בכתבים העתיקים של הרפואה הסינית מתוארות מגוון שיטות טיפול לריפוי מחלות. כיום, לא בהכרח נעשה בהן שימוש נכון והסיבות להזנחתן אינן תמיד ברורות. במאמר זה נחקור אחת משיטות זנוחות אלו הנקראת ייזוע וננסה להבין מהם השינויים אשר הובילו לכך.
ההזעה מתוארת בכתבים העתיקים כאחד מן הסימנים החשובים לאבחנה הסינית ומהווה אינדיקציה להתפתחות המחלה, הטיפול והפרוגנוזה.
ב-Ling Shu, פרק 23 מתוארת דרך הטיפול במחלת חום: "יש לפזר את החום ולאפשר הזעה… כאשר מחלת חום נמשכת 8-7 ימים ופתחי הדופק (אזור לקיחת דופק) סוערים ומופיע קוצר נשימתי, דקור במהירות כך שתופיע ההזעה… כאשר הסתיימה מחלת החום והופיעה ההזעה אך הדופק עדיין נוקשה וכבד, וחוזר החום, לא לדקור את העור… אם אין הזעה, לא לדקור את המרחב בין הבשר והעור…כאשר ישנה מחלת חום עם הזעה, הדופק יהיה רך בעקבות ההזעה… במחלת חום בה הדופק מלא ונוקשה ואין הזעה, משמע ה-Yang Ming נמצא במצב קיצוני המוביל למוות, אך כאשר הדופק מלא ונוקשה וניתן להשיג הזעה, יהיו חיים".
טקסט זה מלמד על דרכי האבחון על פי מצב ההזעה של המטופל ועל אופן הטיפול בו.
ספר נוסף העוסק בהזעה הוא ה – Shang Han Lun. הספר מקדיש פרק נכבד למחלות ה-Tai Yang וכולל תיאור מצבים בהם קיימת או נעדרת הזעה וכיצד ניתן לעודד יצירת הזעה בתהליך הטיפולי.
עידוד יצירת הזעה (ייזוע) כעקרון טיפולי הנו אחד משלוש שיטות הטיפול המסורתיות. שיטות אלה כוללות עידוד הזעה, ריקון ועידוד הקאה. מאוחר יותר היווה עיקרון הייזוע את אחד משמונה עקרונות הטיפול אשר עדיין מתוארים בספרות המודרנית ונלמדים בבתי הספר ללימודי רפואה סינית.
עם השנים, פחתה המשמעות הטיפולית אשר ניתנה להזעה ואף על פי חשיבותה הגדולה, ממעיטה הספרות המודרנית (הקשורה בדיקור ובצמחים הסיניים כאחד), בהתייחסותה לעקרון זה.
מגמה זו מעלה את השאלה האם עקרון ההזעה אינו חשוב באותה מידה כפי שהדגישו זאת בטקסטים המקוריים או כי נדחקה והתגמדה חשיבותו של עקרון זה בהשוואה לעקרונות אחרים, אשר קיבלו דגש רב יותר בתקופה המודרנית כדוגמת שיפור זרימת הדם וחיזוק מערכת החיסון.
תפקיד הזיעה בבריאות ובחולי:
הספר "Rumen Shiqin" (משנת 1228) מפרש את עיקרון ההזעה:
"במקור – מחלה אינה קיימת בגוף. מחלה חודרת אל הגוף מן החוץ או נגלית מן הפנים… שש ההשפעות (פתוגנים) הנוצרות מן השמיים (Heaven) הן רוח, חום, אש, לחות, יובש וקור. שש ההשפעות הנוצרות מן האדמה (Earth) הן ערפל, טל, גשם, ברד, קרח ובוץ… השפעות הנוצרות מן השמיים ישפיעו לרוב על פלג גוף עליון והשפעות הנוצרות מן האדמה יתבטאו בפלג גוף תחתון. אורח חיים לקוי עלול ליצור "השפעות רעות" (Evil Influences) אשר יתבטאו בעיקר במרכז הגוף. אלו 3 האפשרויות המייצגות חדירת פתוגן אל הגוף.
כיוון שהשפעות אלו יכולות להתמקם בשלושה אזורים שונים, הן תסולקנה בעזרת שלושה עקרונות טיפול שונים. כל "השפעה רעה" הנובעת מרוח או קור שוכנת בעור, במרידאנים הראשיים (Jing) ובמרידאני החיבור (Luo), נשארת שם ולא יוצאת באופן עצמאי. במקרים מסוימים השפעות אלו יוצרות כאב החודר אל תוך הגוף, או חוסר תחושה, נפיחות, גרד והתכווצויות שרירים לאורך הגפיים. בכל המקרים הללו, "השפעה רעה" יכולה להיות מסולקת בעזרת הזעה כעקרון טיפולי… "
פיסקה זו מתארת את הבסיס לעקרון הטיפול המתואר כיום כ"שחרור חיצון" המשרת סילוק השפעות רעות (פתוגנים) מן העור, המרידיאנים הראשיים ומרידיאני החיבור.
