במסגרת המשלימה עיקר שיתוף הפעולה נעשה בהשלמת מידע תיאורטי על מחלות שונות ואופן הטיפול בהם ברפואה המערבית בעזרת הרופאים. עיקר שיתוף הפעולה הינו בין מקצועות הרפואה המשלימה השונים וכמובן בעזרת של מטפלים אחרים ברפואה סינית. היכולת לקבל חוות דעת של מטפל אחר בשיטת טיפול שונה ושילוב שני טיפולים במקביל אכן העשיר אותי ונתן תוצאות טובות מאוד עבור המטופל. מעבר לכך לעתים אני נתקל במקרה קשה עבורי או שאני לא מצליח למצוא את ההקשרים או שהטיפול לא עוזר אני משתף מטפל אחר ברפואה סינית מהזרמים השונים על מנת להעזר בזוית אחרת למציאת דרך לעזור למטופל.

י.א: האם אתה מוכן להתייחס לשביתה שהתקיימה בכללית? האם תוכל לשתף אותנו במחשבותיך?
ב.מ: השביתה במשלימה. סיפור משל עצמו עם מספר זויות הסתכלות. המטרה של כולנו היא לשפר את תנאי העבודה. הניצוץ שהחל יחלחל למערכות שונות- זהו טבע הדברים וזה מצוין. הבעיה במערכת כמו שלנו היא הדרך, למרות שלפי קונפוציוס ישנן 10,000 דרכים. לכל אחד יש את הדרך שלו ועלינו לכבד כל אחד בדרכו שלו.

י.א: מדוע אין איגוד טווינא? יש של שיאצו, מדוע אין של טווינא?
ב.מ: יצירה ובניית מערכות תלוי באנשים. ברגע שיש אנשים המוכנים להתאחד עבור מטרה כלשהי העסק יקום. איגוד הטווינא תלוי רק במספר אנשים שיקחו על עצמם להקים אותו. התחלנו פעמיים בזה ולא התמדנו. זו הבמה להעלות את תשומת לב מטפלי הטווינא ולהקים איגוד.

י.א: ספר לנו קצת על האקדמיה לטווינא- במה הלימודים בה שונים ממה שקיים היום במכללות? איך האקדמיה נולדה?
ב.מ: האקדמיה לטווינא נולדה לאחר שנים של הוראה במסגרות שונות כולל שיתוף פעולה עם כללית משלימה.
לאחר תקופה ארוכה של הוראה חשתי רצון ללמד במסגרת שתהווה מקום חינוכי ומקצועי מעבר רק להעברת ידע. על מנת  ליצור מקום ברמה ערכית ומקצועית גבוהה כמו שבניתי בחזון ולוודא שכך הוא יתנהל אני צריך שתהיה לי שליטה על אופיו לכן נאלצתי להקים משהו משלי.

היתרון באקדמיה טמון בכך שההתעסקות היא בטווינא כתחום עיקרי:
בסין לומדים באוניברסיטאות לרפואה סינית 5 שנים ב- 3 מסלולים. אקופונקטורה, טווינא וצמחי מרפא. במערב החליטו שלימודי המגע לא חייבים את אותה התייחסות כמו הדיקור ולדעתי זה מוטעה. מטפל בטווינא זהה למטפל בדיקור ההתמחות שונה אבל הבסיס חייב להיות זהה.
האקדמיה לטווינא קמה בכדי ליצור מקום בו ניתן ללמוד טווינא ברמה גבוהה כראוי למקצוע המגע של הרפואה הסינית."
לימוד במסגרת בית ספר בו הטווינא הוא תחום הלימוד העיקרי טומן התייחסות ללימוד מבוססת על העקרונות הנדרשים למטפל בטווינא כלומר דגש על הרמה התנועתית (עמידה, יציבה, מיקום המטפל מול המטופל בהתייחס לאזור המגע), התייחסות של החיבור בין אדם לאדם דרך הידיים או אזורי גוף שונים ולא דרך מתווך כמו מחטים.
ברגע שהאווירה היא כזו הטמעת הטווינא היא גבוהה.

כאדם, מעבר להיותי מטפל אני מורה. אני אוהב ללמד להורות להעביר ידע ומידע לאחרים. מאתגר אותי ליצור מטפלים טובים, אני אישית לומד הרבה מההוראה הן במישור האישי וכמובן במישור המקצועי.
יתרון נוסף באקדמיה זהו קורס טווינא ילדים שהחל את דרכו לפני 9 שנים במדיסין כקורס של סימסטר והיום קורס דו שנתי המכיל את כל הבסיס של הרפואה הסינית לילדים וטווינא ילדים עיוני ומעשי, מכיל שעורים בפדיאטריה המועברים על ידי רופא והבנת נפש האדם המועברים על ידי פסיכולוג.

האקדמיה לטווינא תתמקד בלימודי המשך בטווינא. הרעיון להקים מרכז ללימודי טווינא ברמה גבוהה כאשר ההתמקדות יהיה במקצוע הטווינא כמקצוע ראשי וטיפולי ילדים.

