תסמונת המעי הרגיש

IBS הינה הפרעה תפקודית כרונית של מערכת העיכול.
ההגדרה "הפרעה תפקודית", מסבירה ,שהבעיה נובעת מתפקוד לא מאוזן של המערכת ולא כתוצאה ממצא פתולוגי אורגני. ממצא פתולוגי יכול להיות פיזיולוגי (פוליפ או טחור), ביולוגי (זיהום ויראלי או טפילי), או כימי (חוסר B12 או ברזל). IBS הינה הפרעה כרונית כיוון שהפרעה תפקודית זו מלווה אנשים לאורך שנים, יכולה לסגת בתקופות נוחות ולחזור שוב בתקופות אקוטיות יותר.

IBS היא האבחנה הנפוצה ביותר במרפאות גסטרואנטרולוגיות בארה"ב ומהווה עד 40% מכלל הפניות למרפאות אלו. האבחנה נעשית ע"י שלילה של גורמים פתולוגיים אחרים, היכולים לגרום לתופעות איתם מגיע המטופל (פוליפים, חומציות יתר, דלקות מעיים וכו').
לאחר סבב בדיקות, לא קצר ולא קל אותו עובר החולה (הכולל בד"כ בדיקת אנדוסקופיה שבה מוחדר סיב אופטי דרך פתח העיכול העליון או התחתון), אם לא נמצאו ממצאים פתולוגים, הטיפול התרופתי ניתן על בסיס התלונה העיקרית של המטופל. תרופות מעצרות (Imodium) ינתנו למצבי שלשול, לקסטיבים (Psyllium, Docusate) למצבי עצירות ואנטיספזומטיים ( ,(Dicyclomineלמצבים בהם כאבי בטן הם התלונה הדומיננטית.

תאוריות רבות הועלו בנושא המנגנון האחראי ל-IBS אך לא קיימת הסכמה או ודאות מוחלטת לגבי אלו. בין ההשערות שהועלו הם תגובה אלרגית למזונות מסוימים, מרכיב זיהומי בצורת טפילי מעיים ו/או וירוסים ותגובה אוטואימיונית.
מחקרים מסוימים הצליחו להראות שינוי אורגני אצל חולי IBS. מחקרים אלו מצאו בביופסיה ממעי של חולים רמות גבוהות של ציטוקינים המצביעים על מרכיב דלקתי. בבדיקות דם שנערכו לחולים נצפו רמות גבוהות של פפטידים כמו סומטוסטטין (Somatostatin), שהוא מרכיב חשוב בויסות תנועתיות מערכת העיכול. למרות ממצאים מעניינים אלה, תוצאות המחקרים לא היו עקביות מספיק על מנת לבסס אף אחת מתאוריות אלו באופן גורף.

בשנים האחרונות התפתחה תיאוריה נוספת ומעניינת לגבי IBS אשר מקבלת חיזוקים רבים.
תיאוריה זו סבורה כי אנשים הסובלים מ-IBS הם בעלי רגישות יתר (Hypersensitivity או Hyperalgesia) של המעיים. מצב זה מאופיין ברגישות יתר של מערכת העצבים המקשרת בין המוח למעיים (Brain-gut axis). ע"פ תיאוריה זו, לאנשים עם IBS יש סף רגישות נמוך לכאב שגורם להם לחוות תחושות במעיים בצורת מוגברת מאדם רגיל. במילים אחרות, כל גז קטן או תנועה פריסטלטית קלה, יורגש אצל אנשים אלה ככאב עז או צורך ליציאה. תיאוריה זו אוששה במספר רב של מחקרים ובמידה רבה אחראית לשינוי השם של הפרעה זו מ"תסמונת המעי הרגיז" ל"תסמונת המעי הרגיש".

הטיפול הסיני:
רוב ספרי ה- D.D אינם מתייחסים למידע עדכני כמו שתואר לעיל, ומבדילים את המטופלים על פי הסימפטום הדומיננטי ממנו הם סובלים.

כך ניתן לראות בספרות פרקים המוקדשים לשלשול או עצירות ותיאור של סינדרומים מתאימים. הבעייתיות בעיניי בחלוקה כזו היא העובדה שלמרות שניתן למצוא סינדרום מתאים למטופל שלנו מתוך הרשימה, הייחודיות והדיוק של תופעת ה"מעי הרגיש" נעלמת, ואיתה גם היעילות והדיוק בטיפול שאנו יכולים לתת. לדעתי, על מנת לתת את המענה הטוב ביותר, יש צורך בשילוב הגישה ההוליסטית של הרפואה הסינית עם הידע הקיים ממחקרים ומניתוח של תסמונת זו אצל אנשים בחברה ובתרבות המודרנית.

