תזונה והרגלי אכילה נכונים חשובים ביותר להתפתחות וגדילה בריאה של ילדים ותינוקות.
המחמם האמצעי שולט על פעילות תקינה של הטחול והקיבה וכן שולט על תהליכים פיזיולוגים ופסיכולוגים מינקות ועד בשלות.
בכדי ליצור צ'י מזין, צ'י מגן ודם, הילד נדרש לכמויות גדולות של מזון ונוזלים.
המערכת המטבולית והמחמם האמצעי פעילים מאוד בשנים אלה, אך מוגבלים בחוסר בשלותם של מערכת הנשימה, עיכול, עצבים ומערכת החיסון.
צריכה לקויה של מזונות בתוספת לחולשה הבסיסית הקיימת גורמת לעיתים להצטברות של מזון, נוזלים וצ'י המתפתחים לאורך זמן לתקיעות מזון.
הסימפטומים השכיחים למצבים אלו כוללים: כאבי בטן, רפלוקס, פליטת מרובות, עודף נזלת וריר מהאף, מהאוזן, מהגרון ומהסינוסים, חוסר סדירות בפעילות המעיים, פריחות, הזעות יתר, חום, הפרעות שינה, ובנוסף, חוסר שקט ועצבנות. מצבים אלו של חוסר איזון מעלים את רגישותם של הילדים להתקררויות, אלרגיות, בעיות ראיה, שמיעה, ריכוז ולמידה וכן בעיות רגשיות שונות.
חשיפה למזונות חדשים, חשיפה מוקדמת למזונות מוצקים, החלפת ההנקה בחלב בקר או סויה יכולים לפגוע בפלאורה השברירה של המעיים ולגרום לבעיות עיכול.
להלן המלצות פשוטות ליישום לחיזוק הגוף, מערכת החיסון, והתפתחות תקינה:
1. הנקה הינה התזונה האידאלית
השילוב של החיידקים הידידותים במעיים עם הנוגדנים המגיעים מחלב האם יוצרים קו הגנה ראשוני עד להתפתחותה של מערכת החיסון העצמאית של הילד.
החלפה מוקדמת של חלב האם במוצרים כגון: חלב פרה, כבשים, עיזים או סויה עלולים לגרום לשינוי בפלאורת המעיים ולעודד תגובה אלרגית.
בניגוד לחשיבה המערבית הגורסת כי לאחר הנקה יש לצרוך מוצרי חלב לצורך בניית מאגרי הסידן וההתפתחות התקינה, יש לצרוך מאכלים כגון: ירקות עליים ירוקים, כרוב, קינואה ושעורה מונבטטת, שעועית שחורה ,שקדים ואגוז לוז, גרעינים שחורים ושומשום, סרדינים ודגים קטנים הנאכלים עם עצמות ובנוסף מרקים שבושלו עם מח עצמות ומעט חומץ ,נחשבים מאגרים טובים לסידן, לזרחן ולחומצות אמינו חיוניות, ובנוסף, אינם מכבידים על העיכול ואינם גורמים ליצירת ליחה וגודש.
2. הוספת המזונות חדשים צריכה להתבצע בצורה הדרגתית, אחד לאחר השני, תוך התייחסות לתאבונו ורצונו של הילד לטעמים החדשים.
סממן ראשוני לכך שהילד מוכן להתנסות במזונות חדשים הוא הופעת שתי שיניים קדמיות בחיך העליון והתחתון.
הדגש הוא על מזונות קלים לעיכול, לא אלרגניים ומזינים כגון: דייסת אורז ללא גלוטן, גזרים מבושלים ומרוסקים, בטטה, תרד, תפוחי עץ, אגסים ובננות, מרק בשר ומיצי פירות וירקות מבושלים ולא ממותקים.
מומלץ להימנע מצריכת יתר של סוכר, דבש, מיצי פירות, דגנים, מזון עמילאני (פסטה, קרקרים ולחם) וירקות ופירות שאינם מבושלים.
3. יש להימנע ממזונות קרים או קפואים, בייחוד לפעוטות ותינוקות. מזונות אלו גורמים לצ'י הקיבה להתקע ומחלישים את יכולת העיכול והטעמה של המזון.
מזונות מבושלים, רכים או נוזליים, חמים או בטמ"פ החדר מומלצים ביותר בעיקר כאשר הילד חולה.
4. להפחית תבלינים מומלץ לתת לילדים לפתח את חוש ריח וטעם בקצב שלהם, ולכן יש להמנע מתיבול כגון מלח, רוטב סויה, פלפל, שום , ג'ינג'ר, סוכר, שמן וחומץ אלא אם כן ישנה סיבה מיוחדת לכך.
