לפני כשבוע התבשרנו כי המל"ג החליט שרפואה משלימה לא תוכר כמקצוע ללימודים אקדמיים.
התגובות ששמעתי מסביב הביעו גם את התחושה המוזרה שלי, שמורכבת משני קולות:
האחד אומר- ביג דיל. אולי זה בכלל לטובתנו.
הקול השני אומר- לא בטוח שזה כל כך טוב. אולי זה בכלל לרעתנו.
התגובות הופיעו בפרופיל שלנו בפייסבוק, בקומונה לרפואה סינית בפורטל תפוז, ובאותו פורטל, כמה תגובות גם בפורום של הרפואה המשלימה.
רפואה סינית ורפואה משלימה
אני מתארת לעצמי שאופיר סלע לא ישמח לקרוא את זה, אבל אני דווקא אוהבת את ההפרדה שבין רפואה משלימה לרפואה סינית.
בעוד אני חושבת שהעבודה של הלשכה היא טובה, אני חושבת שהרפואה הסינית עומדת בזכות עצמה.
יכול מאוד להיות, שאנו עדים לאחת מהבעיות של להיות מסונפים לכותרת הזו, "רפואה משלימה": המל"ג לא התחשב בכל המחקרים שאנחנו מכירים בתחום הרפואה הסינית, מחקרים שמוכיחים את יעילותה של הרפואה הסינית.
המל"ג לא עמד על השוני שבתפיסה בין המקצועות השונים שתחת הכותרת "רפואה משלימה".
המל"ג לא התייחס כלל לעובדה, שהרפואה הסינית- ובעיקר הדיקור- תפסה מקום לא מבוטל בבתי החולים הגדולים בארץ.
ההחלטה הגורפת השאירה את הרפואה הסינית תחת צל של הגדרות רחבות מדי שממש לא בטוח שהן נכונות עבור הרפואה הסינית.
אל תקרא לי סנובית
אולי זה המקום לציין שאני לא באה ממקום של סנוביזם.
אומנם יש לי גאוות יחידה בכל הקשור לרפואה סינית, אך אני ממש לא פוסלת שיטות טיפול אחרות, שהן טובות ויעילות, ממש כשם שאיני שוללת את הרפואה המערבית ואת הפסיכולוגיה.
אך במקום שבו אני היום, 10 שנים בתחום הרפואה הסינית, אני במקום שונה ממה שהייתי נניח לפני 5 שנים, או אפילו 3.
על מנת שאנשים יבינו מהי הרפואה הסינית- אפרופו הקריאה של רואי גרין פ"ח לקמפיין תדמיתי, אנחנו חייבים לבדל את הרפואה הסינית מההגדרה הרחבה מדי של רפואה משלימה. כיום מרבית האנשים חושבים שדיקור, רפלקסולוגיה, הומיאופתיה ורייקי זה אותו הדבר.
גם האגודה הישראלית לריפוי סיני מסורתי בנראה חשבה באופן דומה, ולכן פרשה מהלשכה לפני כשנתיים.
כדאי לציין, שגם אגודת הנטורופתים פרשה מהלשכה, אנחנו לא היחידים.
רפואה משלימה לעומת רפואה סינית
לתחושתי, הכותרת "רפואה משלימה" היא בעייתית לכולם.
הומיאופתיה אינה עובדת לפי עקרונות הרפואה הסינית, או של הנטורופתיה, או של הרפלקסולוגיה. לצורך העניין, רייקי ואירידיולוגיה מאוד שונים זה מזה, וגם שונים מהידרותרפיה.
לכל אחת מהשיטות הללו צרכים שונים, אופי שונה, אופן לימוד שונה- ועוד לא נכנסתי לשיאצו וטווינה.
לכן נראה לי בעייתי שיהיה ארגון אחד שתפקידו לדאוג לאיזו שהיא רגולציה לכל המקצועות שנמצאים תחת ההגדרה הרחבה של "רפואה משלימה".
אין ספק שצריך להיות שיתוף פעולה בין כל השיטות, שהרי זה באמת יכול לתת לנו עמדה חזקה יותר וקול רם יותר.
אך אי אפשר לדאוג לצרכים השונים של כולם, ובדיוק בשביל זה יש את האגודות הנפרדות. הצרכים של הרפואה הסינית שונים משל שיטות שונות כפי שפורטו לעיל, ולכן בעייתי בעיניי, אם נחזור רגע להחלטת המל"ג, שיש החלטה גורפת על כל הרפואה המשלימה: מה שנכון להומיאופתיה לאו דווקא נכון לרפואה סינית ולהפך. מה שנכון להילינג לא נכון לרפואה סינית ולהפך. ובאותה נשימה- הלשכה לא יכולה לדאוג לצרכים של הרפואה הסינית כיוון והיא צריכה ליישר קו עם כולם.
אם הלשכה מייצגת את כל גווני המטריה שנקראת "רפואה משלימה", אזי עליה ליישר קו ברמה הבסיסית ביותר. אך כבר בעניין בסיסי זה ישנה בעיה- להרבה מהשיטות אין בבסיס מתודי דומה.
וכך קורה, שמתקבלות החלטות שאולי נכונות לתחומים מסוימים, אך לאחרים לא.
ההחלטה לא להכיר ברפואה סינית כלימודים אקדמיים היא שגויה, ומספיק לראות מה קורה במדינות בארה"ב כמו סן פרנסיסקו, שם אפשר ללמוד גם תואר שלישי ברפואה סינית.
כמה מילים על שרלטנות
רן לואל הצביע, ובצדק, על התגובות של טובקביסטים, שם שוב נעשה שימוש חופשי ביותר במילה "שרלטנות".
אין ספק, אחת המילים החביבות על השוללים את הרפואה המשלימה באשר היא, וכמו שרן ציין- מילה שהשימוש בה הוא על גבול ה- abuse.
אני בספק אם אלו שחושבים שכולנו שרלטנים מתעכבים לקרוא מחקרים המוכיחים את יעילותה של הרפואה הסינית, ואני בספק אם הם טרחו לקרוא מידע מהימן ולא ספר מפוקפק כגון ריפוי או פיתוי.
אבל מעניין לראות איך היו אותם ספקנים מגיבים אם רפואה סינית הייתה מוכרת על ידי המל"ג לתואר ראשון, ואיך הם יגיבו אם יעבור חוק הדיקור, ויהיו לנו רשיונות לעסוק בתחום שלנו. בעיקר מעניין לראות, מה קורה איתם כאשר הגב תפוס ואף משכך כאבים לא עושה את העבודה…
תגובות רשמיות
עם עליית הידיעה בידיעון סינית, שלחתי מייל למכללות ולאגודה כדי לקבל את תגובתם הרשמית.
חזרו אליי 3 מיילים: עופר ברנוביץ', מכללת רידמן והאגודה. קמפוס ברושים ותמורות ענו שהם מכינים את תגובתם.
עופר ברנוביץ' ציין כי העיד במסגרת הועדה המיוחדת שהוקמה, ובעדותו אמר "שלימודי רפואה סינית צריכים להילמד במסגרת אקדמית לתואר שני, ואף לתואר שלישי בעתיד, כנהוג בסין, וארה"ב".
מכללת רידמן כתבו כי "יש להצטער כי המל"ג אינו מגלה פתיחות להקניית ידע בתחום הבריאות ההוליסטית – למרות ההתעניינות ההולכת וגוברת של הציבור בתחום זה".
האגודה שלחה מכתב לכלל חברי האגודה, וכתבו בין השאר ש"האגודה הישראלית לריפוי סיני הוקמה על מנת להביא את עיסוקנו לידי הסדרה במדינת ישראל. הסדרה זו היא חיונית על מנת שהרפואה הסינית תהפוך לגורם משמעותי ומשפיע במערכת הבריאות בישראל ומטפלים מוכשרים ומקצועיים יוכלו להתפרנס. הסדרה זו יכולה להיעשות במסלול אקדמי או במסלול חקיקה להכרה בייחוד המקצוע. בשנים הראשונות ניסינו את מסלול החקיקה הפרטי וכמעט הצלחנו, בשנים האחרונות ניסינו להביא לידי פריצת דרך במסלול האקדמי ולצערנו גם כאן נתקלנו במכשלה. אנו שוקלים כעת את דרכינו ונעדכן אתכם בהמשך".
