הסתכלתי על התוכנייה של קונגרס ה- ICCM הבא עלינו לטובה, ותהיתי באיזו סדנא להשתתף.
המשיכה לצד הפילוסופי תמיד היה נטוע בי, והשנה יותר משנים אחרות, הרגשתי שיש צורך להתחיל לממש משיכה זו לא רק בתיאוריה אלא גם במעשים. "צא ולמד" אמרו אנשים חכמים וגדולים הרבה לפניי ואני מיישמת.
את השם היינר פרוהאוף אני מכירה רק מהאינטרנט.
האתר שלו נחשב למקום פורה במיוחד בכל הקשור לכתבות בנושאים פילוסופים עמוקים, כתיבתו המלומדת היא תוצר של הכשרה אקדמית ארוכת שנים והידע הגלום באתר עצום.
במסגרת "נעים להכיר" אנחנו שמחים להביא אליכם ראיון אינטרנטי עם פרופ' היינר פרוהאוף, שיגיע לארץ במסגרת הקונגרס לסדנאות מרתקות בשני נושאים חשובים- All Diseases Come From the Heart ו- The Spirit of The Points.
בנוסף, ייתן הרצאה קצרה בנושא אלכימיה קוסמולוגית ביום הקונגרס.
יופי של סיבות לעריכת ראיון זה.
פרוהאוף נולד למשפחה גרמנית בה כולם רופאים המתמחים גם בתחומים שונים ברפואה המשלימה כגון הומיאופתיה, צמחי מרפא והידרותרפיה.
פרוהאוף החל את מסעו האקדמי בתחומי הפילוסופיה והספרות ההשוואתית ועוד (כפי שתוכלו לקרוא מיד), והגיע לרפואה הסינית עקב משבר בריאותי.
פרוהאוף הוא אחד הכותבים הפוריים בתחומי הרפואה והפילוסופיה הסיניים, ומשנת 1992 מלמד ב- NCNM בפורטלנד אורגון בארה"ב.
העשייה של פרוהאוף רבה ותוכלו לקרוא עליה עוד באתר שלו, בלחיצה כאן.
יעל ארנסט (י.א): קראתי באתר שלך שמשפחתך הינה משפחת מרפאים במודלים שונים, אך לא ברפואה סינית. כיצד בחרת בסינולוגיה כאשר במשפחה יש הומיאופתים למשל? מדוע בחרת ללמוד ראשית את הפילוסופיה ולא התחלת מיד עם הרפואה הסינית?
היינר פרוהאוף (ה.פ): אני הבן הבכור של בן בכור במשפחה גדולה בה כולם הם רופאים. אני רציתי לעשות את הדברים אחרת, ולכן בחרתי ללמוד פילוסופיה, ספרות השוואתית וסינולוגיה, ונסעתי לסין בגיל 21 (Fudan University בשנגחאי). מיד לאחר קבלת תואר ה- Ph.D בתחום הספרות הסינית באוניברסיטת שיקגו, אובחנתי עם מחלת הסרטן, והחלטתי שלא לקבל הצעות הוראה מאוניברסיטאות הארוורד וקיימברידג'. היה לי ניסיון נוראי בביה"ח, עד כדי כך שהרגשתי שאני צריך להיות מסוגל לדאוג לבריאות שלי באופן אישי מעתה ואילך. על כן, חזרתי לסין, בעיקר כדי ללמוד רפואה סינית וצ'י גונג באוניברסיטת צ'נגדו ל- TCM. במהרה הובהר לי שזהו מסלול חיי האמיתי ומאז נשארתי במסלול זה.
י.א: למדת סינולוגיה ולאחר מכן את הרפואה הסינית. מרבית האנשים שאני מכירה שבחרו במסלול האקדמיה למדו סינולוגיה לאחר שלמדו רפואה סינית. אני יכולה להבין כיצד העמקה בפילוסופיה יכולה להעשיר את המטפל ברפואה סינית, אך אני תוהה כיצד זה עזר לך. האם הצד הקליני הוסיף לידע התיאורטי שלך, האם הוא השלים אותו, ואם כן כיצד? למה לא להישאר בצד התיאורטי של הדברים?
