ישנן קבוצות שונות של מטופלים הפונים לרפואה הסינית לקבלת עזרה בתחום הפריון.
הקבוצה הרלוונטית לדיון זה היא קבוצת האנשים שפנו לקליניקת IVF ולקליניקה לרפואה סינית במקביל. קבוצה זו נחקרת בלא מעט מקומות בעולם בשנים האחרונות, ולו רק בגלל הפנומנולוגיה של פניה כזו – מצד אחד למקום המתקדם ביותר במדע, ומצד שני למקום בו הרפואה היא מסורתית, ומן העתיקות בעולם (שהרי כשהדברים נוגעים בלידה ובמוות ההצטלבות כמעט מובנת מאליה).
במאמר זה ברצוני לשקף את המראה הניבט מן ה"משקפת הכפולה", בה עדשה אחת משקפת את ההתבוננות והטיפול בבעיות פריון מנקודת מבט של הרפואה הסינית, והשניה משקפת את אותה המציאות בעיני הרפואה המערבית. מן הצד שלנו, המטפלים הסינים, אין ספק שהבנת השפה, התהליכים והחומרים המשתתפים בטיפולים המערביים, משפרת את יכולתנו להיות מטפלים טובים ויעילים יותר. ראשית יש להבין את ההבדל בין שתי הדוקטרינות כדי להכיל את המפגש בין מזרח למערב בקליניקה ביעילות.
הרפואה הסינית התברכה בשיטת איבחון הוליסטית שאיננה מתייגת מחלות, כי אם מאבחנת פתולוגיות בשיטה הנקראת אבחנה מבדלת על פי סינדרומים, שיטה זו מורכבת מאוסף סימנים מכל מערכות הגוף. סימנים אילו מצטרפים לכדי תמונה המשקפת נכון לעכשיו את מיקום הפתולוגיה וחומרתה, וכן את המערכות השונות הקשורות בה, החומרים החסרים (דם, נוזלי גוף וכו').
הרפואה המערבית מתבוננת בצורה נקודתית על בעיות, ומגדירה מחלות תוך בדיקת המערכת הקשורה אל אזור הבעיה. במקרה שלנו ההתבוננות היא על איברי הרביה ועל המערך ההורמונלי.
במרפאות מערביות כמו גם בקליניקות שלנו המטרה היא אחת- לעזור לאישה או לזוג להביא ילד לעולם. בקליניקה המערבית הטיפול יתבסס על מעקב בעזרת מכשיר הדמיה (אולטרה סאונד) בו נצפים הזקיקים המתפתחים בשחלה ועיבוי רירית הרחם. בדיקות דם יעקבו אחר השינויים ברמות ההורמונליות.
בקליניקה שלנו נעקוב אחר שינויים בדופק, ובטבלאות טמפרטורה המשקפות את ההשתנות של היין והיאנג במהלך החודש בין דימום וסתי אחד למשנהו. בעוד שהרפואה המערבית תשתמש באמצעים פולשניים כמו שאיבת ביציות, תהליך המתבצע לרוב תחת הרדמה ונחשב להליך כירורגי, ובהתערבות תרופתית לוויסות המשק ההורמונלי – אנחנו נשתמש בדיקור, צמחי מרפא, שינויים בתזונה, ותרגילי נשימה כדי להחזיר את הגוף למצב הרמוני, שיאפשר הריון.
לרפואה המערבית יש היסטוריה קצרה יחסית בתחום הפריון.
הפריית המבחנה הראשונה התרחשה לפני כ- 30 שנה. לפני כעשר שנים אחוזי ההצלחה (להריונות, לא ללידות) היה כעשרה אחוזים, בעוד שהיום הם מונים כ-36 אחוזים. הישג מהיר ומדהים ללא ספק.
הרפואה הסינית מתבססת על ניסיון של אלפי שנים בהן לפחות 700 שנות תיעוד של ספרות רפואית בתחום ה"מחלות הנשיות" והפריון. לצערי אין למצוא תיעודים מספריים על אחוזי ההצלחה בקליניקות הסיניות שיהיו קבילים במערב, אם כי ישנו מספר הולך וגובר של תיעודים פורמלים ובלתי פורמלים על שיפור באחוזי ההצלחה בתחום הפריון במרפאות מערביות המשתפות פעולה עם רפואה סינית. למשל, מאמר שפורסם לאחרונה בגרמניה שכותרתו "דיקור לפני ואחרי החזרת עוברים מוקפאים מעלה את אחוזי ההצלחה בטיפולי הפריה חוץ גופית" (ראו הכוונה למאמר ברשימת הבבליוגרפיה בסוף).