מהי מטרת ההזעה?
מן ההיבט הסיני המסורתי, המחלה עוזבת את הגוף יחד עם יציאת הזיעה.
ה-Nei Jing מתאר את נקבוביות הזיעה כפתח הכניסה והיציאה של פתוגן (השפעה רעה) מן השמיים. רוח, קור וחום הם הפתוגנים העיקריים המשויכים לעקרון ההזעה. בכדי לטפל במחלות מן הסוג הזה, עודדו ייצור הזעה (באם לא נוצרה באופן עצמאי) אשר בעזרתה ייצא הפתוגן. ההזעה תתאים לטיפול כל עוד הפתוגן נמצא ברמה השטחית ועדיין לא מערב את רמת ה – Ying.
עיקרון ההזעה אשר הוליד את הקטגוריה הטיפולית – "שחרור חיצון" נועד לשחרר כיווץ של העור, לאפשר לנקבוביות להיפתח, לזיעה לזרום החוצה ולפתוגן להשתחרר. כפי שאנו יודעים כיום, כלי הדם השטחיים מושפעים מצמחים ותרופות המעוררים הזעה כך שהם מתרחבים ומאפשרים לנוזלים לצאת בצורת זיעה.
פורמולות לשחרור חיצון מטפלות לא רק במחלות שטחיות הקשורות בחיצון אלא גם במחלות אחרות הדורשות וויסות הזעה. אף על פי שלא כל הפורמולות לשחרור חיצון נועדו ליצירת הזעה (מטרת חלק מן הפורמולות היא לעודד סירקולציה בעור ובשרירים) הרבה מהן עוצבו באופן המאפשר הזעה.
וויסות החיצון:
ב – Shang Han Lun, מתוארת הפורמולה Gui Zhi Tang כפורמולה העיקרית לשחרור חיצון. הפורמולה מווסתת בין מצב בו ההזעה מתונה לבין הזעה מוגברת ולא יעילה. ויסות זה נעשה בעיקר בעזרת הצמח Bai Shao. קושי ביצירת הזעה יגרום לכישלון בטיפול, כמו כן, הזעה מוגברת מדיי עלולה לפגוע במאזן נוזלי הגוף של המטופל. בכדי לעודד הזעה אצל מטופל עם הזעה מתונה, תילקח הפורמולה בטמפרטורה חמימה ומומלץ כי המטופל יצרוך דייסת אורז חמימה. כאשר מושגת ההזעה יש להפסיק את עקרון הייזוע.
הצריכה של דייסת האורז נועדה לשמור על רמה מספקת של נוזלי גוף בכדי שתתאפשר ההזעה. אורז (ודגנים באופן כללי) מחזקים את צ'י הקיבה ומעשירים את נוזלי הגוף.
עודף הזעה נחשב למצב בעייתי כיוון שיחד עם הזיעה יוצא הפתוגן אך גם חלק מתמצית הגוף (Jing). בעודף הזעה נחלשים איברי ה – Zang, בייחוד הלב (המהווה את מקור הזיעה, אף על פי שה-Ling Shu קושר גם איברים נוספים). בעקבות החלשות נוזלי הגוף החיוניים, עלולה להיווצר לבסוף סכנה לכליות.
כאשר תהליך ההזעה נמשך, מגיע ה-Yang לשיאו ומגיע ה- Yin למצב של תנועה מתמשכת. הנוזלים של הכליות נחלצים לעזרה ומובלים דרך מערכות ה- Yang. הזיעה מתגברת בפלג הגוף העליון ומתגבר הסיכון לקריסתו של ה- Yang.
בתקופה שלאחר שושלת Song הושם דגש רב על נזק אשר עלול להיגרם עקב שימוש רב בצמחים חמים חריפים. שימוש בצמחים אלה הפך לנפוץ ביותר בעקבות תיאוריית שש השכבות המתוארת ב-Shang Han Lun. הבעיה העיקרית נבעה בעקבות שימוש מוטעה בפורמולות, ללא אבחנה מדוייקת.
הספר "Advanced Textbook on Traditional Chinese Medicine and Pharmacology" מסכם: "המינון המתאים של תרופות (צמחים) לשחרור חיצון אמור לגרום למעט זיעה, מינון גבוה מדיי עלול לגרום לעודף הזעה, לפגוע ב- Yang Qi ולכלות את נוזלי הגוף. בקיץ או בימים חמים, בהם הגוף מסוגל לייצר הזעה ביתר קלות, יש להשתמש במינונים נמוכים יותר. אצל מטופלים הסובלים באופן כללי מהזעה ספונטנית, הזעת לילה או דימום מתמשך יש להשתמש בצמחים אלו בזהירות רבה גם אם מקור המחלה הוא חיצוני. רוב הצמחים המשחררים חיצון הם ארומטיים ומכילים שמנים נדיפים ולכן לא מבושלים לאורך זמן בכדי שיעילותן הטיפולית לא תיפגם ותפחת.
