"מותה של גיבורה אדומה" צ'יו סיאו-לונג, הוצאת ינשוף
"אחרי שקודם לדרגת פקד וקיבל דירת מותרות בת חדר אחד, ממונה צ?'ן צאו כאחראי למדור החקירות המיוחדות במשטרת שנגחאי ומקבל על עצמו חקירת רצח של אישה צעירה, חקירה העלולה להחריב עליו את עולמו. סיפור המתח הקלסי הוא כחומר ביד היוצר כאשר סיאו-לונג פותח צוהר לעולם הססגוני והבלתי מוכר של סין המודרנית, ורוקם ביד אומן סוג חדש של פרוזה: מעמיקה, מסקרנת, כזו שלא ניתן להניחה מן היד".
לדעתי הביקורת קצת הגזימה בשבחיה, אך הספר אכן מעניין ואם התיאורים מדויקים הרי שאנחנו מקבלים תמונה יחסית עדכנית של סין במסווה של סיפור מתח טוב.
"סיפור כתוב במניפה" מאת ליסה לי, הוצאת מודן
"אני מה שמכנים אצלנו בכפר "זאת שעוד לא מתה"…..אחרי כל כך הרבה זמן , אני יכולה סוף סוף לומר את הדברים שלא יכולתי לומר כל עוד הייתי חייבת להיות תלויה במשפחתי הטבעית או לסמוך על משפחת בעלי שתאכיל אותי……כל חיי נכספתי לאהבה……חלמתי שאמי תבחין בי ושהיא ושאר בני המשפחה ילמדו לאהוב אותי….על מנת לרכוש את חיבתם הייתי צייתנית…..הסכמתי שישברו לי את עצמותי ….קוראים לסוג זה של אהבת אם "טנג איי"….בכתב גברים המילה מורכבת משתי סימניות" הראשונה פירושה כאב, השניה פירושה אהבה. כזאת היא אהבת אם".
כך מתחיל הספר. הספר מספר את סיפורה של פרח שושן, והעלילה מתרחשת במאה ה- 19. פרח שושן היא בת למשפחת מהמעמד הבינוני. קשירת רגלים עדיין באופנה והיא עדיין אמצעי לשידוך טוב. בספר נחשפתי לראשונה למושג "יחסי לאוטנג", שידוך של בנות אשר הופכות להיות חברות לכל החיים, יחסים שמחזיקים מעמד לעולם. יש ליחסים האלה מעמד חוקי ואפילו הבעל לא מתערב. העניין היחיד הוא שהקשר הין הבנות נעשה על ידי כתיבה על מניפה בכתב מיוחד נושו, כתב סתרים שהוא רק של נשים.
במניפה שעוברת בין אחת לשניה השתיים מספרות על קורותיהן בדרך היחידה שהן יכולות.
הסיפור מעניין, לפעמים קצת גדוש פרטים אבל מסופר נפלא ואודה שאפילו הזלתי דמעה… שווה.
"כיסא הקשירה" מאת קתרין הריסון, בהוצאת עם עובד
"מיי היפה והנועזת בת למשפחה סינית שמרנית, נמלטת לשנחאי מנישואים כפויים, משכירה את עצמה לבית בושת יוקרתי ופותחת פרק חדש בחייה. היא נישאת לאחד מלקוחותיה שהתאהב בה, גבר יהודי יליד אוסטרליה, ועוברת לגור עמו בבית אחותו הנשואה בשנחאי לאיש עסקים, מבני המושבה הבינלאומית המשגשגת בעיר הנמל הסינית הענקית".
נשמע אולי כמו אגדת סינדרלה סינית אבל זה ממש לא.
הספר מתחיל במאה ה- 19 בסין ומתאר באופן מאוד מוחשי את החיים של אישה בתקופה.
לאורך הספר, הדמות המרכזית מיי, מביאה לנו במקביל את סיפורה האישי, את סיפורן של הנשים בסין ובאמצעות אחייניתה גם בסיפור המסגרת, את קורות סין עד אמצע המאה ה- 20.
הספר מרתק, הסוף מפתיע. שווה קריאה!
"המסע הארוך" מאת אד ג'וסלין ואנדרו מקיואן (הסיפור האמיתי מאחורי המסע האגדי שיצר את סין של מאו). הוצאת ידיעות ספרים
בשנת 2002 החליטו שני עיתונאים בריטים צעירים, החיים ועובדים בסין, לצאת למסע בעקבות המסע של הצבא האדום. הספר הוא תיעוד שלהם על המסע. ההכנות, הקשיים הבירוקרטים בהם נתקלו כשניסו להיכנס למקומות שעד היום סגורים לציבור, התגובות שקיבלו כשהגיעו לעיירות וכפרים שמאז "המסע ההוא" לא ראו זרים אפילו לא סיניים, המחלות, ההיתקלויות עם הצבא והממשל, הסיפורים ששמעו כאשר הצליחו למצוא (לא מעט) אנשים במקומות השונים ששרדו את "המסע ההוא".