יהיה זה נכון לומר שישנם מקרים קשים, בהם הרפואה הסינית לבדה לא תוכל לעזור בתחום הגינקולוגיה, במיוחד במקרים ודאיים הדורשים התערבות כירורגית בשל חסימות קשות, או אצל גברים עם ספירות זרע נמוכות ביותר, הזקוקים לאיסוף זרע כירורגי.
אך התחום האפור רחב מאד, והוא כולל מקרים בהם אין זיהוי ודאי לסיבת העקרות, או שישנו זיהוי אך התגובה לטיפולים המערביים אינה תואמת את הציפיות וכדומה. אחוז גבוה מבין הפונים לקליניקות פריון במערב נכללים בעיניי ב"תחום האפור". הכותרת הכוללת לקבוצה זו מבחינה מערבית היא "חוסר פוריות ללא הסבר פתולוגי", זהו כמובן כר נרחב לעבודה הקלינית שלנו. גם פתולוגיות בעלות כותרות רפואיות ברורות מטופלות בהצלחה ברפואה הסינית למשל שחלות פוליצסטיות, ערכים הורמונליים נמוכים (הן אסטרוגן והן פרוגסטרון) ואחרים.
להלן מילון מונחים קצר המנסה להקביל בין הטרמינולוגיה המערבית לזו הסינית, בכל הקשור לפריון:
נשאלת השאלה האם וכיצד נכון לשלב בין שתי הדוקטרינות הרפואיות בתחום הפריון?
על החלק הראשון של השאלה קל לי יותר לענות. הנתונים הנאספים בעולם מוכיחים שסיכויי ההצלחה עולים בשיתוף פעולה. מובן שבהעדר תקציבים למחקר זוהי אמירה גסה שאיננה יכולה להגדיר באלו מקרים של אי פוריות בדיוק מדובר, אך זו בהחלט התחלה.
השאלה המעניינת היא ממה נובעת ההצלחה? לטעמי, החיבור צולח בגלל ובזכות השוני בין שתי הדוקטרינות. בעיניי אין הן משלימות זו את זו ואין הן מקבילות זו לזו. שתי הגישות עובדות על רבדים שונים לחלוטין, ובעזרת מיפוי ואבחון שונים לחלוטין אך למרבה הפלא נקודות ההשקה ביניהן רבות מאד.
האחת והמרכזית מכולן בעיני היא ההתייחסות למקצב ולמחזוריות המדויקת המתרחשת בגוף האשה.
התייחסות זו מאפשרת תכנון מדויק של טיפול התואם את הקצב. כשהקצב אובד, יעידו מקרים רבים על אי התאמה בין הציפיות לתוצאות, אמירה זו נכונה לגבי שתי הדוקטרינות.
ברפואה הסינית נחלק המחזור החודשי לארבעה חלקים:
1. בין היום הראשון ליום הרביעי של הדימום הוסתי, שלב בו חשוב במיוחד להניע צ'י ודם, על מנת לעודד את ניקוי הרחם מן הרירית הישנה.
2. בין היום הרביעי ליום השנים עשר, שלב הבניה, בו יש לחזק יין ודם תוך שמירה על תנועה חופשית של צ'י ודם.
3. בין היום השלושה עשר ליום החמישה עשר , שלב הביוץ, שלב בו מתרחשים בו זמנית תהליכים רבי עוצמה, כשבמרכזם- בקיעתה של הביצית מתוך הזקיק ותחילת תנועתה מן השחלה אל החצוצרה לקראת הפרייה. בשלב זה אם כן, יש לדאוג לרגולציה של תנועת הצ'י והדם, ואם יש לגוף נטייה לצבירת לחות יש לחזק את היאנג במקביל.
4. בשלב זה הגוף מצפה לקליטת הריון במידה והיתה הפריה, ולכן נרצה לשמור על טמפרטורה גבוהה יחסית, על ידי חיזוק היאנג. ב-Nei Jing כתוב, ש"רחם פוריה, היא רחם חמה".
המחזור החודשי ברפואה המערבית:
בתפיסה המערבית המחזור הינו השתלשלות של תגובות הורמונליות, בה מתרחשים שני שינויים חשובים בגוף.