אז מה עכשיו?
באופן אישי, אני חושבת שצריך לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות עבור עצמנו, ולהפסיק לחכות לאחרים שיעשו בשבילנו- ועדה מקצועית, המל"ג, רופאים, הלשכה והאגודה. כל אחד מאיתנו הוא חלק מהקהילה, והקהילה צריכה לעשות לעצמה.
אני אוהבת את הכיוון של רואי גרין פ"ח. זה המקום אולי לכתוב שכבר התחלנו לגבש, רואי ואנוכי, את עיקרי הקמפיין.
המחשבה העיקרית שעומדת מאחורי יוזמת הקמפיין היא "אם אין אני לי מי לי", וזה אומר, בשפה פשוטה יותר- אנחנו צריכים להתחיל להזיז את התחת שלנו בעצמנו.
כל אחד ואחת מאיתנו, הרואה עצמו מטפל ברפואה סינית, צריך לעשות מעשה- גדול או קטן, למען הפעילות של הרפואה הסינית בארץ- כמטפלים פרטנים וכקהילה אחת גדולה.
הקהל הרחב נפתח יותר ויותר לרפואה משלימה, לרפואה סינית. עלינו מוטלת האחריות ללמד ו"לחנך" את הציבור- מה זה רפואה סינית, למה זה טוב, מה הסיפור עם המחטים ולמה זה לא שרלטנות.
עלינו מוטלת האחריות להיות אנשי מקצוע טובים, מהימנים, אמינים.
תעלו רעיונות, יישמו אותם בעצמכם, ואפילו- עשו יום פתוח אחת לכמה זמן, בו אתם פותחים את שערי הקליניקה שלכם להתנסות חינמית ברפואה סינית.
הדרך הטובה ביותר להבין מה זה רפואה סינית היא להתנסות בה. תעזרו לאנשים להתנסות בה והם יחזרו אליכם גם בתשלום.
אל תחכו שיעשו בשבילכם את המלאכה, תעשו בעצמכם עבור עצמכם והקהילה וזה יחזור אליכם כמו בומרנג. או במילה אחרת- קארמה.
ההתחלה צריכה להיות ככה :
1. לתת תואר לכל מטפל שלמד 4 שנים במקום מוכר . בארץ או בחו"ל.
תואר שאנחנו כ"גילדת המטפלים" נעניק אותו. תואר מטעמינו ! יכול להיות גם DIP AC שגם ככה אנחנו משתמשים בו.
2. ליצור אתר אינטרנט בו ירוכזו כל האנשים נושאים בתואר הרם הנ"ל.
כך שכל מטפל ברפואה סינית שלא נמצא שם , לא קיים ! ! !
3. לתת תואר נוסף למטפלים בכירים עם נסיון רב וכו' , זה יהיה קריטריון לאדם שיכול ללמד רפואה סינית. מי שיקבע את זה זו וועדה שתורכב מאנשים בכירים בתחום.
אינני מבין את האנשים שבאים למל"ג בטענות. אף אחד לא יודע כמה מטפלים ברפואה סינית קיימים בארץ בכלל , מה ציפו מהם ? שיעניקו רטרואקטיבית תארים לכולם ? איך הם כמל"ג אמורים לבדוק כל אחד היכן למד ואיך למד ? ומה עם האנשים שמלמדים רפואה סינית – יהפכו אותם ככה אוטומטית לפרופסורים ודוקטורים ? מי יודע מה ההכשרה שלהם ? רק זה שהם פתחו בית ספר ? ומה יהיה מעמדם של המכללות ? האם המל"ג אמורה לפקח עליהן ? מהיכן יש לה כישורים לעשות את זה ? ואיך המל"ג יכולה לבדוק רופאים סיניים שטוענים שלמדו באיזה חור נידח בסין , אולי הם עשו קורס של חודש ?
אם אנחנו כמטפלים נהיה "מסודרים" בעצמינו , נדע מי ראויים לטפל ומי לא , ממילא כאשר יגישו החלטה למל"ג או לכל גוף אחר הם יצטרכו רק לשים חותמת.
מה שקרה עכשיו זה שגלגלו לפתח של המל"ג דברים שהמטפלים ברפואה סינית היו אמורים לעשות בעצמם מזמן. לקבוע קריטריונים מי מטפל מוכר ומי לא , לבדוק כמה מטפלים קיימים בארץ בכלל , ליצור אמות מידה ל"מטפל בכיר" שיכול ללמד.
צודק יוסף, ולזה הייתה כוונתנו עוד ב-97-96- כשהתחלנו לגלגל את רעיון הקמת העמותה וכתבנו את החוק שטורפד (מבית), ואולי עדיף כך, כפי שהמל"ג החליט, ויישאר המצב פתוח ופרוץ, וכל גננת שעשתה סדנא בסוף-שבוע תכריז על עצמה כמטפלת, ואז מה שיקבע מי מטפל ומי לא- זה השטח, התוצאות, ושביעות רצונם של המטופלים מן המטפלים שלהם,
שהרי באמת, בסופו של דבר THE PROOF OF THE PUDDING IS IN ITS EATING
יעל כמו שאת כבר מבינה אני איתך בענין הזה.
בהחלט נכון וראוי תואר אקדמי ברפואה סינית (לאו דוקא לגבי "רפואה משלימה" ככלל , שזהו מושג מאוד אמורפי). המל"ג בהחלט יכולה לבדוק את תכניות הלימודים במכללות השונות לרפואה סינית, ולקבוע מי יכול להיות מוכר לתואר. או לחילופין, לקבוע דרישות /סילבוס הכרחי לבית ספר שרוצה להיות מוכר לעניין.
לרפואה הסינית יש מעמד שונה, וניתן לראות זאת גם עפ"י חוק הדיקור, שמשום מה נתקע. למעשה עפ"י פקודת הרופאים אקופנקטורה צריכה להתבצע תחת פיקוח רפואי – דבר שהופך באופן אבסורדי את המטפלים לעבריינים (עד יוסדר חוק הדיקור).
אני חייב לציין שאני לא מבין את הגישה של יוסף לגבי תואר שיוענק ע"י גילדת המטפלים. זה נשמע לא רציני, ויכול רק לתרום לתחושה של "מאפיה". הדבר צריך להתבצע ע"י גוף ציבורי רשמי.
ולגבי דבריו של ראובן ברק שמעדיף את התחום פרוץ… בהנחה שהתכוונת ברצינות, דבריך חמורים מאוד. אולי גם נבטל את הפיקוח והרשיונות בעריכת דין, פסיכולוגיה, ורפואה. ומי שטוב פחות יצליח, ומי שלא – לא ישרוד במקצוע כדבריך. זה נשמע לך תקין והגיוני?
