נעים להכיר- ד"ר ליאון האמר

רבות מדובר על ההיבט הרגשית-נפשי-פסיכולוגי שברפואה ובפילוסופיה הסינית.
רבים מאיתנו מתעניינים באספקטים אלו, אך בבואנו לחפש מידע על הנושא אנו נתקלים בקושי, שכן אין מקורות לימוד רבים. לשמחתנו, מצב זה משתנה לאט לאט.

אחד האנשים שתרמו רבות בנושא זה הוא ד"ר ליאון האמר, שכתב את הספר הידוע Dragon Rises, Red Bird Flies, ומאמרים רבים בנושא הפסיכולוגיה שברפואה הסינית.
"נעים להכיר" מציגה הפעם את ד"ר האמר, ננסה להכיר את האיש קצת יותר וננסה לראות את הרפואה הסינית ממרום שנות ניסיונו.

ד"ר ליאון האמר נולד בשנת 1922 בארה"ב.
דרכו הטיפולית החלה מכיוון הפסיכואנליזה והפסיכיאטריה, ובמסגרת השנים 1948 ל- 1970, הקדיש מזמנו ומרצו ללימוד התחום אותו בחר כולל התמחויות שונות כגון טיפול בילדים, טיפול משפחתי, גשטלט והיפנוזה. כמו כן עסק בהוראה באוניברסיטת אדלפי ובסאות'האמפטון קולג' בניו יורק.
בשנת 1971 החל ללמוד רפואה סינית באנגליה, תחת הנחייתו של ד"ר ואן ביורן.
ב- 1974 פגש בד"ר שן, דמות בעלת השפעה גדולה מאוד על דרכו של ד"ר האמר בכל הקשור לרפואה סינית. משנה זו החל לטפל ולהרצות ברפואה סינית. עד שנת 1989, הספיק ד"ר האמר לעבור סדנאות רבות בנושאים שונים בתחום הרפואה הסינית כגון אוריקולותרפיה, צמחי מרפא, אבחון ע"פ חמשת האלמנטים ועוד.
עוד נציין כי באמתחתו של ד"ר האמר לימודים בשיאצו, יוגה, טאי צ'י וקינסיולוגיה.
בשנת 1990 פרש מהקליניקה הפרטית שלו, אך הוא המשיך להרצות בארה"ב ובעולם כולל מדינות כגון ספרד, פולין, איטליה, הולנד, גרמניה, אנגליה, אוסטרליה ויפן.
עוד לפני פרישתו, החל לפרסם מאמרים פרי עטו, כאשר הראשון שבהם התפרסם בשנת 1980 ב- American Journal of Acupuncture. ספרו הידוע, Dragon Rises, Red Bird Flies, יצא לאור ב- 1990 (שתורגם לגרמנית בשנת 2000), והפך לקלאסיקה בתחומו. ספרו השני של ד"ר האמר,
Chinese Pulse diagnosis, A Contemporary Approach, יצא לאור בשנת 2001.
עם הכתיבה ממשיך ד"ר האמר עד היום.
בשנת 2001 היה ד"ר האמר ממקימי Dragon Rises College of Oriental Medicine בפלורידה, ומשמש כיו"ר וכיועץ למטפלים.

ד"ר האמר כיום בן 84, ומצאנו אותו עסוק ביותר בין פרויקטים שונים.
ובכל זאת, הוא פינה זמן וענה על שאלותינו, והנה הן מובאות אליכם כאן, לאחר תרגום מאנגלית.
******************************************************

יעל ארנסט (י.א)- כיצד החלטת ללמוד פסיכולוגיה? מה גרם לך לבחור בפסיכיאטריה?
ליאון האמר (ל.ה)- מאז היותי בן שנתיים רציתי להיות רופא ועברתי דרך שלבים רבים מבחינת ההגדרה על ידי החברה של המילה "רופא" ותפקידיו, כולל לימודים בתיכון מדעי ולימודי כימיה בקולג'.
בקולג', לאחר מלחמת העולם השניה, התפתחה המודעות שלי ליישותי הפסיכולוגית ולבעיות הפסיכולוגיות. תוך הטיפול שעברתי וההתמודדות עם בעיות אלו, הבנתי כי העניין שלי ברפואה הוא ברובד הפסיכולוגי ולא ברובד הפיזי. במקום מדע, מצאתי עצמי מתעניין בספרות, היסטוריה, תיאולוגיה, פילוסופיה ואפילו כלכלה. התעניינתי באנשים.
מאחר ועדיין רציתי להיות רופא ולא יכולתי לחשוב על דרך אחרת לחיי, בחרתי בפסיכיאטריה כאספקט ברפואה הקרוב ביותר לנושאים שעניינו אותי באופן אישי.

