קרניו סקראל ופעימת הצ'י

"הרצון שולט על הצ'י, בזמן זה הצ'י ממלא את הגוף. היכן שהרצון מגיע שם הצ'י נעצר, לכן נאמר יישלוט ברצון על מנת לא להתעלל בצ'י"(1)

צ'י הוא דבר מרכזי לכל מי שעוסק ברפואה סינית, אך לעיתים קרובות אנחנו נשענים על המונח המעורפל כמו "אנרגיה" על מנת להסביר מה זה צ'י.
צ'י הוא מושג שאינו ניתן לתפיסה ע"י השכל, צריך ללמוד איך לחוש צ'י ועל מנת לעשות זאת צריך לפתח את החוש המאפשר זאת. בדרך כלל, כאשר רוצים לפתח את חוש הצ'י, פונים לעסוק בצ'י קונג. ככל שזה יישמע מוזר, ישנה טכניקה שהתפתחה מהאוסטיאופתיה שמלמדת איך לחוש צ'י, והיא נקראת קרניו סקראל. המאמר הזה יעסוק בקשר שבין קרניו סקראל לצ'י ובאפשרות להשתמש בקרניו סקראל ככלי לפיתוח היכולת להרגיש צ'י ולשלב אותו בזמן שהמטופל שוכב עם המחטים, או כטיפול נפרד.

אוסטיאופתיה רואה את גוף האדם כמערכת מכאנית שבתוכה זורם כוח חיים.
אנדרו טיילר סטיל ממציא האוסטאופתיה טען שכח החיים נמצא בנוזלי הגוף ובעצבים. בזמן מחלה המכאניקה של הגוף חוסמת את המעבר החופשי של כוח חיים זה. האוסטאופט מחזיר את המכאניקה של הגוף חזרה למקום, כך שכוח החיים יוכל לזרום ללא הפרעה.
בגדול ישנם שני סוגים של אוסטאופתים: פונקציונאלים וסטרקטואלים. האוסטאופתים הסטרקטואלים משתמשים במניפולציות עדינות חיצוניות על מנת להחזיר את מערכות הגוף חזרה לאיזון, ואילו האוסטאופתים הפונקציונאלים משתמשים בכוחות הפנימיים של הגוף על מנת להחזיר את מערכות הגוף לאיזון. קרניו סקראל נחשבת חלק מהזרם של האוסטיאופתיה הפונקציונאלית.

ויליאם גארלנד סאתרלנד – William G Sutherland – 1873-1954
William G Sutherland היה המייסד של הקרניו סקראל.
סאתרלנד נכנס יום אחד למשרדו של אנדרו טיילר סטיל וראה על שולחנו גולגולת שכל עצמותיה היו מופרדות. הוא הסתכל על ה- Temporal bone שהזכירה לו זימים של דג והוא חשב לעצמו שהגולגולת נועדה ל"נשום". לאורך שנים הוא ימשש את הגולגולת שלו, של אשתו והמטופלים שלו, יבצע הרבה ניסויים מבלי לספר על כך לאיש ויגיע למסקנה שקיימים מחזורים של עליה וירידה בלחץ שבתוך הגולגולת, תופעה שהוא יקרא לה ה-Primary respiratory mechanism – המנגנון הנשימתי הקדמון.
סאותרלנד תיאר בפירוט יתר את החוקים הביו מכאניים הפועלים בזמן הנשימה ואת התנועה של עצמות הגולגולת, הסאקרום והקרומים המחברים אותם יחדיו. הוא העלה את ההיפותזה שטראומה של הגולגולת (מכה, עקירה של שן ולידה) עלולים לגרום להפרעה בתנועה של הגולגולת עם הסאקרום ולגרום למגוון של סימפטומים. סאותרלנד היה אדם רוחני, וטען שקיימת בגוף עוצמה המונעת על ידי הכוונה של אינטליגנציה גבוהה, אשר הוא קרא לה נשימת החיים. נשימת החיים הוא האלוהי שבתוכנו, או הכוונה של היקום בתוכנו, ובחשיבה סינית ה- Dao.
הוא האמין שהעוצמה של נשימת החיים מייצרת תנודות בתוך הנוזלים ורקמות הגוף ולתנודות אלו הוא קרא: "גאות ושפל". סאתרלנד יתאר את המחקר שלו בספר שנקרא .The cranial bowl
סאותרלנד השפיע רבות על העולם האוסטאופתי ואחריו התפתחו כל מיני טכניקות פונקציונאליות עי" אוסטאופתים שונים. בגדול מה שמאפיין את רוב הטכניקות היא ההקשבה למנגנון הנשמתי הקדמון של המטופל. בהמשך המאמר אני רוצה להראות שבעצם מה שסאותרלנד חש ותיאר בספרו הוא הפעימה של הצ'י.

