התנ"ך נפתח באות ב'- "בראשית" ומסתיים באות ל' -"ויעל".
חיבור שתי האותיות הללו מהסוף להתחלה מניב את המילה לב.
ההיפוך הינו קוד, המזכיר את אופן הראייה הפיזית של האדם, התמונה המתקבלת נקלטת ומתורגמת הפוך במוח לתמונה כפי שאנו מכירים.
המילה האחרונה-"ויעל"- מסמלת את יכולת העלייה של האדם. יכולת זו טומנת בתוכה את קוד ההזדככות, ויכולתו של האדם בהפיכת העכור מחלקיו התחתונים אל הבהיר בחלקיו העליונים. מילה זו מסמלת את יכולת ההתעלות של האדם מעל לרגיל, מעל לאני המוכר אל מקום גבוה יותר הדורש תעצומות נפש, כוח רב ומורה לנו על אורך רוח.
המילה הראשונה- "בראשית", מסמלת במובן הפשוט התחלה של כל דבר, אך מרמזת ודורשת דברים רבים בתוכה. ב ראשית- שתי התחלות יש לעולם. כל אחת ואחת משתי ה"ראשית" מתפצלת והולכת עד שכל ענייני הבריאה מקורם משתי ראשית אלו. שתי ה"ראשית" הם שמיים וארץ הנמצאים גם הם בתוך המילה- ברית אש- ברית ארץ שמים שיתאחדו על ידי הברית שביניהם. תפקיד האדם נזר הבריאה, הוא חיבור שמים וארץ בתוכו ומחוצה לו.
ההתעלות משולה למעוף הציפור אשר יכולה מלמעלה לראות את התמונה השלמה, וכך גם לרדת למישור הארץ על מנת לאכול, מתוך המקום הגבוה אל המקום הנמוך. הפסוק והשיר "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו" מפורש כאדם שעושה שלום במרומים שבו, בתוכו ומתוך המקום הזה מסוגל להשפיע על הסובבים אותו. זהו פירוש של לקיחת אחריות אישית וגלובלית כאחד.
אם כן, יש אפשרות לעלות ולהתעלות בכדי לראות את המקור ולהבין את הפיצול, את הייעוד ואת הברית, אותה ברית המיוצגת במסורת היהודית כברית מילה, ולא בכדי צמד המילים הללו.
הברית היא במילה הנאמרת מפינו, שהרי אנו בוראים מציאות בעזרת מילותינו, הברית היא גם ביכולת למול את שאינו נחוץ, כפי שמלים את העורלה. אך פה טמון סוד, את העורלה מעל איבר המין מסירים לנו וזוהי תחילתה של ברית. את עורלת הלב אנו מסירים בעזרת כוח ההתעלות הטמון בליבנו. בעליה הזאת שבדרכנו אנו מסוגלים להשיל מעלינו מעטפות, הגנות וקליפות שעם הזמן אינן משרתות את דרכנו ואף מונעות מאיתנו הגשמה מלאה. יכולת זו טמונה בלב.
הלב ממוקם ברום הגוף במרכז בית החזה בין שתי הריאות, כשבסיסו פונה כלפי מעלה וימינה וקצהו מופנה כלפי מטה ושמאלה. הלב אחראי על מחזור הדם בגוף ופועם כ- 2500 מליון פעם במהלך חיים ממוצע.
הסימנייה הסינית למילה לב מצוירת כקערה ריקה ומעליה שלושה ניצוצות. מכל סימניות איברי הגוף, היא היחידה ללא הסימנייה המבטאת את הבשר, דבר המצביע על ההתייחסות של התרבות והרפואה הסינית ללב האדם כאל מקום המכיל את ניצוץ החיים הראשוני, מקום בו שוכנת הרוח, מקום של ריקנות בעלת יכולת התמלאות מחודשת בכל עת.
המקום הראשוני הזה הוא ה"בראשית", והריקנות המכילה.
הניצוצות, שהם שלושה במספר, מייצגים את האדם השלם על שלושת האוצרות המרכיבים אותו- רוח, אנרגיה וחומר, הידועים כ- shen, qi ו- jing. ניצוצות אלו הם ה"ויעל" בהם יש תזכורת לתהליך הטבעי המתרחש בגוף- עליית החומר הכבד התמציתי בעזרת האנרגיה אל ההזדככות ברוח המוקרנת כאש העולה כלפי מעלה, דרך העיניים ויותר דרך אישון העין, החור הריק ביטוי ליכולתו של האדם להתמלא ולהתרוקן, חור לרוח.