1. השינוי המתרחש בשחלות: הפרשה של פרוגסטרון ואסטרוגן לסירוגין.
2. השינוי המתרחש בהיפותלמוס ובהיפופיזה: הפרשת LH, ו- FSH. הפרשת הורמונים אלו תשפיע על החצוצרות, דופן רירית הרחם, והזקיקים.
גם כאן ישנם מספר שלבים:
1. השלב הראשון מתרחש בין היום הראשון ליום החמישי לדימום. רמות אסטרוגן ופרוגסטרון נמוכות, רירית הרחם מתפרקת, דימום מתרחש. במקביל מופרשים LH ו- FSHהגורמים לצמיחה מחודשת של הרירית.
2. השלב השני מתרחש בין היום הרביעי ליום השביעי. זקיק דומיננטי מתפתח, מפריש אסטרוגן ובכך קוטל בעצם את חבריו הזקיקים האחרים, שגדילתם תיעצר, והם יתנוונו.
3. השלב השלישי מתרחש בין היום השביעי ליום השנים עשר. רמת האסטרוגן עולה (וכן רמת האסטרודיול). רירית הרחם מתעבה ובלוטות צוואר הרחם מפרישות ריר הנקראFERTILE MUCUS . בחלק זה של המחזור, הפרשת האסטרוגן גורמת לשמירה על טמפרטורות נמוכות יחסית ולבניה והתחדשות. אפשר להתייחס אל רירית הרחם כאל איבר של ממש. היווצרותו מתחילה מאפס, ותוך שבועיים הוא בעל רוחב של בין שמונה לשנים עשר מילימטרים! זהו השלב הייני, שלב בנית הצ'י והדם בגוף, ומילוי ה-Chong .
4. השלב הרביעי מתרחש בין היום השנים עשר ליום השלושה עשר. רמת האסטרוגן גבוהה וגורמת להפרשת LH. בשלב זה מופרש ריר בצוואר הרחם ובכך מכין את הגוף למעבר זרע בתוכו.
5. השלב החמישי מתרחש ביום הארבעה עשר. הביוץ, אירוע דרמתי ורב עוצמה. מעין התפרצות געשית פנים גופית. גל LH גדול יגיע אל הזקיק, אנזימים יצרו שבר בזקיק ויאפשרו לביצית את היציאה, ובמקביל, מתחילות רמות הפרוגסטרון לעלות כל אלו יחדיו יצרו מעין "פיצוץ" שמטרתו לעזור לביצית לפרוץ אל מחוץ לזקיק המבוקע אל החצוצרה.
6. השלב השישי מתרחש בין היום החמישה עשר ועד ליום העשרים ושישה. הזקיק הריק יהפוך לגופיף צהוב המייצר פרוגסטרון, שתפקידו לעבות את רירית הרחם, לשמור על הביצית המופרית בדרכה מן השחלות אל הרחם, ולעזור לעובר שנוצר להשתרש. תפקיד נוסף של הגופיף הצהוב הוא מניעה של הפרשתLH ו- FSH, ובכך הוא מונע הבשלת זקיק חדש.
7. השלב השביעי מתרחש בין היום העשרים ושישה ליום העשרים ושמונה. אם לא היתה הפריה, הגוף יתחיל לפרק את רירית הרחם, רמות ה LH, FSH יעלו ויגרמו להבשלת זקיקים מחודשת.
טיפולים מערביים, כמו גם טיפולים ברפואה סינית, יותאמו בדיוק המכסימלי, תוך מעקב יום יומי אחר כל אחת מן ההתרחשויות שתיארתי. ברפואה הסינית נעקוב אחר שינוי היין והיאנג, תוך התבוננות בטבלאות טמפרטורה, בדיקת דופק ולשון, ושינויים בהפרשות הואגינליות. שתי הדוקטרינות עוקבות אחר התהליך תוך ניסיון להבין את המקצב הפרטי של כל אישה ואישה.
בהמשך המאמר יובא סיכום ראיון עם ד"ר פואד עאזם, מנהל בכיר במחלקת IVF במרכז הרפואי ע"ש סוראסקי, איכילוב. הראיון נערך בעזרתה האדיבה של גל חרות, מטפלת ברפואה סינית. בראיון ניסינו לברר עם ד"ר עאזם מה הן נקודות ההשקה בין שתי הדוקטרינות הרפואיות כמו גם להבהיר מונחים רפואיים ולהבין את התהליך הרפואי שעוברת אישה לקראת הפרייה חוץ גופית.
