קסם. מסתורין. התפעלות. שמחה. צחוק. חברות. שלום. אהבה. רפואה סינית.
אלו רק חלק מן המילים שעולות בראשי כשאני יושבת פה, חושבת על הקונגרס ומנסה להעביר לכם בכתב לא רק את הגיגיי, אלא גם את האווירה ששררה בארבעת ימי חגיגות אלו המאוגדים תחת הכותרת קונגרס ה- ICCM השני.
ברשומות שעלו בסינית בלוג כתבתי הרבה מאוד מההתרשמות שלי לגבי המקום עצמו והעשייה כולה, ולכן איני רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו.
בסקירה פה אכתוב דברים נוספים וכך תוכלו לקבל תמונה שלמה יותר, אני מקווה, של מה שקרה בקונגרס.
כשראיתי לראשונה את תוכנית הקונגרס, חשבתי שמארג המרצים אקלקטי לחלוטין- לא ראיתי קשר רב בין המרצים, זה מדבר על נושא אחד, השנייה על נושא אחר לחלוטין, ואם יש קשר הוא מקרי לחלוטין.
אבל לאחר יום הפרה-קונגרס ויום הקונגרס, משאנשי המקצוע החלו לגולל את משנתם, היה ברור שאין פה מן האקלקטי כי אם מן הוירטואוזיות- אותו נושא מנוגן בכמה וריאציות:
רני אייל, נדב קתאלי, שאדי מרג'ייה, יעל ססלוב, ד"ר ניר עמיר- כולם דיברו על נושא אחד- רפואה סינית.
ומתוך הנושא הזה, בין אם במתכוון ובין אם לא, הקונגרס התעסק בעיקר באיבר הלב.
בין המאפיינים שהוזכרו בהקשר ללב היו אחדות, שלום, הרגשות, Shen…
היינר פרוהאוף, ברברה קירשבאום יאיר מימון, הרב יובל הכהן אשרוב, פרויקט "רפואה מקדמת שלום" דיברה על זה- כל אחד ואחת מהמרצים ביום הקונגרס, כמעט, דיברו על זה מהכיוון שלהם.
וג'וליאן סקוט? כששומעים את ג'וליאן סקוט מדבר על המטופלים שלו ובכלל, מבינים שהאיש מטפל מכל הלב ועם כל הלב.
ואתם יודעים, רק לכם אספר את שאני יודעת מהנעשה מאחורי הקלעים- צוות המארגנים והמפיקים של הקונגרס עבד עם כל הלב. הרבה מאוד אהבה נכנסה לתמהיל ההפקה כמעט בכל רובד אפשרי, הרבה אהבה לרפואה סינית, לרפואה סינית בישראל ולקונגרס עצמו.
היינר פרוהאוף הביא מסתורין והתפעלות. ברברה קירשבאום, גולשת מושבעת ופצצת אנרגיה נפלאה, הביאה התפעלות, שמחה וצחוק, וגם תחפושת לפורים. ג'וליאן סקוט הביא שמחה וצחוק.
נציגי הארגונים השונים מאירופה הביאו עימם שמחה, צחוק וחברות.
מרבית המרצים והאורחים דיברו על המטרה המשותפת לשלום, לקידום השלום, לקידום אחדות הקיימת בבסיס הרפואה הסינית מלכתחילה.
כולנו ביחד- מרצים וקהל כאחד- הבאנו הרבה אהבה, הרבה רפואה סינית והרבה שמחה.
אבל היה שם עוד משהו, משהו שקשה לשים עליו את האצבע ולהגדיר במילה אחת. אבל אם עליי לבחור, אני חושבת שהמילה הנכונה היא קסם.
היה משהו שהילך עליי כקסם- היו חיוכים וצחוק אמיתיים, לא הזיוף שאנחנו מכירים ממקומות אחרים. פה זה היה אמיתי, וזה היה כמו קסם, כשנכנסנו לימי הקונגרס הייתה אווירה אחרת.
אווירה של שמחה להיות יחד, להיפגש, להכיר, לשוחח, ללמוד, להעמיק, לשאול, להתבלבל… ולהיות מוקסמים, כל זה קורה כאן, עכשיו, אצלנו. Made in Israel.
ברשותכם, עוד קצת לגבי המרצים מחו"ל:
ברברה היא אישה מדהימה.