טוב, שנים אני שותק, אבל הנה זה בא: מקצוע הרפואה הסינית (כמו כל מקצועות הרפואה) נלמד מסורתית בשיטת ה"שולייה", ישבת לרגלי המאסטר, נשאת את כליו, הקשבת ושתקת, ובבוא היום, הזמן, הידע וההבנה-הוסמכת לטפל. בעוונותי, אני הוא האדם שפנה במחצית השניה של שנות ה90 לאנשים שונים בהצעה שהתגלגלה בסופה לאיגוד ולחוק, מבין כל אלה שצלצלתי אליהם באישון לילה גשום בחורף שבין 96 ל-97 היה יוסי מורגנשטרן היחיד שנענה לי, ובזכותו החל העניין להתגלגל. (שכחו לו את זה) לא אנקוב בשמות המתנגדים ושמי הרגליים, אבל יוסי, רוני ספיר ואנוכי עם עוד כמה שבאו, הלכו, רבו והשלימו, (דן ליבון, למשל) עשינו שעות רבות בכתיבת החוק ובנסיונות, בכלל, להסדיר את המקצוע, והצלחנו להגיע, כידוע לכם, לקריאה ראשונה, עד שירו לנו בתינוק. אבל לא זה מה שרציתי להגיד, אלא שבעוונותיי, אני צידדתי בשלבים הראשונים בלחץ מצידנו לקבל הכרה מן המל"ג, ואני מבין היום שטעיתי. אנחנו לא צריכים את ההכרה האקדמית במל"ג. אנחנו צריכים מטפלים טובים. ההשוואה למקצועות האחרים כגון משפטים, פסיכולוגיה וכו' לא רלוונטית. הפיקוח על בתי הספר מובנה בתוך החוק שכתבנו ובכללי היסוד של האיגוד. אם החוק היה עובר היה כל הנושא מוסדר, מי רשאי ללמד, מה הוא צריך ללמד, מי מפקח, מי בוחן, מי מאשר לטפל, וכו'. תקראו את החוק. וכמובן, כפי שאני טוען למן היום הראשון- אין לרפואה הסינית לשאר שיטות ה"רפואה המשלימה" (WHATEVER IT IS SUPPOSED TO MEAN) דבר, אסור לנו להיות קשורים אליהם בשום אופן, הקישור הזה הוא שהביא אותנו לאבדון, כפי שלצערי נבאנו, ועל כן פרשנו, כשלא הקשיבו לנו. אבל עדיין לא מאוחר, אם למי מכם באמת איכפת, שלא יכתוב פוסטים או תגובות לפוסטים, אלא יקום ויעשה מעשה. ולמען הההשכלה: מקצוע הרפואה (ה"קונבנציונלית) הוא גילדה, תשאל בהר"י, מקצוע המשפטים הוא גילדה, תשאל בלשכת אורחי הדין, מקצוע ראיית החשבון, מקצוע השמאות, מקצוע הפסיכולוגיה, עוד? או שהבנת כבר?
שלום יעל ואחרים,
יש המון מה לומר, ואני מקווה שבכנס האגודה הבא שלכם אוזמן לשוחח עם כולכם, עד אז הנה כמה מילים שכתבתי לוועד האגודה לריפוי סיני אתמול:
החזון של האיגודים המקצועיים, שאיחדו מחדש כוחות לאורך החודשים האחרונים, ליצור מציאות שבה מתקיים יישום הרפואה המשלימה בכל היבטי הבריאות והחינוך לבריאות במוסדות החינוך והרפואה במדינת ישראל.
לעשות רגולציה של התחום ,
ולקדם את הכרה באיכויות הרפואה המשלימה וביכולות שלהן להביא ריפוי ושיפור באיכות החיים של האזרחים במדינת ישראל.
הצעד הראשון הוא – תו התקן RCP
ההחלטה שהתקבלה במשרד החינוך לאחרונה שנכון להיום אין מקום לרפואה המשלימה באקדמיה ולא תהיה הכרה לתואר בתחומי הרפואה המשלימה מציבה את הלשכה והאיגודים המקצועיים ותקן ה RCP במקום חדש עם אפשרויות צמיחה בלתי מוגבלות.
היום ה RCP הוא הפתרון היחיד לאיזה שהוא סוג של סדר במקצועות הרפואה המשלימה בארץ.
יש אפשרות להחיל את התקן הזה הן על המטפלים, הן על המוסדות המכשירים, והן על המעסיקים; באמצעות העבודה שנעשתה עד היום ע"י האיגודים המקצועיים.
היום יותר מתמיד יש נכונות בציבור הישראלי, רצון, ומסה קריטית להפעיל את התקן הזה, לקבל אותו, ולאמץ אותו. יש דרישה ציבורית להסדרה ולרגולציה של הרפואה המשלימה בארץ.
מטרה מרכזית שלנו צריכה להיות – במקרה האופטימאלי – לקבל את ההכרה, ההסמכה והתקציב של משרד הבריאות לתקן ה RCP
או במקרה הטוב – לקבל את הידיעה שלהם והסכמה בשתיקה ליישום תקן ה RCP במטרה שהם יאמצו אותו בשלב מאוחר יותר.
כמה מילים ליישור קו על מהות התקן RCP:
המחשבה הבסיסית של תו התקן היא חוסר שיפוטיות לגבי תוכן ויעילות שיטות הטיפול, אלא לרמה המקצועית של העוסקים בהן.
אנו חייבים לצאת מתוך עמדה שאומרת שאין לאף אחד את הסמכות הבלעדית לקבוע מה כן עובד ומה לא עובד, כפי שאנחנו לא מקבלים את השיפוט הזה מבחוץ והשיטות בהן אנו עובדים עובדות למרות שהמוסד המכריע אינו מקבל את זה.
לכל מקצוע בתחום הרפואה המשלימה ישנו התקן שלו, שקבע האיגוד המקצועי, והקביעה הזאת היא הגבוהה ביותר בסולם המקצועיות. כורח המציאות שהתקן הזה ישתנה ממקצוע למקצוע בתחום.
על כן יכולות להתקיים זה לצד זה שיטות או גישות בטיפול או חינוך לבריאות שהתקן שלהם שונה זו מזו, אך יש להן בסיס התחלתי משותף.
אנו אף פעם לא משווים בין שיטה אחת לאחרת – אלא אומרים "המטפל הזה עומד בתקן המקצועי הנדרש לעסוק בתחומו" מבלי לשפוט את האיכות הטיפולית של התחום.
יחד עם זה אנחנו כן מציבים רף בסיסי שמשותף לכל מקצוע שמבקש להצטרף לתקן האיכות הזה, כמו בכל תקן.
תו התקן RCP הוא ייצוג אחיד כלפי הציבור של התקנים השונים של האיגודים המקצועיים.
כל האנשים המהווים את הלשכה רוצים מאוד שאיגוד הרפואה הסינית יחזור לשבת יחד איתנו סביב השולחן ושאתם תביאו את האיכויות, הניסיון והיצירתיות שלכם לקבוצת שילוב המוחות הזו ולהנהיג ביחד את השינוי הנכון באמת לכלל מקצועות הרפואה המשלימה בישראל.
הלשכה אינה גוף שלישי, אלא דירקטוריון האיגודים המקצועיים, שכאשר פועלים יחד סביב השולחן שמים לנגד עיניהם את התמונה הגדולה של הרפואה המשלימה בישראל, ועוזבים את המבט מתוך מקצוע כזה או אחר,
הדבר דומה לקבוצות תאים בגוף שפועלות בתחומים שונים, ולעיתים אף מנוגדים, אך כאשר מחברים אותן יחד הן יוצרות שלם חדש שהוא האדם כולו, שאינו פועל בשם קבוצת תאים אחת או אחרת, אלא יוצר משהו חדש לגמרי, שמהווה התוצאה של שילוב הפעולות השונות של כל הקבוצות בגופו, למען התועלת הכללית שלהן.
אני מאחל לכולנו שנצליח לשים במרכז תשומת הלב את נקודות ההשקה, החיבור וההעצמה ההדדית שניתן להפיק מעבודה משותפת.
אשמח להגיע ולשוחח אתכם באופן אישי בפגישת הועד הקרובה של האגודה לריפוי סיני.
ברכות,
אופיר סלע, RCP שיטת לוסקי
יו"ר הלשכה למקצועות בריאות משלימים בישראל
דבריו של יו"ר הלשכה הם מלים ריקות, הלשכה לא הצליחה בכל שנותיה לעשות דבר למען החברים בה, יהיה מקצועם אשר יהיה,לכן גם בקרב מקצועות אחרים לא ששים להיות שם. ואף הזיקה קשות למקצוע הרפואה הסינית, הסיבה לתחייתה מחדש על ידי יאיר שמר בזמנו הייתה ההצלחה שהייתה לנו, והרצון שלהם לרכב על גבנו, אלא שהם התביעו אותנו. אנחנו לא קשורים, לא שייכים וחייבים להתנתק מהם לחלוטין, ימשיכו הם לדשדש בבוץ של עצמם ונוכל אנחנו, אנשי הרפואה הסינית להתקדם, כי הם "משקל מת" על צווארנו. ויפה שעה אחת קודם. (בתקווה שלא איחרנו את הרכבת.