נכון שאפשר למצוא אינפורמציה זו בין דפיו של ספר רפואה עדכני, אך חשוב לי לציין את הפתיחות שמגלה המערכת הרפואית הקונבנציונלית, שהרי בידה ה"כוח". חשוב לדון באופן מעשי ביכולתנו להשתלב לתוך מערך טיפולי מערבי, תוך הבנה מכסימלית של התהליך ושל השלכותיו על גופה של האישה, כולל כמובן תופעות הלוואי הבלתי נמנעות.
מכאן נפתח הפתח לשאלה- האם ישנו שלב בטיפול בו רצוי שלא נתערב? אין בנמצא כמעט חומר כתוב, למעט בספרה של גיין ליטלטון Treatment of Infertility With Chinese Medicine הנוגע בסוגיה. במאמר זה אני עונה את תשובתי הכנה, ואני חוזרת למקום של ההתבוננות במקצב.
ישנו שלב, בו בעזרת תרופות, "מרדימים" את המערכת ההורמונלית, כלומר מביאים את רמות האסטרוגן והפרוגסטרון לרמות קרובות לאפס. במצב כזה יכול הרופא לשלוט בצורה מכסימלית בתהליך יצור הזקיקים (לא בייצור הביציות!), ובעיבוי הרירית. לי נראה שבשלב זה אין להתערב בטיפול, ובוודאי לא לתת צמחים. טיפולי דיקור יינתנו במשנה זהירות. כל נגיעה טיפולית עלולה לעכב או לזרז את המצב הרצוי לרופא ולמטופלת שבחרה בכך. בין אם יש בליבי הרהורי ביקורת כלפי התהליך עצמו ובין אם לאו, אין זה רלוונטי לעניין עצמו.
ומדוע זו תשובתי? משום שטיפול לדיכוי המערכת ההורמונלית אינו טבעי וכך צריך לראותו. אם למשל, נבחר לחזק את הכליות או את הדם נעכב את "שיתוק" המערכת, ולחילופין אם נניע חסימות אפילו במקרה של שחלות פוליציסטיות, עצם התנועה המוגברת יכולה לשנות את לוח הזמנים שקבע את המינונים התרופתיים. באין שקיפות מוחלטת בין המערכת הטיפולית המערבית לטיפולים שלנו ולאור העלויות האדירות של כל טיפול הפריה חוץ גופית אין להתערב בשלב זה. מובן שתשובתי זו משקפת רצון עז למצוא נתיב משותף בו יוכלו שתי הדוקטרינות להתקיים בצמידות, תוך שיתוף פעולה מלא, ודיון משותף בהחלטות הטיפוליות. מצב זה אינו אוטופי ומתקיים כבר בעולם המערבי בגרמניה ובשוויצריה וכמובן בסין.
ובאשר לשלבים בהם ההתערבות הטיפולית שלנו היא חיונית ומועילה- פה התשובה קלה בהרבה. יש מקום להתערב בכל שלב למעט השלב בו דנתי קודם. ההתערבות הטיפולית מחייבת אותנו להכיר את תופעות הלוואי של כל אחת מן התרופות ההורמונליות הנמצאות היום בשימוש. בעצם כמו בכל תרופה. על המטפל להיות מאבחן טוב, המסוגל לקרוא את תמונת המצב כפי שהיא היום (כלומר תוך כדי טיפול), ותוך הבנת הקונסטיטוציה האישית והתנאים המיוחדים של כל אחת מן המטופלות.
רוב הנשים יעברו בטיפולים ההורמונליים כמעט את אותו פרוטוקול טיפולי בשינויים קלים בלבד, ולכן קל יחסית לעקוב אחר ההתרחשויות. מבחינתי נקודת התורפה היא במה שנקרא " משחק המספרים". בטיפולים עולה מספר הזקיקים פי 3-2 או פי 20, לכן הסיכוי גדל, זו הרי מתמטיקה פשוטה. ובכל זאת שאלת השאלות היא האם בכל זקיק ישנה ביצית, והאם איכות הביציות עלתה. לשאלה זו אין מענה בתוך הפרוטוקול הטיפולי המערבי.
