לעיתים קרובות מגיע לקליניקה ילד שהוריו אומרים לי "הוא כל הזמן חולה", "הוא תופס כל מה שזז", "הוא עוד לא גומר עם משהו אחד ומתחיל משהו חדש". אנחנו קוראים לזה המחלה שאינה נגמרת או L.P.F- Lingering Pathogenic Factor. פתוגן נכנס לגופו של הילד ונשאר. מבחינתנו הילד לא "חוטף" כל פעם משהו אחר, אלא כל פעם חולה שוב באותה מחלה ששוכנת בגופו. ג'וליאן סקוט הסביר זאת פעם כגנב שפורץ לך הביתה ותופס את אחד החדרים וכל פעם שאתה ישן או יוצא מהבית הוא עושה בבית כבשלו- חגיגה.
מה גורם ל- LPF?
יש מספר גורמים ברורים לתופעה:
המצב הראשון הוא שהילד חלש ולא מצליח להתגבר לבדו על המחלה. הילד יכול להיות חלש מלידה (קונסטיטוציה או הריון), יכול להיות שהתזונה שלו לא מטיבה איתו מבחינת איכות וכמות ויכול להיות שמצבו הרגשי רגיש יותר בגלל מעבר לגן, גמילה מהנקה, הצטרפות אח חדש למשפחה ועוד. במצב זה כל פתוגן הנכנס לגוף יותר קשה לילד להתמודד איתו ולסלקו. ילדים רבים מוחזרים לגן עוד לפני שהבריאו לגמרי ולא מסיימים עם המחלה עד הסוף.
המצב השני הוא מצב בו הפתוגן חזק מאוד, הילד מצליח לעבור את השלב האקוטי של המחלה (שלב החום), אבל אז המחלה תופסת את מקומה ומפעילה תגובה כרונית של מערכת החיסון. דוגמאות טובות למחלות אלא הן מחלת הנשיקה (Infection Mononucleosis) או שעלת.
לשני גורמים אלה מצטרפים החיסונים. החיסונים הם פתוגן הנכנס לגוף שלא בדרך הרגילה, הם מוחדרים לגוף ישר למחזור הדם ויוצרים לעיתים קרובות תגובה כרונית של מערכת החיסון. ילד מקבל בשנת חיו הראשונה 29 חיסונים, מערכת החיסון שלו עדיין רכה ולא בשלה ולעיתים לא עומדת בעומס ונוצרת תגובה מתמשכת לחיסון.
התרופות הניתנות לילד על מנת להתגבר על פתוגן שנכנס כגון אנטיביוטיקה וסטרואידים יכולות להביא לשיפור ניכר במצבו בפרק זמן קצר ולעיתים אף מצילות חיים. אך לכל תרופה הניתנת לגוף יכולות להיות תופעות לוואי בטווח הארוך. לכל תרופה יש איכות אנרגטית מסוימת הנשארת בגוף זמן רב לאחר שהתרופה ניתנה. במקרים רבים הילד מתחיל להגיב על התרופה שקיבל, שוב מאובחן כחולה ושוב מקבל את אותה התרופה ונוצר מעגל קסם.
למה גורם LPF?
התופעה יכולה לעמוד מאחורי הרבה מאוד מצבים כרונים מהם סובלים ילדים:
דלקות אוזניים חוזרות.
נוזלים באוזניים וירידה בשמיעה.
דלקות גרון, שקדים מוגדלים ופוליפים.
הפסקות נשימה בלילה.
נזלת כרונית.
שיעול כרוני או אסטמה.
אלרגיות.
חולשה ומחלות חוזרות.
ברגע שהפתוגן נכנס פנימה הוא יכול להישאר שנים רבות ולגרום לבסיס לא מאוזן בגיל מבוגר. לעיתים הפתוגן "נעלם לכמה שנים" ואז ברגע מסוים, רגע של משבר או שינוי הורמונאלי הוא שב ותוקף את האדם וביטוייו רבים ומגוונים. מכאן גם נובעת החשיבות הגדולה של טיפול במצב זה. האפשרות שלנו לטפל ולסלק את הפתוגן מהגוף מבטיחה לא רק תוצאות בטווח המידי אלא גם בריאות בטווח הארוך.