י.א: מה הם לדעתך היתרונות של הטווינא על שיאצו למשל- בעיקר בהקשר של ילדים?
ב.מ: הגישה בטיפול בילדים בכל התחומים דורשת תחילה להבין את מהות התינוק/ילד. המבנה הפיזיולוגי  המערבי והסיני מתקופת העוברות ובמהלך השנים הראשונות. נושא זה חייב להילמד על ידי כל אותם מטפלים בתינוקות וילדים. אני רוצה להדגיש יותר- תינוק הוא עדין, קל להשפעה ורגיש, לכן הוא נפגע בקלות. יחד עם זה יכולת התגובה שלו מהירה הן לתחלואה והן להחלמה. מטפל בילדים חייב להיות מקצועי בעל ידע נרחב, אחריות ורגש על מנת שלא יזיק לילד לכל הפחות, ויוכל לעזור להבריא במצב הרצוי.
טווינא ילדים מורכבת מתיאוריה מסודרת ומאורגנת הכוללת: פיזיולוגיה של התינוק  והילד (כללי  רפואה סינית), טכניקות מגע עדינות, אזורי גירוי ייחודיים המתאימים לתפקודים שונים של המערכות. לדוגמא לחצו כאן.

במהלך שנות עבודתי למדתי להכיר בעוצמת הטיפול בילדים דרך הטווינא. חשוב להבין שטווינא ילדים הינו מקצוע בתוך תחום הטווינא שמהווה חלק מהרפואה הסינית בעל תאוריה מיוחדת משלו, הן בטכניקות ובנקודות/אזורי הגירוי המיוחדים להם. הטיפול ייחודי וממוקד לתפקודים שונים של האיברים, כך שטיפול נכון וממוקד נותן תוצאות גבוהות ובמהירות.

י.א: איך אתה רואה את עתיד הרפואה הסינית בארץ, והטווינא בפרט?
ב.מ: הרפואה הסינית בעולם ובארץ מתפתחת. צוברת תהודה רבה ומתחילה לקבל הכרה מהממסד הרפואי. העדות לכך היא ריבוי המרפאות האינטגרטיביות שקמו. עדין יש קושי לקבל אותה לכלל המערכת כיון שקשה להבין את המשמעות של אנרגיה ללא עדויות ממשיות.

במהלך השנים ייפתחו מרפאות אינטגרטיביות נוספות, ייערכו מחקרים והרפואה הסינית בעיקר האקופונקטורה וצמחי המרפא יחדרו למערכת הבריאות והחינוך, כחלק ממקצועות הבריאות.

הטווינא נמצאת בחיתולים שלה בארץ ובעולם אני מאמין שהתקדמות ברפואה הסינית תעזור לטווינא להתפתח. צריך לקדם את הטווינא במערכת הבריאות יותר ולהשתתף במחקרים. העניין הוא שהרפואה רואה את תחומי המגע כפחות משפיעים או חשובים לכן ההתייחסות אליהם תהיה אחרת.

י.א: יש מעט מאוד מידע על טווינא ברשת- לפחות מידע זמין. אני תוהה אם זה כיוון ובתחום הטווינא המטפלים לא מרבים לתעד ולכתוב בנושא, האם אתה מסכים? איך ניתן לשנות את המצב לדעתך?
ב.מ: מבחינת סדר הופעת הרפואה המשלימה בארץ האקופונקטורה והשיאצו נכנסו ראשונים לאחר מכן צמחי המרפא ורק לאחר מספר שנים הטווינא הופיע. פחות אנשים מתעסקים בטווינא גם בעולם. אני מאמין עם יכולות הריפוי של הטווינא היא תתפוס מקום נכבד במערכת הבריאות.

י.א: מה הן 3 הפעולות החשובות שמטפלים חדשים (וותיקים) צריכים לעשות בדרכם המקצועית?
ב.מ: מטפלים חדשים חסרי ניסיון קליני:
א) חשוב מאוד שיצטרפו למטפלים ותיקים על מנת ללמוד מספר דברים. 1- איך מתנהלים במרפאה ומול המטופלים. 2- ניסיון מקצועי טכני: שימוש בעזרים ובציוד האקופונקטורה. 3- הבנת מצב המטופל ולימוד קביעת אסטרטגיה טיפולית.
ב) למצוא תחום ראשי בו הם רוצים להתמחות ויפתחו אותו יותר.
ג) למצוא תעסוקה בתחום בכל אפשרות במסגרות שונות ובמקביל לעבוד על מנת להתפרנס, כדי להישאר קרוב לתחום. לאט לאט עם עניין ואמונה שזאת הדרך אפשר להתקדם.
מטפלים ותיקים:
א) להמשיך ללמוד קורסים שונים על מנת להתחדש, לשמור על ראש פתוח וגמישות מחשבה, להישאר צנוע ולאפשר לימוד מאחרים.
ב) לשמור על אורח חיים בריא לפי ראות המטפל, אנשי המגע שזקוקים לגוף ככלי טיפולי בעומס פיזי גבוה חייבים לתחזק את הגוף והאנרגיה הפנימית לאיכות טיפול גבוהה יותר עם מינימום פגיעות גופניות.
ג) לעזור למטפלים אחרים ולתרום לקידום המקצוע עצמו דרך התנהגות ערכית ברמה האישית והמקצועית מול המטופלים והמטפלים האחרים.

המחברת:
יעל ארנסט
yael@sinit.co.il