סליחה על שאני כותב בהמשכים, כשהאיגוד שלנו יקים סוף סוף גוף ומעמד
כמו הhttp://www.nccaom.org/ האמריקאי, זה יצבור מעמד וכוח, ונזכה להכרה (למי מכם שזקוק לזה) זו הדרך, שלנו, לבדנו, לא עם עיסוקים או שיטות או "מקצועות" אחרים.
אנחנו יישות עצמאית, שלמה, מלאה, נראה לכם הגיוני שהר"י, האיגוד המקצועי של הרופאים יתחבר עם איגוד הספרים והגלבים בישראל כמו שהיה באנגליה לפני 200 שנה?
היי ראובן
אני מאוד מתחבר לדברים שאתה אומר , גם אם אני עצמי עוסק הרבה בשיטות אחרות , אני חושב שהרפואה הסינית צריכה לעמוד על רגליה לבד.
בקשר לדבריך שאנו צריכים לקום ולעשות מעשה :
אני אישית (לפחות כרגע) מטפל צעיר – סיימתי את לימודי ב2008 , אין לי קומבינות בקופות חולים וכדומה , ב"חסדי שמיים" קיבלו אותי באיזשהו מועדון יום לקשישים לעבוד שם כמה שעות ברפואה סינית כ"מתנדב" בסכום סימלי , וחוץ מזה אני עסוק בלאסוף מטופל אחרי מטופל לקליניקה הפרטית שלי ולצרף גרוש לגרוש. גם אם אעמוד עם שלטים , למי אכפת ?
(אפילו באיגוד של הרפואה הסינית , אני חושב שאינני מוכר כמטפל למרות שלמדתי 4 שנים במקום טוב – כי לא עשיתי את המבחנים שלהם שנחתו עלינו כרעם ביום בהיר פתאום ביום אחד ב2008).
לי אישית ולעוד הרבה מטפלים שנמצאים במצב שלי , אין כמעט יכולת להזיז דברים חוץ מאשר לכתוב פוסטים ולקוות שאולי מישהו בחלונות הגבוהים יתחשב גם במה שיש לפשוטי העם לומר. ההרגשה היא שאף אחד פשוט לא מסתכל עלינו , לא משנה היכן למדנו וכמה אנחנו יודעים היחס כלפינו בחוץ הוא כאל מסג'יסטים – במקרה הטוב. ההרגשה שלי היא שהאיגוד מלא בכוונות טובות , אך התכנון "כיצד לקדם את הרפואה הסינית" הוא לקוי.
שני דברים, 1) בעניין "איגוד העל", חברים בו מטפלי שיטת אלבאום, שאין להם איגוד מקצועי, הומיאופתים ומטפלים בשיטת לוסקי שאם איני טועה היו"ר של האיגוד עוסק בה בעצמו. עזבו את האיגוד: שיטת פלדנקרייז, שיטת פאולה, הנטורופתים, מכללת ברושים, הרפואה הסינית, מתלבטים- שיטת אלכסנדר. אין לאיגוד הזה חיילים, אין לו כוח, הוא מונע לשם השגת עוצמה וכוח אישי, לא לקידום המטפלים ובטח לא המטפלים הסיניים, תרחק ידכם ממנו. היו"ר שלו הנוכחי עובד בהתנדבות, כשהכוונה היא בעתיד שיקבל שכר (כפי שהיה עם יאיר שמר, שקיבל שכר מן ההתחלה, ללא הצדקה).
וליוסף: זה דורש שנים, סבלנות והתמדה להגיע למרפאה מבוססת ויציבה, וגם אז לא הרבה מצליחים, להיות עצמאיים, או/ו להתפרנס מדיקור בלבד. אם, כפי שאני מציע, יגדל האיגוד הסיני ויצבור מעמד וכוח, תהיה חייב, בסופו של דבר ליישר קוו ולעמוד בבחינות שלהם. אחרת תימחק ועימך הכסף והזמן שהשקעת. ולעניין הצורך בפעולה- זה מופנה היה לוותיקים יותר, שאמור היה להיות איכפת להם, כמו שלמבוגר איכפת מילדים, אתה מהתינוקות במשפחת הרפואה הסינית, איפה האחים הגדולים שלך? שלא לדבר על ההורים שלך המקצועיים. אלא שאני חושש שלא מספיק איכפת להם…
בהצלחה
ראובן ברק – דע כי אתה מטעה את ציבור הגולשים במידע שגוי עובדתית בכמה נושאים, בין היתר: בלשכה חברים רק איגודים מקצועיים רשומים כחוק, האגודות היחידות שאינן מעוניינות בשיתוף פעולה רב מקצועי ובתקן RCP נכון להיום הן הרפואה הסינית והנטורופתיה שפרשו מהלשכה כל אחת מסיבות אחרות לפני כשנה וחצי.
לגבי דעותיך – אני לא מסכים איתן, אך דעתי טובה כדעתך (:
יוסף,
תודה על תגובתך.
כן, אתה ואני כבר דנו בדברים שכתבת פה, ועיקרם גם כתובים ברשומת האורח המעניינת מאוד שלך פה בסינית בלוג.
אני רוצה לחדד את השאלה שלי אליך ולשאול עוד אחת ברשותך:
1. אתה מטפל ברפואה סינית, ומן הסתם אתה אוהב את המקצוע שבחרת לעצמך. אתה יכול להיות דובר מצוין של התחום, בין אם באופן רשמי (זה כבר שאלה 2), ובין אם באופן לא רשמי. בסוף הרשומה הזו אני מציעה לכל אחד שהרפואה הסינית קרובה לליבו להפוך לדובר ולעשות מעשה שיקרב את הציבור לרפואה סינית, יגשר על פערי חוסר ההבנה וההכרה של התחום. מה אתה יכול לעשות כמטפל יחיד כדי לחבר בין 2 הקהלים הללו, שבאופן טבעי גם מחפשים זה את זה? מתוקף הפעולות שלך, יהיה גם אפקט לקהילה שאתה חלק ממנה, בין אם כחבר אגודה ובין אם לא, הקהילה היא עדיין קהילה מקצועית, גם אם לא מגובשת דיה…
2. ענת מנדלר, חברת ועד, השאירה לך תגובה שמזמינה אותך לתרום מזמנך במסגרת פעילות הועד, במסגרת ה"אני מאמין" שלך. מה דעתך?
תודה,
מערכת סינית- יעל
ראובן,
כן, הרשומה הזו הוציאה ממך כל טוב. 🙂
ולאחר שכתבת את הדברים האלו- מה עוד אפשר לעשות לדעתך? ואם אפשר ללא הציניות והתעסקות של מה שהיה בעבר. מה שהיה לא ניתן לשינוי, כפי שאתה ודאי יודע, ולכן עדיף להתעסק עם מה שאפשר לשנות.
תודה,
מערכת סינית- יעל
מט חנק,
תודה על תגובתך.
לא אתיימר להגיב במקום ראובן, אבל נדמה לי שהייתה שם יותר ציניות מרצינות.
במדינות רבות בעולם מתקיימים מבחני הסמכה, עם או בלי קשר ללימודי תואר ברפואה סינית.
אני באופן אישי לא חובבת גדולה של תארים והם לא מאוד חשובים לי, אבל אני מבינה שלא כולם חושבים כמוני ולכן חשוב להם התואר. אז בסדר- אבל צריך להיזהר ולא לעשות זאת בכל מחיר.