למרות הרצון שלנו לצעוק לשמיים "Liver invading Spleen", האמת היא, שבכדי לטפל ב-IBS, צריך להבין סינדרום זה במובן רחב יותר.
Liv inv Sp מתאר בעצם מצב של חוסר איזון רגשי/נפשי/רוחני, אשר משבש את פעילותה הארצית והיציבה יותר של מערכת העיכול (אדמה). הגדרה זו בהחלט מתאימה לרוב המוחלט של חולי IBS, וכן היא מאפשרת את הרחבת היריעה גם לגבי מקור חוסר האיזון הרגשי וגם לגבי ההשפעה על מערכת העיכול. במציאות הקלינית, הסובלים מ- IBS מציגים תמונה מורכבת שיכולה לכלול סינדרומים רבים כמו Liv Qi Depression, Liv Stg and Heat, Ht Qi Agitated/ Nervous , Damp-heat in Li, Deficiency Cold in MJ, Gb inv St, Ht Blood Deficiency, Phlegm misting the mind, Food Stg, Gu parasites, Yin Fire ועוד רבים…

למען הסדר הטוב אציג כאן אבחנה מבדלת של IBS ע"פ האבחנה המבדלת המערבית והתיחסות לסינדרום הנפוץ ביותר מניסיוני לגבי אותה אבחנה. חשוב כמובן לזכור שאבחנה מבדלת זו ניתנת כבסיס למחשבה ויצירתיות טיפולית ובודאי שלא כערך מוחלט.

IBS-D- עם שלשולים דומיננטים:
יציאות רבות ורכות, דחיפות ליציאה, זמן מעבר מזון מהיר (יציאה זמן קצר אחרי ארוחה אפילו קלה), טנזמוס (תחושה של חוסר התרוקנות מלאה), לעיתים צניחה של הרקטום או טחורים, נפיחות בטנית המוקלת לאחר יציאה, כאבי בטן בעיקר תחתונה המוקלים לאחר יציאה.
סינדרום נפוץ: Liv Qi Depression & Deficiency cold in MJ.
זוהי דוגמה כמובן לאותו סינדרום נפוץ של Liv Inv Sp אך השכיחות של הסינדרום בקליניקה לא עולה על זו של מצבים אחרים. חולשת האדמה היא בד"כ הדומיננטית והעודף בעץ הוא יחסי. תזונה קרה היא, במקרים רבים, האטיולוגיה בסינדרום זה.
לשון: חיוורת-סגלגלה, תפוחה, חיפוי לבן.
דופק: מיתרי בשמאל ורך בימין.
דיקור: במצבים של פעילות יתר של מערכת העיכול שבו רוצים לעכב פעילות מוטורית מוגברת, כדאי להשתמש בנקודות הנמצאות במרכז הגוף ופחות בנקודות על הגפיים- St25, Cv6, Liv13, Cv12. Pc6 ו- St36, בשילוב, מווסתות תנועתיות במערכת העיכול אך נוטות להגביר אותו. St36 + Li10 הוא שילוב טוב יותר לחיזוק ואדפטיביות של מערכת העיכול. ניתן כמובן להשתמש בנקודות נוספות המתאימות לסינדרומים.
צמחים: Tong Xie Yao Fang & Huang Qi Jian Zhong Tang. פורמולות אלו מחממות ומחזקות את ה- MJ (Gui Zhi, Sheng Jiang, Huang Qi), מניעות ומסדירות Qi (Zhi Shi, Fang Feng), ומטפלות בכאב ספזומטי (שילוב Bai Shao עם Gui Zhi).
יותר קור: להחליף Sheng Jiang ב- Gan Jinag.
יותר לחץ ומלאות אפיגסטרית: Sha Ren, Bai Dou Kuo.
יותר לחות: לשלב עם Wu Ling San.
יותר Stg: Chai Hu, Yu Jin (Si Ni San).