ברפואה הסינית יש התייחסות לשיפור איכות הביצית, ולא לטיפול בכמות. למשל עקרונות טיפוליים כגון חיזוק ג'ינג ודם, חיזוק הכליות וכד', הם עקרונות שאני מפרשת כקשורים בחיזוק חומר ובשיפור איכותו, בניגוד להתייחסות לכמות החומר (כמות הזקיקים, למשל) ברפואה המערבית.
שאר העקרונות הטיפולים קשורים בפתיחת הדרכים שיאפשרו לביצית טובה לעשות את דרכה להפריה ולרחם. עקרון זה כולל בתוכו הזנה שתעבה את רירית הרחם, בעוד שידוע שישנם טיפולים הורמונליים המגבירים את כמות הביציות אך פוגעים בעובי הרירית. זו דוגמא מצוינת למקום שבו הבנת תופעת הלוואי מאפשרת לנו לתמוך בתהליך במקום בו הטיפול ההורמונלי אינו מספק.
נשוב כעת לדון בתהליכי ההפריה: משהתחיל שלב עידוד הביוץ יש להתאים את התערבותנו לשני פרמטרים. האחד – הקונסטיטוציה וההיסטוריה הרפואית, והשני – הצלחה או אי הצלחה בטיפולי IVF קודמים. אם היו בעבר כשלונות בטיפולי IVF יש לברר מדוע הם נכשלו. לרוב יהיו הכשלונות קשורים לאחת משלושת הסיבות הבאות:
1.קושי בהשתרשות.
2. איכות ביצית ירודה.
3.איכות עוברים ירודה.
שתי האפשרויות האחרונות קשורות ישירות לחולשה של ג'ינג הכליות. בעוד שקושי בהשתרשות של ביצית שהופרתה בהצלחה קשורה לתקינות פעילותם של ה- Chong וה- Ren, ולזרימת דם מספקת וחופשית אל הרחם.
נשים עם נטייה ללחות, שתופעות הלוואי שלהן קשורות בהיווצרות ציסטות, יקבלו טיפולים מחזקי יאנג וטחול, ומניעי צ'י, כדי להגדיל את סיכויי הצלחת קליטתה של ביצית שהופרתה מחוץ לרחם, גם במקרה של טיפול הפריה חוץ גופית ראשון ללא היסטוריה של כישלונות.
לסיכום, הנקודות הקריטיות בהן הרפואה הסינית יכולה להשפיע:
1. שיפור איכות הביצית והזרע על ידי חיזוק הכליות, וחיזוק הג'ינג במיוחד. איכות הזרע יכולה להשתפר לא רק
במצבי חוסר כי אם גם במצבי לחות או לחות חמה המעכירה את נוזל הזרע ופוגמת באיכותו.
2. עיבוי רירית הרחם (מחקרים מצביעים על שינוי ברמות פרוגסטרון לפני ואחרי לקיחת צמחי מרפא סינים, דבר המצביע על יכולת טובה יותר של עיבוי הרירית).
3. שיפור ביכולת ההשרשה.
4. שיפור ביכולת החזקת ההריון.
על אף שאין בידינו, המטפלים הסינים, הוכחות מדעיות מספיקות לכל אחד מן הטיעונים הללו, עקרונות טיפוליים אילו כתובים כפי שהם מוצגים כאן בקלאסיקות הסיניות הדנות ברפואת נשים (ואולי יבוא היום ויהיו בידינו משאבים כלכליים לנסח ולבצע מחקרים מדעיים).
הטיפולים:
במחזור IVF אחד נחלק את הטיפול בדרך כלל לארבעה חלקים, בדיוק כפי שחילקנו את המחזור החודשי.
1. עם התרופות לעידוד הביוץ יינתנו צמחים לחיזוק הדם, יין הכליות, וג'ינג, כדי למנוע היווצרות ציסטות והצטברות נוזלים, ולהקל על תופעות נפשיות הנעות על הציר שבין מתח, אי שקט ודיכאון. יש להוסיף מניעי liver qi. פורמולה בסיסית יכולה להיות: Gui shao di huang tang .
2. מיד אחרי שאיבת הביציות ניתן דיקור וצמחים שמטרתם לחזק את תפקודי ה-Chong וה- Ren, כך שהזנת רירית הרחם תהיה במיטבה וסטגנציות של לחות או דם יפוזרו. לטיפול בצמחים ניקח את הפורמולה הבסיסית You gui wan ונוסיף לה את Pu huang או את Chi shao כדי להניע דם, או נוסיף את Shi chang pu כדי להניע הצטברויות ליחה.