אני יותר ויותר חושבת שהחלטת המל"ג היא מצוינת עבורנו, בעיקר לאור התואר הגורף של רפואה משלימה.
אני חושבת שיוסף מנסה לייעל את העניין כפי שהוא מונהג כיום בעולם, ובמקום לקיים מבחני הסמכה, כפי שהאגודה מקיימת כיום, הוא מעוניין שהמכללות המוכרות יתנו את הרשיון.
יוסף- הבנתי אותך נכון?
אני מסכימה עם מט חנק שאומר שצריך להיות גוף ציבורי רשמי- זה יוכל לעזור ביחסי הציבור שלנו מול הציבור כולו, אבל זה חייב להיות בשילוב עם נציגי הרפואה הסינית, כדי שהעניינים לא יצאו מכלל השליטה שלנו.
תודה,
מערכת סינית- יעל
שלום ממה שראיתי שכותבים פה הפילוג בתחום הרפואה הסינית גדול כולם רוצים לעזור אבל התפיסות שונות ולפעמים משונות,הרי לא יעלה על הדעת שאנחנו נקבע לעצמנו מה לעשות בלבד ובהחלט צריך לקדם את העיניין שהמדינה תכיר בנו כי אין מה לעשות אומנם ישראל לא המדינה המפותחת והפתוחה ביותר אבל חייבים לקדם לדחוף את התחום שךנו בכל דרך אפשרית , צריך להזהר וליצור סטנדרט אחד רק שכל המטפלים יהיו באותו ראש ובאותו מקום נוכל ללכת קדימה ובהחלט אני מסכים עם דברים שנאמרו פה לגבי מבחן ההסמכה שמגביל את האגודה רק למי שעבר את המבחן הזה למרות שכרגע הוא לא קשור לכלום אבל כרגע כל אחד מושך לכיוון שלו אני מסכים עם הדברים של יעל צריך לקדם הסברה של התחום בכל דרך אפשרית ואולי כך תגיע הכרת המדינה יותר מהר.
יעל, "דע מאין באת ותדע לאן אתה הולך" איך אפשר לעשות קדימה מבלי שנדע במה שגו/שגינו בעבר? ולעניין הציניות כדברייך- זו לא ציניות, זו אמירת אמת, היא רק נאמרת בצורה ישירה. תמיד אמרתי את שעל לבי (ולרוב את האמת) בצורה גלויה וישירה. אכן זו הסיבה שלהרבה אנשים קשה אתי. את יכולה לברר, נדמה לי שיש לנו כמה וכמה מכרים משותפים. ולאדון מהלשכה- תוכיח לי שאני טועה.
היי יעל תודה על תגובתך גם !
אני אוהב מאוד את המקצוע שבחרתי לעצמי ורואה בו את יעודי בחיים.
מה שאני עושה כיום זה לפנות למועדוני קשישים ובתי אבות בתקווה שיקבלו את שירותי כמטפל. ראיתי הצלחה רבה בעבודתי עם קשישים , ואני מעריך שככל שתהיינה יותר הצלחות לי ולאחרים אז כמו שיש פיזיותרפיסטים בכל מקום כזה , יהיו גם מדקרים. אני נלחם בדיעות קדומות בעניין הזה , אני מקווה שעוד מקומות יתנו לי את הצ'אנס כי הם ירוויחו.
זה כרגע הדבר הכמעט יחיד שאני יכול לעשות – לשווק את התחום דרך ההצלחות שלי כמטפל , וברוך ה' לפחות את זה יש לי.
מה שאני מתריע בתגובה שלי זה שההסדרה של התחום צריכה קודם כל לבוא מבפנים , ואחר כך מבחוץ. אי אפשר לבוא לציבור ולמל"ג ולדרוש מהם "תכירו בנו" , כאשר עדיין אין לנו קריטריונים בשביל עצמינו. כאשר לנו בעצמינו לא ברור כמעט כלום כדי להגדיר : מיהו מטפל ברפואה סינית ? מי ראוי ללמד רפואה סינית ? מהן הדרישות ממכללה לרפואה סינית ? כמה מטפלים יש בכלל בארץ ? ושאר מה שכתבתי בתגובה הראשונה.
אם אני רוצה שיכירו בי "בחוץ" אני צריך להיות עם ביטחון מבפנים במי שאני ובמה שאני. זה כלל לכל דבר בחיים.
אני מאוד מעריך את התגובה שכתבה לי שם ענת מנדלר , הבעיה היא שכמטפל שסיים את לימודיו בשנת 2008 עם חור בכיס , לא היה לי אפילו כסף לגשת למבחני האגודה ודחיתי את זה למועד שיתאפשר לי כך שמבחינתם אני אפילו לא נחשב מטפל.
כולי תקווה כי בסוף השנה הזאת הדבר יתאפשר (גם אני מעריך כפי שכתב ראובן שבסופו של דבר תהיינה בחינות וכולם יצטרכו לעבור) ואשמח מאוד לעזור ככל יכולתי אם אדרש – אם כי אני בין ה"צעירים" בתחום.
תודה ראובן ! 🙂
ראובן- מספר 2,
אני לא יודעת מה קורה בסינית בלוג, אני כנראה בוחרת נושאים שלוחצים לך על כל הכפתורים, וגורמים לך לכתוב את כל מה ששמרת בבטן שנים.
כיוון ואתה חושב שלא מספיק שאני אכתוב רשומות (כן כן, בוא נדבר גלויות), אספר לך שאני חושבת שיש עוד כמה דברים חשובים בעולם הרפואה הסינית מעבר לחוק כן/לא, תואר אקדמי כן/לא.
כיוון ולפני 4.5 שנים לא מצאתי גוף שיתן לי את התשובות שאני וחבריי למחזור 2002 חיפשנו, החלטתי לעשות מעשה, וככה סינית נולדה. סינית מקדמת את כל מה שהאגודה על גילגוליה- כולל כשאתה היית שם- לא ראיתם לנכון לתת תשומת לב אליהם- דברים חשובים לא פחות מחוק, כמו לתת עיצות פרקטיות לבוגרים איך להתחיל להתגלגל בעולם העסקים העצמאים.
אחת הדרכים לעורר מודעות, כידוע לך, היא על ידי כתיבה- והיום יש לנו מזל גדול לחיות בעידן שאנו יכולים לשלוח את לחמנו דרך האינטרנט ולהגיע להרבה יותר אנשים ממה שיכולנו בשנים עברו.
בלי דיון אין יוזמות, ואתה לא יכול לבוא אליי או לכל אחד אחר שמגיב בטענות כגון "אן למי מכם באמת אכפת, שלא יכתוב פורטים או תגובות לפוסטים אלא יקום ויעשה מעשה". אני באופן אישי מרגישה שאתה קצת talking down at us ואני לא כל כך מבינה למה. אני מאוד מקווה שאני טועה, ואני תוהה אם זה מגיע ממרמור של מה שקרה לפני כל כך הרבה שנים.
השלילה של המעשים שלי ושל יוסף לא רק שאינה ראויה אלא אינה רלבנטית לחלוטין ורומזת שרק הדרך שלך נכונה.
מן הסתם אני מתארת לעצמי שאתה כותב את הדברים לא כי אתה מנסה להעליב את בעלת הבית, אלא כי אתה רוצה לעודד פעולה. אבל על ידי שלילת המעשים רק כי אינם מקדמים את מה שאתה חושב שהוא נכון, או את המטרה שאתה סימנת כנכונה וראויה- וואלה, נראה לי קצת מוגזם.
ולעניינו- החוק שאתה וחברייך כתבתם, אם אני זוכרת נכון, כלל סעיף שאומר שאנחנו כפופים לרופאים.
היום אני יודעת שאין סעיף כזה בהצעה. אם זה מה שאכן היה, איך יכול להיות שקידמתם חוק שכזה?? קשה לי לדמיין את האנשים שציינת יחד עם עוד אחרים רבים וטובים מוכנים לקבל הוראות ממישהו- רופא, חנווני או כל אחד אחר.