בספר Tao te ching ,פרק 10 נכתב על ידי לאו צה: "כלי נוצר מחומר- ריקנותו מאפשרת את השימוש בו, קירות יוצרים בית- חלונות ודלתות מאפשרים את תפקודו, היש יוצר- האין מאפשר".
פעימת הלב כל עוד יש בנו חיים היא הקצב האישי בו אדם בוחר לחיות את חייו, אדם עלול לשרוף עצמו באש, ולאדם אחר עלולה האש להיכבות, הלב עשוי להיות קל או להפוך כבד ומלא, מה שיוביל בסופו של תהליך למוות.
בתרבות המצרית הקדומה היו שוקלים את לב הנפטר במאזנים כשבצד אחד הלב ובצד השני נוצה. על לב האדם היה לשקול ולהיות קל כנוצה, כך היו יודעים את מסלול רוחו של הנפטר בעליה כלפי מעלה.
בגלימת הקבורה של הגבירה הסינית מהמאה השנייה לפנה"ס מתוארים חיי הגבירה ומסע רוחה לאחר מותה. הגלימה מצוירת ועמוסה דימויים ותמונות, מלבד החלק העליון הורטיקאלי, המתאר את המחמם העליון ,הנשאר חלל ריק, האיבר שבו ממוקדת ריקנות זו בגוף הוא הלב והיכולת להתרוקן, להיות קל, כמו אש מאפשרת לו להיות משכן לרוח- shen.
המילה "בראשית" מורכבת משש אותיות, והמילה "ויעל" מורכבת מארבע אותיות.
חיבורם יחד הוא עשר אשר בצמצום שווה לספרה אחד, המורה על השלם.
הספרה תשע היא הספרה הגבוהה בסולם הנומרולוגי, אחריה מצמצמים את הספרה עשר לאחד וכן הלאה.
בסולם האותיות העברי האות ט' מבטאת את הספרה תשע, ודומה לסימנייה הסינית של לב, ככלי ריק המכיל דבר מה. האות הנוספת היא האות צ' אשר ערכה הנומרולוגי הוא תשעים השווה לתשע. אות זו מבטאת כשמה את הצדיק, אדם המתעלה מעל האנוכי, בעל חמלה ומסירות בדרך חייו.
בנומרולוגיה הסינית המתארת את היווצרות העולם, תשע מבטא את השמיים- heaven האדם- men והארץ- earth, כשבכל אחד מהם שלוש רמות שמיים אדם וארץ.
תשע מבטא את יכולת האדם לעלות מעלה בסולם עד לסוג של שלמות מבנית על תפקודיו הרוחניים, האנרגטיים והפיזיים.
המבנה האנרגטי של מרידיאן הלב אצל האדם בנוי מערוץ בעל תשע נקודות.
הנקודה הראשונה במרידיאן נקראת מזרקה גבוהה ביותר. היא ממוקמת במרכז האקסילה, בצד המידיאלי של העורק האקסילרי, בבית השחי במקום הנחבא ביותר בגוף, המקום העדין שגורם לנו לצחוק בשמחה. זוהי נקודת ה"בראשית" באדם, היא משולה לנקודת תחילת החיים, הנקודה שתומכת באש החיים, הנקודה דרכה הרוח- shen מופצת בנוזל החיים- הדם.
הנקודה האחרונה במרידיאן נקראת התפרצות קטנה. היא ממוקמת בצד הרדיאלי של הזרת, פרוקסימלית לפינת הציפורן. הזרת היא האצבע הקטנה ביותר, הנקודה כמו בתחילת המרידיאן חבויה ומוגנת על ידי שאר האצבעות. זוהי נקודת באר ונקודת עץ, שמה ותפקודה מעיד על יכולתה כמו ענפי העץ להגיע השמיימה, אל הרוח. זוהי נקודת ה"ויעל" שלנו, היא פותחת את פתחי הלב ובעלת יכולת להחיות את האדם בהתקף של הלב. תפקודה האנרגטי יוצר את התנועה החזקה הדרושה לעלות מהמצולות אל מעוף הציפור. אותה התעלות מגיעה ממידת הענווה, בדיוק כמו הזרת הקטנה,המזכירה לנו מידה מהי.