ה.פ: המשבר הבריאותי שחוויתי היה נראה לי בתחילה כאסון. עולם האקדמיה, כולל סינולוגיה, הוא מאמץ תחרותי הדורש התמחות, כתיבה ומהלכים פוליטים. והנה אני, בן 27, בשיאי, מחליט לוותר על הכל.
לא לקח לי הרבה זמן להבין שבעצם, לא שיניתי תחומים כלל, והלימודים הקודמים שלי היוו עבורי בסיס מושלם למקרים שלי ולקליניקה שלי ברפואה סינית.
רפואה סינית היא תחום הטומן בחובו אפשרויות רבות. מרבית הסודות של הרפואה הסינית נשכחו או לחלוטין לא מובנים. על מנת להבינם, ידע בשפה הסינית הקלאסית, כמו גם הבנה של הרקע התרבותי וההיסטורי של הרפואה הם נכס גדול.
היה בי תסכול גדול שכל הזמן שהשקעתי עדיין לא איפשר לי לראות שיפור משמעותי בעולם.
ברגע שהתחלתי ליישם את הידע שלי בתחום הרפואה הסינית, תחושת שמחה אמיתית החלה לבעבע- כל מה שנגעתי בו בלימודיי היה לו השפעה מיידית על חיי אחרים. כל מה שאני חוקר, לא משנה עד כמה איזוטרי, עושה את ההבדל בקליניקה שלי.
י.א: מי הן, לדעתך, הדמויות החשובות בהיסטוריה של הרפואה והפילוסופיה הסיניות ומדוע?
ה.פ: אני חושב שזה משמעותי שהטקסטים הקלאסים של הרפואה הסינית לא נכתבו על ידי אדם בודד, והם משוייכים לדמויות מיתולוגיות כגון FuXi או "הקיסר הצהוב".
אני מעריך מאוד את עבודתו של Zhang Zhongjing, שיצירתו, ה- Shanghan zabing lun, מכתיבה את הסטנדרט לדורות של מטפלים, סטנדרט למערכת המאפשרת עירוב של אינטואיציה אישית ודיוק מדעי.
אני יודע שלאורך הדורות ישבו אנשי רפואה צדיקים לא ידועים שחוללו את הניסים שלהם בהרים, בכפרים ובמנזרים במזרח אסיה- וסביר להניח שיש שם אנשי רפואה גם היום.
"עבודה שנעשית נשכחת" (Work is done, then forgotten), כך נאמר בדאו דה צ'ינג, עבודה נצחית נוספת שנעשתה על ידי חכמים לא ידועים.
י.א: מהו הדבר האהוב עליך ביותר בעבודתך?
ה.פ: התחושה שכל דבר שאני עושה, בקליניקה או במחקרים שלי, כל דבר הינו רלבנטי באופן ישיר לחייהם של בני אדם אחרים. מבחינתי אין דבר המעניק תחושת שמחה גדולה יותר.
י.א: אתה מגיע לישראל לסדנאות במסגרת קונגרס ה- ICCM. אלו מאיתנו המעוניינים להכין קצת שיעורי בית לפני הסדנאות שלך- מהי הדרך הטובה ביותר להתכונן? מה כדאי לקרוא?
ה.פ: הדרך הטובה ביותר להתכונן להרצאות שלי היא להצטרף ל- Associates Forum באתר שלי. בפורום ניתן למצוא ארכיון מידע על רפואה סינית קלאסית ונושאים איזוטרים שונים במסגרת הרפואה הסינית, שיש סכנה גדולה מאוד שיאבדו לנו.
בין שאר הדברים, ניתן למצוא הרצאה בשני חלקים, בוידאו, על האספקטים הרוחניים והרגשיים ברפואה הסינית, הרצאה של Liu Lihong. כמו כן, ניתן למצוא כתבה שטרם פורסמה שנכתבה על ידי- "All Disease Comes from The Heart: The Forgotten Role of The Emotions in Chinese Medicine".
כהכנה לסדנא אודות שמות של נקודות הדיקור, כדאי לצפות בשתי הרצאות שלי הנקראות "Symbolism and Cosmology", שגם אותן ניתן למצוא בפורום.
י.א: בחרת בנושאים מאוד מעניינים לסדנאות. כפרומו לסדנא "All Disease Comes From The Heart": כתבת
"while Chinese philosophy considered emotional sensibility as our greatest asset in the process of fulfilling human destiny".