האם תוכל להבהיר את הנקודה הזו בבקשה?
תכף אחזור להמשיך ולהגיב לשאר תגובותיך. 🙂
תודה,
מערכת סינית- יעל
יעל, לא לפי הסדר: לעניין תגובותיי, נאמר כבר: "פיתיתני ואפת", לעניין החוק, קודם כל מה עם שאר כל הסעיפים? הטובים הם בעינייך? ומה עם זה שלפני שכתבנו חוק היה כאן מדבר? ,
ולעניין קונקרטית, הנה הטקסט מתוך החוק, כלשונו:
פרק ה': הלכות עיסוק ומשמעת
1. הלכות עיסוק
(א) מורשה לאקופונקטורה יפנה את המטופל, במהלך החודשיים הראשונים מתחילת הטיפול, לבדיקה רפואית כללית ע"י רופא, ויחתים את המטופל, או את אפוטרופוסו ,לפי העניין, על טופס הפנייה לא יאוחר מהפגישה השנייה. היה והמטופל לא יציג את תוצאות הבדיקה הרפואית כאמור בתוך חודשיים ימים, יפסיק המורשה לאקופונקטורה את הטיפול בו עד שייבדק. תוקף בדיקה רפואית כאמור למשך 12 חודשים.
(ב) לא ייעץ מורשה לאקופונקטורה למטופל להפסיק טיפול רפואי שהוצע למטופל על-ידי
רופא מורשה, או לשנותו, אלא אם כן הדבר תואם מראש עם רופא מורשה;
(ג) לא ישתמש מורשה לאקופונקטורה בעיסוקו אלא במחטים מעוקרות לשימוש חד-פעמי;
(ד) לא יטפל מורשה לאקופונקטורה בחולים שיש להם קוצב לב באמצעות אלקטרו-אקופונקטורה;
(ה) מורשה לאקופונקטורה לא יפנה מטופל לבדיקות מעבדה, או לבעלי מקצועות רפואיים, או לבעלי מקצועות עזר רפואיים, אלא באמצעות רופא מורשה;
(ו) לא הוטב המצב הרפואי שבעטיו טופל מטופל באקופונקטורה לאחר שישה חודשי טיפול לכל היותר, יפנה המורשה לאקופונקטורה את המטופל לרופאו של המטופל עם דו"ח על מהלך הטיפול.
איפה כתוב שמדקרים כפופים לרופא? סליחה, בכל הקופות אין רופא ממיין? זה בדיוק הנוהל בקופות ובבתי החולים בהם יש דיקור. עם כל הכבוד, טובת המטופלים דורשת את זה, ועוד יותר-טובת המדקר דורשת את זה, זה מגן על המדקרים ומעביר את האחריות, במקרה של בעיה חמורה, או שמשהו התפספס, לרופא!.
הלאה.
בזמננו לא היה אינטרנט כפי שיש היום, לא היו בלוגים, לא היה אפשר לעשות את כל מה שאתם עושים היום. היינו צריכים להמציא הכל ולכתוב אותו מאפס. ולהלחם בשביל קצת חשיפה או יחסי ציבור. וחוץ מזה אל תקחי את זה כל כך אישי, תמשיכי לכתוב רשומות, זה מצויין, אבל שמישהו ייתנער וינער גם את האיגוד, וינסה אולי "להחזיר עטרה ליושנה", אני לא שולל את מעשיכם, אבל התחושה שלי (ואגב, גם של עוד מזקני המקצוע) היא שאתם טוחנים עד דק מים שכבר נטחנו. אבל זה בסדר, תמשיכו בדיונים. רק אשמח לדעת לאיזה יוזמות מעשיות זה הביא.
הלאה.
נכון, אני מנסה לעורר ולגרות לפעולה, ויש לי הנטייה להגיד דברים הפוכים ואף מרגיזים כדי שמישהו ייתנער ויזוז, כי אחרת נורא משעמם עד נורא מת בתוך המים החמימים של הביצה…
הלאה.
מאוד אהבתי שהתרגזת וכתבת "רופא, חנוווני או כל אחד אחר". נכון, הם עומדים בשורה אחת. אין הבדל ביניהם.
הלאה.
ביחס לעוד משפט שלך: "דברים לא פחות חשובים מחוק, כמו לתת עצות פרקטיות לבוגרים איך להתחיל להתגלגל בעולם העסקים", יש לי רק לומר: תהיה מטפל טוב, יבואו אליך וישלחו אליך מטופלים, טוב שם טוב משמן טוב.
ואחרון לעת עתה: את ממש, אבל ממש לא מבינה אותי, אז תביני: אני לא ממורמר, אני לא צריך את כל זה, להזכירך: אני רופא כבר כמעט 30 שנה. אני פשוט אוהב את מקצוע הרפואה הסינית ואיכפת לי ממנו, מאוד, אולי יותר ממטפלים שאינם רופאים וזקוקים לרישוי יותר ממני. אני משער שיש אנשים שקשה להם לקבל או להאמין לכך, אבל זו האמת.
אני הולך לישון
ראובן,
אתה צודק, צריך לדעת מה היה פעם כדי ללמוד לעתיד. אני קוראת את תגובותיך תמיד, ומאוד מעריכה את דעתך.
אני כבר שאלתי עליך מזמן :-), ויודעת את מה שציינת בעצמך.
אני לא בטוחה שאחרים מכירים, ולפעמים הדברים שאנחנו אומרים אינם מובנים נכונה, ולכן אני מנסה לחדד ולמקד.
אם הייתה לי בעיה גדולה עם הדברים שאתה כותב, לא הייתי מאשרת אותך לעליה. אבל אני משאירה אותם כי אני חושבת שנכון להגיד את הדברים, נכון שתהיה במה לדיונים מסוג זה, חשוב שהקהילה שלנו תדע את הדברים ותשמע דיעות מגוונות, גם אם איני מסכימה לכל הדיעות שנאמרות.
אנשים צריכים לשאול, להקשיב לתשובות ואז לגבש את עמדתם, ואתה אומר דברים חשובים.
לגבי דברי העבר למען העתיד- זה באמת נכון, אבל באיזה שהוא שלב, לדעתי, לשים את הדברים בצד ולראות מה אפשר לעשות היום. מה אפשר?
תודה,
מערכת סינית- יעל
הייי
אני מבין את מה שאמרת לגבי המבחן לי ולבני כיתתי הייתה אותה בעייה ועוד בעייה הייתה בזה שהבמחן הזה כרגע לא קובע כלום ושאלנו את עצמנו למדנו 4 שנים קשות מבחני גמר ועכשיו לא רוצים לקבל אותנו לאגודה אחרי כל זה ורק אם עושים מבחן שלהם מוכנים לקבל אותנו?
אגב אני מכיר הרבה מטפלים בכירים ומאוד מצליחים שלא רשומים באגודה ממניעים כאלו ואחרים לכן אין לך מה לדאוג בקטע הזה לפי דעתי כמו שזה נראה כרגע החוק לא עובר ויקח לו הרבה זמן, ראיתי כתבה בדיוק משנת 2001 בעיתון לרפואה סינית שאז עברה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק המדוברת היום אנחנו ב2010 אני חושב שחשוב באמת לשווק עצמנו ולהביא למודעות זה ידחוף קדימה אם תיהיה יד אחד,אני חושב ממה שראיתי דווקא שיש קריטריונים שהאגודה עשתה לכמה שעות לימוד אקדמיות צריך ללמוד ואיזה בתי ספר מוסמכים וכל הדברים שציינת ולכן חשבתי שמן הראוי שכרגע עד שיעבור החוק שכל אחד יחליט אם לעשות את המחן הזה או לא כי זו הוצאה כמו שרשמת ואף אחד לא מבטיח שזה יהיה המבחן הסופי, ועוד דבר שהועלה כשאלה החוק מדבר על דיקור אז למה עושים מבחן לצמחים? אם אין ולא יהיה חוק צמחים למה לא מסתפקים במבחנים המכובדים שעושים בבתי הזפר שאלתי את השאלה הזו שהתקשרתי לאגודה ולא ידעו לתת לי תשובה,
אני בעמצי מאוד רעב להצליח ועושה הקרבות רבות כדי להצליח ולהפיץ את התחום שלנו כי יש לו עתיד מצויין ובטוח שנצליח אם נרים משהו כולנו כאן:)
היי אור,
אני מעריכה שהדברים צריכים להיות משולבים- אין ספק שאנחנו צריכים לאחד כוחות עם משרד הבריאות כדי לקדם את מעמדנו במדינה, אבל זה לא יוכל להיות בשיתוף עם רופאים בלבד. למען הדיוק, מספיק רופא אחד שם בדיונים, לא צריך יותר, ובטח שלא יכול להיות מצב שמספר הרופאים יעלה על מספר המטפלים ברפואה סינית.