5. יש לדאוג לילד לשינה טובה ומספקת בתנאי מחייה שאינם רעשנים או מבודדים, בוהקים חמים וקרים מדי. חשיפת הילדים לגירויים מעוררים מדי לדוגמא לפעילויות קיצוניות, טלויזיה, סרטים, מוזיקה חזקה וזיקוקים- כולם גורמים לגירוי נפשי, רגשי וגופני מוגבר, הגורם לפגיעה בקשר SHEN-JING ועלול להוביל להפרעות פיזיות, פסיכולוגיות וקוגנטיביות כגון בעיות התנהגות, קשיי התפתחות, דיסלקציה והיפראקטביות. היום נמצא קשר הדוק בן השמנת יתר ובעיות ריכוז לאכילה בזמן הצפייה בטלויזיה.
6. מומלץ להימנע ממתן מספר סוגי חיסונים יחד- למרבית הילדים, החיסונים מהווים אתגר לגופם הרגיש. מאחר שחברות התרופות מעדיפות לרכז את החיסונים למנה אחת, חשוב להתעקש עם רופא הילדים על הפרדת החיסונים.
בנוסף, לאחר מחלות חום כגון: התקררות, שפעת ודלקת מעיים יש להמתין עם חיסוניים פעילים (הזרקת חיידק מוחלש) כגון חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, בכדי לתת למערכת החיסון של הילד זמן להשתקם.
7. לפני ובזמן נטילת תרופות מומלץ לשלב תוספים כגון חיידקי מעיים ידידותיים (כדורי אסידופילוס במקרה של פיטריה), פורמולות ונוזלים חמים. זאת כיוון שאנטיביוטיקה וחיסונים יכולים להשפיע על דרכי העיכול, להפר את המאזן האקולוגי במעיים, את המאזן החיסוני וכן לפגוע ביכולות העיכול והטעמה של מזון והיכולות הקוגנטיביות והנפשיות.
לפני חיסונים מומלץ לשלב טיפול דיקור עם פורמולות כגון: Grow And Thrive, Windbreaker.
טיפול זה יחזק את מערכת החיסון ויכין את הילד למפגש עם החיידקים המוזרקים.
ילדים עם קשיי עיכול וחוסר תיאבון- מומלץ לחזק ע"י תוספת אינזימים מעכלים ממקור צמחי או מהחי- פרוטאזות לעיכול חלבונים, עמילזות לפירוק עמילנים, ליפזות לפירוק שומנים ולקטאזות לפירוק סוכר החלב, לקטוז.
8. יש להימנע מתגובות קיצוניות ופאניקה ממצבים הנראים חמורים. לדוגמא יש להבדיל בן ריור ועודף ליחה כתוצאה מצמיחת שיניים לעומת התקררות או שפעת. לעיתים צמיחת השיניים מלווה בשיעול ליחתי, הפרשות צהובות-ירוקות מהאף, עיניים, כאב גרון, פריחות, חום נמוך וכאב אוזניים לצד חניכיים נפוחות. במצב זה הדלקת אינה הסיבה העיקרית לסימפטומים בייחוד שבסיום צמיחת השיניים גם הריור ועודף הליחה נעלמים.
לעתים דעתם של ההורים ורופאי הילדים מוסחת ע"י סבלו של הילד ונסחפים לטיפולים קיצוניים ואגרסיבים. חשוב לעשות מאמץ לזהות את המקור למצוקה ולבחור טיפול מתאים ויעיל שאינו אגרסיבי מדי.
9. שימוש מבוקר בתרופות- ישנה מחלוקת לגבי הטיפול היעיל לכאבי גרון ואוזניים בילדים.
הוכחות מצביעות על כך שאנטיביוטיקה לרוב אינה יעילה לטיפול במצבים אלו. יתרה מזאת מחקרים אחרונים מצביעים על כך שריפוי טבעי, ללא התערבות תרופתית, מהתקררויות ושפעות מורידות את הסיכון למחלות רציניות יותר של מערכת הנשימה כגון אסטמה ואלרגיות, בשלב מאוחר יותר של החיים.
אנטיביוטיקה אינה מומלצת כטיפול שיגרתי לדלקות אוזניים בילדים מעל גיל שנתיים ולכאבי גרון שמשטחו נקי מחיידק הסטרפטוקוק.
למידע נוסף בנושא פורמולות לפעוטות לחצו כאן.
הגהה ועריכה: מערכת סינית.
המחבר:
רפאל כתב Lic. Ac
מנהל מח' הדרכה ושיווק- חברת דרורת