י.א- עם כל העבודה שהשקעת בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה, החלטת ללמוד רפואה סינית. כיצד זה קרה? כיצד נפגשת עם הרפואה הסינית?
ל.ה- בשנת 1971 יצאתי לשנת שבתון מעבודתי ועם משפחתי עברנו להתגורר באנגליה ל- 6 חודשים, לא לשם עבודה אלא לשם צמיחה אישית. במשך שנים ידעתי שהדבר החסר בטיפולים הפסיכולוגים הוא המגע, ולמרות השימוש בביו-אנרגיה, הרגשתי שזה יותר "התקפה" על הגוף ממגע מרפא. בשהותי באנגליה, פגשתי אדם שלימד אותי טכניקה מסוימת של עיסוי, ולאחר היכרות סיפר לי כי הוא לומד דיקור. כשהוא הציע לי לפגוש את המורה שלו הסכמתי. למרות שלא ידעתי דבר על רפואה סינית, איכשהו, עם הצעד הראשון במשרדו של אותו מורה, ידעתי שעל זה דיברתי כל השנים הללו, כשאמרתי שברצוני להיות 'רופא'.
מעולם לא התכוונתי לעסוק ברפואה סינית. הייתי בן 47 ומבוסס היטב בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה.
אך שנתיים לאחר מכן, בעודי בחופשה, קיבלתי טלפון דחוף מקולגה שביקש שאראה מטופלת בהתקף מאניה, שלא ישנה מזה 3 שבועות ושפשוט שיגעה אותו ואת קבוצת הטיפול בה השתתפה.
הסכמתי להיפגש איתה.
במשך שעתיים וחצי היא דיברה אליי בצרפתית. לא יכולתי להבין מילה, עד שלפתע נזכרתי שדיקור היה בזמנו פופולארי בצרפת. קטעתי אותה ושאלתי אותה אם היא תרצה טיפול בדיקור (acupuncture), והיא חזרה אחריי במבטא צרפתי כבד "דיקור" (acupuncture) וקפצה על מיטת הטיפולים שהייתה במשרדי. מיד דקרתי אותה בכל הנקודות שיכולתי להיזכר באותו זמן שיוכלו לעזור במצב זה, והיא נרדמה לחמש שעות על מיטת הטיפולים במשרד שלי.
למחרת היא התקשרה ודיווחה שהיא כבר לא במצב מאני, האסטמה והאלרגיות שהיו לה היו במצב יותר טוב, ובמהלך אותו שבוע כל שאר תחלואיה נעלמו.
בחודש שלאחר מקרה זה, הייתי מוצף בשיחות לטיפולים בדיקור וכך החלה הקריירה שלי ברפואה סינית.

י.א- מה הם לדעתך היתרונות בטיפול פסיכולוגי?
ל.ה- זוהי שאלה רחבה, אך בבסיס, טיפול פסיכולוגי שואף לאותה מטרה כמו כל הדתות האיזוטריות- להגדיל את המודעות העצמית באדם.

י.א- אנו יודעים שיש אסכולות שונות בפסיכולוגיה, אך באסכולות מסוימות תפיסת האדם היא מאוד דומה לתפיסת הרפואה הסינית את האדם. האם תוכל לספר לנו אודות אסכולות אלו, איפה הן דומות לרפואה סינית ובמה הן שונות?
ל.ה- "פסיכולוגיה הומניסטית" היא הקרובה ביותר בהשקפותיה להשקפת הרפואה הסינית, כפי שהסברתי בפרק הראשון בספר Dragon Rises, Red Bird Flies (DRRBF). הן דומות גם בשל היותן 'מעגליות' בניגוד ל'לינאריות', ורואות את הדברים באופן יחסי להכל, במקום לקיום באופן יחידי. למשל, לא ניתן להתייחס לכבד מבלי להבין מה קורה בלב ובכליות.

י.א- כיצד הכינו אותך לימודיך הקודמים בטיפולים ברפואה הסינית, אם בכלל?
ל.ה- בתחילת דרכי הפסיכיאטרית הבנתי את הערך של המגע ואת הערך של גוף ונפש. עבודה עם הגשטאלט, רולפינג וביו-אנרגיה הכינו אותי לצעד הבא- רפואה סינית.

י.א- למדת עם מורים רבים, ביניהם מפורסמים יותר ופחות. מה לקחת מכל אחד מהם? מי מהם השפיע ביותר על עבודתך?
ל.ה- ד"ר ואן ביורן היה המורה הראשון שלי, והוא לימד אותי דברים רבים, רבים מדי מכדי לנסות לכתוב אותם ברשימה. ד"ר שן (Dr. Shen) השפיע עליי ביותר מאחר והוא לימד אותי אודות הדופק ואת החשיבות המרכזית של אבחנה ברפואה.