לימודי תואר זה מצוין, אבל אני לא חושבת שזה צריך להיעשות בכל מחיר.
אני בעד אוניברסיטה, אני בעד לימודים אקדמיים, ואני גם בעד ללמוד עוד כמה נושאים שלאו דווקא קשורים לרפואה סינית כדי להעשיר את עולם הסטודנט ולהפוך אותו לאדם ומטפל יותר עשיר ולא מקובע.
אבל שוב- לא יתכן שמי שיחליט עבורנו הם אנשים שאינם מבינים, לא מכירים ומפחדים מכל מה שהוא לא "רפואה מערבית". אני שמה את זה במרכאות, כי עד לא מזמן פחדו נורא מפסיכולוגיה גם… שזה הרי אבסורד.
תודה ושבת שלום,
מערכת סינית- יעל
יעל צודקת ביותר אבל אני חושב שמאוד חשוב להעביר חוק במדינה הצינית שלנו שכאן הכל מציאותי ובלי חוק הכבוד וההכרה המגיעה לנו לא תגיע חשוב שכל מי שלמד בבתי ספר המוכרים יהיה באגודה אחת בלי תנאים כדי שתיהיה יד אחד חזקה למען המטרה של ההסברה שאולי כולנו צרכים להקים גוף עם איש יח"צ שיקדמו אם העינינים שלנו וכמובן שאפשר לצרף מכתבים של אלפי מטופלים מרוצים שיוכלו לעזור לנו ונוכל לצרף אותם למאבק הצודק שלנו.
אני ממש מסכים שצריך לעשות את זה נכון ולא להיות כפופים לרופאים שעם כל הכבוד לא מבינים או מפחדים לשתף איתנו פעולה ואם לא תואר לפחות שיהיה רישיון כי זו מדינה צינית וחייב שיהיה חוק משלנו כדי שיתנו לנו יותר כבוד והכרה וכמו שכתבתי למעלה בתגובה אפשר לצרף את אלפי המטופלים לצורך המטרה כדי שיראו כמה אלפי מטופלים מרוצים יש ולאחד את כל המטפלים מבתי הספר המוכרים לגוף אחד שנוכל אפילו להכניס איש יח"צ לקדם את העינינים שלנו כרגע יש פילוג יותר מידי גדול וצריך להביא למודעות המטפלים שאפשר לעשות יותר וביחד ואת זה את עושה מצויין בבלוגים 🙂
ראובן- ישנת טוב? 🙂
נתתי דוגמא אחת מתוך החוק, דוגמא פופולארית שעדיין גורמת לעליית הגבות אצל אנשים רבים בתחום. מאחר ואתה כבר כאן, חשבתי לשאול אותך את השאלה הזו, בעיקר לטובת אלו שלא יודעים, וגם לטובת אלו שלא מבינים את הסעיף הזה- תודה על תשובתך.
לגבי זה שקודם לא היה כלום והיה רק מדבר- אני יכולה ללכת איתך עוד יותר אחורה לביצות ועוד עוד עוד יותר אחורה למה שהיה פה לפני המפץ הגדול… בתור מי שישבה בבית של דליה שחרי ברחוב ארלוזורוב בת"א וקיפלה במשך שעות ארוכות פליירים לתוך מעטפות מתוך התנדבות לאגודה, אני יודעת ומכירה את הפעילות של הועד על גילגוליו (גם זוכרת את ראול והיכולת הרטורית שלו שהפחידה את כל המחזור שלי שאוטוטו לא יהיה פה כלום ונחזור למדבר, כהגדרתך), אני לא מרגישה את הצורך להודות לך או אחרים בכל פעם שאנחנו מדברים. אמרתי כמה פעמים תודה על הפעילות, וגם היום כשאני כותבת על הועד הנוכחי אני לא אומרת תודה כל פעם וגם מעבירה ביקורת- כי שני הדברים הם הכרחיים.
אני באמת מודה לכל אלו שתורמים מזמנם הפנוי לקידום האינטרסים של כולנו, אבל אני לא אגיד את זה כל פעם שניפגש/נדבר/נתכתב.
אמרתי פעם אחת, פעמיים- בואו נמשיך הלאה.
ולזה אני בדיוק מתכוונת כשאני אומרת לך שאתה נשמע ממורמר- בוא נמשיך הלאה. אתה חוזר לעבר, שוב מספר את הדברים, ואני מבינה שיש לזה ערך- באמת אני חושבת שיש לזה ערך, אבל אני יכולה להגיד לך בחזרה שגם זה יכול להתפרש כטחינת מים לא פחות ממה שאתה וחברייך מרגישים לגבי הדיונים פה.
הדיונים ימשיכו להתקיים, כמו שאתה תמשיך לספר את מה שהיה בעבר כיוון ו:
א. אנחנו בני אדם ואחת הנטיות שלנו היא לטחון מים.
ב. יותר חשוב- אנחנו רוצים שכמה שיותר אנשים יהיו חשופים לדברים.
אני נגד שתיקה. אני חושבת ששתיקה היא עוול, לא לדבר על הדברים זה חטא, בעיקר אם אתה מייצג קבוצה של אנשים. ולכן אני כותבת את הדברים, ויש אנשים שלא מאוד אוהבים את הדברים שאני כותבת.
דע לך, שהכתיבה הזו אולי אינה גוררת רעש תקשורתי, איך היא כן גורמת לשיחות בקרב הקהילה, ואני יודעת את זה ממקורות מוסמכים שבאו ודיברו איתי על כך. אולי זה גם יגרום להתעוררות בועד האגודה?
כולי תקווה שכן, ואני מקווה שהם ישכילו לנצל את הבמה הזו כדי להיות בקשר עם הקהילה אותם הם מעוניינים לייצג.
אני לא אשב כאן ואגולל בפנייך עכשיו את כל מה שסינית עשתה במהלך 4.5 שנות קיומה עבור הקהילה.
נכון, לא קידמנו חוק ולא קידמנו תואר אקדמי, אבל עשינו הרבה מאוד דברים אחרים.
הכל מתועד באתר, אתה מוזמן לבדוק.
לגבי מה שכתבת על העיצה לבוגרים- כולם אומרים את אותה עיצה כבר שנים, ועדיין, אנו עדים כבר שנים לנשירה לא הגיונית, למחירים מופקעים ולהתנהלות לא נכונה של אנשים בדרכם המקצועית. כל אחד בשלו.
יש עוד הרבה מאוד עיצות וטיפים שאפשר לתת לאנשים.
חלומות פז,
מערכת סינית- יעל
היי אופיר,
תודה על תגובתך.
שאלה: למה זה טוב שתהיה "הסכמה בשתיקה" מצד משרד הבריאות לתקן RCP?
אני לא רוצה שיכירו במקצוע שלי בשתיקה, אני רוצה שזה יהיה בפה מלא.
אשמח אם תוכל להבהיר נקודה זו.
תודה ושבת שלום,
מערכת סינית- יעל
היי יוסף,
כל כך מקומם אותי לחשוב שיש עוד כל כך הרבה אנשים "חדשים" בתחום, שמרגישים שלא סופרים אותם!
