GV16- "ארמון הרוח", היתה נקודת המפתח לטיפול במטופלת, בת 32, שסבלה מהתקפים של דיכאון כרוני והיתה מטופלת בטיפול תרופתי ובשיחות עם פסיכולוג.
אליי הגיעה עם תלונה על עצירות והשמנת יתר, אך מהר נפתח בפניי גם הסיפור הנפשי.
האיכות הכללית של הדופק היתה-מתגלגל וחלש, חלש מאוד בעמדת המתכת. מה שיחד אותו היתה כבדות, כאילו יש בו עוד משהו, יתכן שהיה זה כתוצאה מהטיפול התרופתי ויתכן שהיתה זו ליחה אל חומרית. הלשון היתה סגולה.
במקביל לטיפול בדיקור הנחיתי אותה להרפיה ולמדיטציה. היא דיווחה שהזמן היחיד בו היא מרגישה הקלה הוא זמן הטיפול, הזמן בו הראש יכול היה להניח קצת למחשבות.
בטיפול החמישי היא אמרה את המשפט שהוביל אותי לבחור בנקודת "ארמון הרוח"-
…"אני מרגישה שאני לא אני"…
GV16 "ארמון הרוח", נקודת אשנב לרקיע, נקודת ים מח העצמות, המטפלת במחלות נפש,
נבחרה בשלב זה של הטיפול בגלל יכולתה להרגיע את הנפש, להשקיט את הנשמה ובעיקר להצליל את המוח. לאחר אותו טיפול השתנה הדופק ולא שב עוד להיות כבד כבעבר. גם מצבה הפיזי והנפשי של המטופלת השתפר בהדרגה.
אקהרט טול, בספרו "כוחו של הרגע הזה" מכנה זאת "גוף הכאב" או "הסיפור", הסינים קוראים לזה "Gui".
אקהרט טול כותב:…"לגוף הכאב יש בדרך כלל היבט קולקטיבי ואישי. ההיבט האישי הוא סך המשקעים שנצטברו כתוצאה מהכאב הריגשי שהאדם סבל בעברו. הקולקטיבי הוא הכאב שנצבר בנפש האנושית במהלך אלפי שנים דרך מחלות, עינויים, מלחמות ורצח, אכזריות ושיגעון. גוף הכאב האישי של כל אחד נוטל חלק גם בגוף הכאב הקולקטיבי הזה"…(1)
הדרך לשחרור מסבל העבר ומחרדות העתיד עוברת בכאן ועכשיו. מרבית האנשים צוברים את סיפור חייהם, את דרמות מערכות היחסים, את כאבי העבר, ואלו נהיים חלק מהם כמו גוף כאב אנרגטי המחולל חולי. העידן בו אנו חיים מוסיף חרדות וכאבים הנובעים גם מהיסטוריה של משפחה, עדה ועם. ידע נצבר במחשבות והשפעתו ניכרת בביטויים פיזיים של כאבי גוף, עייפות, לחץ דם גבוה, דיכאון ועוד ועוד.
הדרך של המטפל לכוון את מטופליו לאט לאט, לפעמים בתהליך מתמשך וארוך, עד להתבוננות בסיפור שלהם, הבנתו והשחרור ממנו, מתאפשרת באמצעות מתנה נפלאה שמאפשר לנו הדיקור להעניק למטופלינו המדיטציה.
אז מה קורה שם? מה פשר החיבור הזה בין דיקור למדיטציה?
לא בכדי משך הזמן בו שוהות המחטים בגוף הוא כ- 20 דקות. 20 דקות הוא משך זמן סיבוב הצ'י בגוף וזהו גם הזמן המומלץ למודטים למדוט. (בכל יום 20 דקות ואף פעמיים ביום).
מבחינה מדעית במדיטציה המודט לומד להביא את מוחו לשימוש בתדר חשמלי של גלי אלפא. הפעילות החשמלית במוחנו נמדדת בארבעה סוגי תדרים-
1. גלי ביטא- מצב עירות ופעילות.
2. גלי אלפא- בין שינה לעירות, מצב רגיעה והרפיה מודעת.