י.א- כיצד נולד הספר DRRBF? האם הייתה לו מטרה מסוימת, ואם כן, האם הוא מימש אותה?
ל.ה- במהלך הכתיבה וגם לאחריה, הבנתי שהספר במובנים מסוימים הוא בנושא אבחנה, במובן של התפקוד התקין של אנרגיות האיברים השונים והסטיות האפשריות מהתפקוד התקין.
אז הבנתי שתפקידי הוא להחזיר לרפואה חזרה לשורשיה הייחודים שאיפשרו את הטיפול באדם ולא בדפוס. אכן- מסתוריות הן דרכי האל, מפני שעד אז לא ידעתי שזה מה שאני עושה, פשוט עשיתי את זה. זה הרגיש כמו לטפס על הר השוכן בין עצים, לטפס עוד ועוד, ולפתע מגיעים לפסגה ואז רואים את כל הנוף הנשקף ממנה.

י.א- הספר שלך Chinese Pulse, A Contemporary Approach (CPCA) אינו מוכר בישראל כמו DRRBF, האם תוכל לספר לנו עליו? מה הייתה מטרתו של הספר?
ל.ה- למדתי אודות הדופק במשך 8 שנים עם ד"ר שן, והתחלתי ללמד על הדופק לפני 24 שנים. יש לנו מרצים במדינות שונות ותלמידים רבים. הספר נכתב על מנת להוות עבורם ספר לימוד.
הספר מרכז מידע רב מאוד אודות שיטה זו של אבחנת דופק, שברובו אני השתמשתי.
כמו כן, הספר מכיל מידע רב אודות החיים הנפשיים-רגשיים של האדם, כמו גם הצד הפיזי.

י.א- כיצד אתה רואה את השילוב שבין רפואה סינית ורפואה מערבית? האם העולם מוכן לכך? האם עולם הרפואה המערבית מוכן לכך?
ל.ה- כשהיא יכולה, הרפואה המערבית משתמשת ברפואה הסינית ככלי טיפולי נוסף ובדרך כלל מתעלמת ממסורת האבחון העשירה. דבר זה הופך את המטפלים ברפואה סינית ל"טכנאים". הרפואה בעמדה החזקה תספוג את הרפואה בעמדה החלשה יותר אם זו האחרונה מבקשת להיטמע ברפואה בעמדה החזקה יותר. רפואה סינית אינה יכולה להמשיך להתקיים כמשלימה את הרפואה המערבית וצריכה להוות אלטרנטיבה לרפואה מערבית. הן שתיהן יכולות לעבוד יחד, בשילוב, אך לא מתוך הטמעה של האחת (הסינית) בשנייה (המערבית).

י.א- מה הן מחשבותייך בנושא מחקר? האם זה משרת יותר את הרפואה הסינית או יותר את הרפואה המערבית?
ל.ה- זהו נושא מורכב. הרפואה הסינית בנויה על מערכות יחסים. הרפואה המערבית מתבססת על כך שהיא בוחרת נושא מסוים, מבודדת אותו ולומדת אותו בפני עצמו, ללא קשר לדבר אחר. זוהי שיטה מאוד ליניארית, ואת הרפואה הסינית, בהיותה מטבעה מעגלית, ובהתבססה על מערכות יחסים, לא ניתן ללמוד ע"פ השיטה של הרפואה המערבית.

י.א- מה הם הדברים אותם למדת במהלך הקריירה שלך בהוראה?
ל.ה- ההוראה הכריחה אותי לחשוב והולידה הרבה מאוד מהרעיונות החשובים שאני מפתח.

י.א- לסיום, מה הם שלושת הדברים שלדעתך צריך מטפל חדש לעשות? איזו עיצה אתה יכול לתת לנו כדי להיות מטפלים טובים יותר מחוץ למסגרת ביה"ס?
ל.ה- מצאו לכם מטפל עם יותר ניסיון ולמדו ממנו ככל שתוכלו. ביה"ס אינו הדרך המסורתית ללימוד הרפואה הסינית ולכן לעולם לא יוכל לבוא במקום המגע היומיומי עם אדם שבאמתחתו ניסיון רב ועשיר.
********************************
מבחר מאמרים מאת ד"ר האמר תוכלו למצוא כאן.
קישור זה הינו קישור לביה"ס Dragon Rises, בו ד"ר האמר שותף.

מחברת:
יעל ארנסט
רפואה סינית
yael@sinit.co.il