ברור שסופרים אתכם, על מה אתם מדברים??? עליכם עושים עכשיו את עניין מבחני ההסמכה, אז איך אתם יכולים לחשוב שאין לכם מה לומר בנידון??
תמשיך לכתוב, תמשיך להגיב, ועיצה קטנה- כשאתה כותב, שלח קישור לאנשי הועד במייל, ובקש התייחסות, בין אם בבלוג ובין אם במייל ובין אם בשיחה טלפונית או פגישה.
לא צריך להתבייש או להרגיש לא נעים.
אם אתה רוצה שישמעו אותך- דבר. ואם לא שומעים אותך- דבר עם מגהפון. לפחות בדבר אחד עמיר פרץ צדק… 🙂
שבת שלום,
מערכת סינית- יעל
אופיר וראובן,
גם אני יודעת שבנתיים רק הנטורופתיה והרפואה הסינית עזבו את הלשכה- לפני כשנתיים אם אינני טועה.
אני מסכימה איתך אופיר- גם אם הדיעות אינן אחידות, יש לכולן מקום.
שבת שלום,
מערכת סינית- יעל
יוסף- תעשה לי טובה אישית:
את מה שכתבת פה בכל התגובות- תעשה "העתק והדבק" על מסמך וורד, ושלח לאנשי הועד, כולל ענת, שהרימה את הכפפה והזמינה אותך לאגודה.
הצב בפניהם את השאלות שאתה הצבת כאן, ואני מאוד אשמח לשמוע מה היה לוועד לענות לך.
חשוב מאוד להגיד להם את כל הדברים האלו!!!!
תודה מראש,
מערכת סינית- יעל
יעל
האם את חושבת שהיום האגודה פתוחה לכולם?
האם את חושבת שהמניעים שלהם נובעים כאינטרס טהור למען המטפלים בארץ כלומר המבחן הסמכה נועד כדי לקדם את המטפלים או מישהו אחר?
האם אפשר להקים גוף יותר מאוגד ורעב לפעילות קידום ויח"צ כמו שעלה בבלוג אחר?
מה עם לגייס את המטופלים למען המטרה שלנו?
האם אפשר לגייס כסף דרך מוסד חדש ולהרים קמפיין?
אני שואל אותך וכל מטפל שהוא ותיק במקצוע בעיקר כי יש לכם ניסיון וזמן כדי לענות לי על השאלות האלה שעולות כל הזמן סבבי יש כ"כ הרבה מטפלים מוכשרים שמתייאשים כי הם מרגישים לבד כמו שיוסף ציין וזה מעצבן לראות אבל בהחלט אסור להתייאש דלתות נפתחות וצריך לעבוד מאוד קשה בשביל הכרה וכבוד!
אההה עוד דבר כי הרי קבעו סטנטרט לבתי ספר ובתי ספר מוכרים ללימודי רפואה סינית אז למה עד שהחוק יעבור למה לא נותנים לכל המטפלים ייצוג האגודה ורק מי שעושה את המבחן שכרגע לא קובע לא נותנים להיכנס?
אחרי כל המבחנים שעשינו?
למה עושים מבחן בצמחים אם החוק הוא רק לדיקור?
היי אור,
אענה בקצרה:
1. אני חושבת שהאגודה אכן פתוחה לכולם. אין ספק שאנחנו לא תמיד מסכימים עם הועד על כל הדברים, אבל אם רוצים שינוי צריך לפעול מבפנים- אי אפשר לפעול מבחוץ. זו דעתי. אם יש שאלות, תהיות, רצון לדעת איפה דברים עומדים- צריך להרים טלפון ולשאול, לשלוח מייל ולקבל תשובות ולהגיע לכנסים ויש גם אפשרות להגיע לישיבות הוועד. העבודה שבבחירות האחרונות לוועד הייתה היענות דלה מעידה על הרבה דברים, אבל מעדיה גם על קהילה שלא ממש מעניין אותה העתיד שלה- מה שכמובן אינו כולל את כולם. אם רוצים להשפיע צריך להיות חלק מהעניין בדרך כזו או אחרת.
2. אני לא חושבת שבוועד יש אנשים עם אג'נדה מסתורית ואפלה להשתלטות על העולם בנוסח של Pinky & The Brain. אני חושבת שבוועד יש חברים מתחום הרפואה הסינית, אנשים שעוסקים בעניינים על חשבון זמן פנוי (שהיה יכול בקלות להיות זמן משפחה, זמן בטלה וכיו"ב), אנשים שהתחום חשוב להם והם מאמינים במה שהם עושים. אני חושבת שהרעיון של המבחן הוא לא רע בכלל- כפי שהבעתי ברשומות אחרות- אבל התזמון נראה לי מוזר, לא הבנתי אותו אז ואני עדיין לא ממש מבינה אותו. עוד אני לא מסכימה עם הרעיון שמי שלא עושה מבחנים, מבוגרי 2008 ואילך, אינו יכול להתקבל כחבר אגודה. זו בעיניי טעות.
3. האגודה- כפי שאפשר לקרוא באתר שלהם- מקדמת את החוק. גם אני חושבת כבר שנים שצריך במסגרת האגודה לקדם גם דברים אחרים שקשורים לרפואה סינית, אבל כיוון שלא כך העניין, צריך לחשוב על אפשרויות אחרות.
הקמפיין שרואי הציע, ושהוא ואני התחלנו לארגן, לא בא בשום פנים ואופן להוות משהו שהוא אחר מהאגודה. כך גם סינית- היא לא משהו שפועל נגד האגודה או משהו שמהווה תחליף לאגודה.
צריך לעבוד עם האגודה, לא נגד.
מי שיש לו טענות, עניינים וכל שאר דברים להגיד- שיגיד אותם לוועד עצמו ולא לגופים אחרים, שיביע נוכחות בכנסים, שישמיע את קולו, שיכתוב מכתבים… ואפשר גם להצטרף לוועד ולנסות לשנות את הדברים מבפנים.
תודה ושבוע טוב,
מערכת סינית- יעל
זו שאלה מצוינת- אפשר לשאול את הוועד. 🙂
אשמח לשמוע איזו תשובה נתנו לך.
מערכת סינית- יעל
הייי יעל
תודה על התשובה הכנה:)
אני חושב שיש היענות דלה מיכוון שהאגודה לא מצטיירת כידידותית או נגישה מספיק לכלל ציבור המטפלים, זה נכון שיש וועד שעושה המון למען הרוב אבל כאילו הכל נראה לא נגיש מספיק, ובטח שכרגע אני לא באגודה כי לא עשיתי את המבחן וכרגע אני לא עושה אותו ממניעים כלכליים וגם ממניעים שאני לא חושב שזה פייר לעשות מבחן שהוא לא קביל בשום מקום, ואי אפשר להיכנס לאגודה לעשות ולהשפיע כי לא עשיתי מבחן ודיברתי לפחות ניסיתי לדבר איתם שם וזו התשובה חד וחלק אגב שאלתי גם לגבי המבחן בצמחים למה עושים אותו עם החוק מתייחס לחוק דיקור בלבד וגם לזה לא הייתה לה תשובה ברורה אלא משהו בסגנון אתה לא חייב לעשות פשוט ככה עשו ,וכמו שאמרת זו טעות לנכר עצמם מהמון מטפלים שהיו רוצים לעזור ולהיות כחלק לכן יש פילוג צריך לגרום לקירוב ולנסות לשלב את כולם בעזרה ועשייה כי אני חושב שכן איכפת להמון אנשים הם פשוט לא מודעים איך לעזור כמה ולמה כי אין מספיק מידע ונגישות לאגודה . ואגב הקמפיין וכל פעולה מעבר מבורכת כי אין ספק שצריך לעשות יותר ולעזור יותר וזה לא בא כתחליף אלא מעורר רעיונות שלא עושים אותם בפועל.