3. מיד לאחר החזרת הביציות המופרות לרחם ניתן דיקור וצמחים לחיזוק היאנג, ולשמירה על רמת פרוגסטרון גבוהה וטמפרטורה גבוהה. נשים עם נטייה לסטגציה של דם יקבלו גם מינונים נמוכים של צמחים מניעי דם. אם הדבר מתאפשר, אפשר לדקור ממש לפני ואחרי החזרת העוברים, כדי להרגיע נפש ולהניע צ'י דם (אך זה כבר נושא למאמר אחר). פורמולה בסיסית יכולה להיות You gui wan כמו בשלב הקודם, ומודפיקציות יבחרו במשנה זהירות כדי לא ליצור הנעה גדולה מידי שתסכן את הריון.
4. כעשרה ימים אחרי ההחזרה מתבצעת בדיקת הריון, אם יש הריון ויש היסטוריה של הפלות חוזרות יופנה הטיפול לעניין זה, כלומר לשמירת ההריון. אם אין הריון בוודאות, יש להניע צ'י דם על מנת לגרום לרירית הרחם להתפרק לחלוטין, ולאפשר לרחם להתנקות לחלוטין לקראת המחזור ההורמונלי הבא (שיהיה עם או בלי טיפול הורמונלי). פורמולות בסיסיות לשמירה על הריון ומניעת הפלה יכולות להיות:
במקרה של חולשת צ'י: Bu zhong yi qi tang.
במקרה של חולשת כליות: Shou tai wan (Tu si zi, Du zhong, Sang ji sheng, E jiao).
במקרה של חוסר דם: Dang gui shao yao san וכן הלאה.
סיכום:
לסיום ברצוני לחדד את הייחודיות שברפואה הסינית, המעניקה לנו כר נרחב לפעולה בתחום הפריון.
אבחון הוליסטי מאפשר לנו לראות תמונת עולם שלמה בכל אדם. תמונה ייחודית המשפיעה על ההחלטות הטיפוליות שלנו, על אף העובדה שכל הפונים יגיעו לקליניקה שלנו עם קושי משותף וכיסופים זהים – בעיות פריון ורצון עז בילד.
ובאשר לשוני ולדמיון בין שתי הדוקטרינות הרפואיות, כפי שכבר ציינתי, רב השונה על המשותף. אך נקודות ההשקה הן המטרה המשותפת, והן נסובות סביב מיפוי המקצב הנשי, ולכן אפשר וצריך להרחיב את שיתוף הפעולה בין שתי הגישות רפואיות. אני מאמינה, ששיתוף פעולה יכול לקצר תהליכים, דבר שלכשעצמו אינו חשוב, אך במקרה זה כל טיפול הפריה כרוך בלקיחת מינונים גבוהים של הורמונים , וקיצור הדרך משמעו הפחתת רמות הסיכון הכרוכות בשימוש בהורמונים, ושמירה על בריאותה של המטופלת תוך התכוונות מתואמת לקידום המטרה לשמה הגיעה.
ראיון עם דוקטור פואד עאזם:
מתוך רצון לחדד את המושגים הנפוצים הקשורים בטיפולי הפוריות המערביים, פניתי לד"ר פואד עאזם, אחראי מרפאת שימור הפוריות, ביחידה להפריה חוץ גופית, שבבית החולים ליס ליולדות. להלן רשמי שיחתנו:
ענת מנדלר (ע.מ): מה זה IVF ?
ד"ר פואד עאזם (פ.ע): אלה הן ראשי תיבות לתהליך שנקרא In vitro fertilization, ומשמעותו הפריה בתנאי מעבדה או הפריה חוץ גופית, שמצריכה גירוי שחלתי מבוקרControled Ovulation Stimulation)) לשם גיוס מספר זקיקים.
ע.מ: כיצד מתרחש התהליך ומה הם הפרוטוקולים הרפואיים?
ע.פ: ישנם שני תכשירים המשמשים להגברת גיוס הזקיקים . הראשון נקרא HMG
(Human menopausal gonadotropins), שמקורו בשתן נשים בגיל הבלות, והשני Recombination FSH שהוא תוצר של הנדסה גנטית. מטרת שני התכשירים להגביר את גיוס הזקיקים דרך גירוי השחלות.