הערוץ הזה של הלב הוא הערוץ בו נפתח ומסתיים התנ"ך, אשר גם הוא מחולק לשלוש בדיוק על פי אותו קוד. Heaven- מיוצג על ידי התורה; Men- מיוצג על ידי נביאים; ו- earth המיוצג על ידי הכתובים.
מחוקי השמיים אל הביטוי באדם עד לחומר, לדף הכתוב. מה שמביא אותנו שוב אל ההיפוך, האות האחרונה- ל' והאות הראשונה ב', מהכתוב אל יכולת בני האדם להבין וליישם לחיות חיים שלמים ומאוזנים בשלושת הרמות הללו.
הכלי הראשי של המאבחן ברפואה הסינית הינו הדופק- עולם מעורפל העמוס במידע בעל איכויות שונות ומגוונות אותן צריך המטפל לחצות ולהבין בכל הרמות בכדי לעזור לאדם להפוך מכוון כמו כלי נגינה.
דופק הלב ממוקם ביד שמאל בעמדה העליונה, עמדת ה- cun, בחלק הפנימי הייני.
בספר ה- su wen פרק 18 נכתב "בדרך כלל דופק הלב הוא כמו שרשרת פנינים, זורם ללא הפסקה תחת קצות האצבעות. אם הפנינים מגיעות במהירות, ללא קצב ומרגישות כמו סוטות מהמסלול המצב הוא חולי של הלב. אם גל הדופק מעוגל בתחילתו וישר בסופו, וחסרה בו רכות הדופק הוא נקרא דופק המוות של הלב".
אם נפרוט את התיאור הזה לאט נוכל להבין על מה הוא מצביע:
הדאו מושווה בכתבים לחוט ששוזר את הפנינים ביחד. כשהחוט נקרע או נפרם הפנינים זורמות במהירות ומתפזרות לכל עבר.
הפנינה עצמה היא מבהיקה וזוהרת, אך מקורה ממצולות הים, מהמעמקים שלנו. בכדי לחשוף את זוהרה, אנו צריכים לפתוח את המעטפת המגנה עליה בנאמנות ולאפשר לה לזהור ולנצנץ.
לכל אדם יש את הדאו בו הוא צועד, אליו הוא מחובר. כולנו גם סוטים מקו אמצע זה, מתפזרים לכיוונים שונים, שוכחים את המקור שוכחים את היכולת להתעלות ומאבדים את החוט שקושר את הכל.
הנקודה הרביעית על ערוץ הלב מזכירה לנו בשמה ובמהותה את הדרך שלנו וגם מה לעשות כשאנו נאבדים לעצמנו. שם הנקודה הוא ling dao ומשמעותה דרך הרוח. פירוש הסימנייה ling הינו יעילות רוחנית במובן הפרקטי של עשייה. מעצם היותה נקודת נהר ומתכת היא ממרכזת את אנרגית הרוח של הלב ומביאה אותה למקומה, מתווה לנו את הסדר שאוסף אותנו בחזרה כשכל הפנינים התפזרו. יחד עם זה הטקסט מבהיר לנו שכשהדופק ישר בסופו וחסרה בו את הרכות הוא מצביע על דופק המוות של הלב, למצב זה נצטרך להיעזר בווסת הראשי בעל אנרגית האדמה העמוקה- מעטפת הלב על מנת להחזיר את אותה תנועה מעגלית בדופק.
בספר ה- su wen נכתב "בזמן לקיחת הדופק יש לראות את רוח המטופל דרך העיניים. רופא מיומן באבחנה מתבונן ברוח המטופל, בצבעו, צבע פניו ובדופק".
עצירה, התבוננות ברוח האדם המשתקפת בעיני המטופל, מפגש שלshen מול shen דרוש על מנת להיפגש במקום עליון- "ויעל" בכדי להבין את ראשוניות ושורש המחלה, את ה"בראשית".
כך בדרך פרקטית נוכל להיזכר ולא לשכוח, נוכל לעזור, נוכל להיות קצת יותר עם לב.
המחבר:
מיכאל ליטבק
מטפל ברפואה סינית, זן שיאצו ו- attunement healing
mich78l@yahoo.com