כאשר אתה כמטפל מתחיל לטפל בילדים, גם הטיפול שאתה נותן למבוגרים משתנה. אתה מתחיל לראות את שורש המחלה ואת הדרך אותה היא עשתה מילדות ועד היום.
פתולוגיה:
פתוגן החודר לגוף מפעיל את ה- Wei Qi כנגדו. בשלב הראשון מופעלים ה- Lu Wei Qi המגן על הגוף מפני אקלים וה- Liv Wei Qi היוצר נוגדנים כנגד הפתוגן שחדר. אם הגוף לא הצליח לסלק את הפתוגן נכנסים לפעולה שני אברים נוספים- ה- Sp האחראי על הזיכרון החיסוני ומייצר אנטיבודיס ושולט על בלוטות הלימפה וה- Kid.
במצב של LPF נראה בדרך כלל חולשה של ה- Wei Qi באופן כללי וחוסר יכולת להתמודד עם מחלות. במיקרים מסויימים הילד כה רגיל לתרופות אותן הוא מקבל שאיך שהוא חולה אנו רואים סימני "כניעה", הילד הופך פאסיבי ומחכה לתרופה שתציל אותו.
בנוסף נראה חולשה כללית של צ'י- חוסר תאבון, אנרגיה ירודה, נפילות אנרגיה, עיכוב בגדילה והתפתחות ועוד.
נראה גם פגיעה ברורה ברקמות הריריות הנמצאות בשליטה של ה- Liv, ליחה ונזלת כרונית, ונפיחות של בלוטות לימפה (Sp).
הסימנים יכולים גם לקבל ביטוי רגשי והתנהגותי- מזג רע, היפראקטיביות או ביישנות וחוסר ביטחון.
התמונה הקלינית תראה חולשה של Kid, חולשה ותקיעות של Sp, חולשה כללית של אדמה, חולשה ותקיעות של Liv. הפתוגן הוא בעל אופי של קור בד"כ ומשולב עם ליחה, לחות, רוח וחום. נוכל להרגיש אותו "מתגורר" ב- Liv, Sp, Kid (באחד מהם או יותר). לעיתים אנו רואים גם שבנוסף יש חדירה של הפתוגן לרמת המרידיאנים המיוחדים, הרמה העמוקה של המערכת.
אבחנה:
האבחנה של LPF נובעת מכך שתמיד מדובר על מצב כרוני הנמשך ממספר חודשים ועד שנים. יכול להיות מצב הנמשך בהפוגות או מופיע במחזוריות מסוימת. הפגיעה תהיה רב מערכתית ונראה כי יש חולשה או היחלשות של הילד המלווה בסימנים ובתופעות המאפיינות.
כמעט תמיד נראה נפיחות של בלוטות לימפה. נפיחות כרונית בבלוטות נחשבת לסימן המפתח.
פרוגנוזה וטיפול:
הפרוגנוזה בטיפול ב- LPF היא טובה אך הטיפול לוקח זמן! אין כאן תרופות קסם וגם לא קיצורי דרך. הטיפול יקח כמה חודשים והפרוזנוזה תלויה במספר דברים:
שיתוף הפעולה וההתמדה של ההורים בטיפול.
חוזק צ'י הילד (האם הוא ילד של חוסר או עודף).
הקונסטיטוציה של הילד ונטיות משפחתיות.
הפתוגן- עוצמתו והזמן בו הוא נמצא בפנים.
בד"כ נמליץ על טיפול אחת לשבועיים במשך מספר חודשים. עדיף לטפל לאורך זמן ולא טיפול אינטנסיבי. בכל מקרה יש לגוף את זמן ההחלמה שלו, שלא יתקצר. טיפול אחת לשבועיים יתן גם להורים אורך נשימה.
עקרון הטיפול:
לחזק את הצ'י וה- Wei Qi.
לחזק את ה- Kid.
לחזק ולהניע אדמה.
לחזק ולאזן את ה- Liv.
לסלק את הפתוגן.
לאזן את רמת המרידיאנים המיוחדים (במידת הצורך).
מומלץ לשלב בטיפול תזונה תומכת ופורמולות הצמחים של מדיטף כמו לימפית וטונסלייט LPF, שנועדו במיוחד לבעיה זו.
המחברת:
רויטל לב ארי
מומחית לטיפול בתינוקות וילדים ברפואה סינית
פיקפיק- רפואה סינית לילדים
revlev@netvision.net.il