האם תוכל לספר לנו פה קצת על ה- "Emotional sesnbility" שהזכרת?
ה.פ: כפי שהוזכר באופן בולט ב- Neijing פרק 8, הלב הוא מרכז הקיום שלנו.
על פי טקסטים קלאסים רבים- דאואיסטים, קונפוציאניים, בודהיסטים או "רפואיים בלבד", הקיום של הלב הוא שמגדיר אותנו כבני אדם.
התפקיד העיקרי שלו הוא לחבר אותנו לממלכות שאינן נראות, שבעיקרן בעלות האיכות העדינה ביותר. התפיסה, הראיה העל חושית של החלקים העדינים הללו דורשות רגישות, ולכן כל החלקים הרגישים בגוף- העיניים, הלשון, הידיים ואיברי המין- שייכים ללב.
באופן כללי ביותר, ניתן לומר שמנקודת מבט הוליסטית כל המחלות הינן מחלות לב- סימן מדאיג המועבר על ידי החלק הכל כך מהותי באנושיות שלנו, המסמן לנו שחדלנו לחיות בתוך הלב וממנו החותה ודרכו, ודבר זה כעת מחסל את המשימה שלנו, או מזמין אותנו לפעולה קיצונית שתחזיר אותנו למה שחשוב לנו באמת.
י.א: מדוע בחרת בנושאים האלו לסדנאות בישראל? הרי ודאי יש נושאים מעניינים לא פחות וחשובים לא פחות…
ה.פ: הרגשתי שישראל היא מקום מתאים לדבר על תכנים שקשורים יותר לאלכימיה וללב בתחום הרפואה שלנו. כמו כן, התייעצתי עם אסף מור, שבאדיבותו יעץ לי על שני נושאים אלו.
י.א: אתה מורה זה 16 שנים. מדוע התחלת ללמד? מה אתה הכי אוהב בהוראה, שגורם לך להמשיך?
ה.פ: הוכשרתי באוניברסיטה להיות מורה, ומעולם לא עלה על דעתי לעשות את הדברים אחרת כשהגעתי לרפואה הסינית. באופן יותר אישי- זה מזין את חולשת אלמנט המתכת הקיימת בקונסטיטוציה שלי לעסוק במקצוע שמעביר את המידע.
אך החשוב בעיקר הוא שאני אוהב את ההתלהבות והמסירות שהסטודנטים ברפואה סינית מביאים איתם. זה מתחיל את הפעולה והתגובה ההדדית האלכימאית של נתינה- קבלה-נתינה, המזינה את אלו העוסקים בהוראה מרבית חייהם.
י.א: אתה מלמד במדינות שונות ברחבי ארה"ב ואירופה. האם יש שוני בין הסטודנטים במדינות השונות? מה מאחד אותם?
ה.פ: שאלה מאוד טובה שקשה לענות עליה.
כל הסטודנטים שאני פוגש חולקים את אותה ההתלהבות לאומנות המקודשת של ריפוי, כמו גם לתפקיד החשוב שהתחום יכול לתפוס בעליה המחודשת של מודעות הוליסטית בזמננו.
אבל, באופן כללי, סטודנטים אמריקאים נוטים להתעניין יותר במידע פרקטי שניתן ליישום מיידי בקליניקה, בעוד סטודנטים אירופאים מראים שאפתנות גדולה יותר בכל הקשור לקוסמולוגיה ואספקטים רוחניים ברפואה סינית.
י.א: לסיום, מה הם שלושת הדברים החשובים ביותר שתוכל להגיש כעיצות לאלו מאיתנו שסיימו 4 שנות לימוד?
ה.פ: 1. האמינו בכוחות הריפוי של הטבע, וביטחו שאתם מעבירים את הכוחות בכל עת.
2. אל תפחדו להרגיש ולחשוב שאינם יודעים מה לעשות. פגיעות ומודעות שכל דבר יכול להשתנות בכל רגע הם נכסים גדולים עבורכם.
3. הישארו צנועים והמשיכו ללמוד מכל מי שאתם פוגשים.
למעבר ללוח הזמנים של קונגרס ה- ICCM, בו מופיעים גם מועדי הסדנאות עם היינר פרוהאוף, לחצו כאן.
המחברת:
יעל ארנסט
עוסקת ברפואה סינית
yael@sinit.co.il
