מאמר זה נכתב לטובת תלמידי ברפואה סינית בקורס הקליניקה המתקדם אשר נתקלו יחד עימי במציאות של עושר ומורכבות עצומים או כאוס ובלגן גדול (תלוי מי המטופל ואת מי שואלים), בבואנו לאבחן את המטופלים ולהחליט בהתאם לכך על האסטרטגיה הטיפולית.
בספרו: "Discussion of Acupuncture Techniques", מצטט Dou Hanqing את הפסוק המפורסם: "קח מחט עשויה אבן מחודדת וחדור אל הנקודה במטרה להוציא החוצה את המזיק ולתמוך במקורי"(1).
פסוק זה מסכם את המהות של אבחנה וטיפול נכון ברפואה הסינית והיא שאדם יחלה כאשר משהו באיזון הפנימי שלו, בשורש, במהות, בראשוני יצא מאיזון ויחלש וכך יאפשר לחיצון המזיק לחדור ולאיים על האדם.
נשאלת השאלה, אם זה כל כך פשוט אז מה הבעיה?
בהקשר לכך, עונה מחבר ה-ling shu / הציר השמימי בפרק 11:
"בין אם האדם חי בבריאות ובין אם נתקף בחולי, בין אם כוח האדם יכול לשלוט במצב ובין אם זקוק הוא לריפוי, בין אם אדם רק מתחיל בלימודי הדיקור והמוקסה ובין הוא סיים את לימודיו, כולם תלויים ומבינים את חשיבות התפקוד של שתים עשרה התעלות ומערכת ה- yin וה- yang. למטפל המומחה ולמטפל הטירון זה נראה מאוד קל אך רק הרופאים הגדולים יודעים עד כמה זה מורכב".
חשבתי לעצמי שמורכב זה גם מה שהתלמידים שלי אומרים ובשפתם בלגן, אי סדר וקושי אבחוני אמיתי.
את הפתרון מצאתי בספר תהילים בפסוק – "סור מרע, ועשה-טוב" ,שמסכם את תמצית האבחון וההחלטה לגבי הטיפול ברפואה הסינית המסורתית. כדי להבין זאת נצטרך לשאול את השאלות הבאות:
– מהו רע?
– מדוע הוא גורם למחלות?
– מהו טוב?
– איך משתמשים בו למנוע מחלות?
– מדוע זה ראשוני והאחר שניוני?
– מדוע אי אפשר לבחור רק באחת משתי ההמלצות?
על מנת לנסות ולענות על השאלות האלו, נברר מדוע האדם חולה.
הרפואה הסינית המסורתית מחלקת נושא זה לשלושה משתנים (san yin):
הראשונה- מזיק חיצוני (xie qi)- מונח המתאר על פי רופאים סינים מודרניים השפעות מזיקות שהן תוצאה של גורמי מזג האוויר הטבעיים דוגמת: רוח, קור, חום קיץ, לחות, יובש ואש (Liu Yin) או אצל הרופאים הסינים המסורתיים מונח המתאר השפעה מזיקה של רוחות ושדים.
השנייה- חוסר איזון פנימי, שבעת הרגשות (qi qing): בין שמחה לטירוף שולט הלב, בין אסרטיביות לכעס שולט הכבד , בין יציבות לדאגה שולט הטחול, בין חשבון נפש לעצב ולאבלות שולטות הריאות, בין אמונה לפחד שולטות הכליות. האדם יחלה כאשר הוא יימנע מלחוות רגש מסוים או להבדיל יחווה רגש מסוים יתר על המידה, רגש אשר ישתלט על נשמתו.
הסיבה השלישית- גורמים טבעיים: תזונה, פציעות וחבלות, הכשות ונשיכות של בעלי חיים, עבודת יתר, אי פעילות גופנית מספקת, יחסי מין לא מאוזנים.
Ben and Biao (שורש וענפים):
מטפלים רבים ברפואה סינית מתהדרים ברצון למצוא ולטפל בשורש.
המונחים Ben and Biao מייצגים את שתי נקודות המבט הסיניות להסבר של כל התופעות הפתולוגיות: התבטאות ומקור.
Ben זהו הסיבה למחלה ואילו Biao אלו התסמינים.
כאשר אנו מבררים את ההתפתחות של המחלה Ben ייצג את המצב הראשוני של האדם וה-Biao את המצבים המתקדמים של המחלה, המצבים המשניים והסיבוכים האפשריים.
בנוגע למהלך הרפואי של המחלה: המצב המקורי, הראשוני הוא ה-BEN והסיבוכים או המצב המשני הם ה- BIAO.
האבחנה על פי שמונה העקרונות (Ba Gang):
העקרונות המנחים אותנו בטיפול נובעים מרעיון שמונה העקרונות.
רעיון זה לא פשוט להבנה אף על פי שמקורותיו עתיקים (huang di neijing), ולכן זוכה לזלזול מצד תלמידים ומטפלים ברפואה הסינית.
בספר "yi xue liu yao" (ששת העקרונות הבסיסיים ברפואה), מתקופת שושלת מינג, כותב המחבר zhang san xi : "הרופאים הקדמוניים טיפלו על בסיס שמונה העקרונות". רופא נוסף משושלת מינג בשם wang zhi zhong כותב "אם הרופא מתמצא בשמונת המילים (העקרונות), מטופליו לא ימותו".