התרופות המוכרות הן Gonal F , מנוגון וכוריגון. למעקב אחר הגירוי השחלתי משתמשים בבדיקות אולטרא סאונד ובבדיקות דם לזיהוי רמות האסטרודיל E2 ופרוגסטרון. ככל שהזקיק מתפתח, נוצרת סביבו הילה של תאי גרנולוזה, המפרישה אסטרוגן ובדיקת רמות ה-E2 בדם ישקפו את התפתחותה. כדי לבדוק לוטיניזציה מוקדמת יש לאתר את רמת הפרוגסטרון וה- LH. ידוע לנו שבדיקת רמת ה- LH אינה אמינה מכיוון שהורמון זה ניתן ממילא בטיפול המכוון להפריה חוץ גופית, לכן המעקב מתמקד אחרי רמות הפרוגסטרון.
באופן פיזיולוגי כשהזקיק מבשיל, בטרם הביוץ נצפית עליה ברמת ה-LH (LH surge).
העליה גורמת לפקיעת הזקיק. כוריגון שמכיל HCG הוא זה שמחקה את פעילות ה LH. הביוץ מתרחש כ- 38-40 שעות לאחר קבלת הכוריגון ולכן שאיבת הביציות מתרחשת כ- 36 שעות לאחר מכן בטרם הביוץ עצמו.
שואבים את נוזל הזקיק שמכיל ביצית אשר מופרית בתוך צלחת פטרי במעבדה, ובחלוף 48-72 שעות מוחזרים העוברים המופרים לתוך חלל הרחם. לאחר החזרת העוברים ניתנת תמיכה ע"י מתן תכשיר המכיל פרוגסטרון דוגמת אוטרוגיסטאן, אנדומיטרין, או גיסטון.
ע.מ: מדוע ואיך מדכאים את המערכת ההורמונלית?
פ.ע: דיכוי זה הכרחי כדי להשיג שליטה מוחלטת על התהליך. ניתן לדכא את המערכת על ידי GNRH Analog ש"תופס" את הרצפטורים ומנטרל את בלוטת ההיפופיזה ובכך מונע ביוץ טבעי. ניתן לתת תכשיר אגוניסטי או אנטאגוניסטי אשר פועלים במנגנונים שונים.
ע.מ: מה ההבדל בין פרוטוקול ארוך לפרוטוקול קצר?
פ.ע: פרוטוקול קצר נמשך כשבועיים, ובו האנאלוג ניתן עם קבלת המחזור, ומתן הגונדוטרופינים משתלב ביום השלישי או השני לוסת.
פרוטוקול ארוך נמשך בין שלושה לחמישה שבועות, והוא מאפשר שליטה טובה יותר. פרוטוקול ארוך מתאים לנשים עם שחלות פוליציסטיות. הנשים ישתמשו בספריי סינרל או ב-GNRH כדי "לדכא" את המערכת. כשזו תהיה רדומה, יינתנו הורמונים לעידוד הביוץ, כמו פרגונל ודומיו בזריקות, למשך מספר ימים ובמינונים בהתאם לצרכיה של כל אישה. במקביל יערך מעקב אולטרא סאונד ובדיקות דם. כשבועיים אחרי תחילת ההזרקות הזקיקים יהיו גדולים דיים והביציות בשלות מספיק . בשלב זה תינתן זריקת כוריגון ואחריו שאיבה של הביציות (Ovum pick up), ואחריה יופרו הביציות ויוחזרו לרחם בחלוף 48-72 שעות.
ע.מ: האם לנשים עם אנדומטריוזיס מותר לעבור טיפולים הורמונליים שכאלו?
ע.פ: הטיפול בנשים אילו לא רק שאינו פוגע, הוא אפילו מומלץ, כדי להקטין את הנגעים האנדומטרים, ולהפחית הכאב. המטופלות מקבלות הורמונים לדיכוי המערכת ההורמונלית כחלק מן הטיפול הכולל שלהן בכל מקרה.
ע.מ: האם הרפואה המערבית שמה לה למטרה במהלך טיפול הפריה חוץ גופית להשביח את איכות הביצית?
פ.ע: לא מנסים להשביח את הביצית, מנסים להגדיל את מספר הביציות במהלך מחזור הורמונלי אחד ולשפר את פרוטוקול השראת הביוץ.