3. גלי תיטא- שנת חלום.
4. גלי דלתא- שינה עמוקה.
בעוד גלי ביטא, תיטא ודלתא מופיעים מאליהם במהלך היממה לפי מצבי התודעה, שהות במצב אלפא נדירה יותר. מודטים מתרגלים לפעמים שנים רבות בכדי לאמן את מוחם לשהות בתדר זמן רב, אך לא כל אחד יכול. מחשבות, טרדות, רעש מצוקה וסבל מסיחים את הדעת ומפריעים לתודעה לשקוט.
היתרונות המתקבלים מחיים עם מדיטציה הם רבים- מאיזון נפשי ועד הקלה על בעיות פיזיות, פתירה של מתחים- ועד חוויות רוחניות המלוות את האנשים המחפשים את מהות החיים. כאן באה לידי ביטוי היכולת שלנו, מטפלי הדיקור לעזור.
שיטות טיפול רבות אימצו את המדיטציה ככלי טיפולי- ביו פידבק, דמיון מודרך, הילינג, שחזור גלגולים. גם פסיכולוגים נעזרים בה.
לנו המדקרים יש את הכלי המאפשר לנו לעזור למטופל לעשות את קפיצת המדרגה אל המקום המואר בתודעתו, אל זמן גלי האלפא. הכלי הזה הוא מחט הדיקור.
כאשר מוחדרת המחט ומושג צ'י יש הצפה של אנרגיה וזרימתה, אם אינה מופרת, מציפה את הגוף והמוח וכך מתאפשרת שהיה של המטופל בגלי אלפא.
לזמן זה יש חשיבות רבה בעיקר בטיפול בו מעורבת בעיה רגשית (ואיזה טיפול אינו כזה?)
אז מתאפשרת תקשורת בין תת המודע למודע, אפשר להגיע לשחזור ושחרור של מקומות כואבים בחיים, אפשר לחוות את מתנת הערות וההארה- או כפי שיונג הגדיר "לחוות את העצמי המורחב".(2)
ואולי שם נמצא המפתח להבנת הדאו וחלקו בטיפולי הדיקור?
הסבל האנושי פעמים רבות הוא תוצר של אגו, מאבק והתנגדות. אותה כניעה שהמטופל נכנע לזרימת הצ'י במרידיאנים, נכנע לתחושת החיים הזורמים בגוף, גם אם רק לרגע, מאפשרת ריפוי.
אין צורך לבחור שילוב מסויים, הרי כל מחט משפיעה ולכל מטפל קומבינציות משלו,
אביא מספר נקודות שמצאתי כטובות למטרה:
HT7- המרגיעה את הנפש.
GV20-מעוררת ומטהרת את המוח, את החשיבה והחושים.
Yin Tang- אשר פותחת את המודעות ויש לה השפעה מרגיעה על הגוף.
LI4- המרעננת ומנקה את תנועת הצ'י והדם.
LIV3- המנקה את הראש ממחשבות.
GV16- נקודת אשנב לרקיע המצלילה את המחשבה.
ישנן אין ספור דרכים ושיטות בהן משתמשים מורי מדיטציה כדי להביא את תלמידיהם/מטופליהם להרפיה. כשאני מזהה את הצורך אצל המטופל אני מנחה אותו לוותר לרגע על העבר, להניח לעתיד, להיות בכאן ועכשיו. תמיד מתאימה את ההנחייה המילולית למטופל לכן היא משתנה כל הזמן.
ואז מגיע רגע בו נפתח פתח אל המודעות, זרימת הצ'י במרידיאנים ריככה והכשירה את הרגע, והרגע הזה הוא מדיטציה.
ביבליוגרפיה:
1. אקהרט טול, כוחו של הרגע הזה. עמ' 132
2. אסטל פרנקל, סוד הטיפול היהודי. עמ' 121
3. דר' חיים אורון, פסיכוקיברנטיקה.
4. דר' עופר רז, אנטומיה טופוגרפית.
הגהה: מערכת סינית
המחברת:
רויטל כרם
מטפלת ברפואה סינית ומורה למדיטציה
http://revitali.co.il