שמונה העקרונות מתייחסים לארבעה זוגות משתנים שבבסיסן התיאוריה מאחורי ה- yin וה- yang ברפואה הסינית:
ה- yin וה- yang ייצגו את היסוד הבסיסי של האדם בהתאמה לרעיון חמשת המעברים (wu xing), ארבעת העונות וגילו של המטופל. בנוסף הם ייצגו את אופי המחלה: מחלות yin. מחלות של חסר וקור, מחלות yang מחלות של עודף וחום.
הקור (han) והחום (re) ייצגו את דרך ההתבטאות של המחלה. שניהם יכולים להצביע על מעורבות של צ'י מזיק או סיבה פנימית- רגשות.
עודף (shi) וחסר (xu) ייצגו את המצב הפנימי של האדם. עודף יצביע על מעורבות של צ'י מזיק וחסר יצביע על חולשת הצ'י המרכזי (zheng qi).
חיצוני (li) ופנימי (biao) ייצגו את העומק (רעיון השכבות והרמות) וההתפתחות של המחלה.
צדדים מהותיים בטיפול לפי עקרון זה יהיו:
– כאשר קיים חסר (xu)- יש לתמוך בצ'י המרכזי (zheng qi)- עשה טוב.
– כאשר קיים עודף (shi)- יש לפזר או לפייס את הצ'י המזיק (xie qi)- סור מרע.
– כאשר קיים יותר מידי חום (re)- ראוי שיגורש (במידה ותוצאה של צ'י מזיק) או יקורר (תוצאה של רגש חם)- בשני המקרים, סור מרע.
– כאשר קיים יותר מידי קור (han)- ראוי שיגורש (במידה ומתוצאה של צ'י מזיק) או יחומם (תוצאה של רגש קר)- בשני המקרים, סור מרע.
– כאשר קיימת יותר מידי לחות- ראוי שתגורש (תוצאה של צ'י מזיק)- סור מרע.
– כאשר קיימת יותר מידי ליחה- ראוי להיפטר ממנה בנחישות (תוצאה של צ'י מזיק המאיים על הלב, shen)- סור מרע.
כאשר אנו באים לברר את מצבו של אדם על פי העקרונות שהוסברו במאמר זה עדיין נשאלת השאלה מה קורה כאשר אני מזהה את שורש הבעיה (ben) ואת התבטאות המחלה (biao) ומתקשה להחליט במה לטפל קודם.
הרפואה הסינית מספקת תשובה ברורה!
"סור מרע ועשה טוב".
אם כך, מדוע חשוב לנו לדעת כל כך את אופיו הבסיסי של האדם, את שורש בעייתו, אם כך או כך אנו מטפלים במה שאנו רואים?
– כאשר אנו מכירים את אופיו הבסיסי של האדם, את שורש בעייתו, אנו יכולים לאבחן את הנטייה של אדם למחלות או פתולוגיות מסוימות. דוגמא: אדם ששורש בעייתו הוא חוסר איזון ביסוד האדמה- ננסה למנוע ממנו מחלות הקשורות לחסר צ'י או לעודף ליחה / לחות.
– בכדי לקבל תמונת מצב לגבי חומרת המחלה, לדוגמא: אדם YANG שחולה במחלת YANG (תבנית של עודף וחום), בתפיסת חומרת המחלה- מצב זה פחות חמור מאדם YANG החולה במחלת YIN. (תבנית של חסר וקור).
– כאשר אנו מזהים אדם אשר אופיו הבסיסי, שורש בעייתו מלמד על יסוד אש לדוגמא, וכל התסמינים וההתבטאויות מאשרים לנו אבחנה זו מלבד פרט אחד, לדוגמא: הליכה איטית. מצב זה צריך להדליק לנו נורה אדומה מכיוון שאנו יודעים שיסוד זה מאופיין בפתולוגיות המתרחשות בפתאומיות ויש לנסות ולאבחן את הסיבה הפנימית / חיצונית לסימן החריג ולהחליט על סדר הקדימויות הטיפולי.
– על מנת למנוע ממחלה לחזור או לבוא לידי ביטוי בצורה אחרת- חובה לטפל גם בשורש (עשה טוב) ולא רק בתסמינים (סור מרע).
לסיכום:
אבחנה נכונה, הכרחית לקביעת התוכנית הטיפולית הרצויה.
לתכנית זו- יש סדרי עדיפויות, קביעת משקלים ואיזונים. אדם חלש מאוד יקבל תמיכה מסוימת גם במרשם צמחים בעל אפקט משחרר חיצון. התמיכה במרשם זה לא תהיה בבחינת "עשה טוב" כי מהותה היא לאפשר לאדם את היכולת להיפטר מהמזיק וכך – ל"סור מרע".
לפיכך, כאשר אנו באים לתרגם לשפה הקלינית את קביעתו של מחבר ה-ling shu בנושא מורכבות הטיפול נזכור את מילות ספר תהילים: "סור מרע ועשה טוב".
לעולם נטפל בתחילה בהתבטאות המחלה- סור מרע ורק לאחר מכן בשורש הבעיה- עשה טוב.
הערה:
(1) Dou Hanqing- 1230 A.D.
*תמונה: Sandra Chile
המחבר:
טל בלו, M.A.O.M
מטפל ברפואה סינית וצמחים
מורה לרפואה סינית
talb@doctors.co.il
