למה קוראים לחג spring festival?
ממש כמו שאצלנו חג הפסח הוא גם החג שמבשר את בוא האביב, וכך אצלם ראש השנה. לא לגמרי ברור למה, הרי אנחנו אפילו לא סיימנו את כל חודש ינואר, אבל אני יכול להעיד שאכן למחרת החג, לאחר ימים קרים רבים, יצאה השמש ויכולנו אפילו ללכת בלי מעילים (שיפור יפה). כנראה שאמונה של 1.2 מליארד סינים יכולה להזיז כמה דברים.
כמה דרכים לזהות שראש השנה הסיני מתקרב:
1. כבר שבוע לפני, כל החנויות ב-sale.
2. כבר שבוע לפני, כל מי שברחוב מסתובב עם אריזות מתנות.
3. וכבר שבוע לפני, זיקוקים מכל מקום דואגים להזהיר אותנו לקראת מה שמחכה לנו.
את ה-sale-ים שפקדו כל חנות לא ניצלתי. לעומתי, הרבה מאוד סינים כן. הרחובות עמוסים, החנויות מלאות והאנשים יוצאים עם אינסוף שקיות יפות של בגדים, פרחים, פירות וממתקים.
והזיקוקים… איפה בכלל להתחיל ?
Hang zhou-העיר שאני נמצא בה, ידועה בכל סין ביופיה ובאגם שבה, ממוקמת כשעתיים נסיעה משאנג חי, ידועה גם בזיקוקים שלה. בארבעת החודשים שאני חי כאן נתקלתי בלא מעט זיקוקים. אפילו לא ברור למה, פשוט הרבה זיקוקים עפים פה. כנראה שפשוט ככה.
אז זה ביום יום. לקראת החג, נפתחו חנויות שכל מה שיש בהן הוא ציוד זיקוקים שכזה. החל בנפצים קטנים וכלה במכוורות גדולות של זיקוקים ענקיים. כל ילד, ולא משנה בן כמה, יכול לקנות מה שרק ירצה, תלוי רק בכמה כסף הוא יוכל להשיג. וכמובן, אין מקום ספציפי שאומר "זהירות, מפה יעופו זיקוקים", זה יכול להגיע מכל מקום. הזכיר לי מאוד חג בהודו, בו חוגגים את ניצחונו של אל אחד על אל אחר שחטף את אישתו וגם שם מפוצצים מכל הבא ליד ובכל מקום. אמרתי לעצמי, אם עברתי שלם את החג הזה בהודו, אעבור אותו גם פה.
ערב החג- כל החנויות סגורות. יצאתי לאגם, אנשים שמחים, מחייכים, מברכים בשנה טובה, זיקוקים מימין, זיקוקים משמאל, מקדימה ומאחורה. אנחנו רגילים, בארץ כשיש זיקוקים-מסתכלים לכיוון שלהם. אבל פה הם בכל כיוון! ושוב, החל בנפצים קטנים וכלה בזיקוקים ענקיים. לקחתי הפסקה מכל הרעש ויצאתי ל-tea house נחמד לשתות תה (כמובן) עם חברים מהארץ שלומדים איתי. כשיצאנו משם יצאנו למימד אחר! אין לי עוד איך להגדיר את זה. זיקוקים ענקיים מכל כיוון, ואני מדבר על כל כיוון. ואני לא מדבר על טווח בטיחות כלשהו, גם ממש לידינו ועלינו. האדמה רועדת, זיקוקים מכל מקום, מגגות ממרפסות, מחדרי מדרגות, מהכבישים, מהמדרכות. כל השמיים צבעוניים, כל האוויר בריח של אבק שריפה. כמובן שגם אנחנו לקחנו חלק (קטנטן) בפיצוצים וניסינו לעזור בכמה רעש שרק יכולנו לעשות.
בסוף הערב, כל הרחובות והכבישים מלאים בחתיכות קרטון ונייר שרופים שהכילו את הזיקוקים. זה לילה טוב בשביל האנשים שאוספים את החומרים למיחזור ומקבלים עליהם כסף.
למחרת, אחרי לילה של אור, רעש, אבק שריפה ואלכוהול, דאגו הסינים להעיר אותי מוקדם בבוקר בלא מעט פיצוצים ממש מתחת לחלון כדי להזכיר לי שעדיין חג.
הרחובות מצוחצחים, כאילו אתמול בכלל לא היה. הם ריקים יחסית. כולם (חוץ מאלה שדואגים שלא יהיה רגע בלי פיצוץ כלשהו) יצאו למשפחות שלהם אל מחוץ לעיר או בכלל לחו"ל. הם מקבלים שבועיים חופש מהעבודה. גם בית החולים בו למדתי הופך ל"מתכונת שבת". בכל יום משבועיים אלה ידאגו הסינים להעיר בבוקר בשרשרת יפה של פיצוצים, ולקשט בצבעוניות את השמיים איך שהשמש תרד.
בזאת אני אצא לשוק לקנות ירקות (ונמסר לי שאני גם אמצא בו סוג של טחינה, הדבר שהכי חסר פה בסין), בדרך גם (כמובן) כמה זיקוקים לערב.
חג שמח ושנת כלב טובה לכולנו.
מחבר:
גיא סגל
Hang zhou
סין
guysegal@rediffmail.com
