תהליך יציאת השיניים אצל תינוקות הוא תהליך משמעותי מאוד.
התהליך מתחיל למעשה עוד בתקופה העוברית ומלווה את התפתחות הילד בשלוש השנים הראשונות של חייו. מנקודת מבט של הרפואה הסינית, צמיחת השיניים היא חלק בלתי נפרד מהבשלת מערכת העיכול והטרנספורמציה שלה למערכת עצמאית המזינה את הגוף כולו.
ברמה האנרגטית כמה איברים ומרידיאנים משתתפים בתהליך:
השיניים נחשבות לתחילת מערכת העיכול ומעידות על בשלות הקיבה לעכל מזון ולכן קשורות ל- St.החניכיים והשיניים נשלטות ע"י הצ'י של הכליות. השיניים נדחפות החוצה ע"י הצ'י של הכבד בצורה מחזורית של כיווץ והרפיה, שיא התהליך מתרחש בשעות השיא של הכבד 1:00 -3:00. הפה נשלט ע"י הקיבה, הרוק ובלוטות הרוק שייכות לצ'י של הטחול והכליות. מרידיאן ה- Co ומרדיאן ה- St עוברים באזור ומשפיעים על תהליך צמיחת השיניים. כמו כן ה- Ren וה- Du נפגשים בחייך העליון של הפה וה- Chong גם הוא מגיע לאזור.
צמיחת השיניים משמשת אותנו גם באבחנה שאנו עושים לתינוק:
צמיחת השיניים בצורה טובה ותקינה מעידה על החיות והעוצמה של הצ'י של התינוק. כשתינוק חולה הרבה ומקבל תרופות, נראה בדרך כלל האטה בצמיחת השיניים שלו, ואף עצירה של התהליך. צמיחת השיניים מעידה על צ'י חזק של ה- Kid ו- Liv מאוזן יכול לדחוף קדימה את השיניים. צמיחה מאוחרת של שיניים יכולה להעיד על חולשה מולדת של ה- Kid. עששת מרובה בשיני החלב היא ביטוי של חוסר איזון וחולשה של Kid של האם מתקופת ההיריון (מסביבות החודש השישי). שיניים קדמיות ארוכות וגדולות ("שיני שפן") יכולות להעיד גם הן על חולשה של Kid. שיניים עקומות יעידו על חוסר איזון רגשי ותיתכן נוכחות של רוח (Gui).
תהליך הוצאת השיניים הוא ארוך ומייגע.לעיתים קרובות מלווה התהליך בשורה ארוכה מאוד של תופעות ומצבים, שחלקן מקושרות להוצאת השיניים בצורה ישירה (כמו חוסר שקט וכאב במהלך הלילה) וחלקן בצורה עקיפה (כמו דלקת של האוזן התיכונה A.O.M). יש האומרים "מסכנות השיניים שמאשימים אותן בכל דבר", אך מהניסיון הקליני ברור כי הוצאת השיניים מהווה אתגר משמעותי עבור האיברים. נוצר עומס על מערכת העיכול ובעיקר על ה- St.
ה- Kid וה- Liv עובדים "שעות נוספות" לדחוף את השיניים קדימה והתוצאה היא הופעה של סימנים קלינים רבים ומגוונים.
חשוב לנו לתמוך בתהליך הוצאת השיניים גם על מנת לצמצם את הסבל של התינוק והוריו וגם למנוע הסתבכות. במקרים רבים אנו עדים לכך שצמיחת השן הביאה איתה מחלה, המחלה הביאה להתערבות תרופתית ומשם הדרך למחלות חוזרות יכול להיות קצר.
סדר צמיחת השיניים:
חותכות: 6-10 חודשים
חותכות צדדיות: 10-16 חודשים
טוחנות ראשונות: 14-18 חודשים
ניבים: 17-23 חודשים
טוחנות שניות: 23-31 חודשים
תופעות שמאפיינות הוצאת שיניים:
* הפרעות בשינה, הילד ינוע בחוסר נוחות ויניע את הראש מצד לצד, יכול גם להתעורר בבכי של כאב. השעות האופייניות הן השעות של הכבד אבל יכול להופיע בכל שעה.
* חוסר מנוחה וחוסר שקט גם ביום ובעיקר בלילה.