הזדמן לי לשוחח איתה והתרשמתי עמוקות מהדברים שהיא עברה, מהלך המחשבה שלה, המבט הברור שלה על עולם הרפואה הסינית, את דעותיה הנחרצות לגבי אקדמיזציה היא הביעה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים (היא נגד), הסדנאות שלה- על פי דיווחים- היו מעשירות ונפלאות, ואת הכל היא עושה עם מבטא בריטי מפליא, אם זוכרים שהיא גרמניה במקור וגם חיה בגרמניה כיום, היא אישה מצחיקה ויכולות הלימוד שלה כבירות.
איך מגיעים להתמחות באבחנת לשון? זה פשוט קורה תוך כדי העבודה בקליניקה, ולאן שהקליניקה שלך לוקחת אותך, שהרי, הרפואה הסינית בוחרת בנו, ולא ההפך.
ביום הקונגרס ההרצאה הקצרה שלה הייתה מרשימה ביותר. לפניי ישבו Gerd Ohmstede ויאיר מימון, ותוך כדי הרצאתה הסתכלו זה על זה, הנהנו ראשם ואמרו "זה מאוד מעניין מה שברברה אומרת". והם צודקים כי הדברים שהיא אמרה, על אבחנה שמקבלת מעט מאוד תשומת לב במכללות בישראל, הם מרשימים ומדהימים וכולם מגובים בעשרות אלפי תמונות של לשונות מהקליניקה של ברברה.
העולם ע"פ ג'וליאן הוא עולם מאוד נוח. הכל פשוט. ומאיפה מתחילים? מתחילים מאיפה שנמצאים. כבר כאן נזכרתי בעליסה בארץ הפלאות, סיפור ילדים שהוא כנראה הרבה מעבר להגדרה פשוטה זו. נזכרתי בקטע בספר בו שואלת עליסה את חתול הצ'שייר לאן עליה לפנות. החתול שואל "לאן את רוצה להגיע?" ועליסה עונה לו שזה לא משנה לא כל כך. לכך עונה החתול "אם כך, לא משנה לאן תפני"…. (סליחה מראש הציטוטים אינם מדוייקים).
אבל ג'וליאן יודע לאן רוצים להגיע- רוצים להגיע לטיפול בילדים באמצעות הרפואה הסינית.
ולכן הוא אומר לנו- התחילו בנקודה בה אתם נמצאים- לא לחשוב שאנחנו לא יודעים מספיק, ושעוד מעט נדע יותר ורק אז יהיה נכון להתחיל. לא. להתחיל עכשיו.
האסוציאציות שלי עם עליסה בארץ הפלאות ממשיכות גם עם היינר.
הוא ציטט מה- Dao De Ching משפט שאומר (שוב, ציטוט לא מדויק) משהו כמו "everything is opposite to what you think". אני יכולה לראות בעיניי רוחי את הזחל מעשן נרגילה ומוציא את המשפט הזה באותיות עשן סמיך…
היינר הוא תמיר, עם קול שלו והמון, המון ידע.
מכירים את המרצים האלה שאתם מקשיבים להם ואז ממשיכים לחשוב על הדברים שהם אמרו עוד הרבה זמן לאחר ההרצאה/סדנא? היינר הוא אחד מאלו.
הדילוג שהוא עושה בין אנגלית לסינית ומדי פעם גם גרמנית מפתיע בקלילותו, ודבר אינו משתנה פרט להבעה בעיניים- כאשר הוא מצטט בסינית משהו בעיניים נעשה יותר חד.
בסרט החשוד המיידי עם קווין ספייסי, כשהגעתי לסוף הסרט פתאום הבנתי משהו, אבל זה הכל קרה כל כך מהר, שלא הייתה ברירה אלא לצפות בו מיד מההתחלה.
זו הייתה התחושה שלי עם היינר, לאחר ההרצאה ביום הקונגרס. בסוף פתאום הבנתי על מה דיבר, ולמה התכוון ולמה לעזאזל אני מסתכלת על תמונות של פילים ונחשים. מזל שהיו לי עוד שתי סדנאות איתו.
לפני שאסיים, חוב קטן משנה שעברה:
ב- 2007 כתבנו בסקירה שלנו שהפאנל היה מורכב להפתעתנו מ- 100% גברים, ואף לא אישה אחת לרפואה. השנה זה כבר נראה יותר טוב עם 5 נשים בפאנל.
אנחנו מרוצים.
המחברת:
יעל ארנסט
עוסקת ברפואה סינית
yael@sinit.co.il