במצבים הבאים: הקאה חמורה, שלשול חמור וקושי במתן שתן, דלקות עוריות ודימומים, חשוב להקפיד להפסיק את הטיפול ברגע שמסולק הפתוגן, כיוון שעודף הזעה מכלה את ה-Yin ועלול להחליש את ה-Yang. אופי הטיפול בעזרת הזעה משתנה על פי עונות השנה, אזורים גיאוגרפיים ומצבו הספציפי של המטופל. למשל, עידוד מתון של הזעה בחודשי הקיץ לעומת עידוד חזק בחורף. מינון גבוה של צמחים באזורי אקלים קרים ומינון נמוך באזורי אקלים חמים. במטופלים חלשים, מינון לקיחה נמוך של צמחים מייזעים ובמטופלים חזקים, מינון גבוה.
דעיכת המסורת:
הפרקטיקה המודרנית נוטה להשתמש בצמחים על פי התייחסות סימפטומטית ולאו דווקא על פי עקרונות הטיפול המסורתיים. התייחסות זו מובילה לשימוש בצמחים משחררי חיצון אך לאו דווקא מייזעים. כמו כן, הפרקטיקה אינה מתייחסת לנוכחות הזעה ועוצמתה.
במקרים מסוימים, פרקטיקה זו עשויה להצליח. עם זאת, ישנם מקרים רבים בהם הטיפול לא ישיג את התוצאה הרצויה. יתכן כי פורמולת הצמחים אשר נרשמה במקרים אלה אינה שגויה, אך דורשת שינוי מסוים המתייחס לאלמנט ההזעה של המטופל בין אם בהגברתה או בהפחתתה. לדוגמא, אצל מטופל אשר סובל מעודף הזעה, נוסיף מספר מועט של צמחים סופחים לפורמולה משחררת חיצון.
* אחת הסיבות העיקריות להפחתת משמעות עיקרון הייזוע הנה שימוש מוטעה בצמחים מייזעים.
"כיום, על מנת לייזע, משתמשים מטפלים בצמחים חמים ומייבשים כדוגמת:Hou Po Qiang Huo, Cang Zhu, Bai Zhi, Tou Kou (Cardamon). אם נוזלי הגוף עדיין לא התייבשו לגמרי, אך התחממו מהאש של הרוח והתייבשו עקב השימוש בצמחים מייבשים, מהיכן תיווצר ההזעה?"
המושג "האש של הרוח" מתייחס לעובדה כי יובש (כתוצאה מחולשת Yin או דם) גורם לרוח פנימית. הרוח מלבה את האש, אשר פוגעת בנוזלי הגוף, ומובילה שוב ליובש, להיווצרות רוח וכך הלאה. צמחים חריפים הנם בעלי אופי מפזר וכאשר נוזלי הגוף מועטים, תהליך הפיזור עלול להוביל לייבוש ויצירת חום ואף אש.
זו דוגמא לשימוש בצמחים על פי עקרונות הטיפול הבסיסיים, אך ללא התאמה אישית לאבחנת המטופל. במידה וקיים חסר בנוזלי הגוף, הטיפול לא יעזור ובמקרים מסוימים אף יחמיר. במצב כזה, יתאים טיפול מתון יותר וללא צמחים מייזעים.
* סיבה נוספת להפחתת משמעות עיקרון הייזוע נעוצה, ככל הנראה, בקושי במעקב אחר התהליך הטיפולי המאפיין קליניקות מודרניות במערב (פחות זמן עבור כל מטופל וכו').
* הסיבה השלישית קשורה בתפיסה המערבית של התהליך הפתולוגי, חדירת פתוגן והתמודדות הגוף על ידי מערכת החיסון. הראיה המודרנית אינה מכירה ביכולת הטיפולית של תהליך ההזעה (אף על פי כי ידוע שדרכם של רעלנים מסוימים לצאת מן הגוף הנה דרך הזיעה) ועל כן, תפיסה זו אינה תמיד משכנעת ומספקת מטופלים מסוימים.
לסיכום:
רופאים סיניים מסורתיים מוצאים כי אלמנט ההזעה תופס חלק משמעותי בתהליך האבחנה, הטיפול וההחלמה של המטופל. על כן, חשוב לבדוק את עצמנו, האם אנו מייחסים חשיבות מספקת לאבחנה על פי קריטריונים קלאסיים, בייחוד כאשר אנו בוחרים להשתמש בפורמולות קלאסיות עתיקות, בעלות אינדיקציות טיפול מסורתיות.
המחבר: Subhuti Dharmananda, Ph.D., Director of ITM
תרגום ועריכה: מחלקת הדרכה "זן צמחים".
אתר הבית שלנו :www.zenherbs.co.il