צ'י , צורה, יין ויאנג
"הצ'י תמיד מקדים את הצורה, אין צורה אם אין צ'י, אפילו בתוך גוף האדם אין תחזוקה או טרנספורמציה של הצורה ללא צ'י. מצד שני, ללא צורה צ'י לא יכול לבוא לידי ביטוי"(2)

אי אפשר לדבר על צ'י מבלי לדבר על צורה, יין ויאנג. ללא צ'י אין צורה, הצ'י מהווה את השדה הבסיסי שממנו נולדות הצורות. מצד שני, הצ'י מתגלה דרך הצורה לכן דרך הצורה ניתן להיות מודעים לצ'י. אם אנחנו רוצים להרגיש את הצ'י בגוף האדם אנחנו יכולים להשתמש בתורה שחוקרת את הצורות של הגוף, אנטומיה.
אנטומיה היא הדבר המרכזי בכל הטכניקות האוסטאופטיות וכמובן גם בקרניו סקראל, דרך האנטומיה המטפל לומד לחוש את שדה הצ'י של המטופל.
הצ'י מאפשר לצורה לעבור שינוי, ללא צ'י לא יהיה שינוי. השינוי של הצי' מתגלה כיין ויאנג על כל התכונות של ההתרחבות (יאנג) וההתכווצות (יין). לשדה הצ'י יש תנועה בסיסית של יין ויאנג, בשלב היאנג השדה מתרחב ובשלב היין מתכווץ, שתי התנועות יוצרות פעימה, פעימה של שדה הצ'י. סאותרלאנד קרא לפעימה של שדה הצ'י- המנגנון הנשימתי הקדמון.

צ'י והמנגנון הנשימתי הקדמון – Primary respiratory mechanism
ההתרחבות וההתכווצות של הצ'י מייצרים פעימה, סאותרלנד קרא לפעימה זו "המנגנון הנשימתי הקדמון". כאשר מרגישים את הפעימה התחושה היא שרקמות המטופל מתרחבות. כאשר הן מגיעות לנקודה מסוימת, שיא ההתרחבות, הן מתכווצות חזרה.
הפעימה מתארת את התנועה הבסיסית של היין והיאנג: היאנג מתרחב וכאשר הוא מגיע לשיאו הוא הופך ליין ומתחיל להתכווץ, וכשהוא מגיע לשיאו בהתכווצות היין הופך ליאנג ומתחילה ההתרחבות.
לפעימה שסאותרלנד הרגיש יש ציר ראשי שדרכו היא באה לידי ביטוי. הציר הזה נמצא בין הגולגולת לסקרום(3). בשלב היין, ההתכווצות, יש תנועה מהגולגולת לעצם הזנב, ובשלב היאנג, ההתרחבות, יש תנועה מעצם הזנב חזרה לגולגולת(4), לה קרא סאותרלנד, כאמור, "גאות ושפל". שוב אנחנו רואים את האנלוגיה בין התנועה של היין והיאנג למנגנון הנשימתי הקדמון: היין יורד לכיוון האדמה (סקרום) והיאנג עולה לכיוון הראש (גולגולת).
אף אחד עד היום לא הצליח למדוד או לראות את הנשימה הזאת, אבל כל מי שחש את הפעימה המופלאה הזאת יודע שזו לא אשליה.