הספר מלווה מפות והסברים מאוד מדויקים לגבי מיקומים למקרה שמישהו מכם מעוניין לנסות לשחזר. כמו כן יש כמה הפתעות בספר ואיכשהו הם הצליחו להוציא תיעוד שסותר את הדיווחים הרשמיים של ממשלת סין בנוגע לאספקטים מסוימים במסע ובחיים של סין היום. הם אכן מביאים תמונה יוצאת דופן של סין אז והיום. הספר מעניין. לטעמי יותר מדי "דוקו" אבל אם קוראים אותו כיומן מסע ולא כרומן, האמיצים יוכלו לצלוח את המסע עד סופו…
"ברבורי פרא" רונג ג'אנג, הוצאת ספרית מעריב- סיפורן של שלוש בנות סין
"אוטוביוגרפיה חושפנית ונועזת הכתובה כרומן מרתק להפליא. קורותיהן של שלוש נשים סבתא, בת, נכדה משמשות מראה פרובוקטיבית לשלושה דורות בסין.
סבתא של רונג נולדה בזמן שבו לאישה הסינית לא היה אפילו שם פרטי. אף על פי שאימא הקפידה לקשור את כפות רגליה כדי שישארו קטנות ומצודדות, לא אפשר לה מעמדה הנמוך להינשא לחתן ראוי לשמו, והיא היתה לפילגשו של איל מלחמה. באחת מגיחותיו הנדירות, הרתה לו וילדה את בתה היחידה ברבור פרא."
מכאן הסיפור הולך ומסתבך בקצב מסחרר. פעם אנחנו בצד של הטובים ופעם בצד של הרעים, פעם כולם רוצים מתחנפים ופעם קריאה "לביקורת עצמית". הסיפור מתחיל בשנת 1909 בפרק שנקרא "חבצלות זהובות קשורות רגליים", לוקח אותנו דרך השלטון היפנו במאנצ'וגואו, דרך שלטון הגואומינדאנג, "המסע הארוך" ועליית הקומוניסטים לשלטון, "הקפיצה הגדולה קדימה" והרעב הגדול, מהפכת התרבות ועוד ועוד נקודות בזמן שכולנו קראנו עליהם או למדנו עליהם אבל כאן אנחנו שומעים עליהם מפיה של נערה סינית שגדלה בבית שבו שני הוריה היו פקידי ממשל רמי דרג. הספקנות האיטית המתעוררת מהקומוניזם, מהמהפכה ועם זאת ייסורי המצפון והאמונה העיוורת במאו, חוסר הרצון להשלים את התמונה המלאה ובסוף ההתפכחות.
הספר כתוב נפלא, זורם, לוקח אותנו, הקוראים המערביים, יד ביד עם הסברים על מנת שלא נפספס שום נימה צינית בתעמולה, שום פירוש של סכנה שנאמר בין השורות, שום פעולה שנעשתה כחלק מטכס או מסורת. ספר מצוין ומומלץ למי שעדיין חושב על התהפוכות בסין כ"עידן רומנטי".
"המסע למערב (קוף)" מאת וו צ'אנג אן, הוצאת אסטרולוג
לא ניתן לדבר על ספרות סינית מבלי להזכיר את הספר הזה. הוא כמעט "קלאסיקה סינית". ה"סופר" חי במאה ה 16 תחת שלטון שושלת מינג והועסק על ידי הקיסר כממונה על הרשמים. את הרמן המקורי, שהיה עב כרס ונקרא "המסעות אל המערב", תרגם, קיצר ועיבד ארתור ווילי ונתן לו את השם "קוף".
הספר מתאר את מסע ההרפתקאות של קוף ושלושת חבריו מסין להודו כדי להביא מגילות של כתבי קודש בודהיסטיים. קוף הוא יצור שובב, הוא מעין אל, בוקע מבית אבן, הוא עושה מהומות כשהוא מגיע לשמים, נאבק בבודהא, מובס, ונאסר תחת הר "חמשת היסודות" למשך חמש מאות שנים. הוא נפגש עם גואן יין, עם מפלצות, עם אלים נוספים, שותה את אליקסיר האלים ומשתולל לו בגן האפרסקים (למי שראה את "קונג פו פנדה" לדעתי סצנת האפרסקים לקוחה מפה…). הספר הוא גם סיפור הרפתקאות משעשע, גם סאטירה, העוקצת את המנגנון הסיני המנופח של תקופתו (ובעצם במשך מאות שנים)ולא פחות את האמונות הטפלות של פשוטי העם. ניתן למצוא בספר אמירות משעשעות בסגנון המנטרה של הכריש מ"נמו" (fish are friends not food) ולדעתי ההורים שביניכם ישמחו לראות איך מתמודדים הסינים עם הערמומיות המשעשעת של ה"ילד" (קוף).
לסיכום- ספר חובה!
המחברת:
קרן שרון
מטפלת ברפואה סינית
grishayoyo@gmail.com
רציתי להוסיף לגבי הספר המסע למערב (קוף)
שישנו סרט בשם הממלכה האסורה שמדבר על קטעים מהאגדה ומספר על הקוף (לא קראתי את הספר ואני מתכוון לקרא אך הסצנה שהוא שותה את אליקסיר האלים ומשתולל לו בגן האפרסקים מופיעה שם). יומטוב