IBS-C- עם עצירות דומיננטית:
חוסר סדירות ביציאות (כדאי לציין כאן, שמטופלים אלו מספרים שיש להם עצירות למרות שיכולה להיות להם יציאה יומית או לפחות אחת ליומיים. הסיבה לכך היא תחושת המלאות וחוסר ההתרוקנות שהם מרגישים למרות היציאה), יציאות לא בהכרח יבשות, מלאות בבטן התחתונה עם תחושת נפיחות מוגזמת (תחושה של "כמו בלון" אבל הבטן לא בהכרח נפוחה).
סינדרום נפוץ: Shao yang Stg, Damp-heat obstructing St & Li, Food Stg.
זהו מצב של עודף ברור אך מקורו יכול להיות גם בחוסר בעיקר חולשת Sp.
לשון: אדמדמה עד אדומה, חיפוי צהוב דק בעיקר בחריץ ה-St.
דופק: נוקשה-מתוח בעיקר בעמדות האמצעיות והפרוקסימליות.
דיקור: כדי לשחרר את מכניזם ה-Qi בין המחמם האמצעי לתחתון ובערוצים Shao yang ו- Yang ming Tw6 + Gb34, Li4 + St43, St37/9 + Li11.
צמחים: Mu Xiang Bing Lang Wan + Zhi Shi Dao Zhi Wan.
פורמולות אילו מניעות את ה-Qi מטה ופותחות את תנועת המעיים (, Zhi Shi, Mu Xiang, Bing Lang, Qing Pi, Xiang Fu), מסלקות הצטברויות (Da Huang חשוב להתאים בזהירות את המינון לגיל ומצבו של המטופל), מטהרות חום ולחות (Huang Lian, Huang Qin), ותומכות בעיכול (Fu ling, Bai Zhu, Chen Pi, Shen Qu).

IBS-P- עם כאבי בטן דומיננטים:

סוג זה של IBS נקרא גם Chronic Functional Abdominal Pain Syndrome (CFAP).
ההבדל בין IBS ל-CFAP, הוא שבאחרון אין נטיה או שינויים ביציאות. יש צורך באבחנה מחושבת מאוד על מנת לשלול מצבים מסכנים כמו Appendicitis ו-Pancriatitis. CFAP נובע כנראה מרגישות יתר עצבית (Hyperalgesia) וכמו כן הודגם במחקרים קשר בין CFAP להפרעות פסיכולוגיות כמו דיכאון ו-Anxiety.

CFAP הוא אולי המצב המורכב והקשה ביותר לטיפול מבין ההפרעות התפקודיות של מערכת העיכול.
סימפטומים: כאבי בטן חזקים דוקרים ומכווצים, יכולים להופיע בכל מקום בבטן, קבועים או משנים את מקומם, תעוקת חזה, פלפיטציות, נטיה דכאונית, חוסר שקט.
סינדרום נפוץ: קשה להדביק סינדרום למצב זה. לרוב תהיה מעורבות של Ht ו/או Liv ומרכיב של Qi ו/ או חום כלוא.

לשון: שוליים תפוחים, אדמדמה עם טיפ אדום יותר, לעיתים רועדת.
דופק: לרוב ניתן להרגיש דפקים נוקשים וחבויים (trapped) אצל מטופלים אלו, המעידים על כליאת ה- Qi או החום. חשוב להיות רגישים למצבי חוסר שבהחלט יכולים להתקיים בשורש או בעמדות מסוימות.
דיקור: הדיקור מכוון להרגיע ולעגן את ה- Shen, להשקיט רוח פנימית. בנוסף נקודות שגורמות לסדציה של מערכת העצבים:Pc7 + Liv2, Liv14, Du 20, Li4 + Liv3, Ht7, Du16.
צמחים: Chai Hu jia Long Gu Mu Li Tang. פורמולה זו משחררת את שכבות ה-Yang ומאפשרת שיחרור של חום כלוא דרך ה-Shaoyang (Chai Hu, Huang Qin) אך גם ע"י ריקון (Da Huang. יש להתאים בזהירות את המינון למצב), ומעגנת את ה-Shen (Long Gu, Mu Li).
חום ב-Ht: Huang Lian.
חרדות וקשיי שינה: Suan Zao Ren, Ye Jiao Teng.

לסיכום:
IBS והפרעות תפקודיות של מערכת העיכול בכלל הם דוגמא מתבקשת לתופעה פסיכוסומטית. במשך שנים קיבלו תופעות כאלו התיחסות מזלזלת מצדה של הרפואה והחברה בגישה של "הכל בראש שלך". האיחוד בין עולם הרגש והרוח לעולם החומר הוא הכרחי לקיומו ויציבותו של האדם החברתי, או כפי שלאון המר בספרו המצוין Dragon Rises Red Bird Flies מגדיר זאת "To stay in contact and Intact" . ניתן לראות בתופעות פסיכוסומטיות ביטוי של האדם המנסה לסגל את עצמו ולהסתגל לסביבתו, אשר מנסה לוסת עודפים ולמלא חסרים בעולמו. כמו תמיד, אל לנו לרדוף אחרי תופעות זמניות ולהזניח את שורש.

הגהה: מערכת סינית.

המחבר:
ניר סלומון

מטפל ברפואה סינית
אחראי על הרפואה הסינית במכון הגסטרואנטרולוגי מרכז רפואי שיבא בי"ח תל השומר
nironsl@gmail.com