הקשבה
בקרניו סקראל מקשיבים למנגנון הנשימתי הקדמון בתוך שדה המטופל. כאשר ישנה הפרעה בשדה ייפגע המנגנון הנשימתי הקדמון. מטרת הטיפול להשיב חזרה את הנשימה. ההפרעה בנשימה יכולה להיות בציר הראשי, בין הגולגולת לסקרום או בכל מקום בגוף, למשל בכבד, במרידיאן הכבד, נקודת אקופונקטורה וכו'.
כאשר קיימת הפרעה בשדה המטופל, השדה מתעוות והופך להיות דחוס יותר, וכאשר החסימה נפתחת, העיוות נעלם והפעימה חוזרת. הפרעה בשדה המטופל היא בעצם סטגנציה של צ'י- כאשר יש סטגנציה של צ'י הצ'י לא זורם ולכן הפעימה נעלמת. הדרך לשחרר את הסטגנציה היא על ידי הרצון, או במלים אחרות הכוונה. הכוונה שולטת על הצ'י ומצד שני היא גם המחסום של הצ'י.

כאב והתמרת התודעה
לסיום, אני רוצה להביא דוגמא לקשר שבין צ'י, צורה, סטגנציה של צ'י וכוונה.
כאשר מתרחשת סטגנציה של צ'י מופיע כאב, לכאב יש צורה תלת ממדית. על מנת להרגיש את הצורה של הכאב אנחנו צריכים בעזרת הכוונה להיכנס לתוך צורת הכאב, או במלים אחרות למלא את הכאב. ניקח דוגמא מהחיים: חתכתי את האצבע עם סכין, בשלב הראשון יש שקט, אין כאב, ולאחר כמה שניות מופיעה הסטגנציה של הצ'י בצורה של כאב. אני מכוון את הכוונה שלי לצורת הכאב, דבר שגורם לכאב להתחזק. הנטייה הטבעית היא לברוח מהכאב ולהזיז את הכוונה מהמקום, אבל אם נשארים במקום ומנסים לחוש בצורה של הכאב באופן מדויק יותר, לאחר כמה רגעים הכאב נעלם או נחלש בצורה משמעותית, והסטגנציה נפתחת וכמובן שהריפוי של הפצע יהיה מהיר יותר. כאשר אנחנו מסיתים את הכוונה ממקום הכאב אנחנו מאטים את פתיחת הסטגנציה. הגוף יודע לעצור את הדימום ולהחלים את הפצע ללא כוונה, אבל הכוונה מזרזת את ההחלמה.

דרך הכאב הגוף מתקשר עם התודעה, אם מקשיבים לכאב הסטגנציה נפתחת והצ'י ממשיך לזרום ללא מחסום. הכאב יכול להיות פיזי אבל גם נפשי.
הגוף הוא כמו הירח, השמש היא התודעה, אם מסתכלים לתוך השמש אנחנו מסתנוורים, אבל אם נתבונן בירח ניתן לראות את אור השמש מבלי להסתנוור. כך ניתן להשתמש בכאב על מנת לעבור טרנספורמציה, טרנספורמציה של התודעה.

במסגרת לימודי ההמשך במכללת רידמן ניתן ללמוד קרניו סקראל על מנת לפתח את היכולת להרגיש צ'י, את טכניקת הטיפול ניתן ליישם בזמן טיפול אקופונקטורה, כשהמטופל שוכב עם המחטים או כטיפול נפרד. לקבלת פרטים נוספים צרו קשר עם שון:
דואר אלקטרוני: Shaun.go@gmail.com
נייד: 054-4535142

הערות:
1. הפילוסוף מנג-דזה: Elisabeth Rochat de la Vallee- The Study of Qi, Monkey Press 2006, P.31
2. Elisabeth Rochat de la Vallee- The Study of Qi, Monkey Press 2006
3. לכן קוראים לטכניקת הטיפול קרניו סקראל
4. למרות שיש לתנועה זו ציר מרכזי, ניתן לחוש אותו בכל מקום בגוף

*תמונה: Clement Gerbaud

המחבר:
שון גודמן
מטפל ברפואה סינית ואוסטיאופתיה מקשרת
shaun.go@gmail.com