ע.מ: האין הדבר מסכן את האישה בדילול מאגר הביציות שלה, שידוע כי הוא מוגבל?
פ.ע: כ- 99% מכלל הזקיקים המכילים ביציות לא יתפתחו ממילא, בשל תהליך המכונה אטרזיה. הרפואה המערבית לא מוצאת קשר בין ריבוי הביציות לירידה במאגר הכללי של הביציות בגופה של האישה, הרפואה גם אינה רואה קשר בן ריבוי ביציות במחזור אחד לירידה באיכותן.
ע.מ: מתי מכריזים על אי פוריות וממליצים להפסיק טיפול?
פ.ע: הפסקת טיפול שונה מחולה לחולה. הנתונים שיבדקו הם: גיל האישה, סיבת האי פוריות, ואיכות העוברים. היום נוטים להפסיק טיפול בנשים שעוברות את גיל 45, וכן בגין בעיות השתרשות חוזרות, איכות ביציות ירודה, איכות עוברים ירודה, או קרישיות יתר.
ע.מ: מהו אחוז המקרים המוגדרים "ללא ממצא פתולוגי"?
פ.ע: עשרים אחוזים מן המקרים יאובחנו כאי פוריות בלתי מוסברת.
ע.מ: מה זה מיקרומניפולציה?
פ.ע: כשמה כן היא, זהו שם כללי לפרוצדורה הנעשית מתחת למיקרוסקופ, ובה עוזרים לזרע בעייתי לחדור לביצית. היתרונות הם כמובן שללא התהליך הזרע פשוט לא היה מצליח לחדור לביצית. החסרון הוא בכך שאם פגם כלשהו בזרע מונע ממנו את החדירה הוא עלול להעביר מטען גנטי פגום לעובר.
ע.מ: מה זה בלסטוציסט?
פ.ע: עובר שהופרה מחוץ לגוף ונעשית בו חלוקה רבה יותר של תאים, הכוללת מבנה נוזלי שבתוכו ומסביבו תאי העובר ותאים שיביאו להתפתחות השליה. במצב כזה אפשר לצפות מחוץ לרחם בתקינותם של התאים ואף לדגום אותם ולבדוק אותם. החסרון הוא זמן השהייה הארוך מחוץ לרחם (עד חמישה ימים).
ע.מ: האם ציסטות שחלתיות עלולות להופיע כתוצאה מטיפולי הפריה והאם הן עלולות להפריע להריון?
פ.ע: ציסטות יכולות להיווצר כתוצאה מהטיפול ההורמונלי ומגירוי יתר של השחלה. הן מוסרות על ידי שאיבת הנוזל לפני טיפול או על ידי נטילת דקפפטיל. להריון רגיל ציסטות עלולות להפריע.
ע.מ: לאן נשואות עיני המדע היום בתחום הפריון?
פ.ע: לבדיקות גנטיות ולסקר גנטי של העוברים לפני החזרתם, לפיתוח זקיקים וביציות צעירות ומעל לכל לשימוש בתאי גזע.
ע.מ: האם הרפואה המערבית רואה בעין יפה שילוב בין רפואה סינית לרפואה מערבית בבעיות פריון?
פ.ע: כשזה עוזר – זה עוזר!
ביבליוגרפיה:
Steven Clavey, Translations of the Formulas of the Ba mboo forest , originally written in 940AC.By Budists monks. Lecture Germany 2004
Naish F Roberts, The Natural Way to Better Babies, Rondom house Australia, 1996
Jane Lyttleton, Treatment of Infertility with Chinese Medicine, Churchill Livingstone publication.
Giovanni Maciocia, Obstetrics and Gynecology in Chinese Medicine, 1998.
Lonny S. Jarret A global and Evolutionary perspective of Chinese medicine, lectures Germany 2004
Yu Jin. M.D Obstetrics and Gynecology in T.C.M., integrated approach Eastland press Seattle U.S.A., 1998
Lillian Bridges, Sexuality and Longevity, lectures in Gernamy, 2004
המחברת:
ענת מנדלר שפר
מטפלת ברפואה סינית, מתמחה בגינקולוגיה סינית
מלמדת קורס התמחות בגינקולוגיה סינית לבוגרים
anat.tcm@gmail.com
תודה על המאמר
מאוד עזר
מאמר נפלא. הרבה תודה!
מעניין מאוד.