* שינויים בהתנהגות ונרגנות אופייניים.
* תיאבון- בררנות וחוסר תאבון. הילד ירצה להקל על מערכת העיכול שלו ויאכל פחות!
* נפיחות בבטן עם או בלי כאב.
* שינויים ביציאות- עצירות ושלשולים לסירוגין, ריר, צואה ירקרקה או אחרת, ריח שונה.
* תפרחת חיתולים.
* חום Fever .
* ליחה- בכל הצורות: נזלת, ליחה, שיעול.
* דלקת של האוזן התיכונה (AOM).
* קוצר נשימה ואסטמה.
* כאב ואדמומיות בחניכיים.
* ריור מוגבר.
* לחי אחת אדומה.
* דופק אופייני: מלא ב- St, ריק ב- Kid חסום או ריק ב- Liv. לעיתים יורגש חום ב-Liv ו/או ב- St.
אטיולוגיה ופתולוגיה:
התהליך עצמו הוא כמובן פיסיולוגי, אך בגלל הפעולה האינטנסיבית של האיברים הפתולוגיות יכולות לצוץ בקלות.
הפתולוגיה הנפוצה ביותר שנראה היא חולשה של צ'י, הגורמת לסטגנציה של צ'י, והסטגנציה גורמת לחום. כל מצב שיגרום לחולשה נוספת של הילד יוכל להחמיר את החולשה ו/או הסטגנציה. למשל כניסה לגן, היכרות עם מזון חדש או מזון לא מתאים, הגורמים לתסמונת ההצטברות וסטגנציה וחום בקיבה. הפתולוגיות יופיעו כמובן באיברים הקשורים לתהליך. הכליות יסבלו מחולשה כתוצאה מהעומס, הכבד הדוחף את השיניים יכול להיתקע וליצר חום. הקיבה תיפגע בקלות יחסית מהעומס הנוצר גם בעקבות בקיעת השיניים וגם בגלל תהליך הצגת המזונות המתרחשת במקביל.
טיפול:
הטיפול יהיה קשור כמובן למצב הילד ולדופק. אצל ילד אחד הסימנים הקלינים יעידו בעיקר על חולשה (חוסר תיאבון, נרגנות והצמדות לאם) אצל השני הסטגנציה תהיה הדומיננטית (כאב). לאחר יש חום (חום, אדמומיות בפנים, יציאות מסריחות).
חולשה– העיקרון יהיה לחזק את הצ'י באופן כללי ובעיקר של הכליות. נקודות עיקריות: St36, Sp6, Kid3, Kid10, Co6, Lu9.
סטגנציה– העיקרון הטיפולי יהיה להניע את הצ'י באזור הפה והחניכיים נקודות עיקריות: St44, St40, Co4, Co6, Liv3.
חום– עיקרון הטיפול יהיה לסלק את החום ולקרר. נקודות עיקריות: St44, Co4, Gv14, Liv2, Co11.
המלצות וטיפולים נוספים:
יש להנחות ולהסביר להורה להקל על מערכת העיכול, לתת מזון קל לעיכול, לא להציג מזון חדש עד שיעבור "הגל", ולהיות קשובים לירידה בתיאבון של הילד, שנועדה להקל על המערכת. במילים אחרות, לא לדחוף אוכל.
ניתן גם להשתמש בפרחי באך- Walnut- לשינויים ומעברים, Elm- לעבור בשלום תקופה של עומס, Rock Water- שמרכך, Agrimony- כשהקושי בלילה בלבד. ועוד לפי מה שרואים והאבחנה.
לסיכום:
צמיחת השיניים הינו המעבר (Transition) הראשון בחיים, המעבר מהשמיים (הריון) לארץ (לאחר הלידה). שלב בו התינוק הופך מיצור חסר ישע ותלוי לישות עצמאית מלאת חיים רצונות ודרישות. התמיכה בתינוק בשלב זה עוזרת לו לעבור במעבר ולנצלו לחיזוק מערכות כמו עיכול וחיסון.
המחברת:
רויטל לב ארי
פיקפיק- רפואה סינית לילדים
revlev@netvision.net.il
רויטל, מאמר מעניין ומאיר.. בתור אמא טרייה ומטפלת.
תודה, יעל